מכירה 87 - היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
כולל: מתווים לעבודות מאת זאב רבן ופריטי בצלאל, ספרי ילדים מאוירים, ספרי אוונגרד עיתוני לאדינו, ועוד
- book (136) Apply book filter
- ספרי (99) Apply ספרי filter
- books, (89) Apply books, filter
- ישראל (83) Apply ישראל filter
- ילדים (79) Apply ילדים filter
- children (79) Apply children filter
- hebrew (77) Apply hebrew filter
- עת (73) Apply עת filter
- period (73) Apply period filter
- palestin (69) Apply palestin filter
- חפצים (66) Apply חפצים filter
- other (66) Apply other filter
- art (63) Apply art filter
- print (59) Apply print filter
- נוספים (52) Apply נוספים filter
- מתווים (52) Apply מתווים filter
- מעזבון (52) Apply מעזבון filter
- מורי (52) Apply מורי filter
- מאת (52) Apply מאת filter
- כולל (52) Apply כולל filter
- זאב (52) Apply זאב filter
- ותלמידי (52) Apply ותלמידי filter
- וציורים (52) Apply וציורים filter
- ופריטים (52) Apply ופריטים filter
- בצלאל (52) Apply בצלאל filter
- רבן (52) Apply רבן filter
- קדמי (52) Apply קדמי filter
- ספרים (52) Apply ספרים filter
- רבן, (52) Apply רבן, filter
- שלמה (52) Apply שלמה filter
- ספרים, (52) Apply ספרים, filter
- artist (52) Apply artist filter
- bezalel (52) Apply bezalel filter
- estat (52) Apply estat filter
- ev (52) Apply ev filter
- from (52) Apply from filter
- includ (52) Apply includ filter
- item (52) Apply item filter
- judaica (52) Apply judaica filter
- kedmi (52) Apply kedmi filter
- origin (52) Apply origin filter
- raban (52) Apply raban filter
- shlomo (52) Apply shlomo filter
- sketch (52) Apply sketch filter
- ze (52) Apply ze filter
- ze'ev (52) Apply ze'ev filter
- zeev (52) Apply zeev filter
- cultur (49) Apply cultur filter
- establish (49) Apply establish filter
- fighter (49) Apply fighter filter
שש תעודות רישום ב"ספר הכסף" של הקרן הקיימת לישראל באוסטריה. הנרשם – החזן גרשון הרץ מרגליות. וינה, 1932-1937. עברית וגרמנית.
תעודות מאוירות, מודפסות בדיו כחולה וכסופה (זהות). במרכז כל תעודה נוספו בכתב-יד (בעברית ובגרמנית) שם הנרשם החדש – "החזן הראשי גרשון מרגליות", ושמות הגופים השונים שהרימו תרומה לקק"ל למען יירשם שמו בספר: "הסקציה הציונית 8\9"; "הסקציה הציונית III"; "אגודת הצדקה הורודנקה" ו-"אגודת ההורודנקאים" (שתיהן ממוספרות 141, וניתנו עבור השתתפותו של מרגליות בחגיגת פורים בשנת 1933); "המועדון לתרבות יהודית 'יבנה'"; "וברית הציונים הרדיקליים".
בשוליים התחתונים מופיעות חתימות ידם של אדולף בהם – מייסד ההסתדרות הציונית באוסטריה (אחת מהחתימות באותיות לועזיות), וד"ר חיים טרטקובר – ראש לשכת הקרן הקיימת באוסטריה.
התעודות ממוספרות בכתב-יד, וחתומות בדפוס "KL".
גרשון נפתלי הרץ מרגליות (Gerson Herz Margolies) נולד ב-1885 בקירוב בקלווריה שבליטא. שימש כחזן הראשי בבית הכנסת הליברלי טמפלגאסה (המכונה גם Leopoldstädter Tempel) ברובע לאופולדשטאדט בווינה. מרגליות היה חזן ידוע בזמנו, טנור שהרבה להופיע בפני קהילות ברחבי העולם; בביקורת על קונצרט שנתן באולם אהל-שם בתל-אביב בשנת 1935, נכתב: "האורח מר גרשון מרגליות, החזן הראשי מוינה [...] הוכיח בזמרתו, כי קולו עשיר וחזק. אך עם זאת גם רכות וקלות בו. הטונים החרישים נשמעים יפה ובשלבים העליונים אין החוזק צעקני." (הארץ, 11 דצמבר 1935).
מרגליות היה עסקן ציוני מסור, ולפי הדיווחים בעיתונות התקופה זכה לעלות לארץ ישראל בשנת 1935, אך ככל הנראה לא השתקע בה. על-פי מקורות אחרים, ביניהם תעודת זהות שהונפקה לו על-ידי הקהילה היהודית וינה (Israelitische Kultusgemeinde Wien; ראו פריט קודם), שימש מרגליות חזן בבית הכנסת טמפלגאסה לפחות עד יוני 1938; חודשים ספורים לאחר מכן נשרף בית הכנסת בפוגרום ליל הבדולח. מרגליות הצליח להימלט לאנגליה, וממנה המשיך לארצות הברית; נפטר ב-1953 בניו יורק, ועל-פי צוואתו נטמן בהר המנוחות בירושלים. הקלטות מביצועיו, שלא ראו אור, מצויות בארכיון "אנו – מוזיאון העם היהודי" (לשעבר "בית התפוצות").
התעודות: 32X23 ס"מ בקירוב; נתונות בשלוש מסגרות (שתי תעודות בכל מסגרת). המסגרות: 47.5X34.5 ס"מ. מצב משתנה. כתמים. פגמים. קרעים קלים באחת התעודות. התעודות לא נבדקו מחוץ למסגרות.
אוסף גדול ומרשים של כ-300 פריטים הקשורים לעבודתו ולחייו של המלחין אריה "בן ארז" אברהמסון (1904-1992): תווים בכתב-יד של לחנים מקוריים שחיבר, תצלומים משפחתיים, מסמכים, ספרים, וכיפה רקומה. אירופה, ארצות הברית וישראל. שנות ה-30[?] עד שנות ה-80. עברית, אנגלית, גרמנית ויידיש.
עיקר האוסף שלפנינו הם מעל למאתיים דפי תווים, רובם כתובים בכתב-יד על דפי חמשה – לחנים שחיבר אברהמסון לטקסטים מן המקורות, לשירי משוררים עבריים ויידישאיים, ולשירי ילדים. לצידם, מרוכזות במעטפה שנשלחה אל המוזיקולוגית בתיה חורגין, טבלאות עם רשימות לחניו של אברהמסון בעברית, יידיש, גרמנית ואנגלית (חלק מהרשימות הוכנו עבור אקו"ם).
עוד באוסף: • תשע מחברות תווים כתובות בכתב יד, המכילות תווים ומילות שיר לעשרות פיוטים ושירים, חלקם בלחנים מסורתיים, וחלקם בלחנים מאת אבהרמסון עצמו ואחרים. • כ-60 תצלומים, רובם תצלומים משפחתיים, בהם נראים, בין השאר, אברהמסון עצמו ובן-דודו, החזן הווינאי הידוע גרשון מרגליות (ראו פריטים מעזבונו של מרגליות במכירה זו). כמה מהתצלומים מתוארים בגב בכתב-יד; על חלקם הקדשות (אחדות מהן לגרשון מרגליות מאת קרובי משפחה). מרבית התצלומים לא מתוארים ולא מתוארכים. • שלושה ספרי תווים – ספר שירים ביידיש, ושני ספרים עם זמירות לשבת. • שלוש תעודות רישום זכויות יוצרים, שהונפקו לאברהמסון בידי ספריית הקונגרס האמריקאי בוושינגטון עבור לחניו "The Clouds", "Beawiw", ו-"Unter Die Grininke Baumelach" (1944). • פריטים נוספים.
מצורפת: כיפה רקומה (של חזן?), בסגנון מרכז אירופאי.
אריה "בן ארז" [בן אהרן זאב] אברהמסון נולד בטופולצ'אני (אז בתחומי האימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום בסלובקיה). בן למשפחת חזנים ידועה. למד מוזיקה אצל אביו, החזן אהרן בן זאב אברהמסון. הרבה להלחין שירי משוררים עבריים וידיישאיים כביאליק, טשרניחובסקי, וסצקובר, ושירים ליטורגיים. שיריו הושרו בידי זמרים וחזנים ידועים כיוזף שמידט, משה גנטשוף, משה קוסביצקי וסידור בלרסקי. עד למלחמת העולם השנייה חי ויצר בברטיסלבה, בפריז ובאנטוורפן. בימי השואה גורש למחנה הריכוז "סן-סיפריין", אך הצליח להימלט, ובסביבות שנת 1944 הגיע לארצות הברית יחד עם משפחתו. ב-1973 עלה לישראל. בן-דודו היה החזן בעל השם גרשן נפתלי הרץ מרגליות (מרגוליס). יצירותיו, ככלל, אינן מתועדות, ומרביתן לא נדפסו.
לקריאה נוספת:
Hanna Abrahamson, "Yiddish and Hebrew Art Songs by Arie Ben Erez Abrahamson (1904-1992) — Music in the Shadow of the Shoah", in: Min-Ad: Israel Studies in Musicology Online, Vol. 13, 2015-16. Pp. 167-193.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מרבית התצלומים באוסף הנם של אבי המשפחה, רודולף כץ, אשר נהג להצטלם משנות ילדותו ועד הזקנה: רודולף כילד בחליפה, כנער בבגדי מועדון שחייה, בחברת תלמידי הגימנסיה "מריה מגדלנה" בברסלאו (Maria-Magdalenen-Gymnasium), בתרגיל סדר במחנה אימונים צבאי, רכוב על סוס בלגיון פרשים, בפתח צריף במלחמת העולם הראשונה, בנשף מסכות, ועוד. לצד תצלומים אלה מופיעים באוסף תצלומים רבים של אשתו, גרטה, הוריו, ילדיו ובני משפחה רחוקים יותר (חלקם במדי צבא).
רבים מהתצלומים מוצמדים ללוחות קרטון או גיליונות נייר שעליהם חותמות וסמלילים של הצלמים, חלקם "צלמי חצר" (Hoffotografen) של משפחת הקיסרות הגרמנית –
Hermann Noack, Julius Cornelius Schaarwächter, Wilhelm Höffert ואחרים. בנוסף כולל האוסף שני תצלומים מודפסים על לוחיות מתכת קטנות, אשר נעשו במכונת הצילום המוקדמת Bosco machine בעיר המבורג.
כ-110 תצלומים. גודל ומצב משתנים. חלק מהתצלומים מתוארים בכתב-יד (גרמנית ועברית, תקופות שונות), בצדם האחורי או בשוליים.
מצורפת חוברת מודפסת עם שיר לחתונתם של רודולף וגרטה (1912).
חוזר מודפס: "אדון נכבד מאוד! לדאבוננו, טרם נענית לבקשה להצטרף לאגודתנו. התביעות הגדֵלות מדי-יום, אשר מצוקת אחינו-לאמונה מציבה בפנינו, מאלצות אותנו לשוב ולפנות אל הנדיבות הנאמנה של חברינו". בשוליים התחתונים רשימה של חברים נכבדים, בהם אלברט איינשטיין והיינריך לווה.
הארגון Israelitische Union E.V. נוסד בשנת 1913 והעניק טיפול רפואי, ייעוץ משפטי, הלוואות ותמיכה כלכלית לנזקקים עבור הקהילה היהודית בגרמניה.
28.5X22.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים. קרעים קלים בשוליים ובקווי הקיפול.
שנתון הקהילה היהודית בברלין רבתי, לשנת 1928. השנתון מאגד מידע עשיר על ארגונים ואגודות יהודיים, רשמיים ועצמאיים; על מוסדות חינוך, תרבות וספורט, על תנועות נוער, על בתי עסק ובעלי מקצוע יהודיים, על בתי כנסת ורבנים, על עיתונים וכתבי-עת יהודיים, ועוד. כן כלולים בו מאמרים הנוגעים לחיי התרבות והקהילה של יהודי ברלין, מפתחות, ופרסומות רבות.
[4] דף, 320, LXXXIV עמ', 22 ס"מ. מצב טוב. כתמי חלודה. קרעים קלים בשולי אחדים מהדפים. חותמות דיו על מספר דפים. רישום בעמוד השער. פגמים קלים וכתמים בכריכה.
1. Kinder-Kalender des Jüdischen Frauenbundes, für das Jahr 5695, 1934/35.
לוח שנה מיוחד לילדים, עם איור שער צבעוני ואיורים בכל אחד מהדפים (חיתוכי עץ, מרביתם חתמים בדפוס ES). חמישה מהאיורים נצבעו בעפרונות צבעוניים.
[1] שער מעטפת + [14] דף, 20 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. פגמים קלים (בעיקר בשוליים). הדף האחרון מנותק.
2. Das Jahr des Judischen Frauenbundes, 5699, 1938/39.
לוח שנה יהודי. חמישים ואחד דפים (עבור כל שבוע), עם דיוקנאות, ציטטות ויצירות אמנות של יהודים בצדם האחורי. שער מודפס על נייר עבה עם איורים של שנים עשר המזלות. בין הדפים טופס להזמנת לוח השנה הבאה – ת"ש (לא נדפס).
51 דף + [1] טופס הזמנה, 13X17 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. הדפים מחוברים באמצעות חוט המושחל דרך נקבי תיוק. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשוליים (בעיקר סביב נקבי התיוק). פגמים קלים בדפים. הקדשה על השער; רישומים במספר דפים (כתב-יד).
שבועון צרפתי סאטירי אנטי-דרייפוסי, שהתפרסם בתקופת משפטו של אלפרד דרייפוס. מאות איוריהם הארסיים של פוריין וקאראן ד'אש נחשבים בין הפרסומים האנטישמיים החריפים ביותר הקשורים לפרשת דרייפוס.
85 גליונות. [4] עמ' לגליון, 40 ס"מ. מצב טוב-בינוני (מספר גיליונות במצב בינוני). כתמים. קמטים, קרעים וקרעים חסרים (חלקם גדולים). הגיליונות נתונים בכריכת קלף, מנותקת ופגומה.
כרזה אנטישמית שנתלתה בבתי מלון ובמרחצאות באי בורקום (Borkum, גרמניה), המציגה "לוח זמנים" לקו רכבת דמיוני מהאי לירושלים: "לוח הזמנים לנסיעות מבורקום לירושלים [...] בזאת נמסר לקהל הנוצרי הנכבד שהנוסעים היהודים יעברו בדיקה בגבול, ושהיהודים המתנדפים לירושלים יורשו לשאת עמם שישה מארקים בלבד. אין כרטיסים חזור".
עוד בסוף המאה ה-19 נודע לשמצה האי בורקום שבים הצפוני בשל האנטישמיות ששררה בו. במדריך תיירים מ-1897 הוכרז שהאי הנו "נקי מיהודים" (Judenrein או Judenfrei), ובמדריך תיירים משנת 1910 הוזהרו היהודים מפני "התנכלויות אכזריות". בחנויות המזכרות הוצעו למכירה גלויות אנטישמיות, בבתי מלון ובתי מרחצאות רבים נתלו שלטים עם הכיתוב "הכניסה ליהודים ולכלבים אסורה", ומדי יום נהגה תזמורת בתי המרחץ לנגן בפני המבקרים את "שיר בורקום" (Borkum-Lied), המהלל את האי ונופיו, ואת טוהרו הגרמני, ובסופו נקראים בעלי "רגליים שטוחות, אפים עקומים ושיער מקורזל" לצאת מהאי.
נוסח הכרזה שלפנינו נדפס בגליון 44 (שנה תשיעית) של עתון "האגודה למאבק באנטישמיות" – Mitteilungen aus dem Verein zur Abwehr des Antisemitismus (ברלין, נובמבר 1899).
47X63 ס"מ. נייר דק. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. קרעים בשוליים ולאורך סימני הקיפול. נקבים וקרעים חסרים קטנים.
אלבום קטן המתעד בתמונות את הליך המשפט שנערך נגד מנחם מנדל בייליס, ואת האנשים הקשורים בו, בהם הנרצח, השופטים, עדים, עורכי דין ועוד. כל תמונה מתוארת ביידיש וברוסית.
מנחם מנדל בייליס (1874-1934) הואשם כי רצח באפריל 1911 נער נוצרי אוקראיני בשם אנדריי יושיצ'ינסקי כדי להכין מדמו מצות לחג הפסח. בייליס נאסר על סמך עדות שקר ומשפטו החל בספטמבר 1913. על רקע ה"רצח" והמשפט אורגן מסע הסתה כנגד היהודים. לאחר קרוב לשלוש שנות מאסר, ב-10 בנובמבר 1913, זוכה בייליס מאשמה. ב-1917, לאחר המהפכה הרוסית, הוקמה ועדה לחקירת לפרשה, אשר ממצאיה העלו כי השלטונות הכירו את נסיבות המקרה האמיתיות, אך ביימו את המשפט מטעמים אנטישמיים. האלבום שלפנינו נדפס לרגל זיכויו של בייליס מאשמה, ובתמונה האחרונה בו הוא נראה כאדם חופשי לאחר תום המשפט.
[13] דף, 16X8 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע בשולי דף השער. כריכה קשה עם הטבעה מוזהבת. פגמים וקילופים קלים בכריכה.
חוברת בהוצאת "הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה", ובה ראיות מספרי הקודש, מסמכים אפיפיוריים, תעודות של שליטים וכתבים של מלומדים נוצרים, המפריכות את הטענה שהיהודים עושים שימוש בדמם של נוצרים – טענה שעמדה בבסיס אין-ספור עלילות דם (ייתכן שהחוברת פורסמה בתגובה לעלילת דם שנפוצה בערב ראש השנה 1929, אודות חזן מהעיר חאסקובו שחטף ילדה נוצרייה).
המחבר, שאול מיזאן (1893-1943), היה משורר, חוקר יהדות ופעיל ציוני. נציגה של בולגריה בקונגרס הציוני ה-12 ומתרגמו של זאב ז'בוטינסקי לבולגרית (עמו עמד בקשרי מכתבים). לאחר פרסום "החוק להגנת האומה" (חוק הגזע הבולגרי, 1941) נעשה למתנגד משטר, גורש מבולגריה והצטרף לכוחות פרטיזנים. נסיבות מותו ומקום קבורתו אינם ידועים.
32, [3] עמ', 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים בעטיפה. כתמים קלים בפנים החוברת. קמטים בפינות. קרעים קלים בשוליים. עטיפה קדמית ואחורית מנותקות, עם קרעים חסרים בשוליים. שדרה מתפוררת וחסרה בחלקה.
חוברת נדירה. עותק אחד ב-OCLC (בספרייה הלאומית).
שמונה כרטיסי בריסטול כחולים, מקופלים לשניים. בצדם החיצוני של הכרטיסים מודפס איור של מגן דוד, הכותרת "Für Hilfe und Aufbau" [עבור סיוע ושיקום], ופרטים נוספים (שמות האנשים להם ניתנו הכרטיסים נוספו בכתב-יד). על כמה מהכרטיסים נדפס כי הם הוצאו על ידי הקהילה היהודית של ברלין, ועל כמה מהם מופיעות חותמות-דיו של לשכות רווחה יהודיות בברסלאו (Jud. Wohlfahrtsamt Breslau) ובמינכן (Wohlfahrtsant der Israelitischen Kultusgemeinde München).
בצדו הפנימי של כל כרטיס מודבקים שנים עשר בולים, בעריכים שונים – אחד עבור כל חודש בו נתקבלה תרומה עבור ה"לשכה המרכזית לרווחה של יהודי גרמניה". על הבולים מודפסים איורים צבעוניים, רובם בנושאים יהודיים: סמלי שנים עשר השבטים; חפצי יודאיקה; חגים, טקסים ומנהגים (ובהם חתונה יהודית, תפילה בכותל המערבי, הדלקת נרות שבת וסעודת פורים); דמויות תנ"כיות; ועוד.
כרטיסים מסוג זה הוענקו על-ידי ה"לשכה המרכזית לרווחה של יהודי גרמניה", החל משנת 1934, עבור תרומות כספיות שנתקבלו על-ידי הלשכה. כספי התרומות שימשו לסייע ליהודי גרמניה שאיבדו את יכולתם להתפרנס או נפגעו בדרך אחרת מידי שלטונות גרמניה הנאצית.
שמונה כרטיסי בריסטול, 15X20 ס"מ, מקופלים לשניים. מצב כללי טוב. כתמים (ובהם כתמי חלודה כתוצאה משימוש באטבי נייר) ופגמים קלים. נקב תיוק באחד הכרטיסים. קרע חסר ושרידי הדבקה בשולי כרטיס אחר.
Transpotrundschreiben für die Chawerim der Gruppe Ajelet Haschachar [חוזר נסיעה לחברי הקבוצה "איילת השחר"] מסמך עם הוראות מפורטות לעולה לארץ-ישראל, מטעם ארגון ה-Jüdische Jugendhilfe [עליית הנוער]. ברלין, [1939]. גרמנית.
מסמך בן עשרה דפים (משוכפלים) מטעם "ארגון עליית הנוער", מתוארך ל-5 ביולי (ללא ציון השנה); שמו של העולה שאליו מוען המסמך רשום בעפרון בראש הדף הראשון; העולה היינץ פרוינדליך (Heinz Freundlich) השתייך על פי המסמך לקבוצת "איילת השחר", העתידה להפליג מטריאסטה אל חיפה ב-9 באוגוסט על-גבי האוניה "פלשתינה". המסמך מתאר בפרוטרוט את כל מה שעל העולה לדעת לפני היציאה: המסמכים הדרושים מטעם הרשויות, לוחות הזמנים לתשלומים, מועדי יציאת הרכבות והפלגת האונייה, תקנות הנוגעות לוויזות ולמטען, עלויות המסע, ציוד שעל העולה להביא עמו, ועוד. כל שלבי המסע מאורגנים בידי "משרד ארצישראל" של הסוכנות היהודית.
שמו של פרוינדליך מופיע ב"רשימת העולים שבאו לא"י" של לשכת העליה בחיפה (זמינה לצפייה באתר האינטרנט של ארכיון המדינה), מיום 14 באוגוסט 1939.
בשנת 1932, בעקבות התגברות האנטישמיות בגרמניה, יזמה רחה פריאר (1892-1984) את הקמת ארגון "עליית הנוער". מטרת הארגון הייתה לסייע לנוער היהודי להכשיר עצמו לעבודה, ולהעלותו לארץ-ישראל, שם יזכה לחינוך ברוח לאומית ויסייע בבניין הארץ. בתחילה פעלה פריאר באופן עצמאי, אך בהמשך זכה הארגון שהקימה לתמיכת הסוכנות היהודית, ובראשו הועמדה הנרייטה סאלד (1860-1945). ארגון "עליית הנוער" עסק בתעמולה ציונית בקרב יהדות גרמניה, גיבש קבוצות נערים ונערות ודאג להכשרתם ולחינוכם, להקצאת סרטיפיקטים, למימון חלקי של העלייה, ולהשמת הקבוצות לקליטה בקיבוצים ובמושבים בארץ-ישראל, ביניהם: עין חרוד, נהלל, שדה אליהו, ואיילת השחר. עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה, סייע הארגון לעלייתם של כ-5000 נערים ונערות לארץ-ישראל, מרביתם ממערב אירופה.
"משרד ארצישראל" היה כפוף בכל פעולותיו למחלקת ההגירה של הסוכות היהודית לארץ ישראל בירושלים. הוא היה הזרוע הביצועית של הסוכנות, והאחראי מטעמה לכל היבטיו של הליך העלייה לארץ – כולל הגשת בקשות יציאה מגרמניה וסרטיפיקטים בריטיים. במהלך שנות ה-30 ותחילת שנות ה-40, סייע לעלייתם, והלכה למעשה להצלתם, של עשרות אלפי עולים מגרמניה.
10 דף, 29 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-גרוע. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם נזק קל לטקסט. הדפים קרועים לשניים (בקו הקיפול; שוקמו בהדבקת נייר דבק בגב). כמה מהדפים מהודקים בסיכה.