שש תעודות רישום ב"ספר הכסף" של הקרן הקיימת לישראל באוסטריה. הנרשם – החזן גרשון הרץ מרגליות. וינה, 1932-1937. עברית וגרמנית.
תעודות מאוירות, מודפסות בדיו כחולה וכסופה (זהות). במרכז כל תעודה נוספו בכתב-יד (בעברית ובגרמנית) שם הנרשם החדש – "החזן הראשי גרשון מרגליות", ושמות הגופים השונים שהרימו תרומה לקק"ל למען יירשם שמו בספר: "הסקציה הציונית 8\9"; "הסקציה הציונית III"; "אגודת הצדקה הורודנקה" ו-"אגודת ההורודנקאים" (שתיהן ממוספרות 141, וניתנו עבור השתתפותו של מרגליות בחגיגת פורים בשנת 1933); "המועדון לתרבות יהודית 'יבנה'"; "וברית הציונים הרדיקליים".
בשוליים התחתונים מופיעות חתימות ידם של אדולף בהם – מייסד ההסתדרות הציונית באוסטריה (אחת מהחתימות באותיות לועזיות), וד"ר חיים טרטקובר – ראש לשכת הקרן הקיימת באוסטריה.
התעודות ממוספרות בכתב-יד, וחתומות בדפוס "KL".

גרשון נפתלי הרץ מרגליות (Gerson Herz Margolies) נולד ב-1885 בקירוב בקלווריה שבליטא. שימש כחזן הראשי בבית הכנסת הליברלי טמפלגאסה (המכונה גם Leopoldstädter Tempel) ברובע לאופולדשטאדט בווינה. מרגליות היה חזן ידוע בזמנו, טנור שהרבה להופיע בפני קהילות ברחבי העולם; בביקורת על קונצרט שנתן באולם אהל-שם בתל-אביב בשנת 1935, נכתב: "האורח מר גרשון מרגליות, החזן הראשי מוינה [...] הוכיח בזמרתו, כי קולו עשיר וחזק. אך עם זאת גם רכות וקלות בו. הטונים החרישים נשמעים יפה ובשלבים העליונים אין החוזק צעקני." (הארץ, 11 דצמבר 1935).
מרגליות היה עסקן ציוני מסור, ולפי הדיווחים בעיתונות התקופה זכה לעלות לארץ ישראל בשנת 1935, אך ככל הנראה לא השתקע בה. על-פי מקורות אחרים, ביניהם תעודת זהות שהונפקה לו על-ידי הקהילה היהודית וינה (Israelitische Kultusgemeinde Wien; ראו פריט קודם), שימש מרגליות חזן בבית הכנסת טמפלגאסה לפחות עד יוני 1938; חודשים ספורים לאחר מכן נשרף בית הכנסת בפוגרום ליל הבדולח. מרגליות הצליח להימלט לאנגליה, וממנה המשיך לארצות הברית; נפטר ב-1953 בניו יורק, ועל-פי צוואתו נטמן בהר המנוחות בירושלים. הקלטות מביצועיו, שלא ראו אור, מצויות בארכיון "אנו – מוזיאון העם היהודי" (לשעבר "בית התפוצות").

התעודות: 32X23 ס"מ בקירוב; נתונות בשלוש מסגרות (שתי תעודות בכל מסגרת). המסגרות: 47.5X34.5 ס"מ. מצב משתנה. כתמים. פגמים. קרעים קלים באחת התעודות. התעודות לא נבדקו מחוץ למסגרות.