מכירה 87 - היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
כולל: מתווים לעבודות מאת זאב רבן ופריטי בצלאל, ספרי ילדים מאוירים, ספרי אוונגרד עיתוני לאדינו, ועוד
- book (136) Apply book filter
- ספרי (99) Apply ספרי filter
- books, (89) Apply books, filter
- ישראל (83) Apply ישראל filter
- ילדים (79) Apply ילדים filter
- children (79) Apply children filter
- hebrew (77) Apply hebrew filter
- עת (73) Apply עת filter
- period (73) Apply period filter
- palestin (69) Apply palestin filter
- חפצים (66) Apply חפצים filter
- other (66) Apply other filter
- art (63) Apply art filter
- print (59) Apply print filter
- נוספים (52) Apply נוספים filter
- מתווים (52) Apply מתווים filter
- מעזבון (52) Apply מעזבון filter
- מורי (52) Apply מורי filter
- מאת (52) Apply מאת filter
- כולל (52) Apply כולל filter
- זאב (52) Apply זאב filter
- ותלמידי (52) Apply ותלמידי filter
- וציורים (52) Apply וציורים filter
- ופריטים (52) Apply ופריטים filter
- בצלאל (52) Apply בצלאל filter
- רבן (52) Apply רבן filter
- קדמי (52) Apply קדמי filter
- ספרים (52) Apply ספרים filter
- רבן, (52) Apply רבן, filter
- שלמה (52) Apply שלמה filter
- ספרים, (52) Apply ספרים, filter
- artist (52) Apply artist filter
- bezalel (52) Apply bezalel filter
- estat (52) Apply estat filter
- ev (52) Apply ev filter
- from (52) Apply from filter
- includ (52) Apply includ filter
- item (52) Apply item filter
- judaica (52) Apply judaica filter
- kedmi (52) Apply kedmi filter
- origin (52) Apply origin filter
- raban (52) Apply raban filter
- shlomo (52) Apply shlomo filter
- sketch (52) Apply sketch filter
- ze (52) Apply ze filter
- ze'ev (52) Apply ze'ev filter
- zeev (52) Apply zeev filter
- cultur (49) Apply cultur filter
- establish (49) Apply establish filter
- fighter (49) Apply fighter filter
כרוז מודפס מאת הרבנים אליהו גוטמכר וצבי הירש קלישר – גיוס תרומות עבור ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. טורון, תרכ"ז / 1866. עברית וגרמנית.
"קול קורא" להרים תרומה להטבת מצבם הקשה של יהודי ארץ ישראל: "רבים ישנם בארה"ק אשר בדמי ימיהם נטבעים בשערי שאול מרעב ומדאבון נפש אשר ילדים שואלי' ללחם ואין".
על-פי הכרוז, התקווה לגאולתם של יושבי הארץ היהודים התעוררה עם הקמת "חברת יישוב ארץ ישראל". כעת, משהיא זוכה לתמיכתו של הארגון "כל ישראל חברים" (כי"ח; נוסד בפריז ב-1860), בראשותו של "האדון הנכבד פלא יועץ השר קרעמיע" (אדולף כרמייה), אשר התחייב לסייע ברכישת אדמות בארץ ישראל, יש להתגייס למען הישוב ביתר שאת. נוסף על כך, בידי הרבנים החתומים על הכרוז מכתב מן "המשביר הגדול" משה מונטפיורי היושב בלונדון, ובו מידע על משפחות יהודיות המבקשות לעבוד את הקרקע בארץ ישראל.
הרבנים קוראים למי שידו משגת לכך להרים שתי תרומות שנתיות עבור סיוע דחוף להתיישבות היהודית בארץ הקודש: תרומה על-סך 2 רייכסטאלר שתגבה באחריותו של מנהל העדה בכל עיר ועיר, ותרומה נוספת על-סך 1 רייכסטאלר ו-10 זילברגרושן, עבור פעולתה של חברת כי"ח, "ובזה יהיה [התורם] חבר לחברת נדיבי עם הגדולים אשר בפאריז הנ"ל". הרבנים מוסיפים כי "מלבד פעולת הישועה לעם היושב בה, נוסף עוד מילוי רצון ד' בקיום מצוות התלויות בארץ אשר מזה דורות רבות נפסק הקו אשר הרבה מתרי"ג מצות תלויין בה". כספי התרומות יישלחו לפריז, וכאשר ייאסף סכום של מאה רייכסטלר יישלחו לארץ ישראל באמצעות סוכן, "ואולי גם הח"מ מוהר"צ הירש קאלישער יסע עמו לשום עינא פקיחא על כל פרט ופרט ושיהיה הכל כדת של תוה"ק".
בשנת 1860 נוסדה בפרנקפורט על האודר "חברת יישוב ארץ ישראל". מטרתה הייתה לטפח התיישבות יהודית חקלאית בארץ ישראל באמצעות רכישת אדמות, עליהן ייושבו חקלאים יהודים שיעבדו ויתפרנסו מהן, ויקיימו בהן מצוות התלויות בארץ. זמן קצר לאחר הקמתה הצטרפו אל החברה הרבנים צבי הירש קלישר אב"ד טורון (1795-1874), ואליהו גוטמכר אב"ד גרידיץ – "הצדיק מגריידיץ" (1796-1874) שהפכו לראשיה ולמוביליה. רבנים אלו הרבו בתעמולה להפצת רעיונותיהם בספרים, בכתבים, במכתבים, ובדרשות, ושאפו להוכיח שיישוב הארץ וחידוש עבודת הקורבנות הם ראשית גאולת ישראל.
הרב קלישר, ממבשרי הציונות, נודע ביחסיו הקרובים עם חברת כי"ח ועם נשיא החברה, אדולף כרמייה, יחסים הכרוכים ללא הפרד בתפיסתו כי לנדבנים בעלי ההון וההשפעה, "נדיבי ושרי ישראל" בשפתו, תפקיד מכריע בגאולת העם והארץ: אמשיל מאיר רוטשילד, משה מונטפיורי, ואחרים, הם שיאפשרו את תחייתו של העם בארץ הקודש, גם אם אין מקומם להנהיגו מן הבחינה הפוליטית והרוחנית. קלישר פעל לגיוס חברים חדשים לכי"ח (בין היתר בכרוז שלפנינו), והוא עצמו הצטרף לחברה, והיה לראש הסניף בעירו טורון.
חרף תפיסתו הציונית לא זכה לעלות לארץ ישראל.
לקריאה נוספת: "מרוטשילד לכרמיה: 'נדיבי ושרי ישראל' במשנתו ובפועלו של הרב צבי הירש קלישר", מאת אסף ידידיה. קתדרה, 155, ניסן תשע"ה. עמ' 47-72.
41X34 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים. קרעים וקרעים חסרים קלים בשוליים, ללא פגיעה בטקסט.
בתצלומים נראים: • קהל מניף דגל ציוני בכינוס בעיר וולוגדה (1903/4). • נציגי הקהילות היהודיות בכינוס במוסקבה (בין המצולמים: ליב יפה, אברהם פודלישבסקי, צבי בלקובסקי; 1918). • שמונה מחברי הוועד הציוני בוולוגדה עם ילדים יהודים שגורשו מליטא (1918/19). • תצלום מהכנס הארצי של ציוני רוסיה במוסקבה, 1920 (כנס זה, האחרון לפני הוצאת התנועה הציונית מחוץ לחוק, פוזר בידי המשטרה החשאית-סובייטית ומשתתפיו נעצרו).
התצלומים מוצמדים ללוחות קרטון ומתוארים בכתב-יד בצדם האחורי. חותמת צלם על גבי אחד הלוחות.
כפי הנראה, היו התצלומים ברשותו של הפעיל הציוני נחום ליפשיץ, חבר אספת הנבחרים וציר בקונגרסים הציוניים, המופיע בעצמו באחד מהם.
ארבעה תצלומים. 22X28 ס"מ עד 29X39 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. שריטות וקילופים (ברובם קלים). פגמים, שברים וקרעים בלוחות הקרטון.
אוסף פריטי נייר מעיזבונו של משה המאירי אוסטרובסקי, ציר תנועת המזרחי בקונגרסים הציוניים ה-12 עד ה-22; בהם גלויות קונגרס בכתב-ידו, מצעים ודרישות של תנועת המזרחי בפני הקונגרס, תצלומים מהקונגרס, ועוד. קרלובי וארי (קרלסבאד), ציריך, פראג, באזל, לוצרן, ומקומות נוספים, שנות ה-20 עד שנות ה-40 (מקצתם מאוחרים יותר). עברית, מעט גרמנית, צ'כית ושפות נוספות.
באוסף:
• שלושה תצלומים גדולים של הקונגרס ה-12 בקרלסבאד (1921; שתי תמונות של הצירים באולם האספה ודיוקנאות של כל הצירים בקונגרס).
• מכתב אל נשיאות הקונגרס ה-18 (פראג, 1933), מאת "לשכת השבת בארץ ישראל" – בקשה להקריא מעל בימת הקונגרס את תזכיר לשכת השבת ("מלאנו את ידי חברנו הנכבד הרב משה אוסטרובסקי שהוא יהיה שליחנו הנאמן להוציא לפועל בקונגרס את הדבר הזה"). חתום בחתימות ידם של שמחה אסף, משה זיידל, ושמואל קליין.
• דף מודפס עם רשימת תביעות של תנועת המזרחי בפני הקונגרס ה-18, בנוגע לשמירת השבת והכשרות בארץ ישראל.
• שלוש גלויות בכתב-ידו של המאירי, שתיים מהן גלויות קונגרס רשמיות, עם עדכונים למשפחתו מהקונגרסים ה-16 ("ד"ר ברגסון המטיר עלינו אש וגופרית"), ה-17 ("היום יתחילו הויכוחים") וה-22 ("אני כותב את מכתבי מעל בימת הקונגרס").
• "מצע של סיעת המזרחי והפועל המזרחי בקונגרס הכ"ב בבזל" (1946), שלושה דפים מודפסים במכונת כתיבה – פירוט עמדת המזרחי בקונגרס האחרון לפני הקמת מדינת ישראל; עם התייחסות לתוכנית החלוקה, החרמת ועידת לונדון, מינוי חיים ויצמן לנשיא-כבוד של התנועה הציונית, ועוד.
• כרטיס ציר ע"ש המאירי לקונגרס ה-18, שבעה "שקלים ציוניים" משנות ה-20 וה-30, שתי תיקיות נייר למשתתפי הקונגרס (שונות זו מזו), דו"ח לקונגרס ה-19 מטעם המשרד המרכזי לישוב יהודי גרמניה בארץ ישראל (עם חוברת תמונות מאת לו לאנדאוור), ועוד.
27 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מצורפים: ארבעה שקלים ציוניים משנות ה-50 וה-60; גלוית הקונגרס הציוני הכ"ג (1951).
גיליון העיתון "The Times" לונדון, 9 בנובמבר 1917 (Late War Edition). אנגלית.
בעמוד 7, תחת הכותרת "Palestine for the Jews – Official Sympathy" נדפס נוסח הצהרת בלפור, כפי שמסר אותו שר החוץ הבריטי, ארתור ג'יימס בלפור, במכתב אל הברון ליונל וולטר רוטשילד (1868-1937). באותו עמוד מופיע מאמר בשם "הניצחון הבריטי בפלשתינה" (The British Victory in Palestine) אשר סוקר את מהלכיו של הצבא הבריטי בהנהגת אדמונד אלנבי בארץ ישראל. עוד באותו עמוד מספר ידיעות העוסקות במהפכת אוקטובר, שפרצה ברוסיה יומיים קודם לכן.
קיימים עותקים של הגיליון בהם נדפסה הצהרת בלפור תחת הכותרת "Government Pledge" (ראו: קטלוג "קדם" מס' 021, פריט מס' 51).
"הצהרת בלפור", על-פיה בריטניה תתמוך בהקמת "בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל", נחתמה בידי ארתור ג'יימס בלפור ב-2 בנובמבר 1917, בעקבות מאמצי שתדלנות עיקשים של חיים וייצמן. שבוע לאחר-מכן, ב-9 בנובמבר, פורסמה ההצהרה לראשונה בעיתונות, ונחשבה להישג דיפלומטי חסר תקדים עבור התנועה הציונית, וצעד משמעותי אל עבר הקמתה של מדינה יהודית.
14 עמ', 60 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קמטים קלים. קרעים בשולי הדפים. רצועת נייר-דבק לאורך השדרה.
"ארץ ישראל בעד עם ישראל" / "צום אידישען פאלק!", עלון בהוצאת "הפדרציה הציונית האנגלית" (The English Zionist Federation) שנדפס לקראת כינוס ציוני בלונדון ביום י"ז כסלו תרע"ח (2.12.1917). דפוס י. גאראדיצקי, [לונדון], 1917. יידיש ועברית.
עלון בן ארבעה עמודים שנדפס מטעם "הפדרציה הציונית האנגלית" לקראת כינוס ציוני שנערך בלונדון בדצמבר 1917, חודש לאחר קבלת הצהרת בלפור. בעמוד הראשון של העלון נדפס נוסח הצהרת בלפור, ביידיש ובעברית. בהמשך העלון נדפס "קול קורא" מאת "הפדרציה הציונית האנגלית", שכותרתו "צום אידישען פאלק!" [אל העם היהודי!], והוא חתום בדפוס בידי חיים ויצמן ונחום סוקולוב.
[2] דף (ארבעה עמודים מודפסים), מנותקים זה מזה. 26.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול, קמטים ופגמים קלים. כתמים, חלקם כהים. קרעים (חלקם חסרים), משוקמים בהדבקות נייר דבק לא חומצי.
מקור: אוסף משפחת רימון.
1. "המניפסט של המרכז הציוני אל העם העברי" – כרוז עם נוסח עברי של הצהרת בלפור ומניפסט ארוך הקורא להצטרף לתנועה הציונית; מראשוני הפרסומים של הצהרת בלפור ברוסיה, שהופיע בעיצומה של המהפכה הקומוניסטית. חתום בדפוס "הועד המרכזי של ההסתדרות הציונית ברוססיא", 11 בנובמבר 1917 (ההצהרה המקורית נחתמה ביום 2 בנובמבר 1917, וידיעות אודותיה הגיעו לרוסיה ימים ספורים לאחר מכן, כשרבים מבתי הדפוס היהודיים נסגרו בידי הכוחות הבולשביקים).
2. "חבר און ברודער! די בלוטיקע קאמפן אין ארץ ישראל הערן ניט אויף" [חבר ואח! מאבק הדמים בארץ ישראל לא שכח] – כרוז משותף של התנועות הציוניות בפולין בתגובה למאורעות תרפ"ט: החלוץ, השומר הצעיר, ברית טרומפלדור, גורדוניה, החלוץ המזרחי וארגונים נוספים. דפוס Szymanowicz, וילנה, [תרפ"ט-1929].
3. "צו די יידישע פאלקס מאסן!" [אל המון העם היהודי!], חוברת אנטי-ציונית מטעם ארגון הבונד בפולין, המטילה את האשמה למאורעות תרפ"ט על היישוב היהודי. הוצאת M. Beser, ורשה, 1929.
נדירה, אינה מופיעה ב-OCLC.
4. כרוז מטעם ארגון "געזעלשאפט פאר איינארדענען אף ערד ארבעטנדיקע אידן אין פ.ס.ס.ר. ('געזערד')" ["אוזט" – החברה לסידור חקלאי של יהודים עמלים בברית המועצות]. דפוס ЭМЕС, מוסקבה, [אמצע-סוף שנות ה-20 בקירוב].
5. "יהודי ביאליסטוק!", כרוז מטעם "הועד לקבלת פני המשורר ח.נ. ביאליק בביאליסטוק". דפוס Litograf, ביאליסטוק, 1931. עברית ויידיש.
6. מודעה מטעם ה-"ווארשויער אינפארמאציאנס-ביורא פאר יודישע אויסוואנדערער" (המשרד הוורשאי לאינפורמציה עבור מהגרים יהודים – Warszawskie Biuro Informacyjne dla emigrantów zydow). ורשה, ללא תאריך (כנראה, ראשית המאה ה-20).
גודל ומצב משתנים.
מניפסט חגיגי (דף בודד, מודפס משני צדדיו), שפרסמה הקרן הקיימת לישראל בעקבות הצהרת בלפור וכיבוש ירושלים: " לעם ישראל! אנו עומדים בפני תקופה חדשה רבת התוצאות בתולדות עמנו... עמים אדירים וממשלותיהם הבטיחו לעיני כל העולם לתמוך בתְּחִיָּתֵנוּ הלאומית בארץ אבותינו... חלילה לנו מהשאר בלתי נכונים לאותה השעה".
כותרת בדיו אדומה, מעוטרת במסגרת עם שני אריות ושני מדליונים – באחד מגן דוד ובשני מנורת שבעה קנים דולקת. בשולי העמוד השני סמל של הקק"ל, מעוצב כחותם שעווה.
נוסח נדיר בגרמנית. נוסח עברי של המניפסט מצוי בקטלוג הספרייה הלאומית.
[1] דף (2 עמ' מודפסים), 30.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. מעט קמטים. קרעים זעירים בשוליים.
![שני דפי פרסום לבולי קק"ל הראשונים עם דיוקנאות בנימין זאב (תיאודור) הרצל ומקס נורדאו. גרמניה, [1909]. גרמנית.
1. Die ne](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/9_1.jpg "שני דפי פרסום לבולי הקרן הקיימת לישראל – בנימין זאב הרצל ומקס נורדאו –")
![שני דפי פרסום לבולי קק"ל הראשונים עם דיוקנאות בנימין זאב (תיאודור) הרצל ומקס נורדאו. גרמניה, [1909]. גרמנית.
1. Die ne](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/9_2.jpg "שני דפי פרסום לבולי הקרן הקיימת לישראל – בנימין זאב הרצל ומקס נורדאו –")
1. Die neue Nationalfondsmarke, Photogravur…. דף פרסום לבול החדש לזכר בנימין זאב הרצל. הדף מציג את הדימוי המפורסם שהופיע על בולי הקק"ל ופריטים אחרים במשך עשרות שנים, מעשה ידי הנס דיטרס (Hans Dieters): תיאודור הרצל נשען על מעקה המרפסת (על פי תצלומו של א"מ ליליין) מול השמש העולה מעל מגדל דוד, ובתווך צועדים חלוצים ועולים. מעליו הכתובת "קרן קימת לישראל" ומתחתיו – "אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני". בתחתית הדף מצוין (בגרמנית) כי הדימוי שבפרסום נדפס באותה שיטה שבה נדפס הבול והוא מבוסס על אותה יצירה מקורית.
21X28.5 ס"מ. מצב טוב.
2. Nordaumarke des Judischen Nationalfonds, Photogravur…. דף פרסום לבול עם דיוקן מקס נורדאו מעשה ידי שלמה רוחומובסקי (חתום בדפוס: S. Roukhomovsky). כתובת: "קרן קימת לישראל / Max Nordau".
21X28.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים מזעריים בשולי הדף.
"האומה", בטאון ההסתדרות הציונית במזרח (Zionist Federation of the Orient), ראה אור באיסטנבול, בעריכתו של ז'אק לוריא (Jacque Loria, 1860-1948), סופר, מורה ומנהל בית הספר של אליאנס בפאזארדז'יק, בולגריה, ולאחר מכן פעיל ציוני.
בגיליונות שלפנינו ידיעות ומאמרים על התנועה הציונית, על המוסדות הציוניים, ועל וועידת סן רמו, ידיעות על הנעשה בישוב בארץ ישראל, ועל הנעשה בקיבוצים יהודיים בעולם, קריאות לסייע לנפגעי הפוגרומים ברוסיה ובאוקראינה, מאמרים ומודעות המקדמים את רכישת השקל הציוני, שירים בעברית מאת יצחק אליהו נבון, מודעות פרסומת מטעם בתי עסק ונותני שירות יהודיים באיסטנבול, ועוד.
לצד גיליון מס' 3 נכרך מוסף מיוחד שראה אור לציון יום השנה להצהרת בלפור.
בתחתית דף השער של גיליון 33 מופיעות הסיסמאות: "גאולה תתנו לארץ! זכרו את קרן הגאולה!"; בגיליונות 40, ו-45-52 נדפסה בתחתית דף השער הסיסמה: "גאולה תתנו לארץ"; בגוף הגיליונות מאמרים העוסקים ב"קרן הגאולה", ותומכים במאמץ גיוס הכספים לטובתה.
חלק מהטורים צונזרו. במקומות בהם הושמט טקסט, מצוין לרוב כמה שורות צונזרו.
52 גיליונות, כרוכים יחד. מרבית הגיליונות בני ארבעה עמודים. אחד הדפים בגיליון 25 כרוך שלא במקומו. 46 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. פגעי רטיבות וקמטים קלים. קרעים, קרעים חסרים ונקבי תילוע קטנים בשולי אחדים מהגיליונות, ללא פגיעה בטקסט. כריכה פגומה, עם קילופים, קרעים, נזקי רטיבות ועובש.
על דף הבטנה הקדמי, תווית נייר עליה מודפסים שם העורך, לוריא, והתאריך – נובמבר 1920.
שני תזכירים מטעם וועדים עירוניים, האחד חיפאי והשני ירושלמי, הקוראים לקבוע את מקום קברו של בנימין זאב הרצל בעירם; נשלחו אל חברי הקונגרס הציוני ה-19 בעיר לוצרן. חיפה וירושלים, 1935.
• תזכיר מטעם "הועדה החיפאית להעלאת עצמות ד"ר בנימין זאב הרצל ז"ל לארץ ישראל", הקורא לקבוע את מקום קבורתו של הרצל בהר הכרמל. ממוען אל נשיא ההסתדרות הציונית (נחום סוקולוב), וחתום בדפוס "שטרוק" (הרמן שטרוק), "קפלנסקי" (מנהל הטכניון שלמה קפלנסקי?), "סולוביטשיק" (מקס סולובייצ'יק?) ו"פלאי". כ' תמוז תרצ"ה (21.7.1935).
[3] דף + פתקית משודכת ("כל החומר הזה הוא אך ורק לשם אינפורמציה פרטית, ובהחלט לא לשם פרסום!"), 26.5 ס"מ.
• תזכיר מטעם "ועד הקהלה העברית ירושלם", הקורא לקבוע את מקום קבורתו של הרצל בירושלים. חתום בכתב-ידו של אליהו הכרמלי (לולו) ונציגים נוספים; שני עותקים, אחד מהם ממוען בכתב-יד אל הרב משה המאירי (אוסטרובסקי). 4.8.1935. מצורפים שני נספחים – חוות דעת מטעם ד"ר אלכס בין וקטע מהדו"ח של הועדה להעברת עצמות הרצל בשנת 1935.
[1] דף + [2] נספחים (1 דף כל נספח), 28 ס"מ.
הרצל לא ציין בכתביו היכן רצה להיקבר; בצוואתו כתב רק "משאלתי להקבר בארון מתכת על יד אבי, ולשכב שם עד שהעם היהודי יעלה את עצמותי לארץ ישראל". לאחר פטירתו קמה מחלוקת חריפה בקרב התנועה הציונית באשר למקום הקבורה – ירושלים, העתידה לשמש כבירת המדינה היהודית, או חיפה, שעל פי עדויות שונות ביקש הרצל להיקבר בה (גיבורו של הספר 'אלטנוילנד' אף מביע מפורשות את רצונו להיקבר על הר הכרמל – "המקום אשר ממנו אוכל להשקיף על ארצי האהובה ועל ימי האהוב"). רק בשנת 1948, בוועדה משותפת של הכנסת, ההנהלה הציונית, הקק"ל, קרן היסוד וחברי הקונגרס הציוני הראשון נקבעה לבסוף העיר ירושלים כמקום הקבורה.
מצב כללי טוב. מעט כתמים, קמטים וקרעים קלים בשוליים. סימני קיפול.
![Palästina Kalender – 5697, בהוצאת Zionistische Vereinigung für Deutschland [התאחדות ציוני גרמניה]. דפוס ה- Jüdische Ru](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale87/12.jpg "לוח שנה של התאחדות ציוני גרמניה לשנת תרצ\"ז – ברלין, 1936 – תצלומים מאר")
לוח שנה עברי-גרגוריאני לשנת תרצ"ז (1936/7). מכיל תצלומים רבים מאת חשובי צלמי ארץ-ישראל: זולטן קלוגר, נחום טים גידל, הלמר לרסקי (תמונות מתוך הסרט "עבודה"), רודי וייסנשטיין, אנה מוסבכר, ארנסט מאייר, ואחרים. התצלומים מציגים את נופי הארץ ואנשיה באור מחמיא לפרויקט הציוני, לעתים בליווי טקסט קצר. כן כלולות בלוח פרסומות לעיתון ה"Jüdische Rundschau", ורשימות קצרות העוסקות במגוון ארגונים ומוסדות ציוניים: התאחדות ציוני גרמניה, הקרן הקיימת לישראל, קרן היסוד, ויצ"ו, עליית הנוער ומכבי.
התאחדות ציוני גרמניה נוסדה בשנת 1894 בקלן, על-ידי המנהיגים הציוניים מקס בודנהיימר (1865-1940), פביוס שך (1868-1942), דוד וולפסון (1855-1914), ואחרים. ההתאחדות הייתה לארגון הגג של הארגונים הציוניים בגרמניה. במסגרת פעילותה גויסו כספים למען רכישת אדמות בארץ ישראל, הוצעו סיוע ותמיכה לעולים לארץ, ופורסמו מספר עיתונים, הנפוץ שבהם, ה-Jüdische Rundschau, נדפס בשיאו בעשרות אלפי עותקים, והיה מהעיתונים הציוניים הנקראים ביותר.
אינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.
[48] עמ', 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמי חלודה (כמה דפים עם כתמים רבים). קמטים קלים. בלאי ופגמים קלים בעטיפה.