דרכון מטעם ממשלת המנדט, ששימש אישה יהודייה בנסיעה לפולין ובחזרה בחודשים אוגוסט 1939 עד מרץ 1940.
בדפים הראשונים מופיעים תמונתה, פרטיה האישיים וחתימתה של בעלת הדרכון – פיגה פשיגודה (Faiga Przygoda) מהעיר פלונסק, ילידת 1918, שהתגוררה בתל-אביב והייתה כובענית.
בדפים הבאים מופיעות חותמות ואשרות המתעדות את נסיעתה: פיגה יצאה מנמל תל-אביב באוגוסט 1939, נכנסה לרומניה דרך נמל קונסטנצה (לחופו של הים השחור), ומשם הגיעה לפולין ב-26.8.1939 – חמישה ימים לפני שפרצה מלחמת העולם.
החותמות הבאות בדרכון נעשו כולן לאחר שמפת אירופה שינתה את פניה: חותמת של רשויות גרמניה הנאצית בעיר ורשה, עם רישום מיום 16 בינואר 1940, חותמות של משטרת הגבולות הגרמנית מחודש פברואר 1940, אשרת יציאה שהונפקה בעיר לובלין בידי גרמניה הנאצית, אשרת כניסה לאיטליה הפאשיסטית, חותמת יציאה מגרמניה דרך מעבר ארנולדשטיין וחותמת יציאה מנמל טריאסטה ביום 1.3.1940. החותמת האחרונה בדרכון – חותמת כניסה לארץ ישראל מנמל חיפה, מתוארכת ליום 7.3.1940.
32 עמ', 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעט פגמים. כריכה מעט בלויה.

Deutches Reich Reisepass, דרכון שהונפק בגרמניה הנאצית עבור אישה יהודייה. וירצברג, אוגוסט 1939 (חותמות מהחודשים אוקטובר-נובמבר 1939).
בדפים הראשונים מופיעים תמונתה ופרטיה האישיים של בעלת הדרכון, Karola Neumann מהעיר וירצבורג, ולצדם שני סימני היכר מיוחדים ליהודים: האות J מוטבעת בדף הראשון והשם "שרה" נוסף לשם הלידה (השם ה"מתוקן" מופיע בכל רישום גרמני, שש פעמים לאורך הדרכון).
בדפים הבאים חותמות המתעדות את דרכה של קרולה ארצה לאחר פרוץ המלחמה: שתי אשרות יציאה מגרמניה הנאצית (חותמת "ביטול" על המוקדמת); אשרת כניסה לאיטליה, עם שם האונייה שבה תפליג קרולה – "גליליאה"; חותמות מעבר מגרמניה לאיטליה ביום 14 בנובמבר 1939; אשרת כניסה בריטית לארץ ישראל (מקונסוליית רומא) וחותמת כניסה לנמל חיפה ביום 21 לנובמבר 1939.
32 עמ', 16.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים וקמטים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, משוקמים. העטיפה חסרה (הדפים נכרכו מחדש בחוט).
מקור: אוסף משפחת רימון.

לקט מסמכים ותעודות של פליט יהודי-ליטאי. ליטא, שווייץ וארץ ישראל. 1937-1985 (רובם משנות ה-30 וה-40). ליטאית, צרפתית, גרמנית, אנגלית ועברית.
מאוסף המסמכים שלפנינו עולים פרטים אודות סיפור חייו של הפליט היהודי-ליטאי צבי אילת (Cvi Girsas Chvackinas), דרכו המפותלת מעיר לידתו קובנה, דרך המקלט בשווייץ בימי מלחמת העולם השנייה ועד לארץ ישראל.
בין המסמכים: • עותק רשמי של תעודת הלידה של אילת (קובנה; 1937; ליטאית). • אישור על סיום בית ספר פרטי (קובנה; 1939; מקור בליטאית ותרגום בצרפתית). • תעודת שחרור ממעצר בעיר לנצבורג שבצפון שווייץ (לנצבורג; 1943; גרמנית). "ההתנהגות במהלך המעצר: טובה". • Flüchtlingsausweis – תעודת זהות שווייצרית לפליט (ברן; ספטמבר 1943), ובה אשרות שהייה, רישום בתי המחסה ומקומות המגורים ורישום תלושי קצבאות. • שתי תעודות סטודנט באוניברסיטת לוזאן, עם תמונות, ואישור הרשמה לאוניברסיטה (לוזאן; 1944-1945; צרפתית). • שני מסמכי-עלייה מטעם משרד ארגון "החלוץ" בז'נבה (ז'נבה; יולי-אוגוסט, 1945; גרמנית): הודעה לחבר צבי (המתגורר בלוזאן) על הכנסתו לרשימת "טרנספורט העלייה השלישי" ותוכנית מסע עם הוראות לקראת הפלגה באונייה "לימה", מברצלונה לארץ ישראל. • תעודה מזהה, עם תמונה, ששמשה כמסמך הנסיעה של אילת לארץ ישראל (ברן; אוגוסט 1945). עם ויזת כניסה לפלשתינה (אוגוסט 1945), חותמות גבול צרפתיות (אוגוסט 1945), אישור הגירה קבוע לפלשתינה (ספטמבר 1945), חותמת כניסה ארצה דרך נמל חיפה, ועוד. • ומסמכים נוספים (חלקם מתקופות חיים מאוחרות יותר).
כ-20 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.

כ-120 מסמכים – מכתבים רשמיים, אישורים ותעודות, העוסקים בענייני כספים שונים; חליפת מכתבים ענפה בין משרדי רשות המיסים (Finanzamt) הנאצית ברבעים השונים בווינה, ובמקומות נוספים, ובין גופים רשמיים אחרים: התאגיד הממשלתי האחראי על ייצור המזון ברייך (Reichsnährstand), המשרד העוסק במניעת בריחת הון (Reichsfluchtsteuerstelle) שעיקר פעולתו נגד יהודים, "חזית העבודה הגרמנית" (Die Deutsche Arbeitsfront), משרד בית המשפט האזורי של וינה (Oberlandesgerichtpräsident in Wien), האופרה של וינה, האקדמיה הלאומית למוזיקה ולאמנויות הבמה בווינה, ועוד. אוסטריה וגרמניה הנאצית, שנות ה-30 עד אמצע שנות ה-40. גרמנית.
המכתבים מודפסים במכונת כתיבה על ניירות רשמיים עם סמלי מוסדות המפלגה הנאצית, עם הערות רבות בכתב-יד, חותמות דיו וחתימות של הפקידים האחראים. הפריטים באוסף מספקים הצצה ל"אחורי הקלעים" של פעולות מנגנוני הבירוקרטיה בגרמניה הנאצית, ובפרט באוסטריה: אריזציה של רכוש יהודי, גביית מס מיוחד מיהודים המבקשים לעזוב את המדינה (Reichsfluchtsteuer) ותהליכי הוצאה לפועל נגד יהודים (לשמותיהם של הגברים והנשים היהודים נוספו במסמכים הרשמיים, על-פי חוק, השמות Israel ו-Sara), וניכר בהם הליך השוד הממוסד של רכוש יהודי – הביורוקרטיזציה של הגזל, והסתרתו תחת אצטלאות חוקיות. חלק הארי של האוסף מורכב מהצהרות מיסים שנתיות ופירוט משכורות וניכויי שכר וקצבאות של פקידים, חיילים, נכי מלחמה, מוזיקאים, ואחרים; מאישורי העסקה במוסדות נאצים שונים; מתכתובות הנוגעות לייצור עבור המאמץ המלחמתי; מבקשות מנהליות שונות של גופים ממשלתיים זה מזה, רבות מהן ממשרדי "חזית העבודה הגרמנית" השונים, ועוד.
פריטים בולטים באוסף:
• מסמך שנשלח ממשרד רשות המיסים ברובע בריגיטנאו (Brigittenau) בווינה, אל משרד רשות המיסים ברובע מריה-הילף (Mariahilf), הנוגע לצו הוצאה לפועל העומד נגד היהודייה Elisabeth Sara Steiner (29.5.1941).
• מסמך שנשלח מהעיירה גנזרנדורף (Gänserndorf) שב"גאו נידרדונאו" (Gau Niederdonau; מחוז הדנובה התחתית), אל משרד רשות המסים במיסטלבאך, ובו אישור על הגשת הצהרת מס של שלושה יהודים:Siegfried , Malvine ו-Julie Peschkes (18.11.1938).
• טופס שנשלח מרובע נויבאו (Neubau) בווינה, אל רשות המסים בלמברג (לבוב), ובו בקשה לסיוע מנהלי בגביית חוב מהיהודיםErwin ו- Irma (Sara) Hopmeier (21.11.1941).
• מסמך שהונפק בידי משרד רשות המיסים ברובע מריה-הילף בווינה, ובו דרישת תשלום אגרה מהיהודי Gustav Israel Holzer, לצורך ביטול צו עיקול (1.12.1941).
• מסמך שנשלח מאחת המחלקות ב- Vermögensverkehrsstelle– המשרד הממונה על אריזציה של רכוש יהודי – בווינה, אל משרד רשות המסים במריה-הילף, ובו אישור על האריזציה של החברה הווינאית B. Wolkenstein (28.1.1941).
• מכתב מטעם המשרד הממונה על אריזציה של רכוש יהודי במשרד הכלכלה והעבודה (Vermögungsverkehrsstelle im Ministerium für Wirtschaft und Arbeit), שנשלח אל משרד רשות המסים בנויבאו, ובו התייחסות למכתב מאת היהודייה Bortcza Herzl (שמה מופיע ברשימת קורבנות אריזציה בספר Das Dreieck meiner Kindheit, וינה, 2008, עמ' 216).
• אישור שהונפק בידי מפקדת חיל האוויר (Flugplatzkommando A 21/XVII) בברון (Brünn; ברנו, הפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה, כיום בצ'כיה), עבור אלוף משנהRudolf Prochaska : פירוט השכר שהרוויח והמיסים ששילם בשנת 1943. Prochaska היה על-פי הסברה אחד מהמתנקשים הנאציים בקנצלר האוסטרי אנגלברט דולפוס בשנת 1934, במהלך "הפוטש של יולי". (7.3.1944).
• חליפת מכתבים ודו"חות בין מהנדסים ואנשי מנהלה ב"חזית העבודה הגרמנית", הנוגעת לפיתוח חלופות שונות לייצור סיבים עבור התעשייה המלחמתית (1940-1941).
• מסמכים רבים נוספים מטעם ארגונים ממשלתיים שונים: משרדי ה-Finanzamt ברבעים שונים בווינה, בברלין, בדיסלדורף, ובערים נוספות; משטרת וינה (Der Polizeipräsident in Wien); ממשל הרייך בווינה, ועוד; עלונים כלכליים שונים, ומסמכים רשמיים נוספים.
כ-120 פריטים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.

מכתב חסות (Schutzbrief) שהונפק מטעם שגרירות שווייץ בבודפשט עבור יהודייה בשם János Jaffe, ביום 23 באוקטובר 1944. גרמנית והונגרית.
המכתב מודפס בגרמנית ובהונגרית, על גבי נייר מכתבים רשמי של המחלקה לאינטרסים זרים של השגרירות השוויצרית (Schweizerische Gesandtschaft, Abteilung für fremde Interessen), שנוהלה בידי הדיפלומט קרל לוץ, ומאשר כי שמה של המחזיקה בו נכלל בדרכון שוויצרי קולקטיבי.
קרל לוץ (Carl Lutz, 1895-1975), דיפלומט שוויצרי. בשנת 1942 מונה לסגן קונסול שגרירות שוויצריה בהונגריה הממונה על "המחלקה לאינטרסים זרים", ופעל לזירוז יציאת היהודים מהונגריה, שגבולותיה עוד היו פתוחים בשלב זה. ערב כיבוש הונגריה בידי הגרמנים הוציא לוץ לפועל את רעיון הנפקת "מכתבי החסות" (Schutzbrief) – רעיון אותו הגה משה (מיקלוש) קראוס, מנהל המשרד הארצישראלי בבודפשט – שהעניקו הגנה דיפלומטית ליהודים בעלי אשרות הגירה (לימים אומץ רעיון מכתבי החסות בידי שגרירים אחרים, והיה אחראי להצלתם של יהודים רבים). לוץ גילה מסירות יוצאת דופן להצלת היהודים, גם כאשר התהדק המצור סביב העיר בודפשט סירב לעזוב. רק בשנת 1945, עם כיבוש העיר בידי הצבא האדום, עזב לוץ לשווייץ. על פועלו להצלת יהודים בשואה הוכר קרל לוץ כ"חסיד אומות העולם" בשנת 1965.
דף, 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וסימני קיפול. קרעים קלים בשוליים. נקב בהצטלבות קווי הקיפול. נקבי תיוק, משוקמים בהדבקת נייר (בצדו האחורי של הדף).