מכירה 87 - היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
כולל: מתווים לעבודות מאת זאב רבן ופריטי בצלאל, ספרי ילדים מאוירים, ספרי אוונגרד עיתוני לאדינו, ועוד
- book (136) Apply book filter
- ספרי (99) Apply ספרי filter
- books, (89) Apply books, filter
- ישראל (83) Apply ישראל filter
- ילדים (79) Apply ילדים filter
- children (79) Apply children filter
- hebrew (77) Apply hebrew filter
- עת (73) Apply עת filter
- period (73) Apply period filter
- palestin (69) Apply palestin filter
- חפצים (66) Apply חפצים filter
- other (66) Apply other filter
- art (63) Apply art filter
- print (59) Apply print filter
- נוספים (52) Apply נוספים filter
- מתווים (52) Apply מתווים filter
- מעזבון (52) Apply מעזבון filter
- מורי (52) Apply מורי filter
- מאת (52) Apply מאת filter
- כולל (52) Apply כולל filter
- זאב (52) Apply זאב filter
- ותלמידי (52) Apply ותלמידי filter
- וציורים (52) Apply וציורים filter
- ופריטים (52) Apply ופריטים filter
- בצלאל (52) Apply בצלאל filter
- רבן (52) Apply רבן filter
- קדמי (52) Apply קדמי filter
- ספרים (52) Apply ספרים filter
- רבן, (52) Apply רבן, filter
- שלמה (52) Apply שלמה filter
- ספרים, (52) Apply ספרים, filter
- artist (52) Apply artist filter
- bezalel (52) Apply bezalel filter
- estat (52) Apply estat filter
- ev (52) Apply ev filter
- from (52) Apply from filter
- includ (52) Apply includ filter
- item (52) Apply item filter
- judaica (52) Apply judaica filter
- kedmi (52) Apply kedmi filter
- origin (52) Apply origin filter
- raban (52) Apply raban filter
- shlomo (52) Apply shlomo filter
- sketch (52) Apply sketch filter
- ze (52) Apply ze filter
- ze'ev (52) Apply ze'ev filter
- zeev (52) Apply zeev filter
- cultur (49) Apply cultur filter
- establish (49) Apply establish filter
- fighter (49) Apply fighter filter
מסמך מרתק שהוכן על-ידי המשרד הארצישראלי של הסוכנות היהודית בברלין. במסמך בן ארבעה העמודים (משוכפלים) מידע חיוני והוראות פרקטיות לעולה לקראת ההפלגה הצפויה לארץ ישראל. הוא כולל מידע לגבי המסמכים הדרושים ליציאה מגרמניה (יהודים אינם חייבים יותר בגיוס ולכן יכולים לעזוב את המדינה ללא בעיה מיוחדת; יש להשיג אישור עזיבה מתחנת המשטרה המקומית), מידע על הוצאת כסף וניירות ערך מהמדינה ועל שילוח המטען, הוראות מיוחדות לקבוצות (אין להרעיש ולשיר במהלך הנסיעה ברכבת לטריאסטה, ואין להשתמש במילה העברית "להתראות"), הוראות להתנהלות העולים עם ההגעה לטריאסטה, ועוד.
"משרד ארצישראל" היה כפוף בכל פעולותיו למחלקת ההגירה של הסוכות היהודית לארץ ישראל בירושלים. הוא היה הזרוע הביצועית של הסוכנות, והאחראי מטעמה לכל היבטיו של הליך העלייה לארץ – כולל הגשת בקשות יציאה מגרמניה וסרטיפיקטים בריטיים. במהלך שנות ה-30 ותחילת שנות ה-40, סייע לעלייתם, והלכה למעשה להצלתם, של עשרות אלפי עולים מגרמניה.
[1], 3 דף. חציו העליון של דף 2 חסר. 29 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-גרוע. כתמים. קרעים, חלקם קרעים חסרים, עם נזק קל לטקסט. תיקונים בנייר דבק. הדפים קרועים לשניים (בקו הקיפול; שוקמו בהדבקת נייר דבק בגב).
בדפים הראשונים מופיעים תמונתה, פרטיה האישיים וחתימתה של בעלת הדרכון – פיגה פשיגודה (Faiga Przygoda) מהעיר פלונסק, ילידת 1918, שהתגוררה בתל-אביב והייתה כובענית.
בדפים הבאים מופיעות חותמות ואשרות המתעדות את נסיעתה: פיגה יצאה מנמל תל-אביב באוגוסט 1939, נכנסה לרומניה דרך נמל קונסטנצה (לחופו של הים השחור), ומשם הגיעה לפולין ב-26.8.1939 – חמישה ימים לפני שפרצה מלחמת העולם.
החותמות הבאות בדרכון נעשו כולן לאחר שמפת אירופה שינתה את פניה: חותמת של רשויות גרמניה הנאצית בעיר ורשה, עם רישום מיום 16 בינואר 1940, חותמות של משטרת הגבולות הגרמנית מחודש פברואר 1940, אשרת יציאה שהונפקה בעיר לובלין בידי גרמניה הנאצית, אשרת כניסה לאיטליה הפאשיסטית, חותמת יציאה מגרמניה דרך מעבר ארנולדשטיין וחותמת יציאה מנמל טריאסטה ביום 1.3.1940. החותמת האחרונה בדרכון – חותמת כניסה לארץ ישראל מנמל חיפה, מתוארכת ליום 7.3.1940.
32 עמ', 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעט פגמים. כריכה מעט בלויה.
בתחילת הדרכון מופיעים תמונתה ופרטיה האישיים של בעלת הדרכון, אמה בחורסקי (Emma Bachurski). בדפים הבאים שתי קבוצות של חותמות, שביניהן מפרידות עשר שנים ללא החתמה: חותמות המתעדות יציאה מאירופה בחודש יוני 1939 (אשרת יציאה מגרמניה, אשרת כניסה לאיטליה, חותמת כניסה לאיטליה דרך רכבת וחותמת יציאה מעיר הנמל ג'נובה), וחותמות המתעדות עליה למדינת ישראל בשנים 1948-49.
קורותיה של אמה בעשר השנים החסרות מתועדות רק בהערה בכתב-יד שנוספה תחת הויזה האיטלקית, ובה מצויין שאישור הכניסה ניתן לצורך הפלגה לשנגחאי מעיר הנמל ג'נובה (על סיפון האוניה Gneisenau).
שמה ופרטיה האישיים של אמה מופיעים במסמכים השמורים בארכיון הפדרלי הגרמני, וכן ברשימת ניצולים משנגחאי שבארכיון ארגון הג'ויינט. עיון במסמכים אלה משלים את סיפורה – אמה היתה אישה לא יהודייה שנישאה ליעקב בחורסקי, יהודי חסר אזרחות יליד פולין, אשר בשנת 1938 נכלא במחנה הריכוז זקסנהאוזן (מערב גרמניה). ערב המלחמה שוחרר יעקב ממחנה הריכוז ונמלט ביחד עם אמה לשנגחאי, שם שהו עד סוף המלחמה, ולבסוף עלו יחד לארץ ישראל.
15.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. פגמים קלים. בלאי קל בכריכה (רישום בכתב-יד בצדה הקדמי).
בדפים הראשונים מופיעים תמונתה ופרטיה האישיים של בעלת הדרכון, Karola Neumann מהעיר וירצבורג, ולצדם שני סימני היכר מיוחדים ליהודים: האות J מוטבעת בדף הראשון והשם "שרה" נוסף לשם הלידה (השם ה"מתוקן" מופיע בכל רישום גרמני, שש פעמים לאורך הדרכון).
בדפים הבאים חותמות המתעדות את דרכה של קרולה ארצה לאחר פרוץ המלחמה: שתי אשרות יציאה מגרמניה הנאצית (חותמת "ביטול" על המוקדמת); אשרת כניסה לאיטליה, עם שם האונייה שבה תפליג קרולה – "גליליאה"; חותמות מעבר מגרמניה לאיטליה ביום 14 בנובמבר 1939; אשרת כניסה בריטית לארץ ישראל (מקונסוליית רומא) וחותמת כניסה לנמל חיפה ביום 21 לנובמבר 1939.
32 עמ', 16.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים וקמטים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, משוקמים. העטיפה חסרה (הדפים נכרכו מחדש בחוט).
מקור: אוסף משפחת רימון.
מכתב מאת פליט יהודי, אזרח גרמניה או אוסטריה, בשם אריך וואלאך (Erich Wallach); נשלח ממחנה מעצר "T" ב-Trois-Rivières, קוויבק, מחנה שיועד לפליטים נתיני מדינות אויב. במכתב מדווח וואלאך להוריו שבירושלים על ההפלגה לקנדה – "הפלגה של 11 יום שהייתה בטוחה לחלוטין תודות לצי הבריטי המהולל ורב העוצמה" ועל התנאים הטובים במחנה הקנדי ("האוכל טוב... ישנו מטבח כשר ומקומות הלינה נוחים") ומאחל לאביו לרגל יום הולדתו "שבקרוב תהיה לך הזדמנות לחזות בניצחון הגדול והמהולל של בעלות הברית ובתבוסת אויבנו הגדול ביותר הנאציזם".
חתום בחותמת דואר קנדית (Base A.P.O Canada) משנת 1940 ובחותמות צנזורה, ונושא מדבקה של הצנזורה ("Opened by Censor").
המכתב שלפנינו מהדהד פרשה היסטורית משונה: בראשית מלחמת העולם השנייה נעצרו באנגליה אלפי פליטים יהודים בעלי אזרחות גרמנית ואוסטרית כנתיני מדינות אויב, חרף העובדה שהם נמלטו לאנגליה מאימת הנאצים. בין 2000 ל-3000 איש מתוך אותם פליטים נשלחו לקנדה כשבויי מלחמה "גרמנים". חלקם אף נכלאו בראשית מעצרם לצד שבויי מלחמה ממש – חיילים גרמנים ששירתו בצבא הגרמני ונפלו בשבי, ולצד אזרחים קנדים ממוצא יפני וגרמני. לימים כונו יהודים אלה "מהגרים בשגגה" ("accidental immigrants").
ממשלת אנגליה אמנם הכירה כעבור זמן קצר בטעות שבזיהוי יהודים נרדפים כ"נתיני אויב", אך בקנדה שהו חלק מן הפליטים במחנות המעצר כשלוש שנים, ואף זמן ארוך יותר. הסיבה, כך מציעים מקורות שונים, נעוצה בתפישות אנטישמיות של גורמים בממשל הקנדי. עם שחרורם הושבו הפליטים לאנגליה או יצאו לחופשי בקנדה.
[1] דף, מתקפל למעטפה, 31X15.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים וקמטים קלים לאורך סימני הקיפול. קרע במרכז הדף (כתוצאה מפתיחת המעטפה), עם פגיעה קלה בטקסט.
מאוסף המסמכים שלפנינו עולים פרטים אודות סיפור חייו של הפליט היהודי-ליטאי צבי אילת (Cvi Girsas Chvackinas), דרכו המפותלת מעיר לידתו קובנה, דרך המקלט בשווייץ בימי מלחמת העולם השנייה ועד לארץ ישראל.
בין המסמכים: • עותק רשמי של תעודת הלידה של אילת (קובנה; 1937; ליטאית). • אישור על סיום בית ספר פרטי (קובנה; 1939; מקור בליטאית ותרגום בצרפתית). • תעודת שחרור ממעצר בעיר לנצבורג שבצפון שווייץ (לנצבורג; 1943; גרמנית). "ההתנהגות במהלך המעצר: טובה". • Flüchtlingsausweis – תעודת זהות שווייצרית לפליט (ברן; ספטמבר 1943), ובה אשרות שהייה, רישום בתי המחסה ומקומות המגורים ורישום תלושי קצבאות. • שתי תעודות סטודנט באוניברסיטת לוזאן, עם תמונות, ואישור הרשמה לאוניברסיטה (לוזאן; 1944-1945; צרפתית). • שני מסמכי-עלייה מטעם משרד ארגון "החלוץ" בז'נבה (ז'נבה; יולי-אוגוסט, 1945; גרמנית): הודעה לחבר צבי (המתגורר בלוזאן) על הכנסתו לרשימת "טרנספורט העלייה השלישי" ותוכנית מסע עם הוראות לקראת הפלגה באונייה "לימה", מברצלונה לארץ ישראל. • תעודה מזהה, עם תמונה, ששמשה כמסמך הנסיעה של אילת לארץ ישראל (ברן; אוגוסט 1945). עם ויזת כניסה לפלשתינה (אוגוסט 1945), חותמות גבול צרפתיות (אוגוסט 1945), אישור הגירה קבוע לפלשתינה (ספטמבר 1945), חותמת כניסה ארצה דרך נמל חיפה, ועוד. • ומסמכים נוספים (חלקם מתקופות חיים מאוחרות יותר).
כ-20 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.
17 מכתבים מאת שבויי מלחמה יהודים, ממתנדבי היישוב לצבא הבריטי, שנשבו במחנה הגרמני סטלאג VIII B \ 344. לאמסדורף, 1941-1944. אנגלית וגרמנית.
המכתבים כתובים בכתב-יד (עפרון) על גבי נייר מכתבים מיוחד לשבויי מלחמה (מתקפל, ללא צורך במעטפה). על כל מכתב, משני הצדדים, מוטבעות חותמות אישור רשמיות של מחנה השבויים (צורת החותמות משתנה ממכתב למכתב; שם המחנה מתחלף במכתבים המאוחרים – ראה להלן), ובמרביתם גם חותמות צנזורה של הצבא האנגלי. בחלק מהמכתבים מצוינת פלוגת העבודה של השבוי (כריית פחם, העמסת ופריקת רכבות, וכו').
מרבית המכתבים חוברו בידי שבוי המלחמה שלמה סלע (סלודש), חייל בחיל החפרים המלכותי שנפל בשבי הגרמני במערכה על יוון (1941). כפי הנראה, שלח סלודש חלק ממכתביו תחת שמות של שבויים אחרים, וחתם את שמו האמיתי רק בעברית, או לחילופין במילה "Your". המכתבים ממוענים לאשתו של סלודש, אלישבע, בתל-אביב (מכתב אחד ממוען לבנם, אילן).
סלודש שולח מילות עידוד ודרישות שלום לאשתו, לבנם, למשפחה ולחברים, מודה לה על המכתבים ששלחה, ומספר מעט על החיים במחנה. לדוגמה, ב-5.8.1943 הוא כותב כי לרשות השבויים עומדים כל העת מים חמים לרחצה ולשתיית תה וקפה, יש די זמן לנוח ולקרוא ספרים ועיתונים, ומתקבלות חבילות מזון מהצלב האדום. במכתב מיום 27.9.1943 מזכיר סלודש שיר שחיבר עבורו בנו: "הופתעתי ללמוד משתי השורות בשירו של אילן שהוא יודע מהי 'גולה', לבו הקטן פועם אל מקום זה, היכן שאביו נמצא [...] אמרי לו שהוא אמיץ. אני גאה בו".
לאחר שחרורו שב סלודש לארץ ישראל, ופרסם ספר בשם "בכבלי השבי: יומנו של חייל עברי בשבי הנאצים 1940-1945" (עם עובד, תש"ו).
השבויים הארצישראליים בסטלאג הגרמני
למעלה מאלף מתנדבים מהישוב היהודי בצבא הבריטי נפלו בשבי הגרמנים בקרבות ביוון ובכרתים, במהלך אביב 1941. תחילה נכלאו ביוון, ועם פלישת הגרמנים לברית המועצות הועברו בתנאים קשים צפון-מזרחה, למחנות זמניים, ובהמשך למחנה "סטלאג VIII B" (קיצור של המונח הגרמני Stammlager"" שמשמעו "מחנה ראשי", העומד במרכז רשת של מחנות קטנים יותר). המחנה שכן בסמוך ללאמסדורף (כיום Łambinowice, דרום פולין), בקרבת מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ, ולאורך שנות המלחמה נכלאו בו מאות אלפי שבויים מצבאות בעלות הברית. חרף פיקוח מסוים של הצלב האדום היו התנאים במחנה קשים, אך ככלל, השבויים הארצישראליים לא זכו ליחס רע מזה שקיבלו שאר השבויים.
במהרה החלו השבויים היהודים במחנה לפתח חיי קהילה ותרבות: הם שיתפו זה את זה בחבילות המזון שקיבלו, קיימו אירועי תרבות ושיעורי עברית, חגגו את החגים, ועוד. בכמה הזדמנויות פגשו השבויים בקבוצות העבודה השונות ביהודים מאסירי הגטאות והמחנות – כולל קבוצת אסירים מאושוויץ – מהם למדו מכלי ראשון על רדיפת היהודים ועל השמדתם. הם אף ניסו לשפר את מצבם של האסירים על-ידי הברחת חבילות מזון בעזרתם של שבויים בריטים.
ב-1943 ארגנו הגרמנים מחדש את רשת מחנות השבויים, ושמו של המחנה הראשי שונה ל-Stammlager 344. לאורך שנות המלחמה הצליחו חלק מהאסירים להימלט מהמחנה, וחלקם נשלחו בחזרה ארצה במסגרת עסקאות לחילופי שבויים. עם התקרבותה של החזית המזרחית החלו הגרמנים לפנות את השבויים מערבה, והם נפוצו לכל עבר: חלקם שוחררו בידי הצבא האדום (המחנה שוחרר על ידי הרוסים ב-17 במרץ, 1945), וחלקם שוחררו רק עם תום המלחמה באירופה, במאי 1945.
לקריאה נוספת ראו מאמרו של יואב גלבר, "השבויים הארצישראלים בשבי הגרמני" (אתר יד ושם).
17 מכתבים, 34.5X15 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים קלים בשוליים ולאורך סימני הקיפול (פגיעה קלה בטקסט במכתבים אחדים). בשניים מהמכתבים חסרה לשונית נייר לסגירת המכתב.
המכתבים מודפסים במכונת כתיבה על ניירות רשמיים עם סמלי מוסדות המפלגה הנאצית, עם הערות רבות בכתב-יד, חותמות דיו וחתימות של הפקידים האחראים. הפריטים באוסף מספקים הצצה ל"אחורי הקלעים" של פעולות מנגנוני הבירוקרטיה בגרמניה הנאצית, ובפרט באוסטריה: אריזציה של רכוש יהודי, גביית מס מיוחד מיהודים המבקשים לעזוב את המדינה (Reichsfluchtsteuer) ותהליכי הוצאה לפועל נגד יהודים (לשמותיהם של הגברים והנשים היהודים נוספו במסמכים הרשמיים, על-פי חוק, השמות Israel ו-Sara), וניכר בהם הליך השוד הממוסד של רכוש יהודי – הביורוקרטיזציה של הגזל, והסתרתו תחת אצטלאות חוקיות. חלק הארי של האוסף מורכב מהצהרות מיסים שנתיות ופירוט משכורות וניכויי שכר וקצבאות של פקידים, חיילים, נכי מלחמה, מוזיקאים, ואחרים; מאישורי העסקה במוסדות נאצים שונים; מתכתובות הנוגעות לייצור עבור המאמץ המלחמתי; מבקשות מנהליות שונות של גופים ממשלתיים זה מזה, רבות מהן ממשרדי "חזית העבודה הגרמנית" השונים, ועוד.
פריטים בולטים באוסף:
• מסמך שנשלח ממשרד רשות המיסים ברובע בריגיטנאו (Brigittenau) בווינה, אל משרד רשות המיסים ברובע מריה-הילף (Mariahilf), הנוגע לצו הוצאה לפועל העומד נגד היהודייה Elisabeth Sara Steiner (29.5.1941).
• מסמך שנשלח מהעיירה גנזרנדורף (Gänserndorf) שב"גאו נידרדונאו" (Gau Niederdonau; מחוז הדנובה התחתית), אל משרד רשות המסים במיסטלבאך, ובו אישור על הגשת הצהרת מס של שלושה יהודים:Siegfried , Malvine ו-Julie Peschkes (18.11.1938).
• טופס שנשלח מרובע נויבאו (Neubau) בווינה, אל רשות המסים בלמברג (לבוב), ובו בקשה לסיוע מנהלי בגביית חוב מהיהודיםErwin ו- Irma (Sara) Hopmeier (21.11.1941).
• מסמך שהונפק בידי משרד רשות המיסים ברובע מריה-הילף בווינה, ובו דרישת תשלום אגרה מהיהודי Gustav Israel Holzer, לצורך ביטול צו עיקול (1.12.1941).
• מסמך שנשלח מאחת המחלקות ב- Vermögensverkehrsstelle– המשרד הממונה על אריזציה של רכוש יהודי – בווינה, אל משרד רשות המסים במריה-הילף, ובו אישור על האריזציה של החברה הווינאית B. Wolkenstein (28.1.1941).
• מכתב מטעם המשרד הממונה על אריזציה של רכוש יהודי במשרד הכלכלה והעבודה (Vermögungsverkehrsstelle im Ministerium für Wirtschaft und Arbeit), שנשלח אל משרד רשות המסים בנויבאו, ובו התייחסות למכתב מאת היהודייה Bortcza Herzl (שמה מופיע ברשימת קורבנות אריזציה בספר Das Dreieck meiner Kindheit, וינה, 2008, עמ' 216).
• אישור שהונפק בידי מפקדת חיל האוויר (Flugplatzkommando A 21/XVII) בברון (Brünn; ברנו, הפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה, כיום בצ'כיה), עבור אלוף משנהRudolf Prochaska : פירוט השכר שהרוויח והמיסים ששילם בשנת 1943. Prochaska היה על-פי הסברה אחד מהמתנקשים הנאציים בקנצלר האוסטרי אנגלברט דולפוס בשנת 1934, במהלך "הפוטש של יולי". (7.3.1944).
• חליפת מכתבים ודו"חות בין מהנדסים ואנשי מנהלה ב"חזית העבודה הגרמנית", הנוגעת לפיתוח חלופות שונות לייצור סיבים עבור התעשייה המלחמתית (1940-1941).
• מסמכים רבים נוספים מטעם ארגונים ממשלתיים שונים: משרדי ה-Finanzamt ברבעים שונים בווינה, בברלין, בדיסלדורף, ובערים נוספות; משטרת וינה (Der Polizeipräsident in Wien); ממשל הרייך בווינה, ועוד; עלונים כלכליים שונים, ומסמכים רשמיים נוספים.
כ-120 פריטים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
המכתב מודפס בגרמנית ובהונגרית, על גבי נייר מכתבים רשמי של המחלקה לאינטרסים זרים של השגרירות השוויצרית (Schweizerische Gesandtschaft, Abteilung für fremde Interessen), שנוהלה בידי הדיפלומט קרל לוץ, ומאשר כי שמה של המחזיקה בו נכלל בדרכון שוויצרי קולקטיבי.
קרל לוץ (Carl Lutz, 1895-1975), דיפלומט שוויצרי. בשנת 1942 מונה לסגן קונסול שגרירות שוויצריה בהונגריה הממונה על "המחלקה לאינטרסים זרים", ופעל לזירוז יציאת היהודים מהונגריה, שגבולותיה עוד היו פתוחים בשלב זה. ערב כיבוש הונגריה בידי הגרמנים הוציא לוץ לפועל את רעיון הנפקת "מכתבי החסות" (Schutzbriefe) – רעיון אותו הגה משה (מיקלוש) קראוס, מנהל המשרד הארצישראלי בבודפשט – שהעניקו הגנה דיפלומטית ליהודים בעלי אשרות הגירה (לימים אומץ רעיון מכתבי החסות בידי שגרירים אחרים, והיה אחראי להצלתם של יהודים רבים). לוץ גילה מסירות יוצאת דופן להצלת היהודים, גם כאשר התהדק המצור סביב העיר בודפשט סירב לעזוב. רק בשנת 1945, עם כיבוש העיר בידי הצבא האדום, עזב לוץ לשווייץ. על פועלו להצלת יהודים בשואה הוכר קרל לוץ כ"חסיד אומות העולם" בשנת 1965.
דף, 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. כתמים קלים. קרעים בשוליים ולאורך סימני הקיפול (רצועת נייר דבק לחיזוק בגב).
המכתב מודפס בגרמנית ובהונגרית, על גבי נייר מכתבים רשמי של המחלקה לאינטרסים זרים של השגרירות השוויצרית (Schweizerische Gesandtschaft, Abteilung für fremde Interessen), שנוהלה בידי הדיפלומט קרל לוץ, ומאשר כי שמה של המחזיקה בו נכלל בדרכון שוויצרי קולקטיבי.
קרל לוץ (Carl Lutz, 1895-1975), דיפלומט שוויצרי. בשנת 1942 מונה לסגן קונסול שגרירות שוויצריה בהונגריה הממונה על "המחלקה לאינטרסים זרים", ופעל לזירוז יציאת היהודים מהונגריה, שגבולותיה עוד היו פתוחים בשלב זה. ערב כיבוש הונגריה בידי הגרמנים הוציא לוץ לפועל את רעיון הנפקת "מכתבי החסות" (Schutzbrief) – רעיון אותו הגה משה (מיקלוש) קראוס, מנהל המשרד הארצישראלי בבודפשט – שהעניקו הגנה דיפלומטית ליהודים בעלי אשרות הגירה (לימים אומץ רעיון מכתבי החסות בידי שגרירים אחרים, והיה אחראי להצלתם של יהודים רבים). לוץ גילה מסירות יוצאת דופן להצלת היהודים, גם כאשר התהדק המצור סביב העיר בודפשט סירב לעזוב. רק בשנת 1945, עם כיבוש העיר בידי הצבא האדום, עזב לוץ לשווייץ. על פועלו להצלת יהודים בשואה הוכר קרל לוץ כ"חסיד אומות העולם" בשנת 1965.
דף, 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וסימני קיפול. קרעים קלים בשוליים. נקב בהצטלבות קווי הקיפול. נקבי תיוק, משוקמים בהדבקת נייר (בצדו האחורי של הדף).
מכתב חסות מודפס המצהיר שמדינת הוותיקן פרשה את חסותה על בעליו. חתום בחותמת הדיו של שגרירות הוותיקן בעיר בודפשט ובחתימת-ידו של נציג הכס הקדוש, אנג'לו רוטה.
אנג'לו רוטה (Angelo Rotta, 1872-1965) היה כומר איטלקי, אשר כיהן בתקופת מלחמת העולם השנייה בתפקיד ה"נונציו" של הונגריה (Nuncio Apostolico – נציג דיפלומטי של הכס הקדוש, המקביל לתואר שגריר). כמיצגה של הכנסייה הקתולית, הטיל רוטה את מלוא כובד משקלו כדי למנוע פגיעה ביהודים, פעל לעצור את משלוחי הרכבות ויידע את האפיפיור פיוס ה-12 על הנעשה בכל שלב ושלב (מה שהוביל, כנראה, למברק ששלח האפיפיור למושל הונגריה מיקלוש הורטי, והביא לעצירה זמנית של משלוחי הרכבות בחודש יוני 1944). לאחר פלישת גרמניה להונגריה הצליח להשיג את אישור הכנסייה להנפקת מכתבי חסות עבור יהודים – אישור שניתן במקור עבור מומרים לנצרות בלבד, אבל הוענק מידי רוטה לכל דורש – והביא להצלת חייהם של אלפים. בימיה האחרונים של המלחמה שלח באמצעות נציג הצלב האדום מכתבי חסות חתומים אל צעדות המוות, ומנע את העברתם של יהודים מהונגריה אל שטחי גרמניה הנאצית. על פועלו להצלת יהודים בשואה הוכר אנג'לו רוטה כ"חסיד אומות העולם" בשנת 1997.
דף, 29.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים בודדים. קרעים קלים בשוליים ונקב בהצטלבות קווי הקיפול.
1. תעודת חסות מטעם הצלב האדום בבודפשט (מודפסת בהונגרית, גרמנית, צרפתית ורוסית), המודיעה שהד"ר שמיד, בתור עוד במפעל המים של בודפשט, נתון תחת חסותו של הצלב האדום. חתום בחותמת הדיו האישית (בדמות חתימת-ידו) של נציג הצלב האדום בבודפשט, חסיד אומות העולם פרידריך בורן. 21 בדצמבר 1944.
2-5. ארבעה מסמכי זיהוי שהונפקו בתקופת המלחמה על שם הד"ר שמיד: • תעודת זהות אזרחית (Polgári személyi lap), 1941. • אישור לעובד במתקן צבאי, 1944. • אישור מטעם הצבא האדום עבור עובד חיוני במפעל המים, 1945 (הונגרית ורוסית). • תעודת זהות מטעם מטה המשטרה בבודפשט, 7 במאי 1945 (יום כניעת גרמניה הנאצית).
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני.