ספר אור פני משה, דרוש, מוסר וחסידות על פרשיות התורה וחמש מגילות, מאת רבי משה סופר סת"ם מפשוורסק. מעזריטש, [תק"ע 1810]. מהדורה ראשונה.
המחבר היה אחד מגדולי החסידות בדורם של רבי אלימלך מליזנסק ואחיו רבי זושא מאניפולי, שהעריצוהו מאד. הספר מעוטר בהסכמות רבות של גדולי החסידות, המפליגים בגודל קדושת הספר ומחברו, ביניהם: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המגיד מקוז'ניץ, ה"חוזה מלובלין", רבי מנחם מנדל מרימנוב, ה"אוהב ישראל" מאפטא וה"באר מים חיים".
ה"חוזה מלובלין כותב בהסכמתו: "...כשהייתי בילדותי הייתי סר למשמעתו ושתיתי מימיו הנאמנים, וידעתי שכל עניניו היו רק לשם שמים ולעשות נחת רוח לפניו ית"ש, והיו לו מדרגה שהרב הגאון המנוח מוהר"ר משה אלשיך ז"ל היה מתגלה אליו...". ואכן, ספר "אור פני משה" בנוי על דברי רבינו משה אלשיך והוא מרבה לצטט את דבריו ולבארם. בניו של רבי זושא מאניפולי כותבים בהסכמתם (בדפים שנוספו לחלק מעותקי הספר) עדות מאביהם הגדול, שסיפר להם כיצד כתב המחבר את הספר שלפנינו: "לאסהודי באנו מה ששמענו מפה קדוש אדונינו אבינו הצדיק נשמתו עדן בזה הלשון... וראיתי בהיותו לומד היה דמות דיוקנו עומד לפני כמלאך ה' צבאות, ובהיותו כותב ספרו הקדוש, היה להב יוצא מאותיותיו הקדושים הכתובות. כל זה שמענו מפיו הקדוש...".
הרב הקדוש רבי משה מפשוורסק (ת"פ?-תקס"ו) היה מפורסם אצל גדולי החסידות כסופר סת"ם בקדושה ובטהרה עליונה. גדולי החסידות ייחסו קדושה גדולה ביותר לתפילין ומזוזות שנכתבו על ידו, מהם שנשמרו מדור אל דור בקדושה יתירה. מסופר על רבי אלימלך מליזנסק שהעיד עליו "שראה את דוד המלך עומד ליד רבי משה, ומאז נתוודעו זה לזה" (אנצ' לחסידות, ג, עמ' שג). באגרת מרבי משה אל רבי מנחם מנדל מרימנוב, הוא כותב לו שמשלמים לו אדום זהב עבור תפילין, אך הוא אינו יכול למלא את דרישות הפונים אליו. מסורות ואגדות רבות השתמרו על עניין זה.
עותק חסר. [2], מו, מט-ק, רלא-רמ, קא-קטז, קיט-רל דף. חסרים 4 דפים: מז-מח, קיז-קיח. דפים רלא-רמ נכרכו שלא במקומם, לאחר דף ק. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות בדפים הראשונים. בלאי קל. קרעים בדפים הראשונים ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות בטקסט. סימני עש קלים. חותמות. רישומים רבים בשער. כריכת עור חדשה.
ללא שני הדפים של הסכמות נוספות [דפים 3-4], שנדפסו באותיות קטנות, ונוספו לאחר ההדפסה לחלק מן הטפסים.
סטפנסקי חסידות, מס' 32.

אוסף מהדורות של ספר לבושי שרד, על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה, מאת האדמו"ר רבי דוד שלמה אייבשיץ בעל "ערבי נחל":
• ספר לבושי שרד, על שו"ע יורה דעה. מאהלוב, [תקע"ב 1812]. מהדורה ראשונה. חסר דף אחרון. סטפנסקי חסידות, מס' 256.
• ספר לבושי שרד, על שו"ע יורה דעה. הרובשוב, [תקע"ט] 1819. סטפנסקי חסידות, מס' 257.
• ספר לבושי שרד, על שו"ע יורה דעה. [רוסיה, תקפ"ד 1824]. במפעל הביבליוגרפיה נרשם טופס חסר בסופו. כך גם בעותק שבספריה הלאומית. לפנינו עותק שלם.
• ספר לבושי שרד, על שו"ע יורה דעה. [רוסיה-פולין, תק"צ 1830 בקירוב]. העותק של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, עם חותמתו בדף השער. סטפנסקי חסידות, מס' 259.
• ספר לבושי שרד, על שו"ע יורה דעה. [לבוב, תר"י 1850 בקירוב]. חסר דף אחד באמצע.
• ספר לבושי שרד, על שו"ע אורח חיים. מאהלוב, תקע"ח [1818]. מהדורה ראשונה. סטפנסקי חסידות, מס' 253.
• ספר לבושי שרד, על שו"ע אורח חיים. מאהלוב, [תקפ"ה 1825 בקירוב]. בדף השער: "בשנת תקע"ח לפ"ק". הוצאה מזוייפת בה נוסח השער, מקום ושנת הדפוס ושם המדפיס הועתקו מהמהדורה הראשונה הנ"ל (בהוצאה שלפנינו, בשונה מן המהדורה הראשונה, חסר אישור הצנזורה ושמות פועלי הדפוס לא נזכרו).
• ספר לבושי שרד, על שו"ע אורח חיים. זולקווא, תקצ"ו 1836. סטפנסקי חסידות, מס' 254.
• ספר לבושי שרד, על שו"ע אורח חיים, חלק ראשון וחלק שני. זיטומיר, תרי"ד 1853. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. מהדורה ראשונה של החלק השני (סימנים קמט-תרצו). סטפנסקי חסידות, מס' 255.
מחבר הספר, הגאון החסיד רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו-תקע"ד; אנצ' לחסידות, א, עמ' תקא-תקג), מגדולי החסידות וגדולי ההוראה, אב"ד חורוסטקוב וסורוקה ובשנת תקס"ט עלה לארץ ישראל, לעיה"ק צפת. קרובו רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה "חריף ובקי בחדרי תורה כחד מן קמאי וכל מעשיו לשם שמים". ספריו התקבלו כספרי היסוד של ההלכה והחסידות.
9 ספרים. גודל ומצב משתנים (בכמה מן הספרים סימני עש או קרעים עם פגיעה בטקסט).

ספר מבשר צדק, על התורה, מאת רבי יששכר דוב בער מגזע צבי אב"ד זלוטשוב, תלמיד המגיד ממעזריטש ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב – שתי מהדורות:
1. ספר מבשר צדק. דובנא, [תקנ"ח 1798]. מהדורה ראשונה.
עותק חסר. [2], נב דף. חסרים 4 דפים אחרונים. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים וסימני עש בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (הספר עבר שיקום). קרעים חסרים גדולים בדף האחרון, עם פגיעה רבה בטקסט. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
2. ספר מבשר צדק. ברדיטשוב, תקע"ז [1817]. מהדורה שניה, עם הוספות.
[2], נג דף. 20 ס"מ בקירוב. נייר ירקרק. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בשולי שני הדפים הראשונים, משוקמים בהדבקות נייר. סימני עש קלים. רישומים בכתב-יד. חותמת. כריכת עור חדשה.
המחבר היה ידיד נעוריו ובן-דודו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, עמו התיידד בעת שהתגוררו יחדיו בעיר לוברטוב. רבי יששכר בער ורבי לוי יצחק היו נשואים לבנות דודות ממשפחת פרץ מלוברטוב (שהיו מצאצאי גולי ספרד). רבי יששכר בער נשא את בתו של רבי צבי הירש פרץ, ורבי לוי יצחק נשא את בתו של רבי ישראל פרץ. רבי לוי יצחק וידידו רבי יששכר בער התקרבו יחדיו לחסידות בעקבות קרוב משפחתם רבי אריה ליבוש פרץ (בעל "בית פרץ").
רבי יששכר בער נתמנה לימים לאב"ד זלוטשוב, הקים בה ישיבה ועמד בקשרי שו"ת עם גדולי דורו. בין תלמידיו היה רבי חיים מטשרנוביץ בעל "באר מים חיים", המספר בספרו "ארץ החיים" על רוח הקודש שראה אצל רבו. רבי יששכר בער עלה לארץ ישראל והגיע לצפת בחודש שבט שנת תקנ"ה. נפטר בחודש אב של אותה שנה, ונקבר בצפת סמוך לקבר האלשיך הקדוש, כאשר על מצבתו נכתב: "פ"נ הגאון האמיתי חסיד ועניו". זכרו נתקדש בקהל החסידים. רבי יצחק אייזיק מקומרנא העיד עליו שמימיו לא פגם אפילו פגימה מועטת בצלם אלקים, והיה מספר על כך סיפור נס ופלא שארע עמו בעת נסיעתו לארץ ישראל (ראה: נתיב מצוותיך, שביל א, אות יג). מספריו: "מבשר צדק" על התורה [שזכה ליותר משש מהדורות], וספר "בת עיני", שו"ת וחידושי ש"ס. מחתניו: רבי אברהם חיים מזלוטשוב בעל "אורח לחיים", שירש מחותנו את הרבנות בזלוטשוב, ורבי גרשון מרגליות אב"ד סקאליט, שעלה עם חותנו לעיה"ק צפת.
סטפנסקי חסידות, מס' 321, 322.

ספר אורח לחיים, דרושים על התורה בדרך הקבלה והחסידות, חמישה חלקים, מאת האדמו"ר רבי אברהם חיים מזלוטשוב. [ברדיטשוב, תקע"ז 1817]. [דפוס רבי ישראל ב"ק]. מהדורה ראשונה. הסכמות מעניינות מגדולי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיטשוב (הכותב: "האי ספרא דאדם הגדול בענקים, אשר חובר חיבור על טהרת הקודש"); רבי ישראל מקוז'ניץ (המסיים: "תפילתי שגורה בפי לעולם, לפני אל עליון גואלם, יהי רצון שנעבדהו יומם וליל, ונאזור חיל, עד יום ישמחנו כימות עניתנו, ואל הר קדשו יביאנו"); רבי יעקב יצחק "החוזה מלובלין" (הכותב: "הגם שאין דרכי להתנהג בגדולות, כי ידע אנוש דרכו שאיני לא רב ולא מגיד, אעפ"י כן אהבה מקלקלת השורה, מאהבת הבורא ב"ה ללכת בדרכיו והוא ב"ה רצון יריאיו יעשה. כן אנחנו, ומפני אהבתו ית', אני אוהב את כל ישראל מאד ומכ"ש צדיקיו, ע"כ אני כותב הסכמה..."); רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא; רבי חיים טירר (בעל "באר מים חיים").
המחבר, רבי אברהם חיים מזלוטשוב (תפ"ו בערך-תקע"ו; אנצ' לחסידות, א, עמ' פ-פא), מגדולי התורה והחסידות בדורו. בנו של רבי גדליה אב"ד זולקווא, חתן רבי פנחס הורוויץ "בעל ההפלאה", ובזיווג שני חתן רבי יששכר דב מזלוטשוב, בעל ספר "בת עיני". מתלמידי המגיד ממעזריטש, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, בעל ההפלאה ואחיו רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג.
בראש הספר שלפנינו הקדמה ארוכה מאת הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד, אשר מסיים את דבריו בתיאור שבחי המחבר ותולדותיו: "אמרתי להציע לרבים טיבו של האיש קדוש המחבר ז"ל... והי'[ה] אדם גדול בתורה ובחסידות והיה שוהה בתפילתו כמעט רובו של יום ועסקן גדול בצדקות וג"ח [גמילות חסד] ורבים השיב מעון והי'[ה] יודע בתעלומות חכמה וסתרי תורה". כששלח מכתב ל"אוהב ישראל" מאפטא, ובו ביקש שיתפלל לרפואתו, השיב לו ה"אוהב ישראל": "תמיה גדולה שכבוד מעלתו אינו מתפלל על עצמו... אדם כמוהו יכול להתפלל ובטוח לי שינצחו התחתונים את העליונים" (אגרות האוהב ישראל, אגרת כג-ב). את ספרו "אורח לחיים" הכין המחבר לדפוס בעצמו בשנים תקס"ד-תקע"ד, וקיבל בעצמו את הסכמותיהם של רבים מגדולי החסידות, הכותבים עליו בידידות ואהבה רבה. עם זאת, לא הספיק להדפיסו, והספר נדפס לבסוף בשנת תקע"ז, כשנה לאחר פטירתו.
רישום בעלות מתמשך על פני מספר דפים (ה-ט מהספירה הראשונה): "להחבורה משניות של בה"מ [בית המדרש] של הרב מיראמין" [רבי יעקב דוב בעריש מראמאן, הסתופף בצלם של האדמו"רים רבי ישראל מרוז'ין ובנו רבי אברהם יעקב מסדיגורה, עלה לצפת בשנת תקצ"ו ובנה בית המדרש "על הוצאות הרה"ק אדמו"ר מרוזין זצללה"ה"]. רישום בעלות בדף נב/2 מהספירה הראשונה: "שייך לב"ה [לבית הכנסת/המדרש] שנתן ה"ר הע[---] לאנש[---]".
נב; נט; כט; לז; לא דף. 23.5 ס"מ. במרבית הדפים שוליים רחבים. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וקשים בדפים רבים, עם סימני עובש קלים במספר מקומות. בלאי. שולי דף השער ודפים ראשונים ואחרונים קצוצים, עם פגיעה קלה בטקסט. השוליים בדפים אלה שוקמו והורחבו במילוי נייר (כפי הנראה, דפים אלה הושלמו מעותק אחר). קרעים במספר מקומות נוספים, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש במספר דפים. רישומים. חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות מס' 34.

ספר נועם מגדים וכבוד התורה, דרוש, פלפול, מוסר וחסידות, על פרשיות התורה, מאת רבי אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד טרנוגראד. לבוב, [תקס"ז 1807]. מהדורה ראשונה. עם הסכמות גדולי החסידות, המגיד מקוז'ניץ, "החוזה מלובלין", ה"אוהב ישראל" מאפטא וה"ישמח משה".
רבי אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד טרנוגראד (נפטר תקס"ו), גאון וקדוש, היה תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק והמגיד מזלוטשוב. בספרו שלפנינו הובאו שמועות רבות מגדולי וראשוני החסידות. בספר נדפסו 11 הסכמות מגדולי אותו הדור, בהן מדגישים את קדושתו ופרישותו של המחבר. ה"חוזה מלובלין" כותב בהסכמתו: "...כל דרכיו הי' לשמים, ולעשות נחת רוח לפניו יתברך, והיה מופלג גדול אשר לא נמצא כמוהו, הן בהלכות והן באגדות, שהיה דרשן גדול...". המגיד מקוז'ניץ כותב בהסכמתו: "וכל דברי הספר מיוסדים להורות דרך לקדושה ולענוה אמיתית".
הגהות בכתיבה ספרדית בחלק מהדפים.
[4], קב; עו דף. חסרים [2] דפי "שמות החתומים" בסוף הספר. 21 ס"מ בקירוב. נייר מעט כהה. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש בדפים רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (הספר עבר שיקום מקצועי). קרעים משוקמים במילוי נייר. בדף השער קרעים חסרים עם פגיעה במסגרת השער ופגיעה בטקסט משני צדי הדף, משוקמים במילוי נייר והשלמות של הטקסט החסר בכתב-יד (בעיקר בצד האחורי של הדף). כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 382.