ספר אורח לחיים, דרושים על התורה בדרך הקבלה והחסידות, חמישה חלקים, מאת האדמו"ר רבי אברהם חיים מזלוטשוב. [ברדיטשוב, תקע"ז 1817]. [דפוס רבי ישראל ב"ק]. מהדורה ראשונה. הסכמות מעניינות מגדולי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיטשוב (הכותב: "האי ספרא דאדם הגדול בענקים, אשר חובר חיבור על טהרת הקודש"); רבי ישראל מקוז'ניץ (המסיים: "תפילתי שגורה בפי לעולם, לפני אל עליון גואלם, יהי רצון שנעבדהו יומם וליל, ונאזור חיל, עד יום ישמחנו כימות עניתנו, ואל הר קדשו יביאנו"); רבי יעקב יצחק "החוזה מלובלין" (הכותב: "הגם שאין דרכי להתנהג בגדולות, כי ידע אנוש דרכו שאיני לא רב ולא מגיד, אעפ"י כן אהבה מקלקלת השורה, מאהבת הבורא ב"ה ללכת בדרכיו והוא ב"ה רצון יריאיו יעשה. כן אנחנו, ומפני אהבתו ית', אני אוהב את כל ישראל מאד ומכ"ש צדיקיו, ע"כ אני כותב הסכמה..."); רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא; רבי חיים טירר (בעל "באר מים חיים").
המחבר, רבי אברהם חיים מזלוטשוב (תפ"ו בערך-תקע"ו; אנצ' לחסידות, א, עמ' פ-פא), מגדולי התורה והחסידות בדורו. בנו של רבי גדליה אב"ד זולקווא, חתן רבי פנחס הורוויץ "בעל ההפלאה", ובזיווג שני חתן רבי יששכר דב מזלוטשוב, בעל ספר "בת עיני". מתלמידי המגיד ממעזריטש, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, בעל ההפלאה ואחיו רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג.
בראש הספר שלפנינו הקדמה ארוכה מאת הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד, אשר מסיים את דבריו בתיאור שבחי המחבר ותולדותיו: "אמרתי להציע לרבים טיבו של האיש קדוש המחבר ז"ל... והי'[ה] אדם גדול בתורה ובחסידות והיה שוהה בתפילתו כמעט רובו של יום ועסקן גדול בצדקות וג"ח [גמילות חסד] ורבים השיב מעון והי'[ה] יודע בתעלומות חכמה וסתרי תורה". כששלח מכתב ל"אוהב ישראל" מאפטא, ובו ביקש שיתפלל לרפואתו, השיב לו ה"אוהב ישראל": "תמיה גדולה שכבוד מעלתו אינו מתפלל על עצמו... אדם כמוהו יכול להתפלל ובטוח לי שינצחו התחתונים את העליונים" (אגרות האוהב ישראל, אגרת כג-ב). את ספרו "אורח לחיים" הכין המחבר לדפוס בעצמו בשנים תקס"ד-תקע"ד, וקיבל בעצמו את הסכמותיהם של רבים מגדולי החסידות, הכותבים עליו בידידות ואהבה רבה. עם זאת, לא הספיק להדפיסו, והספר נדפס לבסוף בשנת תקע"ז, כשנה לאחר פטירתו.
רישום בעלות מתמשך על פני מספר דפים (ה-ט מהספירה הראשונה): "להחבורה משניות של בה"מ [בית המדרש] של הרב מיראמין" [רבי יעקב דוב בעריש מראמאן, הסתופף בצלם של האדמו"רים רבי ישראל מרוז'ין ובנו רבי אברהם יעקב מסדיגורה, עלה לצפת בשנת תקצ"ו ובנה בית המדרש "על הוצאות הרה"ק אדמו"ר מרוזין זצללה"ה"]. רישום בעלות בדף נב/2 מהספירה הראשונה: "שייך לב"ה [לבית הכנסת/המדרש] שנתן ה"ר הע[---] לאנש[---]".
נב; נט; כט; לז; לא דף. 23.5 ס"מ. במרבית הדפים שוליים רחבים. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וקשים בדפים רבים, עם סימני עובש קלים במספר מקומות. בלאי. שולי דף השער ודפים ראשונים ואחרונים קצוצים, עם פגיעה קלה בטקסט. השוליים בדפים אלה שוקמו והורחבו במילוי נייר (כפי הנראה, דפים אלה הושלמו מעותק אחר). קרעים במספר מקומות נוספים, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש במספר דפים. רישומים. חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות מס' 34.