ספר אור פני משה, דרוש, מוסר וחסידות על פרשיות התורה וחמש מגילות, מאת רבי משה סופר סת"ם מפשוורסק. מעזריטש, [תק"ע 1810]. מהדורה ראשונה.
המחבר היה אחד מגדולי החסידות בדורם של רבי אלימלך מליזנסק ואחיו רבי זושא מאניפולי, שהעריצוהו מאד. הספר מעוטר בהסכמות רבות של גדולי החסידות, המפליגים בגודל קדושת הספר ומחברו, ביניהם: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המגיד מקוז'ניץ, ה"חוזה מלובלין", רבי מנחם מנדל מרימנוב, ה"אוהב ישראל" מאפטא וה"באר מים חיים".
ה"חוזה מלובלין כותב בהסכמתו: "...כשהייתי בילדותי הייתי סר למשמעתו ושתיתי מימיו הנאמנים, וידעתי שכל עניניו היו רק לשם שמים ולעשות נחת רוח לפניו ית"ש, והיו לו מדרגה שהרב הגאון המנוח מוהר"ר משה אלשיך ז"ל היה מתגלה אליו...". ואכן, ספר "אור פני משה" בנוי על דברי רבינו משה אלשיך והוא מרבה לצטט את דבריו ולבארם. בניו של רבי זושא מאניפולי כותבים בהסכמתם (בדפים שנוספו לחלק מעותקי הספר) עדות מאביהם הגדול, שסיפר להם כיצד כתב המחבר את הספר שלפנינו: "לאסהודי באנו מה ששמענו מפה קדוש אדונינו אבינו הצדיק נשמתו עדן בזה הלשון... וראיתי בהיותו לומד היה דמות דיוקנו עומד לפני כמלאך ה' צבאות, ובהיותו כותב ספרו הקדוש, היה להב יוצא מאותיותיו הקדושים הכתובות. כל זה שמענו מפיו הקדוש...".
הרב הקדוש רבי משה מפשוורסק (ת"פ?-תקס"ו) היה מפורסם אצל גדולי החסידות כסופר סת"ם בקדושה ובטהרה עליונה. גדולי החסידות ייחסו קדושה גדולה ביותר לתפילין ומזוזות שנכתבו על ידו, מהם שנשמרו מדור אל דור בקדושה יתירה. מסופר על רבי אלימלך מליזנסק שהעיד עליו "שראה את דוד המלך עומד ליד רבי משה, ומאז נתוודעו זה לזה" (אנצ' לחסידות, ג, עמ' שג). באגרת מרבי משה אל רבי מנחם מנדל מרימנוב, הוא כותב לו שמשלמים לו אדום זהב עבור תפילין, אך הוא אינו יכול למלא את דרישות הפונים אליו. מסורות ואגדות רבות השתמרו על עניין זה.
עותק חסר. [2], מו, מט-ק, רלא-רמ, קא-קטז, קיט-רל דף. חסרים 4 דפים: מז-מח, קיז-קיח. דפים רלא-רמ נכרכו שלא במקומם, לאחר דף ק. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות בדפים הראשונים. בלאי קל. קרעים בדפים הראשונים ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות בטקסט. סימני עש קלים. חותמות. רישומים רבים בשער. כריכת עור חדשה.
ללא שני הדפים של הסכמות נוספות [דפים 3-4], שנדפסו באותיות קטנות, ונוספו לאחר ההדפסה לחלק מן הטפסים.
סטפנסקי חסידות, מס' 32.