מכתב תשובה ארוך בהלכות תפילין, מאת רבי משה נתן נטע למברגר גאב"ד מאקווא - קרית-אתא, אל האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי ממכנובקה - בני-ברק. קרית-אתא, אלול תש"ל [1970].
שלושה דפים מודפסים במכונת כתיבה (מצדם האחד). בסיום המכתב חתימת יד קדשו של גאב"ד מאקווא, בתוספת בקשה לתפלה ומספר מילים בכתב-יד קדשו: "בכל הכבוד קדם כ"ק שי' [=לפני כבוד קדושתו שיחיה], משה נתן נטע ב'[ן] מרים יוטא למברגר עכב"ב לכוח"ט ברו"ג וכט"ס [=עם כל בני ביתי לכתיבה וחתימה טובה ברוחניות וגשמיות וכל טוב סלה]".
התשובה עוסקת בעניין חשש שנולד בפרשיות התפילין שכתב רבי צבי הירש סופר - סופרו של ה"בעל שם טוב": "הפרשה מתפש"ר [=מתפילין של ראש] שהם כתי"ק הרה"ח הצדיק מהר"צ מספרא דוקני [=מהסופרים הדייקנים] מאור העולם הבעש"ט זי"ע, ואשר זה זמן אשר כ"ק [=כבוד קדושת האדמו"ר ראי"ה טברסקי ממכנובקה] חושש על השי"ן בריש פ'[רשת] שמע, שיש קצת הפסק בקו הימיני בין הראש והקו, וכפי הנראה בהפסק זו לא נשאר רושם ממש מהדיו". בתשובתו מאריך בראיות ונימוקים שונים להכשיר את התפילין של רבי צבי הירש סופר. לקראת סיום תשובתו הוא כותב: "ובפרט בפרשיות מכתי"ק של אדם גדול כני"ד [=כנידון דידן]... ומזה סמך לבי בענ"ד למצא טעמים להעמידם בכשרותן. נא יתן עיניו הטהורים על דברי, ואם יסכים עמנו יניחם בברכה לאורך ימי"ט עביג"צ [=ימים טובים עד ביאת גואל צדק]". את תשובתו מסיים הרב ממאקווא בברכה לאדמו"ר ממכנובקה: "ואכפיל ברכתי לשנה הנכנסת לכוח"ט בספשצ"ג לחשוכ"ט [=לכתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים לחיים שלום וכל טוב], בימי הזכרון הבע"ל [=הבאים עלינו] יעלה זכרוננו לטובה בתפילתו הט'[הורה] לכוח"ט בברגו"נ וכט"ס [=לכתיבה וחתימה טובה בבריאות גוף ונפש וכל טוב סלה]".
בהקדמתם לשו"ת "עטרת משה" כותבים בני המחבר (יורה דעה, חלק א) שאביהם החשיב מאד את תשובותיו שכתב ביגיעה גדולה, ואף ראה בהן מליצי יושר שיעמדו לו לזכות ביום הדין. לעתים אף היה מוסיף על תשובותיו את שמו לטובה ולברכה. על התשובה שלפנינו מספרים בניו בהקדמה: "בערב ראש השנה כעלות השחר, לפני הסליחות, עסק לגמור בירור הלכה, תשובה ארוכה למרן אדמו"ר הה"ק ממחנובקא זצללה"ה זי"ע בקשר [ל]צורת אותיות, שנכתבה על ידי סופר מצדיקי קמאי, עמל בכל כוחו על פי ברוריו, ובכדי להצדיק הצדיק".
הגאון הצדיק רבי משה נתן נטע למברגר גאב"ד מאקווא, בעל ה"עטרת משה" (תרס"ט-תשמ"ג), היה תלמיד מובהק של הגאון רבי שמעון גרינפלד - המהרש"ג. קיבל בחסידות מאת האדמו"ר רבי שלום אליעזר מראצפרט (בנו של ה"דברי חיים"). בשנת תרצ"ו התמנה לרבה של מאקווא (Makó, הונגריה), שם הרביץ תורה לתלמידיו בישיבה שבראשותו. בתקופת השואה עסק בתורה במסירות נפש. בתקופת שהותו במחנה טרזיינשטט עבד במאפיה. את חידושיו בהלכה ואגדה בתקופה ההיא כתב על גבי התלושים של קצבת הלחם היומי, ועל פתקאות שמצא ברחוב. במשך חמשה חודשים (אב תש"ד-כסלו תש"ה) עבד בעבודות כפייה בחטיבת עצים במחנה סמוך לווינה. על מאורעות הימים הקשים ההם הוא מספר בזכרונותיו בקונטרס "כלי גולה". לאחר המלחמה שב למאקווא כדי לשקם את הקהילה שחרבה. בכסלו תשי"ב עלה לארץ ישראל, ובעצת ה"חזון איש" והאדמו"רים רבי אהרן מבעלז וה"בית ישראל" מגור התיישב בקרית-אתא, שם הקים את ישיבתו "נחלת משה", ובה העמיד תלמידים רבים. תשובותיו בהלכה וחידושיו על הש"ס, הפרשיות והמועדים, נדפסו בסדרת ספריו "עטרת משה", 19 כרכים.
התשובה שלפנינו נדפסה בספר השו"ת שלו "עטרת משה", חלק א, אורח חיים, סימן ט, אך בהשמטת המילים שנוספו בסוף התשובה בכתב-יד.
[3] דפים (מודפסים במכונת כתיבה בצדם האחד). 32.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי רב. קרעים בשוליים ובחלק מסימני הקיפול, עם פגיעה בטקסט.