שלוש מהדורות של הספר נפש החיים, מאת רבי חיים מוולוז'ין:
1. ספר נפש החיים. [קניגסברג, תר"כ-תרכ"א 1860]. מהדורה שלישית.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1419.
2. ספר נפש החיים. ניו-יורק, [תרצ"ה 1935?]. הוצאת ישיבת הגר"א (ברחוב קווינסי 712), עם הקדמת הרב שלום אלעזר ראגאזין.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1422.
3. ספר נפש החיים. שנגהאי, תש"ד [1944]. עם פירוש רוח חיים על מסכת אבות, מאת רבי חיים מוולוז'ין.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1423.
ספר מס' 1 כרוך עם הספרים:
• ספר פירוש על אגדות רבב"ח וסבי דבי אתונא, מאת הגר"א מווילנא. [קניגסברג, תרכ"ב 1862]. וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 462.
• ספר אור ה', מאת רבי חסדאי קרשקש. [יוהאניסבורג, תרכ"א 1861].
5 ספרים ב-3 כרכים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.

הספר "נפש החיים"

ספר "נפש החיים" הוא מהספרים המפורסמים והנלמדים ביותר מיום צאתו לאור ועד לימינו. ספר זה חולל מהפכה לדורות בתודעה של עולם התורה הליטאי. דורות התחנכו על מסריו, ערכיו ורעיונותיו.

הספר מחולק לארבעה שערים. כל שער מוקדש לבירור עניין אחר ביסודות האמונה, תורת הקבלה ועבודת ה'. השער הראשון מבאר באריכות את המושג הקבלי "צלם", וכן מבאר את ההגדרות של "נפש רוח ונשמה" – מושגים יסודיים בתורת הקבלה. השער השני עוסק בעבודת התפלה. השער השלישי עוסק בהגדרת נוכחות האור האלוקי בעולם, ובביאור המושג הקבלי היסודי "צמצום אור אין סוף". השער הרביעי, השער הארוך והמפורסם ביותר בספר, עוסק בחשיבות העצומה ובערכו המרכזי של לימוד התורה, וכן מבאר את המושג "תורה לשמה" לשיטתו. בשער זה מוכיח המחבר ממאמרי חז"ל מהתלמוד, ובעיקר ממאמרי הזוהר הקדוש, שההתמדה והיגיעה בתורה היא חזות הכל ותכלית הכל וסיבת כל הבריאה, וכי המתמיד היגע בתורה מקיים את העולם כולו כפשוטו, מאיר אור אלוקי בכל העולמות, וכל העולמות ניזונים מתורתו.

בנוסף לארבעת השערים, נדפסו בספר שמונה פרקי פולמוס, בעניינים שהיו לסלע מחלוקת בדורו בין "המתנגדים" ל"חסידים". בפרקים אלו מותח רבי חיים מוולוז'ין ביקורת חריפה על דעות ותופעות שרווחו אצל חלק מה"חסידים". הדפים שבהם נדפסו שמונה פרקים אלו נכרכו ברוב המהדורות בין השער השלישי לשער הרביעי [ישנם עותקים בודדים מהמהדורה הראשונה בהם פרקים אלו נכרכו במקום אחר בספר, או שלא נכרכו כלל (או שנתלשו)]. ישנם גם פרקים נוספים בגוף הספר בהם מתפלמס המחבר עם דעות שמצא בספרי חסידות או ששמע מפי "חסידים", ואלו הם: פרק כב שבסוף שער א (חלקים גדולים מפרק זה נדפסו כלשונם בהקדמת הגר"ח לביאור הגר"א על הזהר שנדפס בשנת תק"ע – ראה פריט 45); פרקים ג, ו, ט שבשער ג; פרקים א-ג, ח, שבשער ד. [לפי טענת כמה מן העוסקים בקבלה בדורות האחרונים, למרות התנגדותו לרוב חידושיהם הרעיוניים של גדולי החסידות, סבור הגר"ח בביאור מושג ה"צמצום", עליו האריך בשער ג, כדעת גדולי החסידות. ראה לדוגמה: הרב אליהו אליעזר דסלר, מכתב מאליהו, ד, עמ' 324, ה, עמ' 484; הרב אהרון סורסקי, מרביצי תורה ומוסר, ג, עמ' סו; הרב מנחם מנדל כשר, תורה שלמה, ח, עמ' רמט; הרב אשר זאב וורנר אב"ד טבריה, בנערינו ובזקנינו, עמ' צב-צד, ועוד].

כאמור, הספר הפך ל"נכס צאן ברזל" של עולם התורה הליטאי. דורות התחנכו והלכו לאורם של קטעים מפורסמים בספר (ואף סיפורים נכרכו אודותם).

בין הקטעים המפורסמים:

"ענין גדול וסגולה נפלאה להסר ולבטל מעליו כל דינין ורצונות אחרים שלא יוכלו לשלוט בו... כשהאדם קובע בלבו לאמר הלא ה' הוא האלקים האמתי ואין עוד מלבדו יתברך שום כח בעולם... והכל מלא רק אחדותו הפשוט יתברך שמו, ומבטל בלבו ביטול גמור ואינו משגיח כלל על שום כח ורצון בעולם, ומשעבד ומדבק טהר מחשבתו רק לאדון יחיד ב"ה. כן יספיק הוא יתברך בידו שממילא יתבטלו מעליו כל הכחות והרצונות שבעולם שלא יוכלו לפעול לו שום דבר כלל... וגם יגזור אומר יקם לו לפעול עניינים ונסים נפלאים היפוך סדר כחות הטבעיים" (שער ג, פרק יב).

"והאמת בלתי שום ספק כלל, שאם היה העולם כולו מקצה עד קצהו פנוי ח"ו אף רגע אחד ממש מהעסק והתבוננות שלנו בתורה, כרגע היו נחרבים כל העולמות עליונים ותחתונים, והיו לאפס ותהו ח"ו" (שער ד, פרק יא).

הספר התקדש וזכה להערצה בקרב רבים מגדולי הדורות. הגאון רבי מאיר אויערבאך, אב"ד קאליש, כותב בספרו "אמרי בינה": "תקבעו עתים בכל יום ללמוד... וספרי המוסר מספרי הקדושים... וספר נפש החיים, שדבריו הקדושים נשאבים ונחצבים ממקורות נאמנים, וכל דיבור ודיבור שבספרו הוא אומר מעט ועושה הרבה להמתבונן בדבריו הקדושים, ומלהיב הלב לאהבת התורה". מסופר על רבי יחזקאל אברמסקי שנהג עשרות שנים, בכל ליל שבת, לקום משנתו באישון ליל, ולהגות בספר "נפש החיים" בשער רביעי – שער התורה (מלך ביופיו, עמ' 97).

רבי ישראל איסר מפוניבז' כותב בספרו "מנוחה וקדושה": "הגאון מוהר"ח היה חסיד גדול, וכל ימיו היה מצטער לזכות את הרבים, לכן זכה שספרו נפש החיים כוחו להלהיב לבב אנוש כאילו היה שומע מפי המחבר בחיים חיותו, ובפרט בשער רביעי, הוא שער התורה". במקום אחר הוא ממליץ ללמוד בשער רביעי לפחות פעם בשבוע, ובמקום נוסף כותב: "ודע שרוח הקודש מוטמן ושורה על דברי ספרו, שיתקבל ויופלש בלב הלומד בו לקלוט יראת ה' טהורה".

ספר רוח חיים, ביאור על מסכת אבות, מאת רבי חיים מוולוז'ין. ווילנא, תרי"ט 1858. מהדורה ראשונה.
שני דפי שער. מעטפת מודפסת (המעטפת האחורית נכרכה בטעות בראש הספר).
הפירוש "רוח חיים" נדפס סביב נוסח המשנה. בתוך הפירוש שולבו הגהות מאת רבי יצחק מוולוז'ין, בן המחבר.
בדף [3] נדפסו מכתב מאת רבי אברהם שמחה מאמצ'יסלב, תלמידו ובן אחיו של רבי חיים מוולוז'ין, ומכתב מאת רבי אליהו שלמה זלמן, בן רבי יצחק מוולוז'ין. אחריהם נדפסו הסכמות רבי ישראל מסלאנט ורבי יצחק אביגדור אב"ד קובנא.
בתחילת הספר נדפס ביאור בשם "מעיני יהושע" ובשולי נוסח המשנה נדפסו ציוני מקורות תחת השם "מצפה יהושע", מאת רבי יהושע העשיל הלוי לווין, חתן נכדו של המחבר.
חותמות של רבי שמריהו יוסף קלעפפיש מוורשא [אחיו של ראב"ד וורשא, וחמיו של הצדיק רבי חיים יעקב נפתלי זילברברג] ושל רבי נחמיה יוסף דענעבורג מירושלים.
[5], ד-יז, מא דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמים כהים בשער המעטפת. קרעים ופגמים קלים. קרע חסר בשער המעטפת, משוקם. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1458.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.

חמשה ספרים – ארבע מהדורות של ספר תולדות אדם, תולדות רבי זלמ'לה מוולוז'ין, אחי רבי חיים מוולוז'ין ותלמיד הגר"א מווילנא; עם ספר דברי שלום ואמת – הוספות על ספר תולדות אדם:
1. ספר תולדת אדם. דאנציג, [תר"ה] 1845. מהדורה מקוצרת שנערכה על ידי רבי אליהו צבי סולובייצ'יק. במהדורה זו מופיעים רק הסיפורים מתוך הספר המקורי, בהשמטת המדרשים וחידושי האגדות (על מהדורה זו ראה: דוב היימן, מסה על אליהו הלוי סולובייציק, ירושלים תשנ"ה, עמ' 12-15). קרעים עם חיסרון ופגיעה בטקסט בדפים האחרונים.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1511.
2. ספר תולדת אדם. וורשא, [תרי"ד] 1854. במהדורה זו נדפס חלק ראשון בלבד, בהשמטת קונטרס אחרון. עם מעטפת מודפסת.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1512.
3. ספר תולדת אדם. וורשא, תרי"ח 1857. במהדורה זו נדפס חלק ראשון בלבד, בהשמטת קונטרס אחרון. עם מעטפת מודפסת. חסרים שני דפים אחרונים.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1513.
4. ספר דברי שלום ואמת, חידושים ושו"ת, מאת רבי שלום אב"ד יאנישוק; עם "פתח השער" – הוספות על ספר "תולדות אדם" לתולדות רבי זלמ'לה מוולוז'ין (אבי אמו של המחבר). ווילנא, תרל"ג 1873. שני שערים.
מהדורה ראשונה של ההוספות לספר תולדות אדם. המהדורה השניה נרשמה בוינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1515, אך מהדורה זו לא נרשמה.
5. ספר תולדת אדם, חלק ראשון ושני, עם חלק שלישי המלוקט מספר "דברי שלום ואמת". ווילנא, [תרפ"ח 1928].
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1518.
5 ספרים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.

ספר מרגליות התורה, חיבור על פי הקבלה, על נביאים וכתובים וחמש מגילות, מאת רבי צבי הירש המגיד מסמיאטיץ, מגדולי תלמידי הגר"א. [וורשא, אחרי תרט"ו]. מהדורה ראשונה של החלק השני.
מקום הדפוס והשנה שוערו על ידי הביבליוגרפים כמינקוביץ תקס"ז, אך זו טעות – ראה להלן.
חלקו הראשון של הספר, על התורה, נדפס בפוריצק בשנת תקמ"ח. לפנינו החלק השני, על נביאים וכתובים. חלק זה נערך מאוחר יותר ע"י הגאון הצדיק המקובל רבי מרדכי ביבלקינד, מרבני ודייני וורשא, בעל "מר דרור" (חותנו של רבי שמואל זנוויל קלפפיש ראב"ד וורשא).
המחבר, הגאון המקובל רבי צבי הירש המגיד מסמיאטיץ, היה מכונה בדורו "רבי הירש חסיד". בדף השער של הספר שלפנינו נכתב כי היה "מגדולי תלמידי מרן הגאון החסיד רשכבה"ג מו"ה אליהו מווילנא... כמבואר בהקדמה על שו"ע או"ח, וז"ל שם: השישי הרב הגדול החריף ובקי המפורסם מ"ה צבי הירש נר"י מסעמיאטיץ. כחו רב בנגלה ובנסתר, שמש אותו (להגאון הנ"ל) שנים רבות. דבק בקצת דרכי חסידותו ופרישתו...". גם בדברי העורך שבדף האחרון צוינה העובדה שברשימת תלמידי הגר"א בהקדמה על שו"ע אורח חיים, נמנה רבי צבי הירש ברשימת התלמידים "והוא מנוי הששי" (ברשימה הנ"ל נכתבו תלמידי הגר"א לפי סדר חשיבותם וקרבתם אל הגר"א, ראה פריט 51).
בשער הספר לא מופיע מקום ההדפסה, ופרט השנה הוא: "לפרט אשר יצק מים על ידי אליהו לפ"ק" (העולה בגימטריה 967 = תתקס"ז). ביבליוגרפים שונים נטו להוריד ת' אחת מן החשבון, ורשמו שהספר נדפס בשנת תקס"ז. את מקום ההדפסו קבעו כמינקוביץ (ראה: מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 000160350; וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1529; וינוגרד, אוצר הספר העברי, מינקוביץ, 14; פרידברג, בית עקד ספרים, אות מ, 3602).
למעשה ברור כי הספר נדפס לאחר שנת תרט"ו, שכן עורך הספר רבי מרדכי ביבלקינד נפטר בתמוז תרט"ו (נוסח מצבתו מופיע בספר "נחלת עולמים", וורשא, תרמ"ב, שם גם צוין כי ערך את הספר שלפנינו: "ולו יד ושם בחכמת הקבלה, כנראה מתיקוניו וציוניו לס' מרגליות התורה על נביאים וכתובים באופני הקבלה"), ובראש "דברי המעתיק" שבדף האחרון בספר שלפנינו הוא מוזכר בברכת המתים: "הרב הצדיק המנוח מו"ה מרדכי במו"ה נחמיה זללה"ה".
רש"י פין בספרו "כנסת ישראל" (ווארשא תרמ"ז, עמ' 285), בערכו של רבי צבי הירש מסימייאטיץ, כותב כי הספר שלפנינו נדפס בוורשא (עירו של עורך הספר): "וזה מקרוב נדפס בווארשא חבורו על נביאים וכתובים גם כן בשם 'מרגליות התורה'".
[בסוף "דברי המעתיק" שבסוף הספר מופיע תאריך המתייחס לסיום עריכת הספר: "גמרתי בעז"ה, שכולם מתאימות לפ"ק". אף תאריך זה לא ברור, שכן הוא עולה לחשבון 1293. יתכן שצריך להוריד את הש' בתחילה והת' בסוף, וכך נגיע לחשבון שנת תקצ"ג, אז אולי הסתיימה עריכת הספר].
[1], יח; מ; כט; טז; יט-כח, (חסרים 2 דפים נוספים מספר ירמיהו הממוספרים כז-כח), כז-סה; י דף. כ-21 ס"מ (חיתוך שוליים לא אחיד). מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. סימני עש וקרעים במספר דפים, עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
במקור מופיעה ספירת הדפים כז-כח בספר ירמיהו שלוש פעמים בזה אחר זה. בעותק שלפנינו חסרים שני הדפים כז-כח האמצעיים (יתכן ונשמטו בטעות בשל כפילות המספור).
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1529.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.

ספר פאת השלחן, הלכות התלויות בארץ ישראל, מאת רבי ישראל משקלוב, תלמיד הגר"א מווילנא. צפת, תקצ"ו [1836]. דפוס רבי ישראל ב"ק. מהדורה ראשונה.
המחבר, רבי ישראל משקלוב (תק"ל-תקצ"ט), תלמידו המובהק של הגר"א (אצלו זכה ללמוד בימיו האחרונים), עסק בהדפסת ספרי הגר"א והפצת תורתו והיה ממנהיגי עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל.
בראש הספר הקדמה ארוכה וחשובה, בה מספר המחבר על הרפתקאותיו וייסוריו לאחר עלייתו לארץ ישראל. בין היתר הוא מספר על המגפה שפרצה בגליל בשנת תקע"ג, על פטירת אשתו בעת בריחתם לירושלים, על פטירת ילדיהם מהמגפה שהתפשטה גם בירושלים ועל פטירת הוריו בגליל. הוא ממשיך ומספר על חזרתו לגליל לאחר מכן, על השלכתו לבית הסוהר בעת מצור שהוטל על עכו, על הצלתו בנס ממפולת בתים בחורף בעיר צפת, ועוד.
המשך הקדמתו היא מקור חשוב מאוד לתולדות הגר"א מווילנא, בה מספר רבי ישראל משקלוב באריכות על גדולת רבו הגר"א, על שיטתו ודרכיו, על בקיאותו המופלגת בתורה ובמדעים ועוד.
[5], ב-קט, [1] דף. 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים. פגמים קלים. חותמות ורישומים בכתב יד. כריכה ישנה עם שדרת עור. בלאי ופגמים בכריכה. תו ספר.
מהספרים האחרונים שנדפסו בצפת לפני "הרעש" (רעידת האדמה) בשנת תקצ"ז, בעקבותיו עברו המחבר והמדפיס – רבי ישראל ב"ק – לירושלים.
העותק שלפנינו כולל את הדף האחרון עם "לוח הטעות והתקון".
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1543.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.

"וזכות רבינו הגדול והקדוש נשמתו עדן יעמוד לימיני… כל תוחלתי וסברי הוא זכותו הגדול אשר זיכני השי"ת ב"ה לראות באור פני המלך בחיים חיותו חצי שנה טרם נתבקש בישיבה של מעלה, וזכיתי לשרתו ולהיות כעבד לפני המלך זה עשרים יום לפני גויעתו, הרבה פעמים קריתי ושניתי לפניו ולא זזה ידי ממנו עד הלקח נזר תפארתנו מעל ראשנו". (הקדמת רבי ישראל משקלוב לביאור הגר"א לשולחן ערוך אורח חיים, שקלוב תקס"ג)