תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, עם המפרשים. אמשטרדם, [תקכ"ג 1763]. דפוס האחים פרופס.
העותק של רבי אברהם בן הגר"א, עם עשרות הגהות בכתב-ידו – הגהות שלא נדפסו.
בדף הבטנה הקדמי רישום בעלות: "שייך לה"ה האברך המופלא ומופלג הראש הקצין כ"ש כמ"ה אברהם בהגאון החסיד".
רבי אברהם בן הגר"א למד בגמרא שלפנינו והוסיף בכתב-ידו על גבי הגליונות עשרות הערות והגהות. הגהות אלה מתחלקות לשני סוגים:
1. הגהות מאביו הגר"א שרבי אברהם העתיק לגמרא שלו. הגהות אלה נדפסו בש"ס ווילנא במקומן.
2. עשרות הגהות ארוכות, ועוד הגהות קצרות של תיקוני לשון ונוסח ומראי מקומות רבים, מאת רבי אברהם עצמו. הגהות אלה לא נדפסו.
כפי הנראה, נכתבו ההגהות בזמנים שונים. יתכן כי חלק מן ההגהות נכתבו עוד בחיי אביו הגר"א.
בהגהותיו שלפנינו ניכר סגנונו המיוחד. כדרכו לשלב את התורה בכל חלקיה הוא מצטט ממדרשי חז"ל שונים ומהזוהר. בהגהות רבות הוא עוסק בענייני תרגום, ומכך ניכרת שליטתו בשפות שונות. הוא מפרש מילים זרות ברש"י על פי יוונית, גרמנית, איטלקית, צרפתית ופולנית (כך לדוגמה, בהגהתו בדף כח ע"א: "וכן הוא בלשון רומי וצרפת ופולין, ובל"א נקרא...").
מצורף אישור מומחה מאת הרב יוסף אביב"י, הכותב בתוך דבריו: "הערותיו של ר' אברהם על מסכת עבודה זרה אינן ידועות מכל מקור אחר, והן חשובות הן לידיעת דרכו המיוחדת של ר' אברהם בפירוש הגמרא ולשונותיה, והן לידיעת הנוסח הנכון של הערות הגר"א על מסכת זו. עניין זה בא ללמד על נכונותן ומהימנותן של הערות הגר"א הנדפסות בש"ס ווילנא, שהרי יצאו עוררין אשר טענו כי לא יצאו מתחת ידו. זהו המקור היחידי המוכיח כי הערות הגר"א הנדפסות בש"ס ווילנא אכן נכתבו על ידו ונוסחן מדויק הוא".
ידועות עוד מסכתות מש"ס זה בהן כתב רבי אברהם הגהות. רבי שלמה גאטעסמאן פרסם את הגהותיו של רבי אברהם על שני כרכים שבהם המסכתות ברכות, ביצה, חגיגה ומועד קטן, בקובץ ישורון, כרך ד' (עמ' קמג-רכא) וכרך ה' (עמ' צא-קג). בכרך ד' הקדים הרב גאטעסמאן מבוא להגהות אלה וכן מבוא לתולדותיו של רבי אברהם בן הגר"א.
בשער ובדף הבטנה הקדמי רישומי בעלות של "ר' בעריש גינצבערג נ"י ח"ה [חתן הרב] ר' הגביר מו"ה ישראל אהרן טולטשינסקי נ"י מעיר אומען פלך קיעוו" וחותמות שלו (באותיות קיריליות). מספר רישומים נוספים.
עו; כא דף. 40 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי. חותמות. כריכת עור חדשה.

רבי אברהם בן הגר"א – "האדם הגדול בענקים"
הגאון רבי אברהם מווילנא ("ווילנער", תקכ"ו-תקס"ט), צעיר בניו של הגר"א והאהוב עליו מכל בניו, גאון מופלג בנגלה ובנסתר, חתן רבי נח ליפשיץ (מינדעס; מגאוני ווילנא, בעל "נפלאות חדשות" ו"פרפראות לחכמה". ראה אודותיו פריט 110). ידו של רבי אברהם לא זזה מתוך יד אביו כל ימי חייו. בזכות הקרבה לאביו, שהיה סגור רוב ימיו בד' אמותיו, זכה רבי אברהם ולמד רבות מאביו וקיבל ממנו הרבה מסודות התורה. כמו כן, היה שליחו של הגר"א בטיפול בענייני הציבור ובקשריו עם חכמי דורו. היה בין מנהלי 'קלויז הגר"א' בווילנא, מפרנסי הקהילה וממנהלי בית החולים בעיר. היה בקי בחכמות שונות, ובין היתר למד גם את חכמת הרפואה.
על יחס הכבוד וההערכה אל רבי אברהם בן הגר"א ניתן ללמוד מהסכמות הרבנים לספרו "רב פעלים", שנדפס בוורשא תרנ"ד. הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה מכנהו: "הגאון הגדול החסיד כקש"ת מו"ה אברהם זצ"ל…", ורבי אליהו חיים מייזל אב"ד לודז' מכנהו: "האדם הגדול בענקים הגאון הגדול בנגלה ובנסתר כ"ש מ' אברהם ז"ל...".
רבי אברהם היה הרוח החיה במפעל הוצאת כתבי אביו הגר"א, בעריכתם והדפסתם. חלק מחיבורי אביו נכתבו ונערכו על ידו והוא כתב הקדמות חשובות לכמה מהם. לעתים הרחיב את החיבור המקורי (כדוגמת ברייתא מעשה תורה, ראה פריט 42) או הוסיף ושילב מהגהותיו והערותיו בתוך החיבור. רבי אברהם אף כתב ביאורים לחיבורי אביו, כדוגמת פירוש "באר אברהם" לספר "אדרת אליהו", פירוש לביאור הגר"א על האגדות, ביאורים לפירוש הגר"א לזוהר, ועוד.
מלבד זאת, היה רבי אברהם מחבר פורה בעצמו וכתב חיבורים חשובים בכל מקצועות התורה, בהם פירושים על תנ"ך ותהילים, תיקוני זוהר ואגדות חז"ל, ועוד. חלק מחיבוריו נדפסו וחלקם נותרו בכתב-יד. אחד ממפעליו החשובים היה חיבורו "רב פעלים", שהיה לספר יסוד בחקר מדרשי חז"ל. ספר זה הוא חיבור היסטורי-ביבליוגרפי מסודר, הסוקר את חיבורי המדרש השונים, מברר את תולדותיהם, את תקופתם, זהות מחבריהם ועורכיהם. מסופר כי רבי אברהם כתב ספר זה בתוך יום (או לילה) אחד, בהיותו בן 18 בלבד. המקור לכך הוא דברי רבי אברהם בהקדמתו לחיבורו זה: "ספר רב פעלים וקראתיו כן... לפי שקבצתי בו דברים יקרים בהיותי בן איש ח"י שנה... גם אצתי לכתבו ביום אחד..." (על תולדותיו של רבי אברהם בהרחבה וכן ביבליוגרפיה מלאה לחיבוריו וחיבורי אביו הגר"א שערך והוציא לאור, ראה: הרב שלמה גאטעסמאן, תולדותיו וקורות חייו של רבי אברהם בן הגר"א ז"ל, ישורון ד, תשנ"ט, עמ' קכד-קמב).

ספר סערת אליהו, מאת רבי אברהם בן הגר"א – שלוש מהדורות.
סערת אליהו הוא חיבור שכתב רבי אברהם בן הגר"א לזכר אביו. החיבור כולל דברי הספד, זכרונות וסיפורים על הגר"א וכן ליקוטי דברי תורה בשמו. לספר זה חשיבות רבה למחקר תולדות הגר"א, שכן יש בו מידע ממקור מוסמך וקרוב אל הגר"א.
1. ספר סערת אליהו. וורשא, תרל"ח [1878]. מהדורה ראשונה.
רישום בעלות של רבי "משה דוד ליבערמאן" [כנראה, ראב"ד "שומרי הדת" באנטוורפן], וחתימה של רבי "שמואל מרדכי (רפאל) קאץ" [מרבני וורשא לאחר השואה].
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1360.
2. ספר סערת אליהו. וורשא, [תר"צ 1930].
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1364.
3. ספר סערת אליהו. וינה, תרצ"א [1931].
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1365.
ספר מס' 1 כרוך עם:
• ספר אגרת הטיול, מאת רבי חיים בצלאל מפרידברג. וורשא, תרל"ה 1875.
• ספר אבני שוהם, על שמות ישראל, מאת רבי מרדכי צבי מנבי. ווילנא, תר"מ 1880.
5 ספרים ב-3 כרכים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.

רבי אברהם בן הגר"א – "האדם הגדול בענקים"
הגאון רבי אברהם מווילנא ("ווילנער", תקכ"ו-תקס"ט), צעיר בניו של הגר"א והאהוב עליו מכל בניו, גאון מופלג בנגלה ובנסתר, חתן רבי נח ליפשיץ (מינדעס; מגאוני ווילנא, בעל "נפלאות חדשות" ו"פרפראות לחכמה". ראה אודותיו פריט 110). ידו של רבי אברהם לא זזה מתוך יד אביו כל ימי חייו. בזכות הקרבה לאביו, שהיה סגור רוב ימיו בד' אמותיו, זכה רבי אברהם ולמד רבות מאביו וקיבל ממנו הרבה מסודות התורה. כמו כן, היה שליחו של הגר"א בטיפול בענייני הציבור ובקשריו עם חכמי דורו. היה בין מנהלי 'קלויז הגר"א' בווילנא, מפרנסי הקהילה וממנהלי בית החולים בעיר. היה בקי בחכמות שונות, ובין היתר למד גם את חכמת הרפואה.
על יחס הכבוד וההערכה אל רבי אברהם בן הגר"א ניתן ללמוד מהסכמות הרבנים לספרו "רב פעלים", שנדפס בוורשא תרנ"ד. הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה מכנהו: "הגאון הגדול החסיד כקש"ת מו"ה אברהם זצ"ל…", ורבי אליהו חיים מייזל אב"ד לודז' מכנהו: "האדם הגדול בענקים הגאון הגדול בנגלה ובנסתר כ"ש מ' אברהם ז"ל...".
רבי אברהם היה הרוח החיה במפעל הוצאת כתבי אביו הגר"א, בעריכתם והדפסתם. חלק מחיבורי אביו נכתבו ונערכו על ידו והוא כתב הקדמות חשובות לכמה מהם. לעתים הרחיב את החיבור המקורי (כדוגמת ברייתא מעשה תורה, ראה פריט 42) או הוסיף ושילב מהגהותיו והערותיו בתוך החיבור. רבי אברהם אף כתב ביאורים לחיבורי אביו, כדוגמת פירוש "באר אברהם" לספר "אדרת אליהו", פירוש לביאור הגר"א על האגדות, ביאורים לפירוש הגר"א לזוהר, ועוד.
מלבד זאת, היה רבי אברהם מחבר פורה בעצמו וכתב חיבורים חשובים בכל מקצועות התורה, בהם פירושים על תנ"ך ותהילים, תיקוני זוהר ואגדות חז"ל, ועוד. חלק מחיבוריו נדפסו וחלקם נותרו בכתב-יד. אחד ממפעליו החשובים היה חיבורו "רב פעלים", שהיה לספר יסוד בחקר מדרשי חז"ל. ספר זה הוא חיבור היסטורי-ביבליוגרפי מסודר, הסוקר את חיבורי המדרש השונים, מברר את תולדותיהם, את תקופתם, זהות מחבריהם ועורכיהם. מסופר כי רבי אברהם כתב ספר זה בתוך יום (או לילה) אחד, בהיותו בן 18 בלבד. המקור לכך הוא דברי רבי אברהם בהקדמתו לחיבורו זה: "ספר רב פעלים וקראתיו כן... לפי שקבצתי בו דברים יקרים בהיותי בן איש ח"י שנה... גם אצתי לכתבו ביום אחד..." (על תולדותיו של רבי אברהם בהרחבה וכן ביבליוגרפיה מלאה לחיבוריו וחיבורי אביו הגר"א שערך והוציא לאור, ראה: הרב שלמה גאטעסמאן, תולדותיו וקורות חייו של רבי אברהם בן הגר"א ז"ל, ישורון ד, תשנ"ט, עמ' קכד-קמב).

ספר עלים לתרופה, "אגרת הרמב"ן וגם אגרת של רבי' הגאון אליהו ז"ל". אופן (כיום: בודפשט), [תר"א] 1841.
בשער מופיעים פרטי הדפוס של מהדורת מינסק תקצ"ו, עם פרט שנה משובש: "בדפוס חדש דק"ק מינסק ע"י ר' גרשון אליהו במהו' יצחק, לפרט והי' עליהו לתרופה [תשט"ז!]".
16 עמ'. 10 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים ופגמים קלים בשולי הדפים, משוקמים. חותמת דהויה ורישום בדף השער. כרוך עם מעטפת נייר (רישום על גבי המעטפת). כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1141.
מהדורה נדירה. לא מופיעה בקטלוג הספריה הלאומית ונרשמה במפעל הביבליוגרפיה על פי עותק מספריית שוקן.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.

"אהובתי אמי… מבקש אני מאוד ממך… שלא תצער בשבילי, כאשר הבטחת לי, ואם ירצה ה', אם אזכה להיות בירושלים ק"ק אצל שער השמים, אבקש בעדך כאשר הבטחתי לך, ואם נזכה – נראה יחדיו כולנו, אם ירצה בעל הרחמים". (מתוך אגרת הגר"א)

אגרת הגר"א
המפורסמת ביותר מבין אגרותיו של הגר"א היא אגרת הדרכה ומוסר ששלח לבני משפחתו כאשר היה בדרכו לארץ ישראל. אגרת זו נכתבה במקור כאגרת פרטית לאשתו ואמו ומלכתחילה לא נועדה לפרסום, אך מספר שנים לאחר פטירתו נדפסה ונפוצה כאגרת מוסר לרבים ובהמשך נדפסה בעשרות רבות של מהדורות (וינוגרד מונה למעלה ממאה מהדורות. ראה: אוצר ספרי הגר"א, מס' 1138-1256). אגרת זו היא כפי הנראה החיבור הנפוץ ביותר אצל ההמון מכל כתבי הגר"א. היא נדפסה בנפרד וכנספח לספרי מוסר וספרים אחרים. כמו כן, נדפסה האגרת בארצות שונות (כולל בארצות המזרח) ותורגמה לשפות שונות.
את האגרת כתב הגר"א במהלך נסיונו לעלות לארץ ישראל, נסיון שלא צלח (ראה להלן). לפי בעל "עליות אליהו" כתב הגר"א את האגרת בהגיעו לעיר קניגסברג:
"והנה אוהב מצות כמוהו לא ישבע מצות, עלה לפניו לנסוע לארץ הקדושה ושם פעמיו, דרך פרייסין ואונגרין, ובבואו לק"ב [קניגסברג] שלח מכתב לביתו, אגרת עלים לתרופה (נדפס כמה פעמים) מלא מוסר ויראה, והנהגה ישרה ביראת ה'..." (עליות אליהו, ליד הערה פג).
הגר"א מזכיר את עניין ארץ ישראל באגרתו שלוש פעמים. פעם אחת בראש האגרת כשהוא מתייחס לנסיעתו: "ואני תודה לאל נוסע לארץ הקדושה שהכל מצפים לראותה חמדת כל ישראל וחמדת השם יתברך ברוך הוא…", פעם שניה באמצע האגרת: "ובבקשה לכולכם על הנכתב לעיל שתדריך בניך ובנותיך… ובפרט אם נזכה לבוא לארץ ישראל כי שם צריך לילך מאד בדרכי ה'...", ופעם שלישית כשהוא כותב לאמו: "ואם אזכה להיות בירושלים ק"ק אצל שער השמים, אבקש בעדך כאשר הבטחתי לך, ואם נזכה – נראה יחדיו כולנו, אם ירצה בעל הרחמים". משתי המובאות האחרונות נראה כי כוונתו של הגר"א היתה להכין את הקרקע בעלייתו על מנת שיוכל לאחר מכן להעלות לארץ גם את בני משפחתו.
אגרת הגר"א נדפסה החל ממהדורתה הראשונה יחד עם אגרת המוסר המפורסמת שכתב הרמב"ן לבנו. אגרת זו נדפסה לראשונה במנטובה שפ"ג, בספר תפוחי זהב לרבי יחיאל מילי. נקודה משותפת לשתי האגרות הוא הבקשה לקרוא את האגרת בקביעות. הרמב"ן כותב באגרתו: "ותקרא אגרת הזאת פעם אחת בשבוע…", והגר"א כותב באגרתו: "ותקרא את האגרת הזאת בכל שבוע, ובפרט בשבת קודם האכילה ובתוך הסעודה…". השם שניתן לשתי האגרות הוא "עלים לתרופה" ומאז נדפסו תחת שם זה בעשרות מהדורות.
על אף שכבר יצא לדרך, לא צלחה עלייתו של הגר"א והוא חזר לביתו קודם שהגיע לארץ ישראל. לפי המסופר, כאשר נשאל בסוף ימיו מדוע לא הגיע לבסוף לארץ ישראל, ענה כי מנעוהו מן השמים. כך נכתב בהקדמת בני הגר"א לביאורו על שולחן ערוך אורח חיים:
"לעת זקנתו שאלתי פעמים רבות מדוע לא נסע לארץ הקדושה ולא ענני. פעם א' הפצרתי בו הרבה, והשיבני: אין לי רשות מן השמים…".

ספר עלים לתרופה – אגרת הרמב"ן עם אגרת הגר"א בעברית ובתרגום ליידיש. שבע מהדורות:
1. ספר עלים לתרופה, אגרת הרמב"ן ואגרת הגר"א בעברית, עם תרגום ליידיש של שתי האגרות בתחתית הדפים. ווילנא, תר"ט 1849. מהדורה ראשונה של איגרת הגר"א ביידיש. לא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה ואינה מופיעה בקטלוג הספריה הלאומית.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1142.
2-5. ארבע מהדורות נוספות של עלים לתרופה, עם תרגום ליידיש: ווילנא, תר"י 1850 (וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1143); וורשא, תרט"ז 1856 (וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1145); ווילנא, תרכ"ב [1862] (וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1148); ווילנא, [תרס"ח] 1908 (וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1169).
6. ספר עלים לתרופה, אגרת הרמב"ן ואגרת הגר"א בעברית, עם תרגום "ללשון אשכנז". פיורדא, [תרי"ט 1859]. שער בגרמנית על הכריכה הקדמית. בשער העברי נכתב: "נדפסו זה איזה פעמים ועתה נדפסו מחדש מדוייק עם העתקה ללשון אשכנז ע"י הק' ליפמאן בלא"א כ"ה זלמן מאזזענבאכער". תרגום זה שונה מן התרגום של מהדורת ווילנא תר"ט והבאות אחריה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1147.
7. "אגרת רבינו משה בר נחמן זצ"ל... ואגרת רבי אליהו מווילנא זצ"ל" בעברית וביידיש. מיכאלאוויטץ, [שנות התר"ע בקירוב]. תרגום זה שונה מן התרגום של מהדורת ווילנא תר"ט והבאות אחריה.
במפעל הביבליוגרפיה נרשמו במהדורה זו [5] דף בלבד, ללא הדפים עם התרגום ביידיש.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1172.
7 ספרים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.

אגרת הגר"א
המפורסמת ביותר מבין אגרותיו של הגר"א היא אגרת הדרכה ומוסר ששלח לבני משפחתו כאשר היה בדרכו לארץ ישראל. אגרת זו נכתבה במקור כאגרת פרטית לאשתו ואמו ומלכתחילה לא נועדה לפרסום, אך מספר שנים לאחר פטירתו נדפסה ונפוצה כאגרת מוסר לרבים ובהמשך נדפסה בעשרות רבות של מהדורות (וינוגרד מונה למעלה ממאה מהדורות. ראה: אוצר ספרי הגר"א, מס' 1138-1256). אגרת זו היא כפי הנראה החיבור הנפוץ ביותר אצל ההמון מכל כתבי הגר"א. היא נדפסה בנפרד וכנספח לספרי מוסר וספרים אחרים. כמו כן, נדפסה האגרת בארצות שונות (כולל בארצות המזרח) ותורגמה לשפות שונות.
את האגרת כתב הגר"א במהלך נסיונו לעלות לארץ ישראל, נסיון שלא צלח (ראה להלן). לפי בעל "עליות אליהו" כתב הגר"א את האגרת בהגיעו לעיר קניגסברג:
"והנה אוהב מצות כמוהו לא ישבע מצות, עלה לפניו לנסוע לארץ הקדושה ושם פעמיו, דרך פרייסין ואונגרין, ובבואו לק"ב [קניגסברג] שלח מכתב לביתו, אגרת עלים לתרופה (נדפס כמה פעמים) מלא מוסר ויראה, והנהגה ישרה ביראת ה'..." (עליות אליהו, ליד הערה פג).
הגר"א מזכיר את עניין ארץ ישראל באגרתו שלוש פעמים. פעם אחת בראש האגרת כשהוא מתייחס לנסיעתו: "ואני תודה לאל נוסע לארץ הקדושה שהכל מצפים לראותה חמדת כל ישראל וחמדת השם יתברך ברוך הוא…", פעם שניה באמצע האגרת: "ובבקשה לכולכם על הנכתב לעיל שתדריך בניך ובנותיך… ובפרט אם נזכה לבוא לארץ ישראל כי שם צריך לילך מאד בדרכי ה'...", ופעם שלישית כשהוא כותב לאמו: "ואם אזכה להיות בירושלים ק"ק אצל שער השמים, אבקש בעדך כאשר הבטחתי לך, ואם נזכה – נראה יחדיו כולנו, אם ירצה בעל הרחמים". משתי המובאות האחרונות נראה כי כוונתו של הגר"א היתה להכין את הקרקע בעלייתו על מנת שיוכל לאחר מכן להעלות לארץ גם את בני משפחתו.
אגרת הגר"א נדפסה החל ממהדורתה הראשונה יחד עם אגרת המוסר המפורסמת שכתב הרמב"ן לבנו. אגרת זו נדפסה לראשונה במנטובה שפ"ג, בספר תפוחי זהב לרבי יחיאל מילי. נקודה משותפת לשתי האגרות הוא הבקשה לקרוא את האגרת בקביעות. הרמב"ן כותב באגרתו: "ותקרא אגרת הזאת פעם אחת בשבוע…", והגר"א כותב באגרתו: "ותקרא את האגרת הזאת בכל שבוע, ובפרט בשבת קודם האכילה ובתוך הסעודה…". השם שניתן לשתי האגרות הוא "עלים לתרופה" ומאז נדפסו תחת שם זה בעשרות מהדורות.
על אף שכבר יצא לדרך, לא צלחה עלייתו של הגר"א והוא חזר לביתו קודם שהגיע לארץ ישראל. לפי המסופר, כאשר נשאל בסוף ימיו מדוע לא הגיע לבסוף לארץ ישראל, ענה כי מנעוהו מן השמים. כך נכתב בהקדמת בני הגר"א לביאורו על שולחן ערוך אורח חיים:
"לעת זקנתו שאלתי פעמים רבות מדוע לא נסע לארץ הקדושה ולא ענני. פעם א' הפצרתי בו הרבה, והשיבני: אין לי רשות מן השמים…".