מכתב ארוך (כ-25 שורות) בכתב ידו וחתימתו של מרן הגאון רבי משה פיינשטיין. [ניו-יורק, אלול תשי"ט [1959].
תשובה הלכתית "בטעם שאין מזכירים נשמות בימים שאין אומרים תחנון". התשובה נשלחה אל הרב ישראל גורדון, ונדפסה ב"אגרות משה", אורח חיים, חלק ב', סימן ע"ד.
מרן הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית, מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בני-יורק. מחבר הספרים: שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
דף 28 ס"מ (כ-25 שורות בכתב ידו וחתימתו של הגרמ"פ). מצב טוב. קרעים קלים בראש הדף.

מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי יצחק זילברשטיין, המלצה לישיבה לבעלי תשובה בעיר טבריה, בראשות חתנו הגאון הצדיק רבי דב קוק שליט"א (ש"על פיו מתנהלים סדרי הישיבה"). ניסן תשנ"ד [1994].
בהמשך הדף מכתב המלצה (5 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יוסף שלום אלישיב, הכותב: "נאמנים עלי דברי חתני הגאון ר' יצחק זילברשטין שליט"א – על חשיבות הישיבה הנ"ל – וכל העושים והמעשים העוזרים והתומכים בחיזוק וביצור מקום תורה הנ"ל, יתברכו ממקור הברכות בכל מילי דמיטב. יוסף שלו' אלישיב. כ"ט ניסן תשנ"ד".
המקובל הצדיק המפורסם רבי דב קוק שליט"א מטבריה, הינו חתנו של הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א רבה של רמת אלחנן, ובעל-נכדתו של הגאון רבי יוסף שלום אלישיב (תר"ע-תשע"ב), שהעריך מאד וכיבד את דרכם של נכדו ונכדתו אלו, אשר העמידו קהילה מפוארת בעיר טבריה ומשפיעים ברחבי הארץ, לחיזוק וקיום חיי-תורה ויראת שמים, מתוך אהבת השם ואהבת הבריות.
נייר מכתבים רשמי, 23 ס"מ. מצב טוב.

מכתב (כ-16 שורות), בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטינמן, נשלח אל הגרי"ש אלישיב. [בני ברק, שנות התש"כ בקירוב].
בירור בשאלה הלכתית חמורה, של חשש "כרות שפכה" האסור להנשא. המכתב נכתב עפ"י בקשתו של הגרי"י קניבסקי (ה"סטייפלר"), שביקש מהגראי"ל שטיינמן למסור להגרי"ש את הפרטים הידועים לו בענין, כדי שהגרי"ש יוכל להכריע בנדון ההלכתי הזה. הגראי"ל מספר במכתב שלפנינו על מעורבותו בבירור הנדון, ועל הליכתו עם נשוא המכתב למוהלים לצורך בירור הענין [מתוך הדברים נראה, שהיה זה מום מלידה הידוע בשם: היפוספדיאס Hypospadias]. מהמכתב שלפנינו עולה מסירותו הרבה של הרב שטיינמן לעזור לנשוא המכתב למצוא היתר לנישואין, וכן העובדה שה"סטייפלר" סמך עליו לבירור ענין סבוך זה.
"לכ' הגאון הגדול המפ'[ורסם] מוהר"י אלישיב שליט"א. נתבקשתי מהגאון רי"י קניבסקי שליט"א למסור פרטים שידועים לי בקשר לשאלתו של הב'[חור] .... נ"י, אם הוא מותר לקהל... אחרי שנתעוררה השאלה, הלכתי אצל המוהל שמל אותו... המוהל טוען כי הוא לא עשהו כרות שפכה כי נולד כן... והיה נקב השתן לצד הארץ... לפני שנתיים בערך הלכתי עם הבחור להרב שקולל מוהל מומחה מפ"ת [מפתח תקוה], וכפי שהיה נראה אז לעינינו, נקב השתן הוא באמת לצד הארץ... לפי"ד הרב שקולל הוא מכיר משפחה ערבית שגם האב וגם הבן נולדו כך, שנקב השתן היה למטה, ויתכן מאד כי גם הוא נולד כן, והמוהל חתך רק למעלה, שנמצא שלא ע"י החיתוך נעשה נקב בהגיד – מנאי, אהרן יודא ליב שטינמן".
מרן הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטיינמן (תרע"ה-תשע"ח 1914-2017), ממנהיגי היהדות החרדית, נשיא מועצת גדולי התורה של תנועת "דגל התורה". ראש ישיבת פוניבז' לצעירים משנת תשט"ו וראש "כולל פוניבז'" משנת תשכ"ה. שנים רבות נהג הגראי"ל בצניעות רבה, אך בין רבני בני ברק היה ידוע מאז כאחד מגדולי ההוראה, ומרן ה"סטייפלר" היה שולח להוועץ עמו בעניני הלכה סבוכים (בפרט בנושאי רפואה והלכה). לפי המסופר, כבר בעל ה"חזון איש" העריך מאד את הרב שטיינמן ונהג לקום לכבודו. מאלמוניותו בציבור הכללי יצא הרב שטיינמן רק בשנת תשמ"ט (1988), לאחר הקמת מפלגת דגל התורה, אז צורף על ידי הרב שך כחבר במועצת גדולי התורה, ומאז גברה השפעתו בהנהגה הציבורית ובנושאי חינוך וישיבות. לאחר פטירת הרב שך, בשנת תשס"ב, הוכר כיורשו וכממשיך דרכו בהנהגת הציבור הליטאי לצד פוסק הדור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב מירושלים (תר"ע-תשע"ב). לפנינו התכתבות מוקדמת בין שני האישים הגדולים של העולם הליטאי. [זמנה של התכתבות זו הוא כנראה בשנת תשכ"ה בקירוב, מספר שנים לפני שבנו הגדול של הרב שטיינמן רבי שרגא שטיינמן, נשא את נכדתו הבכורה של הרב אלישיב. במכתב שלפנינו לא מוזכר ענין קרבתם כמחותנים, שכן הוא נכתב קודם לבואם בקשרי מחותנים, בסוף שנות התש"כ].
דף כ-20 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים בשולי הדף. מחיקה בטיפקס של שם הבחור הנדון במכתב זה.

מכתב בחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל. [ללא תאריך ומקום הכתיבה].
אזהרה חמורה למי שלא רצה לציית לפסק דין תורה, וברכות - אם ישמע לדברים: "הנה הראה לפני פס"ד מן השלשה רבני ארץ הבאי' עה"ח [הבאים על החתום] נידן הרחוב, ובא קובלנא לפני שאין אתה רוצה לציית הדין שיצא מרבני הנ["ל]. לכן אזהרתי כפולה באזהרה גדולה לקיים דברי פס"ד שיצא מרבני הנ["ל] בבל ישונה, פן תתחריט ור"ל להיות מהצועקים ח"ו ואינם נענים, ובאזהרה גדולה על הנ"ל לשמוע לדברי אלה, ותבוא אליך ברכת טוב מאל הטוב - נאם אהרן בהרב המפורסם מה"ו מרדכי".
האדמו"ר רבי אהרן טברסקי מטשרנוביל (תקמ"ז-תרל"ב 1787-1871), מזקני וגדולי האדמו"רים בדורו, ומגדולי המנהיגים של העולם היהודי ועולם החסידות בתחילת שנות הת"ר [אמצע המאה ה-19]. בנו הבכור של האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל וממלא מקום אבותיו כאדמו"ר בעיר טשרנוביל. בילדותו התחנך אצל סבו האדמו"ר רבי מנחם נחום מטשרנוביל בעל "מאור עינים". עוד בחיי אביו הקדוש תפס רבי אהרן מקום מרכזי בעולם החסידות, ואביו כתב עליו כי הוא מגן על הדור בגודל קדושתו ("הרב הגדול במנין אשר יגן דור יתום ולא אלמן..."). לאחר פטירת האב בשנת תקצ"ח החלו שמונת בניו נוהגים אדמו"רות בערים שונות, אולם הבן הבכור רבי אהרן נשאר יושב על כס אביו בטשרנוביל, כאשר כל האחים נוהגים בו כבוד רב ומכירים בסמכותו גם בענייניהם הפרטיים [אחיו רבי אברהם המגיד מטריסק שהיה בעצמו אדמו"ר לאלפי חסידים, כותב על אחיו הגדול: "מר-מרנן ורב-רבנן, מבטן מקוּדָש, אחריו כל העם עונים עליו אומרים ברוך וקדוש... איש חי רב פעלים"]. רבי אהרן בעצמו הכיר בסמכותו ובפניותיו אל הציבור הוא כותב בתקיפות ובהחלטיות. מעניין לצטט את לשונו באחד ממכתביו בו הוא כותב: "הנני מודיעם לאמור אשר גם אם יחיו כימי מתושלח, לא יֵדְעוּ ולא יבינו גם אחד מאלף אשר היטבתי להם בימים ההם בעזר האל המושיע תשועת עולמים". רבי אהרן האריך ימים וראה מצאצאיו אדמו"רים רבים שכן נהג להכתיר את נכדיו כאדמו"רים עוד בחייו. חתנו הוא האדמו"ר הקדוש רבי דוד משה מטשורטקוב (תקפ"ז-תרס"ד 1827-1903).
[1] דף. 18.5 ס"מ. כתיבת ידי סופר, חתימה בכתב ידו של האדמו"ר. מצב בינוני. קרעים מודבקים בקפלי הנייר. פגעי חריכה (חריכת אש) בשולי הדף.