מכתב (18 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי "שלמה זלמן אויערבאך". ירושלים, אב תשט"ו [1955].
נשלח אל ידידו הגאון רבי יוסף שלום אלישיב. ברכות לנישואי בתו [השניה] של הגרי"ש: "...הנני להודיעו שקבלתי בשמחה את הזמנתו להשתתף בשמחת כלולות בתו תחי'[ה], אולם נוסע אי"ה היום לטבריא לרגל התנאים של בני שיחי' [הגאון רבי אברהם דוב שליט"א אב"ד טבריה, חתנו של הרב ורנר מטבריה], ולכן הנני ממהר לברכו היום מעומק לב ונפש ברכת מזל טוב, ויה"ר שהחתונה תהי'[ה] בשעה טובה ומוצלחת, ויתאחדו על שלחנם כל הימים תורה וגדולה יחד, וכת"ר עם רעיתו תחי'[ה] יזכו לשמוח בהם ומכל יו"ח [יוצאי חלציהם] שיחי'[ו] בהיותם כולם גדולי תורה ועובדי ה', מתוך שמחה וטוב לב...".
הגאון המפורסם רבי שלמה זלמן אויערבך (תר"ע-תשנ"ה) ראש ישיבת "קול תורה" ומגדולי הפוסקים. בצעירותו היה רבי שלמה זלמן מבני ביתו עם הגאון רבי זליג ראובן בענגיס גאב"ד העדה החרדית, שם התיידד והכיר את רעו הגרי"ש אלישיב (תר"ע-תשע"ב), שהיה אף הוא מתלמידי הרב בענגיס ומבאי ביתו הקבועים. הגאון הישיש טיפח והחשיב ביותר את שני הצורבים הצעירים, והיה רגיל לומר כי הם עתידים להיות פוסקי הדור. ברבות הימים אכן הפך רבי שלמה זלמן לאחד מגדולי הפוסקים ולסמכות ראשונה במעלה במספר תחומים הלכתיים, כגון בנושאי רפואה והלכה. בנועם הליכותיו ועדינותו היה נערץ על כל חוגי היהדות האורתודוכסית, והדבר התבטא בין היתר בהלוויתו, בה השתתפו לפי ההערכות כשלוש מאות אלף אנשים.
קשריו של הגרש"ז אויערבאך עם הגרי"ש אלישיב נמשכו במשך תקופה של כשישים שנה, ובהזדמנויות רבות היו נועדים יחד לדון ולהכריע בשאלות הלכתיות ובעניני ציבור העומדים על הפרק. כמה שנים לאחר כתיבת מכתב זה הפכו הגרש"ז והגרי"ש למחותנים, כאשר בנו הגאון רבי עזריאל אויערבך שליט"א נשא את בתו [החמישית] של הגרי"ש אלישיב.
גלויית דואר, 14 ס"מ. מצב טוב מאד. רישומי הכתובת ושם השולח נכתבו ונחתמו בכתב-ידו של הגרש"ז אויערבך.