מכתב (כ-16 שורות), בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטינמן, נשלח אל הגרי"ש אלישיב. [בני ברק, שנות התש"כ בקירוב].
בירור בשאלה הלכתית חמורה, של חשש "כרות שפכה" האסור להנשא. המכתב נכתב עפ"י בקשתו של הגרי"י קניבסקי (ה"סטייפלר"), שביקש מהגראי"ל שטיינמן למסור להגרי"ש את הפרטים הידועים לו בענין, כדי שהגרי"ש יוכל להכריע בנדון ההלכתי הזה. הגראי"ל מספר במכתב שלפנינו על מעורבותו בבירור הנדון, ועל הליכתו עם נשוא המכתב למוהלים לצורך בירור הענין [מתוך הדברים נראה, שהיה זה מום מלידה הידוע בשם: היפוספדיאס Hypospadias]. מהמכתב שלפנינו עולה מסירותו הרבה של הרב שטיינמן לעזור לנשוא המכתב למצוא היתר לנישואין, וכן העובדה שה"סטייפלר" סמך עליו לבירור ענין סבוך זה.
"לכ' הגאון הגדול המפ'[ורסם] מוהר"י אלישיב שליט"א. נתבקשתי מהגאון רי"י קניבסקי שליט"א למסור פרטים שידועים לי בקשר לשאלתו של הב'[חור] .... נ"י, אם הוא מותר לקהל... אחרי שנתעוררה השאלה, הלכתי אצל המוהל שמל אותו... המוהל טוען כי הוא לא עשהו כרות שפכה כי נולד כן... והיה נקב השתן לצד הארץ... לפני שנתיים בערך הלכתי עם הבחור להרב שקולל מוהל מומחה מפ"ת [מפתח תקוה], וכפי שהיה נראה אז לעינינו, נקב השתן הוא באמת לצד הארץ... לפי"ד הרב שקולל הוא מכיר משפחה ערבית שגם האב וגם הבן נולדו כך, שנקב השתן היה למטה, ויתכן מאד כי גם הוא נולד כן, והמוהל חתך רק למעלה, שנמצא שלא ע"י החיתוך נעשה נקב בהגיד – מנאי, אהרן יודא ליב שטינמן".
מרן הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטיינמן (תרע"ה-תשע"ח 1914-2017), ממנהיגי היהדות החרדית, נשיא מועצת גדולי התורה של תנועת "דגל התורה". ראש ישיבת פוניבז' לצעירים משנת תשט"ו וראש "כולל פוניבז'" משנת תשכ"ה. שנים רבות נהג הגראי"ל בצניעות רבה, אך בין רבני בני ברק היה ידוע מאז כאחד מגדולי ההוראה, ומרן ה"סטייפלר" היה שולח להוועץ עמו בעניני הלכה סבוכים (בפרט בנושאי רפואה והלכה). לפי המסופר, כבר בעל ה"חזון איש" העריך מאד את הרב שטיינמן ונהג לקום לכבודו. מאלמוניותו בציבור הכללי יצא הרב שטיינמן רק בשנת תשמ"ט (1988), לאחר הקמת מפלגת דגל התורה, אז צורף על ידי הרב שך כחבר במועצת גדולי התורה, ומאז גברה השפעתו בהנהגה הציבורית ובנושאי חינוך וישיבות. לאחר פטירת הרב שך, בשנת תשס"ב, הוכר כיורשו וכממשיך דרכו בהנהגת הציבור הליטאי לצד פוסק הדור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב מירושלים (תר"ע-תשע"ב). לפנינו התכתבות מוקדמת בין שני האישים הגדולים של העולם הליטאי. [זמנה של התכתבות זו הוא כנראה בשנת תשכ"ה בקירוב, מספר שנים לפני שבנו הגדול של הרב שטיינמן רבי שרגא שטיינמן, נשא את נכדתו הבכורה של הרב אלישיב. במכתב שלפנינו לא מוזכר ענין קרבתם כמחותנים, שכן הוא נכתב קודם לבואם בקשרי מחותנים, בסוף שנות התש"כ].
דף כ-20 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים בשולי הדף. מחיקה בטיפקס של שם הבחור הנדון במכתב זה.