מכתב מאת האדמו"ר רבי יוסף הכהן פרידמן מרימנוב. רימנוב, [תרס"ג 1903].
הזמנה בכתב יד לנישואי נכדו רבי צבי חיים, עם הכלה שרה, בתו של האדמו"ר רבי ישראל הגר, בעל ה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. ההזמנה נכתבה על ידי סופרו של האדמו"ר, וחתומה בחתימת יד קדשו של האדמו"ר: "יוסף בהרב מוה' צבי זלה"ה". בראש המכתב מתנוססת חותמתו, המעוטרת באיורי נשרים, ובתוכה המילים "יוסף הכהן פרידמאן רימנאב".
האדמו"ר מברך בברכות וישועות שיושפעו למקבל המכתב ולכלל ישראל בכח השמחה: "...אהללה שם ד' ואגדלנו בתודה, שהחיינו וקיימנו לזמן נשואי נכדי היקר והנחמד כמר צבי חיים שליט"א עם ב"ג הכלה היקרה והמאושרה מרת שרה תחי' בת הרב הצדיק מו"ה ישראל שליט"א מוויזניצא... ואקוה להשי"ת כי משמחתי יצמח ישועות טובות לכלל ישראל... ואני תפילה שהשי"ת ישפיע לו כל טוב בגו"ר בגו"נ".
האדמו"ר רבי יוסף פרידמאן מרימנוב (תר"ד-תרע"ג), בנו הצעיר של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב. נתייתם בגיל שלש וגדל בבית אביו-חורגו האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, אשר נשא בזיוו"ש את אמו הרבנית הצדקנית מלכה. כשנפטר רבי ישראל מרוז'ין נשארה אמו הרבנית בחצר סאדיגורה עם בנה ובתה הקטנים. בנה יוסף היה אז ילד בן שבע, והרה"ק רבי אברהם יעקב האדמו"ר הזקן מסאדיגורה, שם עינא-פקיחא עליו בחינוכו ועיצוב דמותו הרוחנית שיהיה ראוי למלאות מקום אביו הרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב. בחתונתו עם הרבנית פריידא מצאצאי הבעל שם טוב, היה אדמוה"ז מסאדיגורא העומד מצד החתן והיה סמוך על שולחנו בכבוד ובאהבה כאחד מבניו, אף בחתימתו חתם שם משפחתו "פרידמאן" כשאר בני המשפחה. בשנת תרכ"ז בהיותו כבן כ"ג שנים פקד עליו אדמוה"ז מסאדיגורא שיסע לרימנוב לישב על כסא אביו ולמלאות מקומו בהנהגת העדה, ובה ישב עד לפטירתו בשנת תרע"ג. הנהגותיו ואורחות חייו היו בסגנון המלכותי של אדמו"רי רוז'ין. כשהחל להנהיג ברימנוב, מקום מגורי אביו, החלו לנסוע אליו רבים מתלמידי אביו, ביניהם קבוצה גדולה שעד אז הסתופפו בצילו של ה"דברי חיים" מצאנז.
נכדו החתן רבי צבי חיים (נפטר תרצ"ט), בן לבתו היחידה הרבנית מלכה, אשת האדמו"ר רבי אשר ישעיה הורוויץ מרימנוב-קראקא. לאחר פטירת אביו רבי אשר ישעיה בשנת תרצ"ה מילא רבי צבי חיים את מקום אביו כאדמו"ר מרימנוב.
דף, 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.