כתב-יד, חידושים על סוגיות הש"ס וענייני הלכה בנושאים שונים, מהגאון רבי זכריה מענדיל מליסא, עם שמועות רבות מגדולי דורו. לעסלא (כיום: ולוצלאווק, Włocławek, פולין), תק"ע [1810].
כתב היד כולל עשרות חידושים, פלפולים למדניים, שאלות ושמועות, בשם גדולי הדור, ביניהם: רבי יהונתן אייבשיץ, רבי עקיבא איגר, החתם סופר, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי דוד טעבלי מליסא, רבי יום טוב ליפמאן היילפרין בעל "קדושת יום טוב", רבי צבי הירש לוין אב"ד ברלין, ועוד.
בראש הדף הראשון נכתב: "בעזה"י לעסל ער"ח שבט תק"ע לפ"ק". כפי הנראה, רוב החידושים הם מהגאון רבי זכריה מענדיל מליסא, חברו ורעו של הגאון רבי עקיבא איגר, מרבני ליסא ולאחר מכן אב"ד לעסלא [ראה אודותיו להלן]. נכתבו בהעתקה מסודרת, כנראה ע"י בנו, בתוך שנת פטירתו (כפי שמציין במספר מקומות "מצאתי בכתבי אמ"ו הגאון מהרז"מ [מורנו הרב זכריה מענדיל] הכ"מ [הרינו כפרת משכבו] בשם אביו הגאון ז"ל...", או "את זאת מצאתי בכתבי אמ"ו הגאון מהרז"מ הכ"מ ז"ל..."). הכותב אף הוסיף מראי מקומות, הערות והגהות משלו.
בדף יג/2 הועתק כלשונו מכתב חידושי תורה מהגאון רבי עקיבא איגר, החותם: "...וד' יטיב עמו כו"ח טובה ויזכינו לשקוד השקט על דלתות התורה בפוסקים ראשונים ואחרונים לשמה, כה עתירת ידידו אוה"נ הק' עקיבא". המעתיק מוסיף לאחר מכן: "את זו מצאתי בכתבי אמ"ו הגאון הכ"מ בכ"י הגאון הנ"ל". למיטב בדיקתנו, תשובה זו לא נדפסה. במקום אחר מופיעים דברי תורה נוספים בשם רבי עקיבא איגר [דף ו/2: "שמעתי מר"מ בר"ש בשם הגאון אב"ד מפוזנן"].
בדף יד/1 מופיעים דברי תורה בשם רבי לוי יצחק מברדיטשוב: "שמעתי בשם הרב מזעלחאווע אשר הוא עתה הרב מפינסק..." [רבי לוי יצחק עזב את זעליחוב עקב רדיפות ה"מתנגדים" ועבר לכהן כרב בפינסק בשנת תקל"ו. בשנת תקמ"ה עבר מפינסק לברדיטשוב]. למיטב בדיקתנו, הדברים לא נדפסו [אינם מופיעים בספר 'חידושי קדושת לוי' (בני ברק תשמ"ח) שליקט את חידושיו ופסקיו בהלכה].
בשני מקומות מופיעים דברים מאת רבי דוד טעבלי קצנלבוגן אב"ד ליסא, אביו של רבי זכריה מענדיל [דף ב/2: "את זאת נודעתי ע"י אחד ממיודעי בשם הגאון הידוע, ואח"ז מצאתי בכ"י אמ"ו הגאון הכ"מ בשם אביו ז"ל"; דף ט/1: "הועתק מכ"י אמ"ו בשם אביו ז"ל"].
בנוסף, מופיעים בכתב-היד עשרות שמועות, קושיות וחידושים מפי ובשם גדולי וגאוני אותו דור, ביניהם: רבי יהונתן אייבשיץ [דף י/2: "שמעתי בשם הגאון מהר"י מפראג ז"ל אבד"ק המבורג..."], רבי יום טוב ליפמן היילפרין בעל "קדושת יום טוב" [דף א/2: "שמעתי מהרב דקאפילי'א"], רבי משולם זלמן הכהן - מהרז"ך, בעל "בגדי כהונה" [דף ח/1: "ושמעתי מר"מ בשם הרב הגאון מפיורדא דאמר..."], החתם סופר [דף יג/2: "והקשה הגאון מוהר"מ מפרעשבורג..."], רבי צבי הירש לוין אב"ד ברלין [דף ד/2: "מה ששמעתי מהגאון הרב ברלין..."], רבי יהושע צייטלין משקלוב [דף ח/1: "שמעתי מקשים בשם ה"ה ר' יהושע משקלאב..."], רבי משולם פייבוש הלוי איש הורוויץ מקרעמניץ [בעל "משנת חכמים", חותנו של רבי אברהם המלאך ומחותנו של המגיד ממזריטש. דף יב/1: "הרב מ"ו פייבוש קרעמינצער אמר קושי' בשם חכם א'..."].
עוד מוזכרים: רבי נפתלי הירץ אב"ד זולקווא, רבי ליב מהארקי [אח"כ בווילנא], "ר"מ חתן הרב מברלין" [כנראה רבי יעקב משה בן רבי שאול מאשטרדם], "הגאון מ"ו חיים יונה ז"ל" [כנראה רבי חיים יונה תאומים מברסלויא], רבי מאיר ווייל ראב"ד ברלין, "הרב מסקאהל", "הרב מפייאסק מזאמוטש", "הרב מגלוגא" [כנראה רבי איצק'ל המבורגר], רבי אברהם אבלי בראטשינר מבראד, "חתן מ"ו חיים צאנדויר [צאנזר?] שכעת הוא הרב דק' וישניק", ושמות נוספים.
בדף טז/1 מופיע דיון הלכתי שבתחילתו נכתב: "בפסח תקס"א בליל שימורים, בערך שעה אחת בלילה הראשונה של יו"ט, בא אלי המגיד לאמור, שהפאסט באה מדרכה, והובאו לי המצות שמורה שנשלחו לי מליסא לכאן ק' לעסל, ונתעוררו לי שתי ספיקות בדבר אכילתם, אחד מחמת ספק תחומין... ושנית מטעם הפרשת חלה...".
הקטע האחרון בכתב-היד הוא תשובה ארוכה, שנשלחה לבית המשפט בעיר ליסא. בראש הדברים נכתב: "תוך כסלו תקסגימל [תקס"ג] עמדו שנים לפני האדון פאטרימנאל גריכט דפה ליסא ומתוך סכסוכי דברים שבינם אמר הנתבע לתובע 'פושע ישראל', וביקש התובע דין ע"ז על שביישוהו, והשיב הנתבע מפני שהוא בעל מחלוקת קראוהו בכינוי זה, ונשאלנו מן הגריכט הנ"ל לבאר להם מלת 'פושע ישראל', ואם האמת שאמר הנתבע אמת טובה היא, וזאת תשובתנו...".
הגאון רבי זכריה מנדל קצנלבוגן (נפטר תקס"ט), בן הגאון רבי דוד טעבלי קצנלבוגן אב"ד ליסא בעל "נפש דוד". למד אצל אביו בליסא. חברו ללימודים במשך שנים רבות היה רבי עקיבא איגר שלאחר נישואיו בשנת תק"מ התיישב בבית חותנו בליסא. באותן שנים נתחבבו אחד על השני ולמדו יחד. תשובות אליו מופיעות בשו"ת רעק"א (מהדו"ת, סימנים ע-עא). לאחר פטירת אביו רבי דוד טעבלי, נתמנה החוות דעת לרבה של ליסא ורבי זכריה מנדל שימש לצדו כראב"ד העיר. בשנת תקס"ה נתמנה לרבה של לעסלא, שם כיהן עד לפטירתו. בין תלמידיו בלעסלא היה הגאון רבי יעקב צבי מעקלענבורג אב"ד קניגסברג בעל "הכתב והקבלה". בקובץ 'צפונות' (ז, עמ' לח-לט) נדפסו שני קטעי חידושי תורה בכתב-ידו של רבי עקיבא איגר, שנשתמרו בין כתביו של ידידו רבי זכריה מנדל. ראה חומר מצורף.
טז דף [30 עמ' כתובים] (ועוד דפים רבים ריקים). 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכה מקורית, פגומה בחלקה.

מחברת כתב-יד, חידושי תורה בהלכה, מאת רבי משה נחום וולנשטיין, הראב"ד הראשון של בד"צ העדה החרדית בירושלים. בעזי (בעזא, הונגריה), תרכ"ג [1863].
חלק מחיבור מערכות ו"כללים" על סדר הא-ב. רוב המחברת עוסקת בענייני יורה דעה, מיעוטה בהלכות שבת, וגרגירים בודדים בדברי אגדה. בתחילת המחברת מופיעה הקדמת המחבר: "אמר הכותב, אמרתי להעלות על הספר במה שחנני יוצר המאורות דרך למודי, אף שבער אנוכי ולא בינת אדם לי, אעפ"כ אין מדרש בלא חידוש, וברוב דברים לא יחדל שאכווין בדבר אחד אל האמת, ודי לי בכך אם אזכה למצוא מרגליות אחד ובזה תשמח נפשי... משה נחום בלאדומ"ר הרב מו"ה מאיר נ"י". מן הכותרות שבמחברת עולה כי (רובה או כולה) נכתבה בבחרותו בשנת תרכ"ג, בבית הוריו בעיר בעזי (הונגריה), טרם עלותו לארץ ישראל. ברוב דפי המחברת נכתב בכותרות הדפים: "שילת" [ראשי תיבות: שויתי ה' לנגדי תמיד].
הגאון רבי משה נחום וולנשטיין ראב"ד ירושלים (תר"א-תרפ"ב), תלמידם של ה"כתב סופר" ורבי אהרן דוד דייטש בעל ה"גורן דוד". נסמך לרבנות מה"כתב סופר". בנו של הגאון רבי מאיר וולנשטיין אב"ד בעזא שהיה מחשובי הרבנים בהונגריה. בשנת תרכ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם נישא לבתו של רבי שמעון דייטש (מתלמידי ה"חתם סופר"). עם עלותו של המהרי"ל דיסקין לירושלים, זכה רבי משה נחום להיות ממקורביו ותלמידיו שומעי לקחו של המהרי"ל דיסקין ומחבורת גדולי הלמדנים בירושלים אשר למדו תורה מפיו. בשנת תרס"ג התמנה לדיין בבית הדין של רבי שמואל סלנט בירושלים, ובשנת תרס"ח התמנה לראב"ד. לאחר פטירת רבי שמואל סלנט לא נבחר רב ראשי לעיר הקודש ירושלים, ובמשך יותר מעשר שנים שימש בפועל כמנהיגה של היהדות החרדית בעיר ומייצגה כלפי השלטונות. בשנת תר"פ כשהוקם בית הדין של "העדה החרדית", עבר רבי משה נחום לכהן בו כראב"ד, לצדו של רעו רבי יוסף חיים זוננפלד שכיהן כגאב"ד. חלק מספר תשובותיו בהלכה, נדפסו בספר "בני משה" (ירושלים, תש"ן).
[41] דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי רב. בעשרה דפים קרעים עם פגיעה בטקסט. כריכת בד-קרטון קרועה ובלויה.

דף עם רשימות בכתב יד (כ-27 שורות) בכתב יד קדשו של רבינו ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל ה"חפץ חיים", "משנה ברורה" ו"ליקוטי הלכות".
רשימות הכנה (טיוטות) מעריכת ספרו "ליקוטי הלכות", על מסכת סוטה, עם שינויים רבים מהנדפס.
הגאון הצדיק רבן של ישראל, רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (תקצ"ז-תרצ"ג, אוצר הרבנים 12262), שנודע שמו בישראל, על שם ספרו הראשון "חפץ חיים", ראש ישיבת ראדין ומחבר ספרי הלכה ומוסר רבים: "משנה ברורה", "שמירת הלשון" "אהבת חסד" ועוד עשרות ספרים. אחד ממפעליו הגדולים היה חיבור הספר "ליקוטי הלכות", השלמה לספר הלכות רב אלפס שחיבר הרי"ף, עם פירוש קצר ובהיר, מלוקט מספרי הראשונים. ספר הרי"ף נכתב על סוגיות מסכתות התלמוד הנוגעות להלכה ולמעשה בזמן הזה. ספר "ליקוטי הלכות" נכתב על עניני קדשים ובית המקדש שאינם נוהגים בזמן הזה. מטרתו של ה"חפץ חיים" בהוצאת ספר זה היתה לחזק את הלימוד בעניני קדשים וקרבנות, ולחזק את ענין הצפיה לבנין בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו.
[1] דף. כ-17X20.5 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בקפלי הנייר, משוקמים בשיקום מקצועי.