מחברת כתב-יד, חידושי תורה בהלכה, מאת רבי משה נחום וולנשטיין, הראב"ד הראשון של בד"צ העדה החרדית בירושלים. בעזי (בעזא, הונגריה), תרכ"ג [1863].
חלק מחיבור מערכות ו"כללים" על סדר הא-ב. רוב המחברת עוסקת בענייני יורה דעה, מיעוטה בהלכות שבת, וגרגירים בודדים בדברי אגדה. בתחילת המחברת מופיעה הקדמת המחבר: "אמר הכותב, אמרתי להעלות על הספר במה שחנני יוצר המאורות דרך למודי, אף שבער אנוכי ולא בינת אדם לי, אעפ"כ אין מדרש בלא חידוש, וברוב דברים לא יחדל שאכווין בדבר אחד אל האמת, ודי לי בכך אם אזכה למצוא מרגליות אחד ובזה תשמח נפשי... משה נחום בלאדומ"ר הרב מו"ה מאיר נ"י". מן הכותרות שבמחברת עולה כי (רובה או כולה) נכתבה בבחרותו בשנת תרכ"ג, בבית הוריו בעיר בעזי (הונגריה), טרם עלותו לארץ ישראל. ברוב דפי המחברת נכתב בכותרות הדפים: "שילת" [ראשי תיבות: שויתי ה' לנגדי תמיד].
הגאון רבי משה נחום וולנשטיין ראב"ד ירושלים (תר"א-תרפ"ב), תלמידם של ה"כתב סופר" ורבי אהרן דוד דייטש בעל ה"גורן דוד". נסמך לרבנות מה"כתב סופר". בנו של הגאון רבי מאיר וולנשטיין אב"ד בעזא שהיה מחשובי הרבנים בהונגריה. בשנת תרכ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם נישא לבתו של רבי שמעון דייטש (מתלמידי ה"חתם סופר"). עם עלותו של המהרי"ל דיסקין לירושלים, זכה רבי משה נחום להיות ממקורביו ותלמידיו שומעי לקחו של המהרי"ל דיסקין ומחבורת גדולי הלמדנים בירושלים אשר למדו תורה מפיו. בשנת תרס"ג התמנה לדיין בבית הדין של רבי שמואל סלנט בירושלים, ובשנת תרס"ח התמנה לראב"ד. לאחר פטירת רבי שמואל סלנט לא נבחר רב ראשי לעיר הקודש ירושלים, ובמשך יותר מעשר שנים שימש בפועל כמנהיגה של היהדות החרדית בעיר ומייצגה כלפי השלטונות. בשנת תר"פ כשהוקם בית הדין של "העדה החרדית", עבר רבי משה נחום לכהן בו כראב"ד, לצדו של רעו רבי יוסף חיים זוננפלד שכיהן כגאב"ד. חלק מספר תשובותיו בהלכה, נדפסו בספר "בני משה" (ירושלים, תש"ן).
[41] דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי רב. בעשרה דפים קרעים עם פגיעה בטקסט. כריכת בד-קרטון קרועה ובלויה.