צרור כתבי-יד, ספר ליקוטי ריב"ש על התורה, וקטעים מחיבור נוסף על הציונות, מאת רבי יוזפא ב"ר שלמה לאפאלאנסקע (לופוליאנסקי) מעיר האלעוואניסק (Holovanivsk, פודוליה, אוקראינה). תרס"א בקירוב [1901].
· תכריך דפים, למעלה מ-160 דף, מתוך חיבור על התורה בשם "ליקוטי ריב"ש" - ליקוטים על ספר בראשית ועניני חנוכה, הכולל ליקוטים מגדולי החסידות, ושמועות בשם גדולי הדורות (הרבי ר' העשיל, רבי יהונתן אייבשיץ, החתם סופר, הגר"א מווילנא ועוד), שמועות מפי רבנים וספרים שונים, עם הוספת חידושים מ"המאסף" [יתכן שחלק מהדברים הינם משמועות ששמע הכותב בעל-פה].
כ-[325] עמ' כתובים. 20.5 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט קרעים ובלאי. חסרים דפים בחלק מהפרשיות.
· "תִּקְוַת ציון" - שער, הקדמות וטיוטות של קטעים מחיבור בשם: "תקות ציון – מאמר שני מספרי מאמרי ריב"ש". בעניני ציונות ושיבת הארץ. "שנת אדברה נא שלום בך" [תרס"א 1901].
חיבור תורני התומך בתנועת הציונות - "מטרת המאמר הוא להלהיב את לבות בני עמנו להאמין בתקות עתידיות ובנחמות ציון...". המחבר כותב נגד ההכללה וההחרמה של החסידים והחרדים המתרחקים מן הציונות כמו שמתרחקים מהמשכילים ופורקי העול. הוא כותב באירוניה כי כמו שבעבר היו מכנים לכל "איש שעשה איזה דבר נבלה" בשם משכיל, גם אם הוא לא היה יודע קרוא-ספר, כך מכנים כיום לכל אפיקורס או לכל אדם שעושה דבר לא טוב בשם "ציוני", גם אם "הוא מתנגד כל ימיו לרעיון הקדוש הציוני...". הכותב מספר על עצמו כי הוא חסיד מובהק, ואיננו רואה סתירה בין חסידותו לבין ציוניותו - "חסיד אני כשאר חסידים ועל ברכי החסידות גדלתי... אמנם להיות חסיד שוטה כזה לומר כי הציונים המה אפיקורסים ואסור להיות ציוני – חלילה וחלילה לי לומר דבר כזה. הציונות אינה מתנגדת חלילה לדתינו, ואדרבא הציונות היא עמוד חזק בפני דתנו...". הוא ממשיך וכותב שאם רואים ציונים שאינם הולכים בדרך הישר, אין הדבר נובע מציוניותם, "ואדרבא, מקודם היו יותר גרועים, והציונות מחזירם עוד למוטב...".
בשער ובסיומי ההקדמות חותם המחבר: "כ"ד הצעיר יוזפא בן שלמה שו"ב מהאלוואניסק רוסיא". אין לנו מידע על מחבר הספר, אולם מתוכן הספר נראה כי הכותב היה תלמיד חכם הבקי בספרי דרוש וחסידות, וחלק מליקוטיו הם מספרי דרוש עמוקים המפלפלים בהלכה ובאגדה. ניכר כי המחבר היה ירא וחרד לקיומו הרוחני של עם ישראל ותקוות גאולתו. שמם של חיבוריו "ליקוטי ריב"ש" ו"מאמרי ריב"ש" בא לרמוז ראשי תיבות של שמו ושם אביו: "רבי יוזפא בן שלמה".
כ-[50] דף בגודל ומצב משתנים, טוב עד בינוני-גרוע, עם קרעים וחוסרים. חלקם על נייר יבש ושביר.