ספר כונת האגדות - כפתור ופרח, ביאורי אגדות הש"ס, מאת רבי יעקב לוצאטו, אמשיטלרדם (אמשטרדם), תס"ט 1709.
חתימה עתיקה בדף השער: "הק' חיים מיכל". בדף השער רשומות שתי הקדשות מעניינות בכתב ידו וחתימתו של רבי געטש ("געטשליק") שלזינגר, שנכתבו בשנת תר"א לחברו רבי אליהו מונק מדאנציג, בעת לימודם בישיבת בעל ה"ערוך לנר" באלטונה, בשנת תר"א (1841):
"מנחת זכרון לברית אהב[ה], ואינ'[נה] תלוי'[ה] בדבר בטי[לה], אלא בדבר תור'[ה] שיש בו קניי'[ן] שמים וארץ. לאהובי חברי היקר מהו[דר] ומפואר בתור[ה] ובמעלו[ת] המדות, הבח'[ור] הנעלה כמה"ו אלי'[הו] כהן מדאנציג. פה אלטונא... תר"א. מנאי הק' אליקום געטשליק".
"מזכרת דודים, אהבת ידידים, הלא היא מתענוגות נפש, לכן אהובי, חברי ידיד נפשי, גם זאת בקשתי אליך, שיעלה נא זכרוני, על מחשבות וטוהר לבבך, כי גם אם גווית[ינו] יפרדו – נפשותינו ונשמתינו יהי'[ו] מצומדים באהבה מזכרת. לכן קבל נא אהובי, מנחתי מנחת עני, כפי טוהר לבבי ורצוני, חבירך המקושר בעבותות אהבה – הק' אליקום געטשליק בן לא"א טעביל הי"ו".
הגאון הקדוש רבי אליקום געטשליק שליזנגר (תקע"ג-תר"ס), הנודע בשם "רבי געטש מהמבורג". נולד לאביו רבי דוד טעביל בעיר פלעהינגען (דרום-מערב גרמניה). תלמיד רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" בישיבת מנהיים, וכאשר עבר רבו בשנת תקצ"ו (1836) לכהן ברבנות אלטונה, עבר עמו תלמידו החביב ללמוד שם והיה התלמיד הראשון בישיבת ה"ערוך לנר" באלטונה. במשך יותר מחמישים שנה כיהן כדיין ומרביץ תורה בישיבת ה"קלויז" בהמבורג. נודע כאיש קדוש אשר לא פסק מללמוד ש"ס ופוסקים, ועסק רבות בספרי קבלה. איש מופת ידוע בהמבורג בצדקותו ובקדושתו, ולא פעם אחת אירע כי כאשר היה מבקר חולה, היה החולה מתרפא בו ביום או למחרת. על מצבתו נכתב: "מורנו ורבנו נר ישראל, עמוד התורה ואוצר היראה, הגאון החסיד... בקי בכל חדרי תורה... עמד לנס לבני דורו... קדוש וטהור מיום הולדו... ישב בשבת תחכמוני בבהמ"ד דקלויז ישן וחדש דקהלתנו יותר מנ"ה שנה...".
רעו האהוב, הגאון רבי אליהו הכהן מונק (תקע"ה-תרנ"ט), בנו של הגאון רבי מיכל ליב (יחיאל אריה) מונק ראב"ד דנציג. תלמיד מובהק הגאון רבי עקיבא אייגר בישיבת פוזנא (יש אומרים שהיה גם תלמיד הגאון בעל ה"בית מאיר"). לאחר פטירת רבו רבי עקיבא אייגר, עבר רבי אליהו (בשנת תקצ"ח בערך) ללמוד בישיבת אלטונה אצל בעל ה"ערוך לנר". באותה תקופה נקשר בקשרי ידידות עם רעו רבי געטש שלזינגר, קשר שנשמר כל ימי חייהם - ואף נהיו מחותנים במשך השנים, כאשר רבי משה שלזינגר בנו של רבי געטש, נשא את העני בתו של רבי אליהו (אף בדור השלישי של נכדי רבי געטש ורבי אליהו, נישאו כמה מהם זה לזה). רבי אליהו כיהן כמרביץ תורה באלטונה, ומעורכי כתב העת "שומר ציון הנאמן". משנת תרל"ג כיהן כרב ב"קלויז" בהמבורג, ומשנת תר"מ דיין הקהילה בהמבורג. בניו ונכדיו כיהנו ברבנות בגרמניה, אנגליה וארה"ב. בדף ב/1 בעותק שלפנינו מופיעה חותמת (מטושטשת) באנגלית, של הרב מונק מלונדון.
קלא דף. 19 ס"מ. מצב בינוני, בלאי ונזקי עש (על הטקסט). כריכה ישנה בלויה.

ספר חובת הלבבות, מאת רבינו בחיי אבן פקודה, מתורגם ליידיש מאת רבי יצחק דיין. ווילהרמרשדורף, [תפ"ו 1726]. במהדורה זו נדפס לראשונה הספר ביידיש בלבד, ללא הטקסט העברי.
בדף השער - שני רישומי בעלות: "להאשה הענא גנעסא בת ר' זונדל סלאנט" - הרבנית הענא גנעסא, בתו של הצדיק רבי יוסף זונדל סלנט, שהייתה נשואה לרבי אורי שבתי מסלנט, דיין בבית דינו של גיסו רבי שמואל סלנט. נפטרה בצעירותה [יתכן והרישום שלפנינו הוא בכתב-יד בעלה, רבי אורי שבתי דיין, ואולי בכתב-יד אביה הצדיק ר' זונדל מסלנט].
כידוע, היה רבי זונדל דבוק בתורת הגר"א והנהגותיו, והיה ממעתיקי שמועתו לדורות, כפי שקיבלה מרבו המובהק רבי חיים מוואלוז'ין. יתכן וזו הסיבה שספר זה היה ביד בתו (ואולי ניתן לה על ידו), לקיים את הדרכת הגר"א באגרתו הידועה (עלים לתרופה), כאשר כותב לאשתו: "...באתי לבקש מאתך מאד מאד בבקשה גדולה ועצומה ושטוחה, שתדריך את בנותיך... יש לי כמה ספרי מוסר עם לשון אשכנז, יקראוהו תמיד... תדריכם תמיד בספרי מוסר...".
[1], קטו, [1] דף. 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות. פגעי עש בחלק מהדפים. קרעים בדף השער ובדף האחרון משוקמים בנייר דבק ובהדבקת נייר. כריכה חדשה.
מקור: אוסף ד"ר ישראל מהלמן.

כרך גמרא, מסכתות ראש השנה-יומא. ברלין, תרכ"ד [1864]. עם הגהות בכתב-יד קדשו של רבינו ישראל מאיר הכהן מראדין בעל "חפץ חיים".
הגמרא בה למד רבינו ה"חפץ חיים" והגיה בעצם כתב-יד קדשו. בגליונות הכרך 9 הגהות, רובן ארוכות, בכתב-יד הזהה לכתיבת-יד קדשו של ה"חפץ חיים".
לתוכן ההגהות שלפנינו נמצאו מקבילות בספריו: 1. בפסקי תוספות ראש השנה ציין להגיה ולמחוק תיבת 'הנאה' על פי תוס' ואור זרוע, וכן ציין לאור זרוע ב'שער הציון', סימן תקפ"ו, אות מז. 2. ביומא פה, א, מקשה קושיה המובאת ב'ביאור הלכה', סימן שכט, ד"ה אלא לפי שעה. 3. בהגהה הנ"ל מציין לדברי הבה"ג, וכך גם ב'שער הציון', סימן שכט, אות ו.
בהגהה במסכת יומא דף פג, א, כותב בסוף ההגהה: "כן מצאתי במגיד שנה שמינית נומער 10 בצופה עיי"ש". [לפנינו תגלית מעניינת - מתוך הגהה זו עולה כי ה"חפץ חיים" עיין בעיתון 'המגיד'!]
בשערים ובדפי הפורזץ חותמות (בעברית ובאנגלית) הגאון רבי חיים שמואל ניימאן, מראשי ישיבת "חפץ חיים" בניו יורק.
הגאון הצדיק רבן של ישראל, רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (תקצ"ז-תרצ"ג), שנודע שמו בישראל, על שם ספרו הראשון "חפץ חיים", ראש ישיבת ראדין ומחבר ספרי הלכה ומוסר רבים: "משנה ברורה", "שמירת הלשון" "אהבת חסד" ועוד עשרות ספרים.
[1], לו; יג; ב; ח דף; קי; יב; ה; טז דף. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים ומעט בלאי. כריכה מקורית, פגומה ומנותקת חלקית.
נכתב על פי חוות דעת [מצורפת] מאת הרב יצחק ישעיה ווייס.

שני ספרים שנדפסו ע"י ראשי ישיבת מיר בשנות התר"ע, עם חותמות בעלות של "המשגיח" הצדיק הקדוש רבי יחזקאל לווינשטיין:
· ספר קצות החושן, על שו"ע חושן משפט, מאת רבי אריה ליב הכהן הלר. ג' חלקים בכרך אחד. פיעטרקוב, תרע"ג 1913. בהוצאת המו"ל "ח' ז' פ' מעיר מיר פלך מינסק". חותמות בעלות של רבי "יחזקאל לוינשטין – ישיבת פוניבז' – מנהל רוחני".
[1], ע, יח; [1], נט, טו; קו, ב דף. כ-33 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב. בלאי שימוש וכתמים. קרעים קלים. כריכה מקורית עם שדרת עור, קרועה.
· ספר אבני מילואים, על שו"ע אבן העזר, מאת רבי אריה ליב הכהן הלר. שני חלקים בכרך אחד. פיעטרקוב, עת"ר [הוצאה סטריאוטיפית של מהדורת 1910 שנדפסה בשנת 1914 בערך]. בהוצאת המו"ל בנימין שמואלאוויץ מעיר מיר. חותמות בעלות של רבי "יחזקאל לוינשטין – ישיבת מיר – מנהל רוחני"; "יחזקאל לוינשטין – ישיבת פוניבז' – מנהל רוחני".
[10], 188; [2], 156, 59, [6] עמ'. כ-33 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב. בלאי שימוש וכתמים. קרעים קלים. כריכה מקורית עם שדרת עור, בלויה.
הגאון הצדיק רבי יחזקאל לווינשטיין (תרמ"ה-תשל"ד), מגדולי תנועת המוסר. תלמיד ישיבת קלם. מנהל רוחני בישיבת מיר בפולניה, שנחאיי וירושלים. לאחר פטירת הרב דסלר נתמנה למנהל רוחני של ישיבת פוניבז' בבני ברק. איש קדוש וצדיק, נודע בדבקותו באלוקים ובפרישותו מעניני הנאות עוה"ז (מעולם לא ראוהו נשען בגבו על משענת הכסא, ועוד הנהגות מופלאות כיו"ב). ברכותיו ותפילותיו עשו פרי ורבים נושעו בברכותיו. משיחותיו נדפסו הספרים: "אור יחזקאל", "אמרי יחזקאל", "עבודת יחזקאל", ועוד.
מהדורה זו נדפסה בשעתו ביזמת ראשי ישיבת מיר, רבי אליהו ברוך קמאי וחתנו רבי אליעזר יהודה פינקל, שמשום מה רשמו את שם המו"ל על שמו של "חז"פ מעיר מיר" [רבי חיים זאב פינקל, שהיה בתקופת ההדפסה ילד פחות מגיל 13...], ועל שמו של בנימין שמואלביץ מעיר מיר [בשער מהדורת 1910 של ה"אבני מילואים" נרשם שם המו"ל "חז"פ מעיר מיר", ורק במהדורה השניה נשתנה שם המו"ל ל"בנימין שמואלאוויץ מעיר מיר"].

ספר נביאים אחרונים, עם פירוש רבי יצחק אברבנאל. [פיזרו], ר"פ [1520]. דפוס [גרשם] שונצינו. מהדורה ראשונה.
בשולי הדפים הגהות ארוכות בכתיבה ספרדית, משני כותבים. חלק מן ההגהות קצוצות.
[392] דף. (במקור: [398] דף. חסרים 6 דפים: דף השער, ודפים [4], [12], [396], [397] והדף האחרון שהינו במקור דף חלק). הדף הראשון חסר בחציו (משוחזר בצילום). 32 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. כתמים. דפים רבים פגועים וחסרים, בעיקר בשוליהם, עם פגיעות בטקסט, משוקמים באופן מקצועי. בחלק מהמקומות נוסף שחזור בצילום של הטקסט החסר. נזקי עש במספר מקומות, חלקם משוקמים. כריכת עור חדשה.
מהדורה זו נדפסה כתריסר שנים לאחר פטירת המחבר, רבי יצחק אברבנאל. בסוף פירושו לספר ישעיה כותב המחבר כי "והיתה התחלת הפי' הזה באי קורפו בר"ח אב שנת רנ"ה מהאלף הששי, ולפי שבוטלה המלאכה מפני חבורים אחרים אשר עשיתי, היתה השלמתו בעיר מנופולי ממחוז הפוליא ממלכות נאפולי ביום ר"ח אלול שנת כי ירחם ה' את יעקב [רנ"ח]...".
מדפיס הספר, המדפיס היהודי הנודע גרשם שונצינו, מגדולי המדפיסים העבריים באיטליה, נדד עם בני משפחתו וכלי דפוסו בערים שונות באיטליה. בכל מקום בו שהה הדפיס ספרים עבריים. בעיר פיזארו הדפיס חלק ממסכתות הש"ס וספרים נוספים. את חלקו הראשון של פירוש האברבנאל, על נביאים ראשונים הדפיס גם כן בפיזרו, בשנת רע"א.