ספר ברכת הזבח, ביאורים וחידושים על מסכתות מסדר קדשים, מאת רבי אהרן שמואל קוידאנובר. אמשטרדם, [תכ"ט 1669]. מהדורה ראשונה. שער מאויר עם סצינות תנ"כיות.
"ספר ברכת הזבח, והוא חבור נפלא ואמיתי, לאמתה של תורה, על גמרא פירש תוספות מסדר קדשים...".
חתימה בשער הספר: "לה"ו ק"כ [קנין כספי] דוד חיים קורינאלדי". בדפי הספר כעשר הגהות למדניות ארוכות בכתב-ידו, בכתיבה איטלקית. בחלקן משיג הכותב על המחבר בחריפות: "המדקדק בדברי התוספות... וגרסתם ופירושם נעלמו מהמחבר" (מסכת כריתות, דף קעו/1); "אישתמיט ליה..." (מסכת תמורה, דף יד/2); "נראה מדבריו דאישתמטיתיה ליה גמרא ערוכה..." (מסכת מעילה, דף ל/2). באחת ההגהות (מסכת תמורה, דף ג/2) רומז רבי דוד בכאב על מאורע כלשהו שגרם לו ריחוק מספרייתו, וכה הוא כותב: "...וצריך עיון משו"כ בדברי האחרונים ז"ל... וכעת אין ספרי אצלי עד ישקיף וירא ה' משמים...".
הגאון רבי דוד חיים קורניאלדי – רד"ק (ת"ס-תק"ל), מחכמי איטליה ומגדולי מפרשי המשנה. מחבר הספר "בית דוד" על ששה סדרי משנה. חתן רבי יצחק ב"ר אשר פאציפיקו מויניציאה. שימש ברבנות בערי איטליה. תחילה התגורר ברוויגו, ומשנת תק"ז בערך רב בטריאסט. פוסק, מדקדק ובקי גדול בחכמות. העיד על עצמו שלמד תורה מתוך יסורים קשים. בעקבות חיבורו "בית דוד" נקלע לפולמוס חריף עם רבי דוד פארדו שהרבה להשיג עליו בספרו "שושנים לדוד". רבני ליוורנו עשו שלום ביניהם, ובעקבות זאת כתב רבי דוד פארדו התנצלות מיוחדת בראש החלק השני של ספרו. במהלך הויכוח היו שהעלילו על רבי דוד שספרו "בית דוד" לא התחבר על ידו, אך רבי יצחק לאמפרונטי שהיה ידידו הטוב (והביא מתשובותיו בספרו "פחד יצחק") כתב אגרת פיוסים לנחמו על כך: "לכל הדברים אשר ידברו צריו אל ישית לבו, וכך דרך המתלוננים כשלא יוכלו להוציא דבה רעה על החיבור מלינים על המחבר, וככה אירע לו בספרו הנחמד בית דוד... ונשבע אני שמעולם לא עלה במחשבתי שאיש אחר חבר אותו".
הספר "ברכת הזבח", מספרי היסוד ללימוד סדר קדשים. החיד"א ב"שם הגדולים" כותב אודותיו: "ברכת הזבח, והוא... ספר נכבד מאד, קב ונקי, הפליא עצה הגדיל תושיה בהגהותיו וחדושיו האמתיים בדרך קצרה וכשרה".
[2], סד, סד-קלא, קלג-קפ; לה, [1] דף. 17.5 ס"מ. מצב גרוע. נזקי עש קשים על הטקסט, קרעים ונקבים רבים. כתמים. חלק מהדפים כהים ומוכתמים. כריכה ישנה עם שדרת עור משופשפת.