מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
ספר כוונת האגדות - הקדשות מעניינות מרבי געטשליק שלזינגר - הצדיק הקדוש "ר' געטש מהמבורג" - אלטונה, תר"א
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
ספר כונת האגדות - כפתור ופרח, ביאורי אגדות הש"ס, מאת רבי יעקב לוצאטו, אמשיטלרדם (אמשטרדם), תס"ט 1709.
חתימה עתיקה בדף השער: "הק' חיים מיכל". בדף השער רשומות שתי הקדשות מעניינות בכתב ידו וחתימתו של רבי געטש ("געטשליק") שלזינגר, שנכתבו בשנת תר"א לחברו רבי אליהו מונק מדאנציג, בעת לימודם בישיבת בעל ה"ערוך לנר" באלטונה, בשנת תר"א (1841):
"מנחת זכרון לברית אהב[ה], ואינ'[נה] תלוי'[ה] בדבר בטי[לה], אלא בדבר תור'[ה] שיש בו קניי'[ן] שמים וארץ. לאהובי חברי היקר מהו[דר] ומפואר בתור[ה] ובמעלו[ת] המדות, הבח'[ור] הנעלה כמה"ו אלי'[הו] כהן מדאנציג. פה אלטונא... תר"א. מנאי הק' אליקום געטשליק".
"מזכרת דודים, אהבת ידידים, הלא היא מתענוגות נפש, לכן אהובי, חברי ידיד נפשי, גם זאת בקשתי אליך, שיעלה נא זכרוני, על מחשבות וטוהר לבבך, כי גם אם גווית[ינו] יפרדו – נפשותינו ונשמתינו יהי'[ו] מצומדים באהבה מזכרת. לכן קבל נא אהובי, מנחתי מנחת עני, כפי טוהר לבבי ורצוני, חבירך המקושר בעבותות אהבה – הק' אליקום געטשליק בן לא"א טעביל הי"ו".
הגאון הקדוש רבי אליקום געטשליק שליזנגר (תקע"ג-תר"ס), הנודע בשם "רבי געטש מהמבורג". נולד לאביו רבי דוד טעביל בעיר פלעהינגען (דרום-מערב גרמניה). תלמיד רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" בישיבת מנהיים, וכאשר עבר רבו בשנת תקצ"ו (1836) לכהן ברבנות אלטונה, עבר עמו תלמידו החביב ללמוד שם והיה התלמיד הראשון בישיבת ה"ערוך לנר" באלטונה. במשך יותר מחמישים שנה כיהן כדיין ומרביץ תורה בישיבת ה"קלויז" בהמבורג. נודע כאיש קדוש אשר לא פסק מללמוד ש"ס ופוסקים, ועסק רבות בספרי קבלה. איש מופת ידוע בהמבורג בצדקותו ובקדושתו, ולא פעם אחת אירע כי כאשר היה מבקר חולה, היה החולה מתרפא בו ביום או למחרת. על מצבתו נכתב: "מורנו ורבנו נר ישראל, עמוד התורה ואוצר היראה, הגאון החסיד... בקי בכל חדרי תורה... עמד לנס לבני דורו... קדוש וטהור מיום הולדו... ישב בשבת תחכמוני בבהמ"ד דקלויז ישן וחדש דקהלתנו יותר מנ"ה שנה...".
רעו האהוב, הגאון רבי אליהו הכהן מונק (תקע"ה-תרנ"ט), בנו של הגאון רבי מיכל ליב (יחיאל אריה) מונק ראב"ד דנציג. תלמיד מובהק הגאון רבי עקיבא אייגר בישיבת פוזנא (יש אומרים שהיה גם תלמיד הגאון בעל ה"בית מאיר"). לאחר פטירת רבו רבי עקיבא אייגר, עבר רבי אליהו (בשנת תקצ"ח בערך) ללמוד בישיבת אלטונה אצל בעל ה"ערוך לנר". באותה תקופה נקשר בקשרי ידידות עם רעו רבי געטש שלזינגר, קשר שנשמר כל ימי חייהם - ואף נהיו מחותנים במשך השנים, כאשר רבי משה שלזינגר בנו של רבי געטש, נשא את העני בתו של רבי אליהו (אף בדור השלישי של נכדי רבי געטש ורבי אליהו, נישאו כמה מהם זה לזה). רבי אליהו כיהן כמרביץ תורה באלטונה, ומעורכי כתב העת "שומר ציון הנאמן". משנת תרל"ג כיהן כרב ב"קלויז" בהמבורג, ומשנת תר"מ דיין הקהילה בהמבורג. בניו ונכדיו כיהנו ברבנות בגרמניה, אנגליה וארה"ב. בדף ב/1 בעותק שלפנינו מופיעה חותמת (מטושטשת) באנגלית, של הרב מונק מלונדון.
קלא דף. 19 ס"מ. מצב בינוני, בלאי ונזקי עש (על הטקסט). כריכה ישנה בלויה.
חתימה עתיקה בדף השער: "הק' חיים מיכל". בדף השער רשומות שתי הקדשות מעניינות בכתב ידו וחתימתו של רבי געטש ("געטשליק") שלזינגר, שנכתבו בשנת תר"א לחברו רבי אליהו מונק מדאנציג, בעת לימודם בישיבת בעל ה"ערוך לנר" באלטונה, בשנת תר"א (1841):
"מנחת זכרון לברית אהב[ה], ואינ'[נה] תלוי'[ה] בדבר בטי[לה], אלא בדבר תור'[ה] שיש בו קניי'[ן] שמים וארץ. לאהובי חברי היקר מהו[דר] ומפואר בתור[ה] ובמעלו[ת] המדות, הבח'[ור] הנעלה כמה"ו אלי'[הו] כהן מדאנציג. פה אלטונא... תר"א. מנאי הק' אליקום געטשליק".
"מזכרת דודים, אהבת ידידים, הלא היא מתענוגות נפש, לכן אהובי, חברי ידיד נפשי, גם זאת בקשתי אליך, שיעלה נא זכרוני, על מחשבות וטוהר לבבך, כי גם אם גווית[ינו] יפרדו – נפשותינו ונשמתינו יהי'[ו] מצומדים באהבה מזכרת. לכן קבל נא אהובי, מנחתי מנחת עני, כפי טוהר לבבי ורצוני, חבירך המקושר בעבותות אהבה – הק' אליקום געטשליק בן לא"א טעביל הי"ו".
הגאון הקדוש רבי אליקום געטשליק שליזנגר (תקע"ג-תר"ס), הנודע בשם "רבי געטש מהמבורג". נולד לאביו רבי דוד טעביל בעיר פלעהינגען (דרום-מערב גרמניה). תלמיד רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" בישיבת מנהיים, וכאשר עבר רבו בשנת תקצ"ו (1836) לכהן ברבנות אלטונה, עבר עמו תלמידו החביב ללמוד שם והיה התלמיד הראשון בישיבת ה"ערוך לנר" באלטונה. במשך יותר מחמישים שנה כיהן כדיין ומרביץ תורה בישיבת ה"קלויז" בהמבורג. נודע כאיש קדוש אשר לא פסק מללמוד ש"ס ופוסקים, ועסק רבות בספרי קבלה. איש מופת ידוע בהמבורג בצדקותו ובקדושתו, ולא פעם אחת אירע כי כאשר היה מבקר חולה, היה החולה מתרפא בו ביום או למחרת. על מצבתו נכתב: "מורנו ורבנו נר ישראל, עמוד התורה ואוצר היראה, הגאון החסיד... בקי בכל חדרי תורה... עמד לנס לבני דורו... קדוש וטהור מיום הולדו... ישב בשבת תחכמוני בבהמ"ד דקלויז ישן וחדש דקהלתנו יותר מנ"ה שנה...".
רעו האהוב, הגאון רבי אליהו הכהן מונק (תקע"ה-תרנ"ט), בנו של הגאון רבי מיכל ליב (יחיאל אריה) מונק ראב"ד דנציג. תלמיד מובהק הגאון רבי עקיבא אייגר בישיבת פוזנא (יש אומרים שהיה גם תלמיד הגאון בעל ה"בית מאיר"). לאחר פטירת רבו רבי עקיבא אייגר, עבר רבי אליהו (בשנת תקצ"ח בערך) ללמוד בישיבת אלטונה אצל בעל ה"ערוך לנר". באותה תקופה נקשר בקשרי ידידות עם רעו רבי געטש שלזינגר, קשר שנשמר כל ימי חייהם - ואף נהיו מחותנים במשך השנים, כאשר רבי משה שלזינגר בנו של רבי געטש, נשא את העני בתו של רבי אליהו (אף בדור השלישי של נכדי רבי געטש ורבי אליהו, נישאו כמה מהם זה לזה). רבי אליהו כיהן כמרביץ תורה באלטונה, ומעורכי כתב העת "שומר ציון הנאמן". משנת תרל"ג כיהן כרב ב"קלויז" בהמבורג, ומשנת תר"מ דיין הקהילה בהמבורג. בניו ונכדיו כיהנו ברבנות בגרמניה, אנגליה וארה"ב. בדף ב/1 בעותק שלפנינו מופיעה חותמת (מטושטשת) באנגלית, של הרב מונק מלונדון.
קלא דף. 19 ס"מ. מצב בינוני, בלאי ונזקי עש (על הטקסט). כריכה ישנה בלויה.
ספרים עם הגהות, חתימות והקדשות –
בכתב-יד חכמי אשכנז
ספרים עם הגהות, חתימות והקדשות –
בכתב-יד חכמי אשכנז