מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (176) Apply book filter
- print (123) Apply print filter
- יד (93) Apply יד filter
- letter (89) Apply letter filter
- דפוסי (81) Apply דפוסי filter
- ערש (73) Apply ערש filter
- עתיקים (73) Apply עתיקים filter
- earli (73) Apply earli filter
- ספרים (70) Apply ספרים filter
- והש (69) Apply והש filter
- שנות (69) Apply שנות filter
- ודפוסים (69) Apply ודפוסים filter
- הר (69) Apply הר filter
- מכתבים (65) Apply מכתבים filter
- manuscript (54) Apply manuscript filter
- הגהות (44) Apply הגהות filter
- עם (44) Apply עם filter
- handwritten (44) Apply handwritten filter
- note (44) Apply note filter
- יהדות (40) Apply יהדות filter
- jewri (40) Apply jewri filter
- בכתב (39) Apply בכתב filter
- בכתב-יד (39) Apply בכתב-יד filter
- בכתביד (39) Apply בכתביד filter
- ספרי (38) Apply ספרי filter
- חסידות (38) Apply חסידות filter
- chassid (38) Apply chassid filter
- signatur (36) Apply signatur filter
- אשכנז (35) Apply אשכנז filter
- דפוס (35) Apply דפוס filter
- ודברי (35) Apply ודברי filter
- כתבי (35) Apply כתבי filter
- ashkenazi (35) Apply ashkenazi filter
- matter (35) Apply matter filter
- ישראל (33) Apply ישראל filter
- jewish (33) Apply jewish filter
- certif (32) Apply certif filter
- חכמי (31) Apply חכמי filter
- חתימות (31) Apply חתימות filter
- הגהות, (31) Apply הגהות, filter
- והקדשות (31) Apply והקדשות filter
- dedic (31) Apply dedic filter
- notes, (31) Apply notes, filter
- rabbi (31) Apply rabbi filter
- art (24) Apply art filter
- ceremoni (24) Apply ceremoni filter
- certificates, (24) Apply certificates, filter
- eretz (24) Apply eretz filter
- hebron (24) Apply hebron filter
- israel (24) Apply israel filter
מציג 277 - 288 of 401
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $300
נמכר ב: $400
כולל עמלת קונה
אוסף מסמכים רשמיים מקהילת קארלבורג (Rusovce, היום מחוז בפרשבורג), אחד מהם בחתימת רב הקהילה רבי נפתלי סופר, תלמיד ה"חתם סופר". [קארלבורג, תרט"ז-תרל"ז] 1856-1877. גרמנית.
שמונה מסמכים בגרמנית [כתב-יד], עם חותמות-שעווה או חותמות-דיו של הקהילה היהודית בקארלבורג [בחותמות-השעווה: "שייך לקהל קארילבורג"], וחתימות שונות [בגרמנית].
1. תעודת לידה של יולי הכט (Juli Hecht, נולדה 1848). עם חתימת רבי נפתלי סופר בגרמנית (בשמו הלועזי): "נתן סופר" (Nattan Soffer), לצד חותמת-שעווה שלו: "נפתלי סופר אב"ד ק"ק ק"ב". [תרל"ג] 1872.
הגאון רבי נפתלי סופר (תקע"ט-תרנ"ט 1819-1899, החת"ס ותלמידיו עמ' שפב-שפד), נולד בפרשבורג ונימול על-ידי החתם סופר. למד בישיבה אצל החתם סופר שכתב עליו מכתב המלצה בשנת תקצ"ז, למד גם אצל הכתב סופר, כיהן ברבנות בקארלבורג (משנת תרט"ז) ובפעטשי-נייאדורף (Pečovská Nová Ves, משנת תרל"ג). בעל מטה נפתלי, בני נפתלי, שער נפתלי וספרים נוספים.
2-4. תעודות לצורך קבלת דרכון עבור איגנץ ליאופולד יוסטיץ (Ignatz Leopold Justiz), משה הורנר (Moses Horner) וקתרינה שולהוף (Katharina Schulhof). [תרט"ז-תרי"ז] 1856. טפסים רשמיים עם מילוי בכתב-יד.
5. תעודה לצורך חידוש דרכון עבור ליאופולד פלדשר (Leopold Feldschar). [תרכ"ה] 1865.
6. תעודה עבור שלמה רובינשטיין (Salomon Rubinstein) ששילם את המסים המוטלים עליו לקהילה היהודית. [תרל"ד] 1873.
7. העתקה מתוך פנקס הקהילה, טבלה עם רשימת שמות וסכומי כסף. [תרל"ד] 1873.
8. מכתב מקהילת קארלבורג אל מינהל המחוז ברגנדורף עבור עמנואל פיסק (Emanuel Pisk) שהוא חבר בקהילה [עניין הקשור לגיוס לצבא?]. [תרל"ז] 1877.
[12] דף. 33.5-35.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים, קרעים וקמטים. סימני קיפול.
שמונה מסמכים בגרמנית [כתב-יד], עם חותמות-שעווה או חותמות-דיו של הקהילה היהודית בקארלבורג [בחותמות-השעווה: "שייך לקהל קארילבורג"], וחתימות שונות [בגרמנית].
1. תעודת לידה של יולי הכט (Juli Hecht, נולדה 1848). עם חתימת רבי נפתלי סופר בגרמנית (בשמו הלועזי): "נתן סופר" (Nattan Soffer), לצד חותמת-שעווה שלו: "נפתלי סופר אב"ד ק"ק ק"ב". [תרל"ג] 1872.
הגאון רבי נפתלי סופר (תקע"ט-תרנ"ט 1819-1899, החת"ס ותלמידיו עמ' שפב-שפד), נולד בפרשבורג ונימול על-ידי החתם סופר. למד בישיבה אצל החתם סופר שכתב עליו מכתב המלצה בשנת תקצ"ז, למד גם אצל הכתב סופר, כיהן ברבנות בקארלבורג (משנת תרט"ז) ובפעטשי-נייאדורף (Pečovská Nová Ves, משנת תרל"ג). בעל מטה נפתלי, בני נפתלי, שער נפתלי וספרים נוספים.
2-4. תעודות לצורך קבלת דרכון עבור איגנץ ליאופולד יוסטיץ (Ignatz Leopold Justiz), משה הורנר (Moses Horner) וקתרינה שולהוף (Katharina Schulhof). [תרט"ז-תרי"ז] 1856. טפסים רשמיים עם מילוי בכתב-יד.
5. תעודה לצורך חידוש דרכון עבור ליאופולד פלדשר (Leopold Feldschar). [תרכ"ה] 1865.
6. תעודה עבור שלמה רובינשטיין (Salomon Rubinstein) ששילם את המסים המוטלים עליו לקהילה היהודית. [תרל"ד] 1873.
7. העתקה מתוך פנקס הקהילה, טבלה עם רשימת שמות וסכומי כסף. [תרל"ד] 1873.
8. מכתב מקהילת קארלבורג אל מינהל המחוז ברגנדורף עבור עמנואל פיסק (Emanuel Pisk) שהוא חבר בקהילה [עניין הקשור לגיוס לצבא?]. [תרל"ז] 1877.
[12] דף. 33.5-35.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים, קרעים וקמטים. סימני קיפול.
קטגוריה
מסמכים ותעודות רשמיות, כתובות ונישואין
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
אוסף מסמכים רשמיים, חתומים בידי רבני הונגריה - רבי עקיבא פישר אב"ד טעטה, רבי בנימין וואלף ברייער אב"ד טאב ובעל "נחלת בנימין", רבי מאיר אבלס אב"ד קיצע ורבי יעקב שלום פרייער אב"ד ראב. [הונגריה, אמצע המאה ה-19].
שבעה עשר מסמכים בגרמנית [כתב-יד]. חתימות באותיות לטיניות, וחותמות בעברית.
· תעודת עוני עבור מיכאל אפפל (Michael Apfel), עם חתימת רבי עקיבא פישר בגרמנית (בשמו הלועזי): "יאקוב פישר" (Jacob Fischer), לצד חותמת-שעווה שלו וחותמת-שעווה של קהילת טֶט: "קהל עדת ישרן ק"ק טעטה". חתימות וחותמת נוספות. [טֶט (Tét), תרי"ז] 1857.
רבי עקיבא פישר (תקע"ח בערך-תרנ"ד 1818-1894, החת"ס ותלמידיו עמ' שצו-שצח), תלמידו ובן ביתו של ה"חתם סופר", אב"ד טעטה משנת תר"ח עד לפטירתו. בעל "עטרת עקיבא" (בני ברק תשס"ג-תשס"ה).
· שתי תעודות עם חתימות רבי בנימין וואלף ברייער בגרמנית (בשמו הלועזי): "וילהלם ברויאר" (Wilhelm Breuer), לצד חותמות-שעווה שלו. [רגנדורף (Rajka), תרי"ח-תרכ"ג] 1857-1862.
רבי בנימין וואלף ברייער (תק"צ בערך-תרנ"ג 1830-1892, החת"ס ותלמידיו עמ' תפד), תלמיד ה"כתב סופר" וה"שואל ומשיב". משנת תרי"ז בערך אב"ד רגנדורף, ומשנת תרל"א בערך אב"ד טאב. בעל שו"ת "נחלת בנימין" (פאקש תרמ"ט).
· ארבעה מסמכים רשמיים עם חתימות רבי מאיר אבלס בגרמנית (Mayer Abelis), לצד חותמות-שעווה שלו [בשני מסמכים: "מאיר אבעליס אב"ד דק"ק קיצע והגליל", ובשניים: "חותם הרב דק"ק קיצע"]. במסמך אחד חותמת-שעווה של קהילת קיצע. חתימות וחותמות נוספות. [קיצע (Kittsee), תרי"א-תרכ"ז] 1850-1867.
רבי מאיר אבלס (תקס"ו-תרמ"ז 1806-1887, החת"ס ותלמידיו עמ' רצד-רצו), תלמיד חביב של ה"חתם סופר", אב"ד קיצע כארבעים שנה.
· שמונה מסמכים רשמיים (רובם תעודות לידה) עם חתימות רבי יעקב שלום פרייער בגרמנית (J. S. Freyer), לצד חותמות-שעווה שלו: "יעקב שלום פרייער רב אב"ד דק"ק ראאב והגליל". [ראב או ראב-סיגט (Győr, Sziget), תרט"ו-תרט"ז] 1855-1856.
רבי יעקב שלום פרייער (בחלק מהמקורות ההיסטוריים נקרא גם יעקב שלמה או שלמה יעקב), אב"ד ראב בין השנים תקצ"ט-תר"כ. קטעים מדברי תורתו מובאים מספר פעמים בספר מי השילוח לרבי מאיר ציפסר אב"ד שטוהלווייסנבורג (אופן תרי"ג).
[17] דף. 28-34 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים, קרעים וקמטים. סימני קיפול.
שבעה עשר מסמכים בגרמנית [כתב-יד]. חתימות באותיות לטיניות, וחותמות בעברית.
· תעודת עוני עבור מיכאל אפפל (Michael Apfel), עם חתימת רבי עקיבא פישר בגרמנית (בשמו הלועזי): "יאקוב פישר" (Jacob Fischer), לצד חותמת-שעווה שלו וחותמת-שעווה של קהילת טֶט: "קהל עדת ישרן ק"ק טעטה". חתימות וחותמת נוספות. [טֶט (Tét), תרי"ז] 1857.
רבי עקיבא פישר (תקע"ח בערך-תרנ"ד 1818-1894, החת"ס ותלמידיו עמ' שצו-שצח), תלמידו ובן ביתו של ה"חתם סופר", אב"ד טעטה משנת תר"ח עד לפטירתו. בעל "עטרת עקיבא" (בני ברק תשס"ג-תשס"ה).
· שתי תעודות עם חתימות רבי בנימין וואלף ברייער בגרמנית (בשמו הלועזי): "וילהלם ברויאר" (Wilhelm Breuer), לצד חותמות-שעווה שלו. [רגנדורף (Rajka), תרי"ח-תרכ"ג] 1857-1862.
רבי בנימין וואלף ברייער (תק"צ בערך-תרנ"ג 1830-1892, החת"ס ותלמידיו עמ' תפד), תלמיד ה"כתב סופר" וה"שואל ומשיב". משנת תרי"ז בערך אב"ד רגנדורף, ומשנת תרל"א בערך אב"ד טאב. בעל שו"ת "נחלת בנימין" (פאקש תרמ"ט).
· ארבעה מסמכים רשמיים עם חתימות רבי מאיר אבלס בגרמנית (Mayer Abelis), לצד חותמות-שעווה שלו [בשני מסמכים: "מאיר אבעליס אב"ד דק"ק קיצע והגליל", ובשניים: "חותם הרב דק"ק קיצע"]. במסמך אחד חותמת-שעווה של קהילת קיצע. חתימות וחותמות נוספות. [קיצע (Kittsee), תרי"א-תרכ"ז] 1850-1867.
רבי מאיר אבלס (תקס"ו-תרמ"ז 1806-1887, החת"ס ותלמידיו עמ' רצד-רצו), תלמיד חביב של ה"חתם סופר", אב"ד קיצע כארבעים שנה.
· שמונה מסמכים רשמיים (רובם תעודות לידה) עם חתימות רבי יעקב שלום פרייער בגרמנית (J. S. Freyer), לצד חותמות-שעווה שלו: "יעקב שלום פרייער רב אב"ד דק"ק ראאב והגליל". [ראב או ראב-סיגט (Győr, Sziget), תרט"ו-תרט"ז] 1855-1856.
רבי יעקב שלום פרייער (בחלק מהמקורות ההיסטוריים נקרא גם יעקב שלמה או שלמה יעקב), אב"ד ראב בין השנים תקצ"ט-תר"כ. קטעים מדברי תורתו מובאים מספר פעמים בספר מי השילוח לרבי מאיר ציפסר אב"ד שטוהלווייסנבורג (אופן תרי"ג).
[17] דף. 28-34 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים, קרעים וקמטים. סימני קיפול.
קטגוריה
מסמכים ותעודות רשמיות, כתובות ונישואין
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $400
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של מסמכים רשמיים בגרמנית, עבור יהודים מקהילות שונות בהונגריה והסביבה, עם חותמות הקהילות. [הונגריה, אוסטריה וסלובקיה, המאה ה-19].
תעודות לידה, תעודות יושר, תעודת עוני, תעודות לצורך קבלת דרכון, פניות לרשויות ולקהילות אחרות, ועוד. עם חותמות-שעווה או חותמות-דיו של הקהילות, חלקם על נייר רשמי של הקהילות. חתימות וחותמות רבות, מעט חתימות רבנים [באותיות לטיניות].
רשימה חלקית של הקהילות במסמכים: פרשבורג, סרדהלי, ימרינג, קיצע, ראב, רגנדורף, נייטרא, ווין, ועוד.
כ-48 מסמכים. רובם 34 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים, קרעים וקמטים. סימני קיפול.
תעודות לידה, תעודות יושר, תעודת עוני, תעודות לצורך קבלת דרכון, פניות לרשויות ולקהילות אחרות, ועוד. עם חותמות-שעווה או חותמות-דיו של הקהילות, חלקם על נייר רשמי של הקהילות. חתימות וחותמות רבות, מעט חתימות רבנים [באותיות לטיניות].
רשימה חלקית של הקהילות במסמכים: פרשבורג, סרדהלי, ימרינג, קיצע, ראב, רגנדורף, נייטרא, ווין, ועוד.
כ-48 מסמכים. רובם 34 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים, קרעים וקמטים. סימני קיפול.
קטגוריה
מסמכים ותעודות רשמיות, כתובות ונישואין
קָטָלוֹג
![שני פנקסי "תעודת עליה", עם מילוי בכתב יד וחותמות ה"משרד הארץ ישראלי" בקושטא. [תרפ"ד 1924]. תעודה אחת היא של המקובל הקדוש רבי](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale62-public/280_1.jpg "שתי תעודות עליה לארץ - התעודה של רבי שלמה אלישיב בעל ה\"לשם\", והתעודה ש")
![שני פנקסי "תעודת עליה", עם מילוי בכתב יד וחותמות ה"משרד הארץ ישראלי" בקושטא. [תרפ"ד 1924]. תעודה אחת היא של המקובל הקדוש רבי](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale62-public/280_2.jpg "שתי תעודות עליה לארץ - התעודה של רבי שלמה אלישיב בעל ה\"לשם\", והתעודה ש")
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $4,000
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
שני פנקסי "תעודת עליה", עם מילוי בכתב יד וחותמות ה"משרד הארץ ישראלי" בקושטא. [תרפ"ד 1924].
תעודה אחת היא של המקובל הקדוש רבי שלמה אלישוב [בעל ה"לשם"], והתעודה השניה היא של בתו חיה וחתנו רבי אברהם אלישוב [אשר בזמן הבריחה מרוסיה והעליה לארץ, נאלץ לזייף את שמו ל"דוד פופקו"], יחד עם בנם יוסף שלום. בתעודה זו מופיע תצלום של הורי הגרי"ש אלישיב, יחד עם בנם יחידם הנער יוסף שלום, שהיה אז כבן 13 וחצי [עותק יחידי בעולם של התצלום המקורי, בו נראה הגרי"ש אלישיב יחד עם הוריו. תמונה זו נעשתה בקושטא עבור פספורט זה, ולא ידוע לנו על העתקים אחרים].
תעודות דמוי-פספורט רשמי של מדינה, אשר שמשו כתעודת מסע ותעודת זהות. עם חותמות רפואיות ומילוי פרטים נוספים. מן הפרטים שמולאו בכתב-יד, מתגלים פרטים על עלייתו לארץ של בעל ה"לשם" יחד עם חתנו, בתו ונכדו: רבי שלמה אלישוב היה בזמן עלייתו לארץ בגיל 82 (יליד העיר זאגער משנת 1842 לפי התעודה שלפנינו), חתנו רבי אברהם היה (כנראה) בן 51. בתו חיה היתה בת 48, ובנם יוסף שלום בן 13. שם "מכרו" של רבי שלמה אלישוב בארץ, נרשם על שם הרב קוק - "מכרו הרב קוק, ירושלים", והעליה לארץ היתה עפ"י "דרישתו" של הרב קוק. התאריך בו נרשמו לעליה היה ב-2 למרץ 1924, ועזיבתם את קושטא באניה הנוסעת לחוף יפו, היתה בתאריך 6 במרץ 1924. בתעודה של רבי שלמה אלישוב, חסרה התמונה (התצלום נגזר עם חלק מהדף, כבר לפני שנים רבות, כנראה לצורך פרסום התמונה).
המקובל הקדוש רבי שלמה אלישיב (אלישוב; עֶליַאשָאוו) בעל ה"לשם" (נולד תר"א-תר"ב בקירוב-נפטר תרפ"ו 1841-1926), גדול המקובלים בליטא. מחבר ההגהות על "עץ חיים", שנדפסו במהדורת ווארשא תרנ"א, וידועות בשם הגהות "הרב שב"ח" [שלמה בן חיים חייקיל], כינוי בו אהבו להשתמש חכמי הספרדים. סדרת ספריו בקבלה הנקראת "לשם שבו ואחלמה" נדפסה בשנים תרס"ט-תש"ח, והם מספרי היסוד של לימוד חכמת הקבלה. עם בואו לירושלים חרדו לקראתו גדולי המקובלים הספרדים והאשכנזים, ובפרט הרב השד"ה (רבי שאול דוויק, ראש ישיבת "רחובות הנהר") שעמד עמו כל השנים בקשר מכתבים, והרב הראשי הראי"ה קוק, שהיה תלמידו בחכמת הקבלה, עוד מהתקופה בה התגורר ה"לשם" בעיר שאוויל.
הגאון רבי אברהם אלישוב (אלישיב; תרל"ח-תש"ג), הרב מהומלא, היה בנו של הצדיק רבי משה לווינזון מהעיר אראן. בהמשך השנים נאלץ להחליף את שם משפחתו לשם פופקא (פופקו; פופקין), [כפי הנראה "זכה" בדרכון פיקטיבי של יהודי בשם "דוד בן יהודה שמחה פופקין", ועם הסתבכות הענין עם השלטונות, נאלץ להחליף גם את שמו הפרטי לשם "(אברהם) דוד בן רבי יהודה שמחה"]. לאחר שעלה לארץ החליף את שם משפחתו ל"אלישוב", כשם משפחת חותנו המקובל בעל ה"לשם" רבי שלמה אלישוב.
בנם יחידם מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב (תר"ע-תשע"ב), גדול הפוסקים בדורנו. חבר בית הדין הגדול. כיהן קרוב לשבעים שנה כרב ומגיד שיעור בקהילת "תפארת בחורים" בירושלים, על מקום אביו הרב מהומלא ומייסד "תפארת בחורים".
שני פנקסים, כ-15.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי קל. מעט קשקושי ילדים (בעפרון ובדיו). בתעודה אחת קרע עם חסרון במקום התמונה. מעטפות בריסטול מקוריות בצבע תכלת עם הדפסת הכיתוב "תעודת עליה" במרכזו של עיטור מגן דוד.
תעודה אחת היא של המקובל הקדוש רבי שלמה אלישוב [בעל ה"לשם"], והתעודה השניה היא של בתו חיה וחתנו רבי אברהם אלישוב [אשר בזמן הבריחה מרוסיה והעליה לארץ, נאלץ לזייף את שמו ל"דוד פופקו"], יחד עם בנם יוסף שלום. בתעודה זו מופיע תצלום של הורי הגרי"ש אלישיב, יחד עם בנם יחידם הנער יוסף שלום, שהיה אז כבן 13 וחצי [עותק יחידי בעולם של התצלום המקורי, בו נראה הגרי"ש אלישיב יחד עם הוריו. תמונה זו נעשתה בקושטא עבור פספורט זה, ולא ידוע לנו על העתקים אחרים].
תעודות דמוי-פספורט רשמי של מדינה, אשר שמשו כתעודת מסע ותעודת זהות. עם חותמות רפואיות ומילוי פרטים נוספים. מן הפרטים שמולאו בכתב-יד, מתגלים פרטים על עלייתו לארץ של בעל ה"לשם" יחד עם חתנו, בתו ונכדו: רבי שלמה אלישוב היה בזמן עלייתו לארץ בגיל 82 (יליד העיר זאגער משנת 1842 לפי התעודה שלפנינו), חתנו רבי אברהם היה (כנראה) בן 51. בתו חיה היתה בת 48, ובנם יוסף שלום בן 13. שם "מכרו" של רבי שלמה אלישוב בארץ, נרשם על שם הרב קוק - "מכרו הרב קוק, ירושלים", והעליה לארץ היתה עפ"י "דרישתו" של הרב קוק. התאריך בו נרשמו לעליה היה ב-2 למרץ 1924, ועזיבתם את קושטא באניה הנוסעת לחוף יפו, היתה בתאריך 6 במרץ 1924. בתעודה של רבי שלמה אלישוב, חסרה התמונה (התצלום נגזר עם חלק מהדף, כבר לפני שנים רבות, כנראה לצורך פרסום התמונה).
המקובל הקדוש רבי שלמה אלישיב (אלישוב; עֶליַאשָאוו) בעל ה"לשם" (נולד תר"א-תר"ב בקירוב-נפטר תרפ"ו 1841-1926), גדול המקובלים בליטא. מחבר ההגהות על "עץ חיים", שנדפסו במהדורת ווארשא תרנ"א, וידועות בשם הגהות "הרב שב"ח" [שלמה בן חיים חייקיל], כינוי בו אהבו להשתמש חכמי הספרדים. סדרת ספריו בקבלה הנקראת "לשם שבו ואחלמה" נדפסה בשנים תרס"ט-תש"ח, והם מספרי היסוד של לימוד חכמת הקבלה. עם בואו לירושלים חרדו לקראתו גדולי המקובלים הספרדים והאשכנזים, ובפרט הרב השד"ה (רבי שאול דוויק, ראש ישיבת "רחובות הנהר") שעמד עמו כל השנים בקשר מכתבים, והרב הראשי הראי"ה קוק, שהיה תלמידו בחכמת הקבלה, עוד מהתקופה בה התגורר ה"לשם" בעיר שאוויל.
הגאון רבי אברהם אלישוב (אלישיב; תרל"ח-תש"ג), הרב מהומלא, היה בנו של הצדיק רבי משה לווינזון מהעיר אראן. בהמשך השנים נאלץ להחליף את שם משפחתו לשם פופקא (פופקו; פופקין), [כפי הנראה "זכה" בדרכון פיקטיבי של יהודי בשם "דוד בן יהודה שמחה פופקין", ועם הסתבכות הענין עם השלטונות, נאלץ להחליף גם את שמו הפרטי לשם "(אברהם) דוד בן רבי יהודה שמחה"]. לאחר שעלה לארץ החליף את שם משפחתו ל"אלישוב", כשם משפחת חותנו המקובל בעל ה"לשם" רבי שלמה אלישוב.
בנם יחידם מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב (תר"ע-תשע"ב), גדול הפוסקים בדורנו. חבר בית הדין הגדול. כיהן קרוב לשבעים שנה כרב ומגיד שיעור בקהילת "תפארת בחורים" בירושלים, על מקום אביו הרב מהומלא ומייסד "תפארת בחורים".
שני פנקסים, כ-15.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי קל. מעט קשקושי ילדים (בעפרון ובדיו). בתעודה אחת קרע עם חסרון במקום התמונה. מעטפות בריסטול מקוריות בצבע תכלת עם הדפסת הכיתוב "תעודת עליה" במרכזו של עיטור מגן דוד.
קטגוריה
מסמכים ותעודות רשמיות, כתובות ונישואין
קָטָלוֹג
![מכתב בחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל. [ללא תאריך ומקום הכתיבה]. אזהרה חמורה למי שלא רצה לציית לפסק דין תורה, ובר](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale62-public/281.jpg "מכתב האדמו\"ר רבי אהרן מטשרנוביל")
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $7,000
לא נמכר
מכתב בחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל. [ללא תאריך ומקום הכתיבה].
אזהרה חמורה למי שלא רצה לציית לפסק דין תורה, וברכות - אם ישמע לדברים: "הנה הראה לפני פס"ד מן השלשה רבני ארץ הבאי' עה"ח [הבאים על החתום] נידן הרחוב, ובא קובלנא לפני שאין אתה רוצה לציית הדין שיצא מרבני הנ["ל]. לכן אזהרתי כפולה באזהרה גדולה לקיים דברי פס"ד שיצא מרבני הנ["ל] בבל ישונה, פן תתחריט ור"ל להיות מהצועקים ח"ו ואינם נענים, ובאזהרה גדולה על הנ"ל לשמוע לדברי אלה, ותבוא אליך ברכת טוב מאל הטוב - נאם אהרן בהרב המפורסם מה"ו מרדכי".
האדמו"ר רבי אהרן טברסקי מטשרנוביל (תקמ"ז-תרל"ב 1787-1871), מזקני וגדולי האדמו"רים בדורו, ומגדולי המנהיגים של העולם היהודי ועולם החסידות בתחילת שנות הת"ר [אמצע המאה ה-19]. בנו הבכור של האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל וממלא מקום אבותיו כאדמו"ר בעיר טשרנוביל. בילדותו התחנך אצל סבו האדמו"ר רבי מנחם נחום מטשרנוביל בעל "מאור עינים". עוד בחיי אביו הקדוש תפס רבי אהרן מקום מרכזי בעולם החסידות, ואביו כתב עליו כי הוא מגן על הדור בגודל קדושתו ("הרב הגדול במנין אשר יגן דור יתום ולא אלמן..."). לאחר פטירת האב בשנת תקצ"ח החלו שמונת בניו נוהגים אדמו"רות בערים שונות, אולם הבן הבכור רבי אהרן נשאר יושב על כס אביו בטשרנוביל, כאשר כל האחים נוהגים בו כבוד רב ומכירים בסמכותו גם בענייניהם הפרטיים [אחיו רבי אברהם המגיד מטריסק שהיה בעצמו אדמו"ר לאלפי חסידים, כותב על אחיו הגדול: "מר-מרנן ורב-רבנן, מבטן מקוּדָש, אחריו כל העם עונים עליו אומרים ברוך וקדוש... איש חי רב פעלים"]. רבי אהרן בעצמו הכיר בסמכותו ובפניותיו אל הציבור הוא כותב בתקיפות ובהחלטיות. מעניין לצטט את לשונו באחד ממכתביו בו הוא כותב: "הנני מודיעם לאמור אשר גם אם יחיו כימי מתושלח, לא יֵדְעוּ ולא יבינו גם אחד מאלף אשר היטבתי להם בימים ההם בעזר האל המושיע תשועת עולמים". רבי אהרן האריך ימים וראה מצאצאיו אדמו"רים רבים שכן נהג להכתיר את נכדיו כאדמו"רים עוד בחייו. חתנו הוא האדמו"ר הקדוש רבי דוד משה מטשורטקוב (תקפ"ז-תרס"ד 1827-1903).
[1] דף. 18.5 ס"מ. כתיבת ידי סופר, חתימה בכתב ידו של האדמו"ר. מצב בינוני. קרעים מודבקים בקפלי הנייר. פגעי חריכה (חריכת אש) בשולי הדף.
אזהרה חמורה למי שלא רצה לציית לפסק דין תורה, וברכות - אם ישמע לדברים: "הנה הראה לפני פס"ד מן השלשה רבני ארץ הבאי' עה"ח [הבאים על החתום] נידן הרחוב, ובא קובלנא לפני שאין אתה רוצה לציית הדין שיצא מרבני הנ["ל]. לכן אזהרתי כפולה באזהרה גדולה לקיים דברי פס"ד שיצא מרבני הנ["ל] בבל ישונה, פן תתחריט ור"ל להיות מהצועקים ח"ו ואינם נענים, ובאזהרה גדולה על הנ"ל לשמוע לדברי אלה, ותבוא אליך ברכת טוב מאל הטוב - נאם אהרן בהרב המפורסם מה"ו מרדכי".
האדמו"ר רבי אהרן טברסקי מטשרנוביל (תקמ"ז-תרל"ב 1787-1871), מזקני וגדולי האדמו"רים בדורו, ומגדולי המנהיגים של העולם היהודי ועולם החסידות בתחילת שנות הת"ר [אמצע המאה ה-19]. בנו הבכור של האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל וממלא מקום אבותיו כאדמו"ר בעיר טשרנוביל. בילדותו התחנך אצל סבו האדמו"ר רבי מנחם נחום מטשרנוביל בעל "מאור עינים". עוד בחיי אביו הקדוש תפס רבי אהרן מקום מרכזי בעולם החסידות, ואביו כתב עליו כי הוא מגן על הדור בגודל קדושתו ("הרב הגדול במנין אשר יגן דור יתום ולא אלמן..."). לאחר פטירת האב בשנת תקצ"ח החלו שמונת בניו נוהגים אדמו"רות בערים שונות, אולם הבן הבכור רבי אהרן נשאר יושב על כס אביו בטשרנוביל, כאשר כל האחים נוהגים בו כבוד רב ומכירים בסמכותו גם בענייניהם הפרטיים [אחיו רבי אברהם המגיד מטריסק שהיה בעצמו אדמו"ר לאלפי חסידים, כותב על אחיו הגדול: "מר-מרנן ורב-רבנן, מבטן מקוּדָש, אחריו כל העם עונים עליו אומרים ברוך וקדוש... איש חי רב פעלים"]. רבי אהרן בעצמו הכיר בסמכותו ובפניותיו אל הציבור הוא כותב בתקיפות ובהחלטיות. מעניין לצטט את לשונו באחד ממכתביו בו הוא כותב: "הנני מודיעם לאמור אשר גם אם יחיו כימי מתושלח, לא יֵדְעוּ ולא יבינו גם אחד מאלף אשר היטבתי להם בימים ההם בעזר האל המושיע תשועת עולמים". רבי אהרן האריך ימים וראה מצאצאיו אדמו"רים רבים שכן נהג להכתיר את נכדיו כאדמו"רים עוד בחייו. חתנו הוא האדמו"ר הקדוש רבי דוד משה מטשורטקוב (תקפ"ז-תרס"ד 1827-1903).
[1] דף. 18.5 ס"מ. כתיבת ידי סופר, חתימה בכתב ידו של האדמו"ר. מצב בינוני. קרעים מודבקים בקפלי הנייר. פגעי חריכה (חריכת אש) בשולי הדף.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
![דף בכתב-יד (שני עמודים כתובים), דרשה להושענא רבא, בכתב-יד קדשו של האדמו"ר רבי צבי הירש אב"ד ליסקא. תשרי תרכ"ו [1865]. בראש הע](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale62-public/282_1.jpg "דרשה להושענא רבא, בכתב-ידו של האדמו\"ר רבי צבי הירש מליסקא")
![דף בכתב-יד (שני עמודים כתובים), דרשה להושענא רבא, בכתב-יד קדשו של האדמו"ר רבי צבי הירש אב"ד ליסקא. תשרי תרכ"ו [1865]. בראש הע](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale62-public/282_2.jpg "דרשה להושענא רבא, בכתב-ידו של האדמו\"ר רבי צבי הירש מליסקא")
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $6,250
כולל עמלת קונה
דף בכתב-יד (שני עמודים כתובים), דרשה להושענא רבא, בכתב-יד קדשו של האדמו"ר רבי צבי הירש אב"ד ליסקא. תשרי תרכ"ו [1865].
בראש העמוד הראשון, כותרת: "בעז"ה מה שאמרתי בהוש[ע"]ר שנת תרכ"ו". דרוש זה נדפס בספרו "אך פרי תבואה" (דף פג), אך ללא הכותרת.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי צבי הירש פרידמן, הרב מליסקא (תקנ"ח-תרל"ד), מגדולי האדמורי"ם בהונגריה, מהדור הראשון של תנועת החסידות בהונגריה. מתלמידיו של בעל ה"ישמח משה" ושל האדמורי"ם רבי שלום מבעלז, רבי ישראל מרוז'ין, רבי מאיר מפרמישלן וה"דברי חיים" מצאנז. נודע כפועל ישועות ומכל קצוי הארץ הגיעו להתברך מפיו. מחבר הספרים "אך פרי תבואה", "הישר והטוב" ועוד. תלמידו הגדול הוא רבי ישעיה מקרסטיר, שחותם בכל חותמותיו: "שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".
דף, 25.5 ס"מ, כתוב משני צדיו. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים קלים בשולי הדף.
בראש העמוד הראשון, כותרת: "בעז"ה מה שאמרתי בהוש[ע"]ר שנת תרכ"ו". דרוש זה נדפס בספרו "אך פרי תבואה" (דף פג), אך ללא הכותרת.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי צבי הירש פרידמן, הרב מליסקא (תקנ"ח-תרל"ד), מגדולי האדמורי"ם בהונגריה, מהדור הראשון של תנועת החסידות בהונגריה. מתלמידיו של בעל ה"ישמח משה" ושל האדמורי"ם רבי שלום מבעלז, רבי ישראל מרוז'ין, רבי מאיר מפרמישלן וה"דברי חיים" מצאנז. נודע כפועל ישועות ומכל קצוי הארץ הגיעו להתברך מפיו. מחבר הספרים "אך פרי תבואה", "הישר והטוב" ועוד. תלמידו הגדול הוא רבי ישעיה מקרסטיר, שחותם בכל חותמותיו: "שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".
דף, 25.5 ס"מ, כתוב משני צדיו. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים קלים בשולי הדף.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
![מכתב מאת האדמו"ר רבי יוסף הכהן פרידמן מרימנוב. רימנוב, [תרס"ג 1903]. הזמנה בכתב יד לנישואי נכדו רבי צבי חיים, עם הכלה שרה, בת](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale62-public/283.jpg "מכתב מאת האדמו\"ר רבי יוסף הכהן פרידמן מרימנוב - הזמנה בכתב-יד לנישואי")
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $2,500
נמכר ב: $8,125
כולל עמלת קונה
מכתב מאת האדמו"ר רבי יוסף הכהן פרידמן מרימנוב. רימנוב, [תרס"ג 1903].
הזמנה בכתב יד לנישואי נכדו רבי צבי חיים, עם הכלה שרה, בתו של האדמו"ר רבי ישראל הגר, בעל ה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. ההזמנה נכתבה על ידי סופרו של האדמו"ר, וחתומה בחתימת יד קדשו של האדמו"ר: "יוסף בהרב מוה' צבי זלה"ה". בראש המכתב מתנוססת חותמתו, המעוטרת באיורי נשרים, ובתוכה המילים "יוסף הכהן פרידמאן רימנאב".
האדמו"ר מברך בברכות וישועות שיושפעו למקבל המכתב ולכלל ישראל בכח השמחה: "...אהללה שם ד' ואגדלנו בתודה, שהחיינו וקיימנו לזמן נשואי נכדי היקר והנחמד כמר צבי חיים שליט"א עם ב"ג הכלה היקרה והמאושרה מרת שרה תחי' בת הרב הצדיק מו"ה ישראל שליט"א מוויזניצא... ואקוה להשי"ת כי משמחתי יצמח ישועות טובות לכלל ישראל... ואני תפילה שהשי"ת ישפיע לו כל טוב בגו"ר בגו"נ".
האדמו"ר רבי יוסף פרידמאן מרימנוב (תר"ד-תרע"ג), בנו הצעיר של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב. נתייתם בגיל שלש וגדל בבית אביו-חורגו האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, אשר נשא בזיוו"ש את אמו הרבנית הצדקנית מלכה. כשנפטר רבי ישראל מרוז'ין נשארה אמו הרבנית בחצר סאדיגורה עם בנה ובתה הקטנים. בנה יוסף היה אז ילד בן שבע, והרה"ק רבי אברהם יעקב האדמו"ר הזקן מסאדיגורה, שם עינא-פקיחא עליו בחינוכו ועיצוב דמותו הרוחנית שיהיה ראוי למלאות מקום אביו הרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב. בחתונתו עם הרבנית פריידא מצאצאי הבעל שם טוב, היה אדמוה"ז מסאדיגורא העומד מצד החתן והיה סמוך על שולחנו בכבוד ובאהבה כאחד מבניו, אף בחתימתו חתם שם משפחתו "פרידמאן" כשאר בני המשפחה. בשנת תרכ"ז בהיותו כבן כ"ג שנים פקד עליו אדמוה"ז מסאדיגורא שיסע לרימנוב לישב על כסא אביו ולמלאות מקומו בהנהגת העדה, ובה ישב עד לפטירתו בשנת תרע"ג. הנהגותיו ואורחות חייו היו בסגנון המלכותי של אדמו"רי רוז'ין. כשהחל להנהיג ברימנוב, מקום מגורי אביו, החלו לנסוע אליו רבים מתלמידי אביו, ביניהם קבוצה גדולה שעד אז הסתופפו בצילו של ה"דברי חיים" מצאנז.
נכדו החתן רבי צבי חיים (נפטר תרצ"ט), בן לבתו היחידה הרבנית מלכה, אשת האדמו"ר רבי אשר ישעיה הורוויץ מרימנוב-קראקא. לאחר פטירת אביו רבי אשר ישעיה בשנת תרצ"ה מילא רבי צבי חיים את מקום אביו כאדמו"ר מרימנוב.
דף, 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
הזמנה בכתב יד לנישואי נכדו רבי צבי חיים, עם הכלה שרה, בתו של האדמו"ר רבי ישראל הגר, בעל ה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. ההזמנה נכתבה על ידי סופרו של האדמו"ר, וחתומה בחתימת יד קדשו של האדמו"ר: "יוסף בהרב מוה' צבי זלה"ה". בראש המכתב מתנוססת חותמתו, המעוטרת באיורי נשרים, ובתוכה המילים "יוסף הכהן פרידמאן רימנאב".
האדמו"ר מברך בברכות וישועות שיושפעו למקבל המכתב ולכלל ישראל בכח השמחה: "...אהללה שם ד' ואגדלנו בתודה, שהחיינו וקיימנו לזמן נשואי נכדי היקר והנחמד כמר צבי חיים שליט"א עם ב"ג הכלה היקרה והמאושרה מרת שרה תחי' בת הרב הצדיק מו"ה ישראל שליט"א מוויזניצא... ואקוה להשי"ת כי משמחתי יצמח ישועות טובות לכלל ישראל... ואני תפילה שהשי"ת ישפיע לו כל טוב בגו"ר בגו"נ".
האדמו"ר רבי יוסף פרידמאן מרימנוב (תר"ד-תרע"ג), בנו הצעיר של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב. נתייתם בגיל שלש וגדל בבית אביו-חורגו האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, אשר נשא בזיוו"ש את אמו הרבנית הצדקנית מלכה. כשנפטר רבי ישראל מרוז'ין נשארה אמו הרבנית בחצר סאדיגורה עם בנה ובתה הקטנים. בנה יוסף היה אז ילד בן שבע, והרה"ק רבי אברהם יעקב האדמו"ר הזקן מסאדיגורה, שם עינא-פקיחא עליו בחינוכו ועיצוב דמותו הרוחנית שיהיה ראוי למלאות מקום אביו הרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב. בחתונתו עם הרבנית פריידא מצאצאי הבעל שם טוב, היה אדמוה"ז מסאדיגורא העומד מצד החתן והיה סמוך על שולחנו בכבוד ובאהבה כאחד מבניו, אף בחתימתו חתם שם משפחתו "פרידמאן" כשאר בני המשפחה. בשנת תרכ"ז בהיותו כבן כ"ג שנים פקד עליו אדמוה"ז מסאדיגורא שיסע לרימנוב לישב על כסא אביו ולמלאות מקומו בהנהגת העדה, ובה ישב עד לפטירתו בשנת תרע"ג. הנהגותיו ואורחות חייו היו בסגנון המלכותי של אדמו"רי רוז'ין. כשהחל להנהיג ברימנוב, מקום מגורי אביו, החלו לנסוע אליו רבים מתלמידי אביו, ביניהם קבוצה גדולה שעד אז הסתופפו בצילו של ה"דברי חיים" מצאנז.
נכדו החתן רבי צבי חיים (נפטר תרצ"ט), בן לבתו היחידה הרבנית מלכה, אשת האדמו"ר רבי אשר ישעיה הורוויץ מרימנוב-קראקא. לאחר פטירת אביו רבי אשר ישעיה בשנת תרצ"ה מילא רבי צבי חיים את מקום אביו כאדמו"ר מרימנוב.
דף, 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $3,500
כולל עמלת קונה
מכתב מהאדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש ומנשיאות "כוללות מונקאטש ועשרה גלילות". הוראות מפורטות לניהול עניני הכולל ועניני השכונה החדשה "בתי מונקאטש" בירושלים. מונקאטש, פורים קטן [ט"ו אדר א'], תרצ"ב [1932].
כתיבת ידי סופר, ובסופו חתימת יד קדשו וחמש שורות בכתב ידו של האדמו"ר רבי "חיים אלעזר שפירא – המעתיר ודו"ש [ודורש שלומכם] כל הימים, לרבות הלילות ודואג בעד החזקתם עד ביאגצב"ב [ביאת גואל צדק במהרה בימינו] בכלל ובפרט, גם בהיותי מדוכא ביסורים, בעוונות, ורפה אונים. מצפה לרפואה שלימה מן השמים ב"ב בכ"י [במהרה בימינו בתוך כל ישראל] ורחמי שמים מרובים – הנ"ל".
הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא, מגאוני התורה ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים (תרל"ב-תרצ"ז, אוצר הרבנים 6243). בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. בשנותיו האחרונות הקים את שכונת "בתי מונקאטש" בירושלים, ובשנת תר"צ הגיע לארץ ישראל, ב"מסע הקודש" שערך עם סיום בניית בתי השכונה ובית המדרש. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד. [אודותיו: דרכי חיים ושלום].
נייר מכתבים רשמי 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי ונזקי תיוק. כתמים וסימני קיפול.
כתיבת ידי סופר, ובסופו חתימת יד קדשו וחמש שורות בכתב ידו של האדמו"ר רבי "חיים אלעזר שפירא – המעתיר ודו"ש [ודורש שלומכם] כל הימים, לרבות הלילות ודואג בעד החזקתם עד ביאגצב"ב [ביאת גואל צדק במהרה בימינו] בכלל ובפרט, גם בהיותי מדוכא ביסורים, בעוונות, ורפה אונים. מצפה לרפואה שלימה מן השמים ב"ב בכ"י [במהרה בימינו בתוך כל ישראל] ורחמי שמים מרובים – הנ"ל".
הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא, מגאוני התורה ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים (תרל"ב-תרצ"ז, אוצר הרבנים 6243). בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. בשנותיו האחרונות הקים את שכונת "בתי מונקאטש" בירושלים, ובשנת תר"צ הגיע לארץ ישראל, ב"מסע הקודש" שערך עם סיום בניית בתי השכונה ובית המדרש. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד. [אודותיו: דרכי חיים ושלום].
נייר מכתבים רשמי 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי ונזקי תיוק. כתמים וסימני קיפול.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
![מכתב מהאדמו"ר רבי סיני הלברשטאם אב"ד זמיגראד. זמיגראד, אלול תרצ"ד [1934]. ארבעת השורות האחרונות בעצם כתב יד קדשו של האדמו"ר ו](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale62-public/285.jpg "מכתב מהאדמו\"ר רבי סיני הלברשטאם - זמיגראד, תרצ\"ד - ברכת שנה טובה וברכת")
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $1,200
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
מכתב מהאדמו"ר רבי סיני הלברשטאם אב"ד זמיגראד. זמיגראד, אלול תרצ"ד [1934].
ארבעת השורות האחרונות בעצם כתב יד קדשו של האדמו"ר וחתימת ידו. המכתב פותח בברכת כתיבה וחתימה טובה. נשלח לבחור שפנה אליו בבקשת ברכת רפואה לאביו, והאדמו"ר מברך אותו "שהשי"ת ברוב רחמיו וחסדיו ירחם עליו וישלח לו רפואה שלימה מן השמים בתוך שאח"י [שאר חולי ישראל], ושיהיה מהיום והלאה בבריאות הנכון, ושיהיה ביכלתו לבשר לי תיכף דש"ט [דרישת שלום טובה] מבריאותו".
בעבר השני של הגלויה, מכתב מהמשב"ק, הכותב כי "כ"ק אדמו"ר הרה"צ מרן שליט"א מבקש לכתוב לו תמיד מהבריאות של כבוד מר אביו נ"י. המשמש בקודש, מנשה יחזקאל".
האדמו"ר רבי סיני הלברשטאם מזמיגראד (תרל"א-תש"א), בנו של האדמו"ר רבי ברוך מגורליץ בנו של רבי חיים מצאנז, נקרא בשם סיני על פי פקודת זקנו ה"דברי חיים" (בטעם קריאת שמו "סיני", ראה במקורות המצוינים להלן). נודע כקדוש מרחם והנהיג עצמו בקדושה יתירה, עובד השם מופלא, קם כל לילה בחצות ולמד זהר עד התפילה, התפרסם גם כבעל מופת, כיהן ברבנות בגורליץ, בקולושיץ ובזמיגרד. משנת תרס"ד אדמו"ר בזמיגרד עיר-רבנותו. מגדולי אדמו"רי בית צאנז. למדן ודרשן, צדיק נודע בתפילותיו. בסוף ימיו עבר לקראקא.
נכדו רבי משה הלברשטאם - שלימים היה מרבני הבד"צ של "העדה החרדית" - נסע בילדותו מירושלים לקראקא, כדי להניח תפילין בבר-מצוה בבית הסב בקראקא, אך באותו הזמן פרצה מלחמת העולם השניה. בניסי ניסים הצליח הנכד לחזור לארץ ישראל, אולם סביו האדמו"ר הישיש ברח מפני הנאצים ליערות אומסק, שם נספה ברעב. באורח פלא נזדמן לבני משפחתו בד לבן לקבורתו ואף העמידו מצבה על קברו, כתביו אבדו בשואה. [רבינו הקדוש מצאנז, ח"ב, עמ' שסט; מאורי גליציה, ח"ב, עמ' 528].
גלויית דואר רשמית, כ-9.5X14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרע קל וקמטים.
ארבעת השורות האחרונות בעצם כתב יד קדשו של האדמו"ר וחתימת ידו. המכתב פותח בברכת כתיבה וחתימה טובה. נשלח לבחור שפנה אליו בבקשת ברכת רפואה לאביו, והאדמו"ר מברך אותו "שהשי"ת ברוב רחמיו וחסדיו ירחם עליו וישלח לו רפואה שלימה מן השמים בתוך שאח"י [שאר חולי ישראל], ושיהיה מהיום והלאה בבריאות הנכון, ושיהיה ביכלתו לבשר לי תיכף דש"ט [דרישת שלום טובה] מבריאותו".
בעבר השני של הגלויה, מכתב מהמשב"ק, הכותב כי "כ"ק אדמו"ר הרה"צ מרן שליט"א מבקש לכתוב לו תמיד מהבריאות של כבוד מר אביו נ"י. המשמש בקודש, מנשה יחזקאל".
האדמו"ר רבי סיני הלברשטאם מזמיגראד (תרל"א-תש"א), בנו של האדמו"ר רבי ברוך מגורליץ בנו של רבי חיים מצאנז, נקרא בשם סיני על פי פקודת זקנו ה"דברי חיים" (בטעם קריאת שמו "סיני", ראה במקורות המצוינים להלן). נודע כקדוש מרחם והנהיג עצמו בקדושה יתירה, עובד השם מופלא, קם כל לילה בחצות ולמד זהר עד התפילה, התפרסם גם כבעל מופת, כיהן ברבנות בגורליץ, בקולושיץ ובזמיגרד. משנת תרס"ד אדמו"ר בזמיגרד עיר-רבנותו. מגדולי אדמו"רי בית צאנז. למדן ודרשן, צדיק נודע בתפילותיו. בסוף ימיו עבר לקראקא.
נכדו רבי משה הלברשטאם - שלימים היה מרבני הבד"צ של "העדה החרדית" - נסע בילדותו מירושלים לקראקא, כדי להניח תפילין בבר-מצוה בבית הסב בקראקא, אך באותו הזמן פרצה מלחמת העולם השניה. בניסי ניסים הצליח הנכד לחזור לארץ ישראל, אולם סביו האדמו"ר הישיש ברח מפני הנאצים ליערות אומסק, שם נספה ברעב. באורח פלא נזדמן לבני משפחתו בד לבן לקבורתו ואף העמידו מצבה על קברו, כתביו אבדו בשואה. [רבינו הקדוש מצאנז, ח"ב, עמ' שסט; מאורי גליציה, ח"ב, עמ' 528].
גלויית דואר רשמית, כ-9.5X14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרע קל וקמטים.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $300
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
שני מכתבים שנשלחו מהאדמו"ר רבי יעקב דוד קאליש, לקהל חסידי אמשינוב בתל-אביב, האחד בחתימת ידו, והשני בחתימת המשמש בקודש רבי שלום הכהן.
1. מכתב ברכת גמר חתימה טובה לשנה טובה, בחתימת יד-קדשו של האדמו"ר רבי "יעקב דוד בהרה"ק זצללה"ה מאמשינאוו". [תשרי תרצ"ח 1937]. בשולי המכתב הוספה בחתימת סופר המכתב, המשמש-בקודש "שלום הכהן", שהוא המשך למכתב השני דלהלן.
2. מכתב ארוך (2 עמ') בכתב ידו וחתימתו של המשב"ק רבי "שלום" הכהן, וחותמת האדמו"ר "יעקב דוד קאליש בהרה"ק מאמשינאוו - אב"ד ק"ק זירארדאווי, פלך ווארשא". אודות מטרת כספים שנשלחו מהחסידים בארץ ישראל לרבם האדמו"ר. זערדאוו (ז'ירידוב), תמוז תרצ"ז (1937).
האדמו"ר רבי יעקב דוד קאליש (תרס"ו-נספה בשואה תש"ב), בנו של האדמו"ר רבי יוסף מאמשינוב וחתן-חתנו של האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלטר מגור. גדול בתורה ובקי מופלג בכל חלקי שולחן ערוך. נתקבל כרב בעיר ז'ירידוב הסמוכה לוורשא. לאחר פטירת אביו הוכתר כממלא מקומו וכל חסידי אביו קבלו את מרותו. קהילת אמשינוב דרשה שיעקור מעירו לגור באמשינוב, אולם קהילת ז'ירידוב סירבה לוותר על רבם האהוב. לאחר דין ודברים נקבע שרבי יעקב דוד יכהן כרב בשתי הקהילות.
שני מכתבים, 3 דף. כ-21 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. קרעים ובלאי. הדבקות נייר ונייר-דבק חומצי עם פגיעות וכתמים בנייר ובחתימת האדמו"ר.
1. מכתב ברכת גמר חתימה טובה לשנה טובה, בחתימת יד-קדשו של האדמו"ר רבי "יעקב דוד בהרה"ק זצללה"ה מאמשינאוו". [תשרי תרצ"ח 1937]. בשולי המכתב הוספה בחתימת סופר המכתב, המשמש-בקודש "שלום הכהן", שהוא המשך למכתב השני דלהלן.
2. מכתב ארוך (2 עמ') בכתב ידו וחתימתו של המשב"ק רבי "שלום" הכהן, וחותמת האדמו"ר "יעקב דוד קאליש בהרה"ק מאמשינאוו - אב"ד ק"ק זירארדאווי, פלך ווארשא". אודות מטרת כספים שנשלחו מהחסידים בארץ ישראל לרבם האדמו"ר. זערדאוו (ז'ירידוב), תמוז תרצ"ז (1937).
האדמו"ר רבי יעקב דוד קאליש (תרס"ו-נספה בשואה תש"ב), בנו של האדמו"ר רבי יוסף מאמשינוב וחתן-חתנו של האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלטר מגור. גדול בתורה ובקי מופלג בכל חלקי שולחן ערוך. נתקבל כרב בעיר ז'ירידוב הסמוכה לוורשא. לאחר פטירת אביו הוכתר כממלא מקומו וכל חסידי אביו קבלו את מרותו. קהילת אמשינוב דרשה שיעקור מעירו לגור באמשינוב, אולם קהילת ז'ירידוב סירבה לוותר על רבם האהוב. לאחר דין ודברים נקבע שרבי יעקב דוד יכהן כרב בשתי הקהילות.
שני מכתבים, 3 דף. כ-21 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. קרעים ובלאי. הדבקות נייר ונייר-דבק חומצי עם פגיעות וכתמים בנייר ובחתימת האדמו"ר.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
![מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי "יהודה זונדיל רוקח". חעלם, [שנות התר"צ]. המלצה (תעודת יושר והגינות) על נאמנותו של ר' יצח](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale62-public/287.jpg "מכתב המלצה מהאדמו\"ר רבי יהודה זונדל רוקח מחעלם")
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $300
נמכר ב: $450
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי "יהודה זונדיל רוקח". חעלם, [שנות התר"צ].
המלצה (תעודת יושר והגינות) על נאמנותו של ר' יצחק הכהן שטיינווארציל: "הוא איש חשוב ומוקיר רבנן, ומנעוריו ועד עתה הוא מסתופף בצילן של צדיקים. אומנתו ועסקו הוא עם מכירת בשר, והוא עומד תמיד בחזקתו ואומנתו ויראתו, והוא בכלל אנשים היראים והחסידים...". בסיום המכתב חתימתו המלאה של האדמו"ר: "הק' יהודה זונדיל רוקח, חונה פה חעלם מק"ק רישא, נכד הה"צ מבעלזא זצללה"ה".
האדמו"ר רבי יהודה זונדל רוקח (נספה בשואה. אנצי' לחכמי גליציה, ד', עמ' 865-867), בנו של האדמו"ר רבי טודרוס רוקח מנעמירוב, ונכדו של האדמו"ר רבי משה רוקח מקארוב (בנו של רבי שלום רוקח, האדמו"ר הראשון מבעלז). כיהן כאדמו"ר בעיר ריישא, ובשנות התר"פ עבר לעיר חעלם, בה כיהן באדמו"רות. נספה בשואה עם כל משפחתו. בנו רבי ישראל רוקח אב"ד ראבקה, נספה אף הוא בשואה, הי"ד.
דף 19.5 ס"מ. 11 שורות בכתב ידו. מצב טוב. נקבי תיוק קרועים, ומעט כתמים.
המלצה (תעודת יושר והגינות) על נאמנותו של ר' יצחק הכהן שטיינווארציל: "הוא איש חשוב ומוקיר רבנן, ומנעוריו ועד עתה הוא מסתופף בצילן של צדיקים. אומנתו ועסקו הוא עם מכירת בשר, והוא עומד תמיד בחזקתו ואומנתו ויראתו, והוא בכלל אנשים היראים והחסידים...". בסיום המכתב חתימתו המלאה של האדמו"ר: "הק' יהודה זונדיל רוקח, חונה פה חעלם מק"ק רישא, נכד הה"צ מבעלזא זצללה"ה".
האדמו"ר רבי יהודה זונדל רוקח (נספה בשואה. אנצי' לחכמי גליציה, ד', עמ' 865-867), בנו של האדמו"ר רבי טודרוס רוקח מנעמירוב, ונכדו של האדמו"ר רבי משה רוקח מקארוב (בנו של רבי שלום רוקח, האדמו"ר הראשון מבעלז). כיהן כאדמו"ר בעיר ריישא, ובשנות התר"פ עבר לעיר חעלם, בה כיהן באדמו"רות. נספה בשואה עם כל משפחתו. בנו רבי ישראל רוקח אב"ד ראבקה, נספה אף הוא בשואה, הי"ד.
דף 19.5 ס"מ. 11 שורות בכתב ידו. מצב טוב. נקבי תיוק קרועים, ומעט כתמים.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $15,000
נמכר ב: $20,000
כולל עמלת קונה
תשובה בהלכות מקוואות, (17 שורות) בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, נכתבה בשולי מכתב שאלה שנשלח אליו בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי יואל מוסקוביץ משאץ. מונטריאול, קנדה [-ויליאמסבורג, ניו-יורק], סיון, תשי"ד [1954].
השאלה והתשובה נכתבו על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר רבי יואל מוסקוביץ משאץ. מכתב השאלה של האדמו"ר משאץ כתוב על פני כעמוד וחצי, ותשובת האדמו"ר מסאטמר כתובה בחציו האחרון של העמוד האחורי, 17 שורות בכתב-ידו ובחתימתו.
במכתב השאלה כותב האדמו"ר רבי יואל מוסקוביץ משאץ: "...באתי בשורות אלו להצטדק לפני הדר"ג שליט"א, שאולי הביאו לישנא תליתאי עלי ועל הרב הג' ר"פ הירשפרונג שליט"א בענין המקוה דפה... יגענו הרבה עד שזכינו לבנות מקוה לטבילת נשים שיהי' כשר לכל הדעות וכל החומרות". בהמשך המכתב מספר האדמו"ר השואל על תקלה שאירעה במהלך בניית המקוה, ועל אופן התיקון בו תיקן את המקוה באופן אחר מהמתוכנן, "ועתה איזה אנשים (בעלי מחלוקת ר"ל) עמדו לערער עלינו בדבר הזה... התחילו להוציא קלא בישא שהמקוה פסולה ח"ו...". המכתב מסתיים: "בבקשה להשיב לי תיכף... אם אפשר נא להשיב בשולי המכתב הזה דעתו הגדולה והרחבה... יואל בהה"צ ר' מאיר ז"ל משאץ".
בחציו השני של הדף, כותב האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר את תשובתו: "הנני להשיב בקצרה בשולי המכתב כמבוקשו... במקומנו נהגו להחמיר בשיעורי מקוה לכל הדעות... אם אפשר לתקן שיהי' לכל הדעות, מהראוי לתקן...". בהמשך המכתב מציע האדמו"ר מסאטמר שתי אפשרויות לתקן את בורות המקוה לפי כל הדעות.
מכתב השאלה עם התשובה, נדפסו לראשונה בקובץ מוריה, נג, עמ' כה-כז, ושוב נדפסה התשובה בשו"ת דברי יואל, א, יורה דעה, סימן סו.
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), נכד ה"ייטב לב" ובנו של ה"קדושת יו"ט" שכיהנו כרבני סיגט. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפאלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ שם תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורטודוקסית הנאמנה והקיצונית באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, הגיע דרך ברגן בלזן וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - עדת חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוכסית בארה"ב. עמד בראש המתנגדים לציונות ולהקמת מדינת ישראל. השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
האדמו"ר רבי יואל מוסקוביץ משאץ (תרס"ז-תש"מ), בנו של האדמו"ר רבי מאיר משאץ, וחתן דודו-גיסו האדמו"ר המפורסם רבי שלום מוסקוביץ משאץ-לונדון. מצאצאי האדמו"ר רבי מאיר מפרימישלאן. נסמך לרבנות ע"י גדולי גליציה. הקים את בית מדרשו בלונדון ברובע של סטמפורד-היל. בשנת תש"ט היגר למונטריאול והקים בה את בית מדרשו, והיה פעיל שם במערכות הכשרות והטהרה. בשנת תשכ"ח עלה לארץ ישראל, ומאז סירב לכהן כאדמו"ר. בשנותיו האחרונות עסק בההדרת ועריכת כתבי זקנו רבי אברהם דוד מבוטשאטש.
1 דף. 2 עמ' כתובים. 27.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתם דיו קטן כהה. סימני קיפול.
השאלה והתשובה נכתבו על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר רבי יואל מוסקוביץ משאץ. מכתב השאלה של האדמו"ר משאץ כתוב על פני כעמוד וחצי, ותשובת האדמו"ר מסאטמר כתובה בחציו האחרון של העמוד האחורי, 17 שורות בכתב-ידו ובחתימתו.
במכתב השאלה כותב האדמו"ר רבי יואל מוסקוביץ משאץ: "...באתי בשורות אלו להצטדק לפני הדר"ג שליט"א, שאולי הביאו לישנא תליתאי עלי ועל הרב הג' ר"פ הירשפרונג שליט"א בענין המקוה דפה... יגענו הרבה עד שזכינו לבנות מקוה לטבילת נשים שיהי' כשר לכל הדעות וכל החומרות". בהמשך המכתב מספר האדמו"ר השואל על תקלה שאירעה במהלך בניית המקוה, ועל אופן התיקון בו תיקן את המקוה באופן אחר מהמתוכנן, "ועתה איזה אנשים (בעלי מחלוקת ר"ל) עמדו לערער עלינו בדבר הזה... התחילו להוציא קלא בישא שהמקוה פסולה ח"ו...". המכתב מסתיים: "בבקשה להשיב לי תיכף... אם אפשר נא להשיב בשולי המכתב הזה דעתו הגדולה והרחבה... יואל בהה"צ ר' מאיר ז"ל משאץ".
בחציו השני של הדף, כותב האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר את תשובתו: "הנני להשיב בקצרה בשולי המכתב כמבוקשו... במקומנו נהגו להחמיר בשיעורי מקוה לכל הדעות... אם אפשר לתקן שיהי' לכל הדעות, מהראוי לתקן...". בהמשך המכתב מציע האדמו"ר מסאטמר שתי אפשרויות לתקן את בורות המקוה לפי כל הדעות.
מכתב השאלה עם התשובה, נדפסו לראשונה בקובץ מוריה, נג, עמ' כה-כז, ושוב נדפסה התשובה בשו"ת דברי יואל, א, יורה דעה, סימן סו.
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), נכד ה"ייטב לב" ובנו של ה"קדושת יו"ט" שכיהנו כרבני סיגט. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפאלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ שם תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורטודוקסית הנאמנה והקיצונית באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, הגיע דרך ברגן בלזן וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - עדת חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוכסית בארה"ב. עמד בראש המתנגדים לציונות ולהקמת מדינת ישראל. השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
האדמו"ר רבי יואל מוסקוביץ משאץ (תרס"ז-תש"מ), בנו של האדמו"ר רבי מאיר משאץ, וחתן דודו-גיסו האדמו"ר המפורסם רבי שלום מוסקוביץ משאץ-לונדון. מצאצאי האדמו"ר רבי מאיר מפרימישלאן. נסמך לרבנות ע"י גדולי גליציה. הקים את בית מדרשו בלונדון ברובע של סטמפורד-היל. בשנת תש"ט היגר למונטריאול והקים בה את בית מדרשו, והיה פעיל שם במערכות הכשרות והטהרה. בשנת תשכ"ח עלה לארץ ישראל, ומאז סירב לכהן כאדמו"ר. בשנותיו האחרונות עסק בההדרת ועריכת כתבי זקנו רבי אברהם דוד מבוטשאטש.
1 דף. 2 עמ' כתובים. 27.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתם דיו קטן כהה. סימני קיפול.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג