הגדה של פסח, עם פירוש אברבנאל וביאורים. אמשטרדם, [תע"ב 1712]. דפוס שלמה פרופס.
שני שערים, הראשון עם איורי משה ואהרן ואיור משה בסנה. בסוף ההגדה לוח-מתקפל עם מפת ארץ ישראל. האיורים והמפה הם פיתוחי-נחושת מעשה ידי הגר אברהם בן יעקב (מהגדת אמשטרדם תנ"ה).
[1], לא דף + [1] לוח מתקפל. 30 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, טוב-בינוני. כתמים רבים, חלקם כהים. פגעים, בלאי וקרעים משוקמים בניקוי ובהדבקה. במספר דפים בלאי וקרעים גסים, משוקמים בשיקום מקצועי. מפה במצב טוב, עם חסרונות קלים בשוליים, משוקמים באופן מקצועי. כריכה ישנה.
יערי 73; אוצר ההגדות 120 [ראה עוד אודות הגדה זו: פרופ' בצלאל רות "ההגדה המצוירת שבדפוס", ארשת, ג', תשכ"א, עמ' 24].‬‬‬‬‬‬‬‬

מקוה ישראל, Esto es Esperanca de Israel, מאת מנשה בן ישראל. דפוס Semuel Ben Israel Soeiro (בנו של מנשה בן ישראל), אמשטרדם, 5410 [1650]. מהדורה ראשונה. ספרדית ומעט עברית.
בחיבורו זה עוסק מנשה בן ישראל בנושא עשרת שבטי ישראל האבודים, זיהוים עם האינדיאנים, תושבי דרום אמריקה, ותפיסתו את הגאולה. בתחילה מובאת עדותו של בן האנוסים הפורטוגזי אנטוניו דה מונטזינוס (אהרון לוי) אשר טען שבמהלך מסעותיו לדרום אמריקה נפגש עם שבטי אינדיאנים שקיימו כמה מנהגים יהודיים, וכי הם מצאצאי השבטים ראובן ולוי. בהמשך החיבור מובאות עדויות נוספות הלקוחות מספרי מחקר ומסעות, וכן דיון בנושא הגאולה, מתוך תפיסה המקשרת בין התיישבות יהודית בכל קצוות תבל לביאת המשיח. זמן לא רב לאחר פרסומו של החיבור בספרדית, הופיע גם תרגום ללטינית. לחיבור הלטיני נוספה הקדמה הפונה אל הפרלמנט האנגלי, וזאת כחלק ממאמציו של בן ישראל לשכנע את השלטונות האנגלים לאפשר את שובם של היהודים לאנגליה.
בדף השער ישנם שינויים טיפוגרפיים בהשוואה לעותקים אחרים של הספר.
[7] דף, 126 עמ', 15.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים. קרעים קלים בשולי הדפים (ביניהם קרעים חסרים קטנים בפינות העליונות של כמה דפים). שוליים קצוצים על גבול הכותרת העליונה בחלק מהדפים. שוליים תחתונים חתוכים וחסרים בארבעה דפים (ללא פגיעה בטקסט). בשמונת הדפים האחרונים השוליים התחתונים חסרים והושלמו בהדבקת נייר. דף השער מחוזק בנייר דבק לא חומצי. הדף שאחריו מנותק חלקית וקרוע בשוליו. סימונים ורישומים בכתב-יד (עתיק) במספר דפים. כריכת קלף מקורית (מעט פגומה). דפי בטנה חדשים.

Las Excelencias de los Hebreos ["מעלות העברים"], מאת יצחק (פרננדו) קרדוזו (Isaac Cardoso). דפוס David de Cast Tartas ro, אמשטרדם, 1679. ספרדית. מהדורה ראשונה.
חיבור אפולוגטי חשוב בנושא הדת היהודית, מאת הרופא והפילוסוף יצחק קרדוזו, בן למשפחת אנוסים מפורטוגל.
החיבור מחולק לשני חלקים: החלק הראשון עוסק במעלותיו ובמאפייניו הייחודיים של העם היהודי, ודן, בין היתר, בהיות העם היהודי העם הנבחר ובסגולותיו. החלק השני עוסק בהפרכת השמצות ועלילות נגד היהודים, וכולל פרק המוקדש לעלילת הדם הנפוצה אשר על-פיה עושים היהודים שימוש בדמם של ילדים נוצרים לצורכי פולחן. תוך דיון נרחב בדת היהודית, דן המחבר גם בנסיונו האישי ובבחירתו לחיות כיהודי.
המחבר, יצחק (פרננדו) קרדוזו (1603/4-1683) נולד בפורטוגל למשפחת אנוסים. אחיו הוא אברהם מיכאל (מיגֶל) קרדוזו, מהוגי הדעות המרכזיים של התנועה השבתאית. קרדוזו למד רפואה ופילוסופיה בסלמנקה שבספרד. לאחר תקופה בה עבד כרופא בעיר ואיאדוליד (Valladolid) עבר למדריד והיה לרופא בחצרו של המלך פיליפה הרביעי. במשך שנים רבות התנהג כלפי חוץ כנוצרי, אולם כשבחר לעזוב את ספרד ולעבור לאיטליה (כפי הנראה מתוך חשש מהאינקוויזיציה) אימץ בגלוי את יהדותו. עם הגעתו לאיטליה השתלב קרדוזו בקהילה היהודית הספרדית של ונציה. בשנת 1653 עבר לורונה, והיה לרופא הקהילה היהודית של העיר עד לפטירתו בשנת 1683.
בדף השער הראשון משולב חיתוך-עץ בו נראית יד הבוקעת מן השמיים ומלקטת פרחים, ומעליה מופיעה הכתובת "el que me esparsio me recogera " י[He who has scattered me will gather me; הוא אשר פזרני - יאספני]. דף שער נפרד לחלק השני, מקושט גם הוא בחיתוך-עץ ונושא את הכתובת "Ellos Maldiziran y yo Bendizire" י[They shall curse and I shall bless; הם יקללו ואני אברך]. בתחילת החיבור מופיעים דפי הקדשה ליעקב דה פינטו, יהודי הולנדי ממוצא פורטוגזי, בן לאחת המשפחות העשירות והמשפיעות ביותר באמשטרדם של אותה תקופה.
[4] דף, 331 עמ', [1] דף, 333-431 עמ' (שתי עמודות בכל עמוד), 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נקבי תילוע בחלקם העליון של מרבית הדפים (עם פגיעה קלה בטקסט במספר דפים). כתמים וכתמי רטיבות לאורך הספר. מספר קרעים בשולי דפים. מעט סימונים בעפרון. כריכת קלף עתיקה, מעוותת מעט, עם קרעים וכתמים.