מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
מציג 133 - 144 of 168
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $8,000
לא נמכר
27 תצלומים מקוריים של אברהם סוסקין, מודבקים באלבום שניתן כשי לכבוד מקסה נורדאו, בתו של מקס נורדאו. תל-אביב, 1926.
עשרים ושבעה תצלומים מקוריים של הצלם אברהם סוסקין, המתעדים את שנותיה הראשונות של תל-אביב וכן את השכונות שנקראו על שם מקס נורדאו - נורדיה ותל נורדאו, את טקס הלוויה של מקס נורדאו ואת קברו הטרי.
בפתח האלבום מודבק דף עם הקדשה מודפסת "מאת עירית תל-אביב, לעלמה מקסה נורדוי, לזכר בקורה בתל-אביב באייר תרפ"ו".
בתצלומים מתועדים: אירוע הגרלת המגרשים בין המתיישבים הראשונים ("הגרלת הצדפים", 11 באפריל 1909) - תצלום נדיר; יישור חולות; רחוב הרצל בשנת 1910 ובשנים 1924-1925; שדרות רוטשילד (בשנים 1910, 1925); גימנסיה הרצליה; שכונת נורדיה; שכונת תל-נורדאו; טקס הלוויה של מקס נורדאו מול בניין העיריה הישן; מנחם אוסישקין נושא דברים לזכר נורדאו ב"בית העם"; קברו הטרי של נורדאו; ועוד. התצלומים מלווים פתקאות-הסבר (אנגלית). אינם חתומים.
מקסה נורדאו (1897-1991) - ציירת, מאיירת וסופרת צרפתיה, בתו היחידה של מקס נורדאו (1849-1923) - ממייסדי התנועה הציונית, הוגה דעות, רופא וסופר יליד הונגריה. נורדאו נפטר בשנת 1923, בעת ביקור בפריז. בשנת 1926 הובאו עצמותיו לקבורה בארץ ישראל, בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.
אברהם סוסקין (1881-1963) נולד ברוסיה ועלה לארץ בשנת 1905. התיישב במושבה הגרמנית ביפו ופתח סטודיו לצילום בשם "פוטוגרפיה פרוגרס" יחד עם ג' ברוק. בשנת 1914 עבר סוסקין להתגורר ברחוב הרצל 24, בבניין שקומתו השניה שימשה הן כסטודיו לצילום והן כבית למשפחתו ולו; בסטודיו זה, שנקרא "פוטוגרפיה א' סוסקין", פעל סוסקין במשך 19 שנים, עד שנת 1933 (בשנה זו נסגר הסטודיו).
סוסקין, שנודע בכינוי "הצלם של תל-אביב", נמנה עם חשובי הצלמים שפעלו בארץ ישראל בתקופת הישוב ומתייחד בשפע תצלומיו המתעדים את שני העשורים הראשונים של העיר העברית הראשונה; כמה מן התצלומים החשובים ביותר שצולמו על-ידי סוסקין בשנים אלה והפכו זה-מכבר לדימויים החזותיים המזוהים ביותר עם שנותיה הראשונות של תל-אביב, נמצאים באלבום שלפנינו.
אל אלבום התצלומים הנ"ל מצורף הספר "אלבום מראות תל-אביב של הצלם אברהם סוסקין" (ברלין, 1926); בעמוד הראשון של הספר הקדשה בכתב יד, עם חתימתו של דוד בלוך-בלומנפלד, ראש עיריית תל-אביב דאז, לכבוד אנה, אלמנתו של מקס נורדאו: "Madam Anna Max Nordau, with the Compliments of the Township of Tel- Aviv, D. Bloch ".
תצלומים 9X16.5 ס"מ עד 11.5X16.5 ס"מ. אלבום 22X27.5 ס"מ, בכריכת קרטון כרוכה בשרוך. התצלומים במצב טוב. פגמים קלים בכריכת האלבום. הספר "אלבום מראות תל-אביב": כריכה במצב בינוני, עם קרעים. כתמים וקרעים קלים בשולי הדפים הראשונים.
עשרים ושבעה תצלומים מקוריים של הצלם אברהם סוסקין, המתעדים את שנותיה הראשונות של תל-אביב וכן את השכונות שנקראו על שם מקס נורדאו - נורדיה ותל נורדאו, את טקס הלוויה של מקס נורדאו ואת קברו הטרי.
בפתח האלבום מודבק דף עם הקדשה מודפסת "מאת עירית תל-אביב, לעלמה מקסה נורדוי, לזכר בקורה בתל-אביב באייר תרפ"ו".
בתצלומים מתועדים: אירוע הגרלת המגרשים בין המתיישבים הראשונים ("הגרלת הצדפים", 11 באפריל 1909) - תצלום נדיר; יישור חולות; רחוב הרצל בשנת 1910 ובשנים 1924-1925; שדרות רוטשילד (בשנים 1910, 1925); גימנסיה הרצליה; שכונת נורדיה; שכונת תל-נורדאו; טקס הלוויה של מקס נורדאו מול בניין העיריה הישן; מנחם אוסישקין נושא דברים לזכר נורדאו ב"בית העם"; קברו הטרי של נורדאו; ועוד. התצלומים מלווים פתקאות-הסבר (אנגלית). אינם חתומים.
מקסה נורדאו (1897-1991) - ציירת, מאיירת וסופרת צרפתיה, בתו היחידה של מקס נורדאו (1849-1923) - ממייסדי התנועה הציונית, הוגה דעות, רופא וסופר יליד הונגריה. נורדאו נפטר בשנת 1923, בעת ביקור בפריז. בשנת 1926 הובאו עצמותיו לקבורה בארץ ישראל, בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.
אברהם סוסקין (1881-1963) נולד ברוסיה ועלה לארץ בשנת 1905. התיישב במושבה הגרמנית ביפו ופתח סטודיו לצילום בשם "פוטוגרפיה פרוגרס" יחד עם ג' ברוק. בשנת 1914 עבר סוסקין להתגורר ברחוב הרצל 24, בבניין שקומתו השניה שימשה הן כסטודיו לצילום והן כבית למשפחתו ולו; בסטודיו זה, שנקרא "פוטוגרפיה א' סוסקין", פעל סוסקין במשך 19 שנים, עד שנת 1933 (בשנה זו נסגר הסטודיו).
סוסקין, שנודע בכינוי "הצלם של תל-אביב", נמנה עם חשובי הצלמים שפעלו בארץ ישראל בתקופת הישוב ומתייחד בשפע תצלומיו המתעדים את שני העשורים הראשונים של העיר העברית הראשונה; כמה מן התצלומים החשובים ביותר שצולמו על-ידי סוסקין בשנים אלה והפכו זה-מכבר לדימויים החזותיים המזוהים ביותר עם שנותיה הראשונות של תל-אביב, נמצאים באלבום שלפנינו.
אל אלבום התצלומים הנ"ל מצורף הספר "אלבום מראות תל-אביב של הצלם אברהם סוסקין" (ברלין, 1926); בעמוד הראשון של הספר הקדשה בכתב יד, עם חתימתו של דוד בלוך-בלומנפלד, ראש עיריית תל-אביב דאז, לכבוד אנה, אלמנתו של מקס נורדאו: "Madam Anna Max Nordau, with the Compliments of the Township of Tel- Aviv, D. Bloch ".
תצלומים 9X16.5 ס"מ עד 11.5X16.5 ס"מ. אלבום 22X27.5 ס"מ, בכריכת קרטון כרוכה בשרוך. התצלומים במצב טוב. פגמים קלים בכריכת האלבום. הספר "אלבום מראות תל-אביב": כריכה במצב בינוני, עם קרעים. כתמים וקרעים קלים בשולי הדפים הראשונים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $10,000
נמכר ב: $16,250
כולל עמלת קונה
כ-460 פריטי נייר מארכיונו הפרטי של המשכיל התורני יחיאל מיכל בן חיים זבלודובסקי מביאליסטוק. התכתבויות עם משכילים ורבנים, מערכות עתונים, מו"לים ומחברי ספרים מרחבי אירופה, וכן כתבי יד מפורטים לחיבורים פרשניים על התורה. ביאליסטוק, ורשה, לבוב, וילנה, למברג, לאנצוט, טבריה ומקומות נוספים, [1860-1869 בקירוב]. עברית, מעט גרמנית, רוסית ויידיש.
ארכיון עשיר ורחב יריעה המתעד על גבי מכתבים, טיוטות ופרטי דפוס את ביכורי העתונות העברית במזרח אירופה, במסגרת התכתבות ענפה בין יחיאל מיכל זבלודובסקי לבין אנשי הרוח של תקופתו.
יחיאל מיכל בן חיים זבלודובסקי (1803-1869), רופא ואופטיקאי על פי מקצועו, חי ופעל בביאליסטוק במחצית הראשונה של המאה ה-19 ונהנה ממעמד כלכלי אמיד כל ימיו. בהיותו תומך נלהב של תנועת ההשכלה ואחד ממבשריה, עמד בקשרים עם מיטב אנשי הרוח היהודיים של תקופתו, סייע בהפצת כתביהם ונודע בתרומתו הייחודית לעליית העתונות העברית. בין היתר, ניהל התכתבויות עם מייסדי העיתונים שמואל יוסף פין ("הכרמל"), יצחק (ארנולד) גולדנבלום ואלכסנדר הלוי צדרבוים ("המליץ"), חיים זליג סלונימסקי ("הצפירה"), יוסף כהן צדק ("המבשר"), ורבים אחרים. בארכיון כלולים:
מאות מכתבים וטיוטות, צרורים על פי סדר ההתכתבות וכרוכים בחמישה צרורות:
· מכתבים מעורכי ומייסדי עיתונים: 46 מכתבים מאת עורך כתב העת "הכרמל" שמואל יוסף פין (1818-1891). המכתבים כוללים הודעה אישית על קבלת אישור-הדפסה מידי השלטונות הצאריים, מכתבים על אודות כוונתו של פין להרחיב את בית הדפוס ואת תפוצת העיתון, ועוד; 8 מכתבים מאת עורכי "המליץ" יצחק גולדנבלום ואלכסנדר צדרבוים (ארבעה מכתבים מכל אחד), בהם נדונים המצוקה הכלכלית וקשיי ההפצה בהם נתון העתון, לצד נושאים נוספים; 7 מכתבים מיוסף כהן צדק, מייסד ועורך "המבשר" ו-"הנשר" ו-12 מכתבים ממקורבו שאול הכהן קאצענעלזאהן (קצנלנסון); 4 מכתבים מאת עורך "הצפירה" חיים זעליג סלאנימסקי (חיים זליג סלונימסקי) ו-12 מכתבים ממקורבו, צבי דב הבבלי; ועוד.
· 6 מכתבים מאת יעקב רייפמאנן (רייפמאן), בהם חיבור קצר בכתב יד בשם "כ"א דברים המתייחסים לפורים", ובו 21 סעיפים קצרים אודות החג והמגילה, התייעצות בנוגע לכוונתו של רייפמאן להתקין לדפוס שני חיבורים חדשים פרי עטו, "חקרי אבות", ו"משיב טעם", ועוד.
· מכתב בעל אופי הגותי-תורני, בכתב ידו של הרב צבי הירש קאלישר, משנת תרכ"ג [1862], המציג פרשנות פרו-ציונית ל-"ארבע הגאולות" על פי דברי הזהר.
· מכתב מיהודה שרשבסקי אל הרב יום טוב ליפמאן הלפרין אב"ד ביאליסטוק (בעל ה"עונג יום טוב"), משנת 1859.
· מכתב בכתב ידו של המשורר יהודה ליב גורדון, משנת 1868.
· התכתבויות עם אישים שונים, בהם: מכתבים מצבי הכהן שרשבסקי (אבי הפיליטון העברי), יצחק מיכאלאווסקי, אהרן משה שאצקית (משה אהרן בן יהושע השל שצקס?), אהרן משה פאדווא, יוסף יצחק קאבאק (עורך הקובץ "גנזי נסתרות"), צבי הירש באדעק (בודק), יצחק גאלדמן, יצחק ווייסמאן, ירחמיאל קלאצקי, דוד גארדאן (גורדון), יהודה שרשבסקי; מכתבים מאת ישראל מאיר וואהלמאנן (וולמן) בנוגע למאמר שנתעתד להתפרסם ב"הכוכבים" - כתב העת בעריכתו, מכתב מדוד שיפמאן היושב בטבריה; ועוד. רבים מהמכתבים כתובים על ניירות מכתבים רשמיים של מערכות העתונים הנ"ל.
55 פריטי דפוס - גליונות נדירים, קולות קוראים, קונטרסי-פרסום ומאמרים:
· "ראש הכרמל": עלון מיוחד לקראת פרסום ראשון של עיתון "הכרמל", מיום "טו"ב באדר" תר"כ [1860], ובו הודעה רשמית על אישור ההדפסה ותבנית העתון המתוכנן.
· דפים שונים שנדפסו בתקופת ייסוד עתון "המליץ", ובהם הודעות על מתן אישור ההדפסה מידי השלטונות הצאריים וקולות קוראים לגיוס כותבים, מהחודשים ינואר ואוגוסט 1860, בעברית, גרמנית ויידיש.
· קבלה על מנוי שנתי ל-"המליץ" לשנים 1865-1866, חתומה בידי המו"ל.
· "הצפירה, מכתב עתי משמיע חדשות", קדם-גליון בלתי ממוספר (מצוין 'No 0') של עיתון "הצפירה", ובו קווים לאפיו של העיתון, מחירי הגליונות המתוכננים ועניינים נוספים (נדפס באודסה 1861).
· "קול מבשר", עלון פרסומי המודיע על הוצאת "המבשר" ו-"הנשר". למברג, 1862.
· "אוצר חכמה, מכתב עתי, המאסף: חקר לשונות קדומים, באורי כתבי הקדש, בקרת שני התלמודים ומדרש חז"ל, קורות העיתים, מליצה ושיר, על ידי יוסף כהן צדק", קונטרס פרסומי למאסף בהוצאת יוסף כהן צדק. למברג, [1861].
· גליונות ו"הוספות" לגליונות, של העתונים "הכרמל" ו"המגיד", בהם מופיעים מחקריו ומאמריו של יחיאל מיכל זבלודובסקי (על מקצתם הערות ותיקונים בכתב ידו).
מרבית פריטי הדפוס הנ"ל אינם נמצאים בספרייה הלאומית.
מאמרים מותקנים לדפוס וכתבי יד מאת יחיאל מיכל זבלודובסקי:
· כתבי יד פרשניים אודות התלמוד, פרשות השבוע ומגילות איכה ואסתר, ממוספרים ומחולקים לקונטרסים, לפי ספרי התורה. 459 עמ'.
· כתבי היד של מאמרי זבלודובסקי שהתפרסמו בעתון "הכרמל" (מהם יצר, בהמשך, את חיבורו "מי מיכל", שראה אור בוילנה בשנת תרל"ג). 96 עמ'.
סה"כ כ-460 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים, קמטים וקרעים [ברובם קלים]. הטבעות חותם רשמיות של מערכות העיתון והכותבים על רבים מהמכתבים.
ארכיון עשיר ורחב יריעה המתעד על גבי מכתבים, טיוטות ופרטי דפוס את ביכורי העתונות העברית במזרח אירופה, במסגרת התכתבות ענפה בין יחיאל מיכל זבלודובסקי לבין אנשי הרוח של תקופתו.
יחיאל מיכל בן חיים זבלודובסקי (1803-1869), רופא ואופטיקאי על פי מקצועו, חי ופעל בביאליסטוק במחצית הראשונה של המאה ה-19 ונהנה ממעמד כלכלי אמיד כל ימיו. בהיותו תומך נלהב של תנועת ההשכלה ואחד ממבשריה, עמד בקשרים עם מיטב אנשי הרוח היהודיים של תקופתו, סייע בהפצת כתביהם ונודע בתרומתו הייחודית לעליית העתונות העברית. בין היתר, ניהל התכתבויות עם מייסדי העיתונים שמואל יוסף פין ("הכרמל"), יצחק (ארנולד) גולדנבלום ואלכסנדר הלוי צדרבוים ("המליץ"), חיים זליג סלונימסקי ("הצפירה"), יוסף כהן צדק ("המבשר"), ורבים אחרים. בארכיון כלולים:
מאות מכתבים וטיוטות, צרורים על פי סדר ההתכתבות וכרוכים בחמישה צרורות:
· מכתבים מעורכי ומייסדי עיתונים: 46 מכתבים מאת עורך כתב העת "הכרמל" שמואל יוסף פין (1818-1891). המכתבים כוללים הודעה אישית על קבלת אישור-הדפסה מידי השלטונות הצאריים, מכתבים על אודות כוונתו של פין להרחיב את בית הדפוס ואת תפוצת העיתון, ועוד; 8 מכתבים מאת עורכי "המליץ" יצחק גולדנבלום ואלכסנדר צדרבוים (ארבעה מכתבים מכל אחד), בהם נדונים המצוקה הכלכלית וקשיי ההפצה בהם נתון העתון, לצד נושאים נוספים; 7 מכתבים מיוסף כהן צדק, מייסד ועורך "המבשר" ו-"הנשר" ו-12 מכתבים ממקורבו שאול הכהן קאצענעלזאהן (קצנלנסון); 4 מכתבים מאת עורך "הצפירה" חיים זעליג סלאנימסקי (חיים זליג סלונימסקי) ו-12 מכתבים ממקורבו, צבי דב הבבלי; ועוד.
· 6 מכתבים מאת יעקב רייפמאנן (רייפמאן), בהם חיבור קצר בכתב יד בשם "כ"א דברים המתייחסים לפורים", ובו 21 סעיפים קצרים אודות החג והמגילה, התייעצות בנוגע לכוונתו של רייפמאן להתקין לדפוס שני חיבורים חדשים פרי עטו, "חקרי אבות", ו"משיב טעם", ועוד.
· מכתב בעל אופי הגותי-תורני, בכתב ידו של הרב צבי הירש קאלישר, משנת תרכ"ג [1862], המציג פרשנות פרו-ציונית ל-"ארבע הגאולות" על פי דברי הזהר.
· מכתב מיהודה שרשבסקי אל הרב יום טוב ליפמאן הלפרין אב"ד ביאליסטוק (בעל ה"עונג יום טוב"), משנת 1859.
· מכתב בכתב ידו של המשורר יהודה ליב גורדון, משנת 1868.
· התכתבויות עם אישים שונים, בהם: מכתבים מצבי הכהן שרשבסקי (אבי הפיליטון העברי), יצחק מיכאלאווסקי, אהרן משה שאצקית (משה אהרן בן יהושע השל שצקס?), אהרן משה פאדווא, יוסף יצחק קאבאק (עורך הקובץ "גנזי נסתרות"), צבי הירש באדעק (בודק), יצחק גאלדמן, יצחק ווייסמאן, ירחמיאל קלאצקי, דוד גארדאן (גורדון), יהודה שרשבסקי; מכתבים מאת ישראל מאיר וואהלמאנן (וולמן) בנוגע למאמר שנתעתד להתפרסם ב"הכוכבים" - כתב העת בעריכתו, מכתב מדוד שיפמאן היושב בטבריה; ועוד. רבים מהמכתבים כתובים על ניירות מכתבים רשמיים של מערכות העתונים הנ"ל.
55 פריטי דפוס - גליונות נדירים, קולות קוראים, קונטרסי-פרסום ומאמרים:
· "ראש הכרמל": עלון מיוחד לקראת פרסום ראשון של עיתון "הכרמל", מיום "טו"ב באדר" תר"כ [1860], ובו הודעה רשמית על אישור ההדפסה ותבנית העתון המתוכנן.
· דפים שונים שנדפסו בתקופת ייסוד עתון "המליץ", ובהם הודעות על מתן אישור ההדפסה מידי השלטונות הצאריים וקולות קוראים לגיוס כותבים, מהחודשים ינואר ואוגוסט 1860, בעברית, גרמנית ויידיש.
· קבלה על מנוי שנתי ל-"המליץ" לשנים 1865-1866, חתומה בידי המו"ל.
· "הצפירה, מכתב עתי משמיע חדשות", קדם-גליון בלתי ממוספר (מצוין 'No 0') של עיתון "הצפירה", ובו קווים לאפיו של העיתון, מחירי הגליונות המתוכננים ועניינים נוספים (נדפס באודסה 1861).
· "קול מבשר", עלון פרסומי המודיע על הוצאת "המבשר" ו-"הנשר". למברג, 1862.
· "אוצר חכמה, מכתב עתי, המאסף: חקר לשונות קדומים, באורי כתבי הקדש, בקרת שני התלמודים ומדרש חז"ל, קורות העיתים, מליצה ושיר, על ידי יוסף כהן צדק", קונטרס פרסומי למאסף בהוצאת יוסף כהן צדק. למברג, [1861].
· גליונות ו"הוספות" לגליונות, של העתונים "הכרמל" ו"המגיד", בהם מופיעים מחקריו ומאמריו של יחיאל מיכל זבלודובסקי (על מקצתם הערות ותיקונים בכתב ידו).
מרבית פריטי הדפוס הנ"ל אינם נמצאים בספרייה הלאומית.
מאמרים מותקנים לדפוס וכתבי יד מאת יחיאל מיכל זבלודובסקי:
· כתבי יד פרשניים אודות התלמוד, פרשות השבוע ומגילות איכה ואסתר, ממוספרים ומחולקים לקונטרסים, לפי ספרי התורה. 459 עמ'.
· כתבי היד של מאמרי זבלודובסקי שהתפרסמו בעתון "הכרמל" (מהם יצר, בהמשך, את חיבורו "מי מיכל", שראה אור בוילנה בשנת תרל"ג). 96 עמ'.
סה"כ כ-460 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים, קמטים וקרעים [ברובם קלים]. הטבעות חותם רשמיות של מערכות העיתון והכותבים על רבים מהמכתבים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $4,000
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
23 מכתבים בכתב-ידו של אפרים דיינארד, ממוענים אל האספן אלקן נתן אדלר. ניו-ג'רזי (ארה"ב), פרארה, אנקונה, מנטובה, סלוניקי, קונסטנטינופול, ביירות, ירושלים ורמלה. רובם מ1902-1910- בקירוב. עברית (שני מכתבים באנגלית).
מכתביו של דיינארד לאדלר עוסקים ברובם בענייני ספרים, וכוללים רשימות ספרים למכירה, תיאורי ספרים נדירים אשר מצא במסעותיו, הנחיות והערות בענייני משלוח הספרים לאדלר והתשלום עבורם, ועוד. במכתביו מתייחס דיינארד, בשפתו הייחודית, המלאה בביקורת חריפה ובהומור, גם לחיים בארה"ב ובאנגליה, לפוליטיקה ולדת, למסעותיו וביקוריו בקהילות יהודיות שונות, ועוד.
המכתבים שופכים אור על עיסוקו של דיינארד באספנות ובמסחר בספרים. מתוכן המכתבים מתברר היקף ספרייתו של דיינארד (במכתבים רבים מתייחס למשלוח תיבות מלאות ספרים; במכתב אחד אף מדובר על משלוח של 22 תיבות) וכן עושרה של הספרייה, אהבתו של דיינארד לספרים ובקיאותו הביבליוגרפית. לא פעם מזכיר ספרים וכתבי-יד עבריים יקרי ערך ויקרי המציאות, או כותב לידידו כי מצא ספר בלתי נודע.
בחלק מהמכתבים מזכיר אישים אשר רכשו ממנו ספרים, ובהם מאיר זולצברגר (Mayer, 1843-1923 Sulzberger), שופט, עסקן ציבור ומנהיג יהודי-אמריקאי אשר נמנה עם מייסדי מספר ארגונים יהודיים בארה"ב ואשר החזיק בספרייתו הפרטית ספרים עבריים רבים, נדירים ויקרי ערך.
חלק מהמכתבים נכתבו בזמן מסעותיו של דיינארד במקומות שונים ברחבי העולם - באיטליה, טורקיה, ארץ ישראל, ועוד - והוא מתאר בהם את רשמיו ממפגשים שונים ואת חיפושיו אחר כתבי-יד. כך למשל, באחד מן המכתבים מתאר ביקור בשכם: "...הלכנו ישר אל הכהן הגדול ר' יעקב בן אהרן, ואחרי אשר הראה לי את כל אוצרו הטוב... החלותי לבקשו כי יתן לי או למצער יראה לי את הס' יהושע. ענני בשבועה כי מעולם לא ראה בעיניו ספר כזה כי הס' הזה איננו קדוש להם והמה מביטים עליו רק כעל ספר היסטארי [היסטורי]...".
במכתב אחר מסכם את אחד ממסעותיו: "ולא השלמתי את מסעי, וביחוד כי לא הלכתי לכינא [סין] לחקור ולדרוש ע"ד היהודים היושבים שם משנים קדמוניות... אבל גם זאת ידעתי כי מסע כזה יגזול ממני עת רבה והוצאה גדולה. ואגודה אשר תתמוך בימין נוסע עברי אין לנו עוד, וע"כ חשבתי כי הספרים אשר אספתי המה יביאו לי עזרה במכרי אותם. אבל לפי הנראה טעיתי בחשבוני... ומה ידוה לבי בזכרי כי עד היום עוד לא התעורר אף אחד מכל המון בית ישראל לבקש את אחיו האובדים בארץ רחוקה ההיא...".
במכתב משנת 1902 מזכיר דיינארד את הקונגרס הציוני החמישי, בו השתתף אדלר, וכותב על "הרעש אשר רעשו צירי ישראל החרדים לטוב עמם", על תנועת "חיבת ציון" ועל ההתנגדות אליה: "מאשכנז יצאה החנופה ותעש את כל היהודים במערב אירופה - וביחוד את העשירים לעבדי עבדים נבזים ושפלים. וזאת היא הסיבה האחת אשר הרחיקה אותם מחבת ציון...".
במכתב אחר כותב כך על ארה"ב: "...הנה כי כן לא יחסר לנו תחת שמי קאלומבוס [קולומבוס] מאומה נגד אירופה הגאיונה הבלה. לא כסף ולא חפצים וספרים עתיקים. רק הדבר הקטן האחד 'אנשים-ויהודים' אף כי יש בנו ת"ל [תודה לאל] גם שני אלה. אבל האנשים אינם יהודים, והיהודים אינם אנשים. 'ויהודי בביתו ואיש בצאתו' כדת משה (מענדעלזאהן), ר"ל להיות צבוע ונוכל, ת"ל עוד לא נולדו על אדמת יענקי דודעל...".
אפרים דיינארד (1846-1930) - ביבליוגרף וסופר עברי, אספן ספרים וסוחר ספרים; מגדולי הביבליוגרפים העבריים של העת החדשה; היסטוריון ופולמוסן, אשר נחשב לדמות צבעונית ומרתקת. דיינארד נולד בעיר שוסמאקן (כיום, Valdemārpil, לטביה). מגיל צעיר הרבה במסעות ברחבי העולם, בהם חקר קהילות יהודיות שונות, ואסף ספרים וכתבי-יד עבריים. בשנות השמונים של המאה ה-19 החזיק בית מסחר לספרים באודסה. בשנת 1888 היגר לארה"ב, שם עסק במסחר בספרים, ובין היתר ניסה להקים מושבה יהודית חקלאית במדינת נבדה. לאחר שנסיונו זה נכשל, היגר לארץ ישראל בשנת 1913 והתיישב ברמלה. גם שם פעל להקמת מושבה יהודית חקלאית, אך בשנת 1916 גורש בידי הטורקים, ונאלץ לחזור לארה"ב.
אוספיו העשירים של דיינארד שימשו להקמת מחלקות לספרים עבריים בספריות הגדולות בארה"ב, והקטלוגים של ספריו היוו בסיס חשוב לחקר הספרות והתרבות העברית. דיינארד חיבר עשרות ספרים, ובהם ספרי מחקר וספרי פולמוס חריפים (נגד הנצרות, נגד החסידות, ועוד). דיינארד נחשב לסופר פרובוקטיבי, ורבים מספריו עוררו ביקורת חריפה. עם זאת, רבים מספרי הפולמוס אשר כתב נשכחו עם השנים.
נמען המכתבים - אלקן נתן אדלר (Elkan Nathan Adler, 1861-1946) היה עורך-דין, סופר ואספן ספרים וכתבי-יד עבריים יהודי-בריטי; בנו של נתן מרקוס אדלר, הרב הראשי של האימפריה הבריטית. אדלר בילה מספר שנים במסעות למזרח, תוך ביקור בקהילות יהודיות שונות. בין היתר ביקר במצרים (הוא היה בין הראשונים שחקרו את המסמכים שאוחסנו בגניזת קהיר), סוריה, פרס, הודו ותימן. במהלך נסיעותיו חיפש ספרים וכתבי-יד עבריים, ובנה במהלך השנים אוסף אשר היה לאחד מאוספי הספרים הפרטיים הגדולים בעולם.
23 מכתבים (מתוכם חמישה מכתבים על-גבי גלויות דואר) ושני קטעי מכתבים. רבים מהם נכתבו על נייר המכתבים הרשמי של דיינארד בניו-ג'רזי. מכתב אחד נכתב על נייר המכתבים של דיינארד ברמלה ["גן אפרים, רמלה (ארץ ישראל) / Deinard Garden, Ramleh (Palestina)"]. המכתבים כולם, למעט אחד, כתובים בכתב-יד מרובע, ברור לקריאה.
מצורפים: שתי מעטפות הממוענות לאלקן נתן אדלר ושני דפים (נייר כחול) עם רשימות ספרים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. סימני קיפול, קרעים בחלק מהמכתבים (מכתב אחד קרוע לשניים בקו הקפל). כתמים (בחלקם כתמי רטיבות, עם מריחות דיו).
מכתביו של דיינארד לאדלר עוסקים ברובם בענייני ספרים, וכוללים רשימות ספרים למכירה, תיאורי ספרים נדירים אשר מצא במסעותיו, הנחיות והערות בענייני משלוח הספרים לאדלר והתשלום עבורם, ועוד. במכתביו מתייחס דיינארד, בשפתו הייחודית, המלאה בביקורת חריפה ובהומור, גם לחיים בארה"ב ובאנגליה, לפוליטיקה ולדת, למסעותיו וביקוריו בקהילות יהודיות שונות, ועוד.
המכתבים שופכים אור על עיסוקו של דיינארד באספנות ובמסחר בספרים. מתוכן המכתבים מתברר היקף ספרייתו של דיינארד (במכתבים רבים מתייחס למשלוח תיבות מלאות ספרים; במכתב אחד אף מדובר על משלוח של 22 תיבות) וכן עושרה של הספרייה, אהבתו של דיינארד לספרים ובקיאותו הביבליוגרפית. לא פעם מזכיר ספרים וכתבי-יד עבריים יקרי ערך ויקרי המציאות, או כותב לידידו כי מצא ספר בלתי נודע.
בחלק מהמכתבים מזכיר אישים אשר רכשו ממנו ספרים, ובהם מאיר זולצברגר (Mayer, 1843-1923 Sulzberger), שופט, עסקן ציבור ומנהיג יהודי-אמריקאי אשר נמנה עם מייסדי מספר ארגונים יהודיים בארה"ב ואשר החזיק בספרייתו הפרטית ספרים עבריים רבים, נדירים ויקרי ערך.
חלק מהמכתבים נכתבו בזמן מסעותיו של דיינארד במקומות שונים ברחבי העולם - באיטליה, טורקיה, ארץ ישראל, ועוד - והוא מתאר בהם את רשמיו ממפגשים שונים ואת חיפושיו אחר כתבי-יד. כך למשל, באחד מן המכתבים מתאר ביקור בשכם: "...הלכנו ישר אל הכהן הגדול ר' יעקב בן אהרן, ואחרי אשר הראה לי את כל אוצרו הטוב... החלותי לבקשו כי יתן לי או למצער יראה לי את הס' יהושע. ענני בשבועה כי מעולם לא ראה בעיניו ספר כזה כי הס' הזה איננו קדוש להם והמה מביטים עליו רק כעל ספר היסטארי [היסטורי]...".
במכתב אחר מסכם את אחד ממסעותיו: "ולא השלמתי את מסעי, וביחוד כי לא הלכתי לכינא [סין] לחקור ולדרוש ע"ד היהודים היושבים שם משנים קדמוניות... אבל גם זאת ידעתי כי מסע כזה יגזול ממני עת רבה והוצאה גדולה. ואגודה אשר תתמוך בימין נוסע עברי אין לנו עוד, וע"כ חשבתי כי הספרים אשר אספתי המה יביאו לי עזרה במכרי אותם. אבל לפי הנראה טעיתי בחשבוני... ומה ידוה לבי בזכרי כי עד היום עוד לא התעורר אף אחד מכל המון בית ישראל לבקש את אחיו האובדים בארץ רחוקה ההיא...".
במכתב משנת 1902 מזכיר דיינארד את הקונגרס הציוני החמישי, בו השתתף אדלר, וכותב על "הרעש אשר רעשו צירי ישראל החרדים לטוב עמם", על תנועת "חיבת ציון" ועל ההתנגדות אליה: "מאשכנז יצאה החנופה ותעש את כל היהודים במערב אירופה - וביחוד את העשירים לעבדי עבדים נבזים ושפלים. וזאת היא הסיבה האחת אשר הרחיקה אותם מחבת ציון...".
במכתב אחר כותב כך על ארה"ב: "...הנה כי כן לא יחסר לנו תחת שמי קאלומבוס [קולומבוס] מאומה נגד אירופה הגאיונה הבלה. לא כסף ולא חפצים וספרים עתיקים. רק הדבר הקטן האחד 'אנשים-ויהודים' אף כי יש בנו ת"ל [תודה לאל] גם שני אלה. אבל האנשים אינם יהודים, והיהודים אינם אנשים. 'ויהודי בביתו ואיש בצאתו' כדת משה (מענדעלזאהן), ר"ל להיות צבוע ונוכל, ת"ל עוד לא נולדו על אדמת יענקי דודעל...".
אפרים דיינארד (1846-1930) - ביבליוגרף וסופר עברי, אספן ספרים וסוחר ספרים; מגדולי הביבליוגרפים העבריים של העת החדשה; היסטוריון ופולמוסן, אשר נחשב לדמות צבעונית ומרתקת. דיינארד נולד בעיר שוסמאקן (כיום, Valdemārpil, לטביה). מגיל צעיר הרבה במסעות ברחבי העולם, בהם חקר קהילות יהודיות שונות, ואסף ספרים וכתבי-יד עבריים. בשנות השמונים של המאה ה-19 החזיק בית מסחר לספרים באודסה. בשנת 1888 היגר לארה"ב, שם עסק במסחר בספרים, ובין היתר ניסה להקים מושבה יהודית חקלאית במדינת נבדה. לאחר שנסיונו זה נכשל, היגר לארץ ישראל בשנת 1913 והתיישב ברמלה. גם שם פעל להקמת מושבה יהודית חקלאית, אך בשנת 1916 גורש בידי הטורקים, ונאלץ לחזור לארה"ב.
אוספיו העשירים של דיינארד שימשו להקמת מחלקות לספרים עבריים בספריות הגדולות בארה"ב, והקטלוגים של ספריו היוו בסיס חשוב לחקר הספרות והתרבות העברית. דיינארד חיבר עשרות ספרים, ובהם ספרי מחקר וספרי פולמוס חריפים (נגד הנצרות, נגד החסידות, ועוד). דיינארד נחשב לסופר פרובוקטיבי, ורבים מספריו עוררו ביקורת חריפה. עם זאת, רבים מספרי הפולמוס אשר כתב נשכחו עם השנים.
נמען המכתבים - אלקן נתן אדלר (Elkan Nathan Adler, 1861-1946) היה עורך-דין, סופר ואספן ספרים וכתבי-יד עבריים יהודי-בריטי; בנו של נתן מרקוס אדלר, הרב הראשי של האימפריה הבריטית. אדלר בילה מספר שנים במסעות למזרח, תוך ביקור בקהילות יהודיות שונות. בין היתר ביקר במצרים (הוא היה בין הראשונים שחקרו את המסמכים שאוחסנו בגניזת קהיר), סוריה, פרס, הודו ותימן. במהלך נסיעותיו חיפש ספרים וכתבי-יד עבריים, ובנה במהלך השנים אוסף אשר היה לאחד מאוספי הספרים הפרטיים הגדולים בעולם.
23 מכתבים (מתוכם חמישה מכתבים על-גבי גלויות דואר) ושני קטעי מכתבים. רבים מהם נכתבו על נייר המכתבים הרשמי של דיינארד בניו-ג'רזי. מכתב אחד נכתב על נייר המכתבים של דיינארד ברמלה ["גן אפרים, רמלה (ארץ ישראל) / Deinard Garden, Ramleh (Palestina)"]. המכתבים כולם, למעט אחד, כתובים בכתב-יד מרובע, ברור לקריאה.
מצורפים: שתי מעטפות הממוענות לאלקן נתן אדלר ושני דפים (נייר כחול) עם רשימות ספרים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. סימני קיפול, קרעים בחלק מהמכתבים (מכתב אחד קרוע לשניים בקו הקפל). כתמים (בחלקם כתמי רטיבות, עם מריחות דיו).
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $4,000
לא נמכר
ששה-עשר מכתבים בכתב-יד מאת הוגים, מנהיגים ופעילים ציונים, ובהם מכתב מאת אחד ממבשרי הציונות, משה הס, ומכתבים מכמה מראשוני התנועה הציונית (בהם אלפרד נוסיג, אלפרד קליי, ברתולד פייבל, אוטו ורבורג, ורבים אחרים). חלק מהמכתבים ממוענים אל ד"ר תאודור זְלוֹצִיסְטִי, רופא, סופר ומתרגם יהודי-גרמני, אף הוא מראשוני הציונות.
1. מכתב בכתב-ידו של משה הס, ממוען לאחיו. פריז, 1847. גרמנית.
2. מכתב בכתב-ידו של אריה לייב יפה. היידלברג, 1899. גרמנית.
3. מכתב בכתב-ידו של ד"ר מקס איזידור (יצחק) בודנהיימר, ממוען אל ד"ר תאודור זלוציסטי. קלן, 1900. גרמנית.
4. מכתב חתום בידי יונה (יוהאן) קרמנצקי. וינה, 1904. גרמנית.
5. מכתב בן שלושה עמודים בכתב-ידו של אוטו ורבורג, בנושא האקדמיה לאמנות "בצלאל" וארץ ישראל. ברלין, 30 באוגוסט, 1905. גרמנית.
במכתבו מביע ורבורג את התנגדותו להצגת רעיון "בצלאל" לקיסר, ולהיות הקיסר פטרונה של "בצלאל" [ההחלטה על הקמת "בצלאל" נתקבלה בקונגרס הציוני השביעי ב-1905. המוסד החל לפעול בירושלים בפברואר 1906]. בהמשך המכתב מתייחס ורבורג להיעדר רופאים ואחיות בארץ ישראל.
6. מכתב בכתב-ידו של פרידריך סמואל בר, פסל יהודי-אוסטרי, ידידו של תיאודור הרצל וממשתתפי הקונגרס הציוני הראשון. פירנצה, 1905. גרמנית.
במכתב, אשר ממוען כפי הנראה לד"ר תאודור זלוציסטי, מתייחס למאמר אשר כתב עליו זלוציסטי ב-Ost und West, ולעבודותיו.
7. מכתב בכתב-ידו של אלפרד נוסיג, בנושא כינוס אסיפת מחאה כנגד הפוגרומים ביהודי רוסיה. ברלין, 1905.
8. מכתב בכתב-ידו של אלפרד קליי, ממוען אל ד"ר תאודור זלוציסטי. ברלין, 1906. גרמנית.
9. מכתב בכתב-ידו של מקס עמנואל מנדלשטם, בנושא נטיעת מטע זיתים בארץ ישראל. וינה, 1907.
10. מכתב בכתב-ידו של ברוך ברתולד פייבל, ממוען אל ד"ר תאודור זלוציסטי. ברלין, 1909. גרמנית.
11. מכתב בכתב-ידו של נחום סוקולוב, בו הוא מביע את רצונו להגיע לארץ ישראל. קונסטנטינופול, תר"ע [1909].
12. מכתב בכתב-ידו של אחד העם (אשר גינצברג), ממוען אל הסופר מרדכי בן-עמי. לונדון, תרס"ט [1909].
13. מכתב בכתב-ידו של ליאו מוצקין. ברלין, 1911. גרמנית.
14. מכתב בכתב-ידו של דוד וולפסון, ממוען אל ד"ר זלוציסטי. קלן, 1913. גרמנית.
15. מכתב בכתב-יד של נתן בירנבוים בנושא תרגום עברי לספרו Gottes Volk ("עם ה'"). ברלין, 1921. גרמנית.
16. מכתב בכתב-ידו של ארתור מנחם הנטקה. Hahnenklee (גרמניה), 1925. גרמנית.
חלק מן המכתבים כתובים על גבי ניירות מכתבים רשמיים.
סה"כ 16 מסמכים. גודל ומצב משתנים. חותמות דיו.
1. מכתב בכתב-ידו של משה הס, ממוען לאחיו. פריז, 1847. גרמנית.
2. מכתב בכתב-ידו של אריה לייב יפה. היידלברג, 1899. גרמנית.
3. מכתב בכתב-ידו של ד"ר מקס איזידור (יצחק) בודנהיימר, ממוען אל ד"ר תאודור זלוציסטי. קלן, 1900. גרמנית.
4. מכתב חתום בידי יונה (יוהאן) קרמנצקי. וינה, 1904. גרמנית.
5. מכתב בן שלושה עמודים בכתב-ידו של אוטו ורבורג, בנושא האקדמיה לאמנות "בצלאל" וארץ ישראל. ברלין, 30 באוגוסט, 1905. גרמנית.
במכתבו מביע ורבורג את התנגדותו להצגת רעיון "בצלאל" לקיסר, ולהיות הקיסר פטרונה של "בצלאל" [ההחלטה על הקמת "בצלאל" נתקבלה בקונגרס הציוני השביעי ב-1905. המוסד החל לפעול בירושלים בפברואר 1906]. בהמשך המכתב מתייחס ורבורג להיעדר רופאים ואחיות בארץ ישראל.
6. מכתב בכתב-ידו של פרידריך סמואל בר, פסל יהודי-אוסטרי, ידידו של תיאודור הרצל וממשתתפי הקונגרס הציוני הראשון. פירנצה, 1905. גרמנית.
במכתב, אשר ממוען כפי הנראה לד"ר תאודור זלוציסטי, מתייחס למאמר אשר כתב עליו זלוציסטי ב-Ost und West, ולעבודותיו.
7. מכתב בכתב-ידו של אלפרד נוסיג, בנושא כינוס אסיפת מחאה כנגד הפוגרומים ביהודי רוסיה. ברלין, 1905.
8. מכתב בכתב-ידו של אלפרד קליי, ממוען אל ד"ר תאודור זלוציסטי. ברלין, 1906. גרמנית.
9. מכתב בכתב-ידו של מקס עמנואל מנדלשטם, בנושא נטיעת מטע זיתים בארץ ישראל. וינה, 1907.
10. מכתב בכתב-ידו של ברוך ברתולד פייבל, ממוען אל ד"ר תאודור זלוציסטי. ברלין, 1909. גרמנית.
11. מכתב בכתב-ידו של נחום סוקולוב, בו הוא מביע את רצונו להגיע לארץ ישראל. קונסטנטינופול, תר"ע [1909].
12. מכתב בכתב-ידו של אחד העם (אשר גינצברג), ממוען אל הסופר מרדכי בן-עמי. לונדון, תרס"ט [1909].
13. מכתב בכתב-ידו של ליאו מוצקין. ברלין, 1911. גרמנית.
14. מכתב בכתב-ידו של דוד וולפסון, ממוען אל ד"ר זלוציסטי. קלן, 1913. גרמנית.
15. מכתב בכתב-יד של נתן בירנבוים בנושא תרגום עברי לספרו Gottes Volk ("עם ה'"). ברלין, 1921. גרמנית.
16. מכתב בכתב-ידו של ארתור מנחם הנטקה. Hahnenklee (גרמניה), 1925. גרמנית.
חלק מן המכתבים כתובים על גבי ניירות מכתבים רשמיים.
סה"כ 16 מסמכים. גודל ומצב משתנים. חותמות דיו.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
חמישה-עשר מכתבים בכתב יד, מאת סופרים עבריים, משוררים ואנשי-רוח, ביניהם מכתבים מכמה ממבשרי הספרות העברית המודרנית:
1. מכתב בכתב ידו של יהודה ליב גורדון. תרמ"ו [1886]. מכתב בנושא התיישבות בארץ ישראל. בסוף המכתב מציין יל"ג: "בהמליץ... היוצא מחר תמצא מאמר ראשי על דבר הבהלה אשר היתה בפתח תקוה. היום נתקבל הרשיון להוציא את המליץ מדי יום ביומו".
2. מכתב בכתב ידו של משה לייב לילינבלום. אודסה, מרץ תרמ"ג [1883]. בסוף המכתב כותב מל"ל: "היום, כפי שה[ו]גד לי, נוסעים מפה שלוש מאות רוססים לארץ הקדש לכונן שם קולוניה!".
3. מכתב בכתב ידו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, 1904.
4. גלויה בכתב ידו של ראובן בריינין, ממוענת אל אהרן חרמוני, 1908.
5-6. שתי גלויות בכתב ידו של ש. (שלום יעקב) אברמוביץ, הוא "מנדלי מוכר ספרים", ממוענות אל הסופר מרדכי בן-עמי (רבינוביץ). גלויה אחת כתובה עברית ונשלחה בשנת 1905, השניה כתובה רוסית ונשלחה בשנת 1915.
7. מכתב ארוך (שני עמודים) בכתב ידו של דוד פרישמן, 1886.
8. מכתב בכתב ידו של הלל צייטלין, 1922.
9. "ירושלים עיר הקודש", שיר בכתב ידו של עמנואל הרוסי, [1928]. שיר זה הוא שירה של הפלוגה הירושלמית של גדוד העבודה, שחבריה עבדו בחציבה, בסיתות ובבנייה בירושלים.
10. גלויה בכתב ידו של יעקב קלצקין, ממוענת אל הסופר מרדכי בן-עמי (רבינוביץ), 1907.
11. מכתב בכתב ידו של ש. בן-ציון (שמחה בן-ציון אלתר גוטמן), ממוען אל פרופ' בוריס שץ.
12. מכתב בכתב ידו של מרדכי בן הלל הכהן, בנושא "בצלאל" ובוריס שץ, תר"ץ [1930].
13. שיר בכתב ידו של דוד שמעונוביץ (שמעוני), תרפ"ח [1927].
14. מכתב בכתב ידו של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (אז"ר), ממוען אל הסופר מרדכי בן-עמי, תרפ"ב [1922].
15. ארבעה עמודים בכתב ידו של יוסף קלוזנר, הספד לזכר שמואל גֶרשמאַן, תשי"א [1951].
סה"כ 15 מסמכים. גודל ומצב משתנים. המכתב של פרישמן במצב בינוני. חותמות דיו.
1. מכתב בכתב ידו של יהודה ליב גורדון. תרמ"ו [1886]. מכתב בנושא התיישבות בארץ ישראל. בסוף המכתב מציין יל"ג: "בהמליץ... היוצא מחר תמצא מאמר ראשי על דבר הבהלה אשר היתה בפתח תקוה. היום נתקבל הרשיון להוציא את המליץ מדי יום ביומו".
2. מכתב בכתב ידו של משה לייב לילינבלום. אודסה, מרץ תרמ"ג [1883]. בסוף המכתב כותב מל"ל: "היום, כפי שה[ו]גד לי, נוסעים מפה שלוש מאות רוססים לארץ הקדש לכונן שם קולוניה!".
3. מכתב בכתב ידו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, 1904.
4. גלויה בכתב ידו של ראובן בריינין, ממוענת אל אהרן חרמוני, 1908.
5-6. שתי גלויות בכתב ידו של ש. (שלום יעקב) אברמוביץ, הוא "מנדלי מוכר ספרים", ממוענות אל הסופר מרדכי בן-עמי (רבינוביץ). גלויה אחת כתובה עברית ונשלחה בשנת 1905, השניה כתובה רוסית ונשלחה בשנת 1915.
7. מכתב ארוך (שני עמודים) בכתב ידו של דוד פרישמן, 1886.
8. מכתב בכתב ידו של הלל צייטלין, 1922.
9. "ירושלים עיר הקודש", שיר בכתב ידו של עמנואל הרוסי, [1928]. שיר זה הוא שירה של הפלוגה הירושלמית של גדוד העבודה, שחבריה עבדו בחציבה, בסיתות ובבנייה בירושלים.
10. גלויה בכתב ידו של יעקב קלצקין, ממוענת אל הסופר מרדכי בן-עמי (רבינוביץ), 1907.
11. מכתב בכתב ידו של ש. בן-ציון (שמחה בן-ציון אלתר גוטמן), ממוען אל פרופ' בוריס שץ.
12. מכתב בכתב ידו של מרדכי בן הלל הכהן, בנושא "בצלאל" ובוריס שץ, תר"ץ [1930].
13. שיר בכתב ידו של דוד שמעונוביץ (שמעוני), תרפ"ח [1927].
14. מכתב בכתב ידו של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (אז"ר), ממוען אל הסופר מרדכי בן-עמי, תרפ"ב [1922].
15. ארבעה עמודים בכתב ידו של יוסף קלוזנר, הספד לזכר שמואל גֶרשמאַן, תשי"א [1951].
סה"כ 15 מסמכים. גודל ומצב משתנים. המכתב של פרישמן במצב בינוני. חותמות דיו.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
![מחברת בכתב ידה של המשוררת זלדה. ארץ ישראל, [שנות ה-40 בקירוב].
עשרה שירים ושתי אגדות שלא נתפרסמו, אשר כפי הנראה חוברו במהלך](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale53-public/138.jpg "המשוררת זלדה - מחברת בכתב ידה - שירים וסיפורים שטרם ראו אור")
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $10,000
נמכר ב: $16,250
כולל עמלת קונה
מחברת בכתב ידה של המשוררת זלדה. ארץ ישראל, [שנות ה-40 בקירוב].
עשרה שירים ושתי אגדות שלא נתפרסמו, אשר כפי הנראה חוברו במהלך שנות ה-40, בראשית דרכה הספרותית.
המחברת שלפנינו כוללת מבחר ייחודי ובלתי נודע משנות "יצירת הנעורים" של זלדה, אשר לא זכה לראות אור. מרבית השירים כתובים בסגנון שירתה המוקדמת, הנוהגת שורות שונות באורכן, כתיבה בלתי מנוקדת וצורה הקרובה לפרוזה פיוטית. לעומת אלה, שירים אחדים במחברת כתובים במבנה מוקפד יותר, המזכיר את שירתה הבשלה והמאוחרת.
שירי המחברת שלובים בעולמה הסימבולי-מיסטי של המשוררת, והם רצופים ביטויים וצורות ספרותיות האופייניים לשירתה. השיר השביעי במחברת, לדוגמה, נפתח בשורות: "טירת היותי, הבקיע ילל דורי / דמי זמני, יפרצו דביר יה בי...".
בין היתר, כוללת המחברת שיר מספד המוקדש לאישה בשם "א', שמתה בלידתה בן", המתאר את שברונה של המשוררת בעקבות האבדן: "נקעו אברות מחשבתי. מרגלות / הרי-הוד, הרי אין מחר... מושל נכרי משה מתהומך / מלל ילד...". רבים משירי המחברת אפופים אווירת אבדן ומספד, ואפשר שנכתבו בהשפעת האירוע הקשה. השיר התשיעי, שכותרתו "שירי דורי בערב (כשנרדמים תינוקות ישראל)", מציג בכסות שיר ילדים תמונה סבוכה וטעונה, שאווירת סכנה ואבל מלווה אותה:
"טף לן נם / טף לי נם / בהר בוער / בלוע אור (גץ יד) / במעמקי געש און לנים עוללי...".
בסוף המחברת, בשער נפרד, מופיעות שתי אגדות: "על הנחש הלבן ובת הפז" ו"על עבד אבדון בהיכל האור". הראשונה מתארת עולם אידילי שבא על חורבנו, והשנייה עולם-תופת שבא על תיקונו (ניתן להבחין בזיקות שונות בין שתי האגדות, דמויות ומוטיבים משותפים).
המשוררת זלדה (שיינא זלדה שניאורסון-מישקובסקי) נולדה בשנת 1914 בעיר יקטרינוסלב שבאוקראינה למשפחת שניאורסון - משפחת אדמו"רי חב"ד. בהגיעה לגיל 11 עלתה לירושלים, יחד עם הוריה ועם סבה (אבי אמה) רבי דוד צבי חן (מגדולי רבני חב"ד). זמן קצר לאחר הגיעם ארצה נפטרו סבה ואביה, והיא ואמה נותרו בארץ ללא משענת. תקופת היתמות הארוכה השפיעה רבות על שירתה (ראה בקטלוג זה, פריטים 88-89, מכתב תנחומים על פטירת אביה של זלדה, ששלח האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש לאמה של זלדה, ושני מכתבים מהרבי מליובאוויטש אל זלדה ואמה).
בשנת 1950 נישאה לחיים אריה מישקובסקי (בנו של רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי אב"ד קרינקי). במשך שנים התפרנסה מהוראה ונחבאה על הכלים. על אף שכתבה שירים וסיפורים עוד משנות נעוריה, קובץ שיריה הראשון התפרסם רק בשנת 1967, בהיותה בת 53. הקובץ גרף תשואות מיד עם צאתו לאור, והקנה למשוררת מעמד יוצא דופן בשירה העברית. בנוסף לששה קובצי השירה שיצאו בימי חייה, פרסמה זלדה בבמות ספרותיות שונות. נפטרה בירושלים בשנת 1984. ברבות השנים הפכה לדמות מופת בתרבות הישראלית, והעניין בה ובשיריה רק גובר והולך עם השנים. ספרים ומחקרים רבים נכתבו על יצירתה של זלדה. לאחרונה יצא ספר נוסף משיריה וציוריה בשם "ציפור אחוזת קסם" (ירושלים 2014), וסרט דוקומנטרי "זלדה, אשה פשוטה" (סדרת "העברים", בבימוי יאיר קדר, 2015).
[33] עמודים כתובים + פתקה גזורה מהמחברת (חלק מהמחברת נותר ריק). 20.5 ס"מ. גוף המחברת במצב טוב. עמוד ראשון (ללא טקסט) כהה וחתוך בתחתיתו. מספר דפים נתלשו. עטיפה במצב בינוני. עטיפה קדמית מנותקת. קרעים בשדרה ופגמים קלים בשוליים.
עשרה שירים ושתי אגדות שלא נתפרסמו, אשר כפי הנראה חוברו במהלך שנות ה-40, בראשית דרכה הספרותית.
המחברת שלפנינו כוללת מבחר ייחודי ובלתי נודע משנות "יצירת הנעורים" של זלדה, אשר לא זכה לראות אור. מרבית השירים כתובים בסגנון שירתה המוקדמת, הנוהגת שורות שונות באורכן, כתיבה בלתי מנוקדת וצורה הקרובה לפרוזה פיוטית. לעומת אלה, שירים אחדים במחברת כתובים במבנה מוקפד יותר, המזכיר את שירתה הבשלה והמאוחרת.
שירי המחברת שלובים בעולמה הסימבולי-מיסטי של המשוררת, והם רצופים ביטויים וצורות ספרותיות האופייניים לשירתה. השיר השביעי במחברת, לדוגמה, נפתח בשורות: "טירת היותי, הבקיע ילל דורי / דמי זמני, יפרצו דביר יה בי...".
בין היתר, כוללת המחברת שיר מספד המוקדש לאישה בשם "א', שמתה בלידתה בן", המתאר את שברונה של המשוררת בעקבות האבדן: "נקעו אברות מחשבתי. מרגלות / הרי-הוד, הרי אין מחר... מושל נכרי משה מתהומך / מלל ילד...". רבים משירי המחברת אפופים אווירת אבדן ומספד, ואפשר שנכתבו בהשפעת האירוע הקשה. השיר התשיעי, שכותרתו "שירי דורי בערב (כשנרדמים תינוקות ישראל)", מציג בכסות שיר ילדים תמונה סבוכה וטעונה, שאווירת סכנה ואבל מלווה אותה:
"טף לן נם / טף לי נם / בהר בוער / בלוע אור (גץ יד) / במעמקי געש און לנים עוללי...".
בסוף המחברת, בשער נפרד, מופיעות שתי אגדות: "על הנחש הלבן ובת הפז" ו"על עבד אבדון בהיכל האור". הראשונה מתארת עולם אידילי שבא על חורבנו, והשנייה עולם-תופת שבא על תיקונו (ניתן להבחין בזיקות שונות בין שתי האגדות, דמויות ומוטיבים משותפים).
המשוררת זלדה (שיינא זלדה שניאורסון-מישקובסקי) נולדה בשנת 1914 בעיר יקטרינוסלב שבאוקראינה למשפחת שניאורסון - משפחת אדמו"רי חב"ד. בהגיעה לגיל 11 עלתה לירושלים, יחד עם הוריה ועם סבה (אבי אמה) רבי דוד צבי חן (מגדולי רבני חב"ד). זמן קצר לאחר הגיעם ארצה נפטרו סבה ואביה, והיא ואמה נותרו בארץ ללא משענת. תקופת היתמות הארוכה השפיעה רבות על שירתה (ראה בקטלוג זה, פריטים 88-89, מכתב תנחומים על פטירת אביה של זלדה, ששלח האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש לאמה של זלדה, ושני מכתבים מהרבי מליובאוויטש אל זלדה ואמה).
בשנת 1950 נישאה לחיים אריה מישקובסקי (בנו של רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי אב"ד קרינקי). במשך שנים התפרנסה מהוראה ונחבאה על הכלים. על אף שכתבה שירים וסיפורים עוד משנות נעוריה, קובץ שיריה הראשון התפרסם רק בשנת 1967, בהיותה בת 53. הקובץ גרף תשואות מיד עם צאתו לאור, והקנה למשוררת מעמד יוצא דופן בשירה העברית. בנוסף לששה קובצי השירה שיצאו בימי חייה, פרסמה זלדה בבמות ספרותיות שונות. נפטרה בירושלים בשנת 1984. ברבות השנים הפכה לדמות מופת בתרבות הישראלית, והעניין בה ובשיריה רק גובר והולך עם השנים. ספרים ומחקרים רבים נכתבו על יצירתה של זלדה. לאחרונה יצא ספר נוסף משיריה וציוריה בשם "ציפור אחוזת קסם" (ירושלים 2014), וסרט דוקומנטרי "זלדה, אשה פשוטה" (סדרת "העברים", בבימוי יאיר קדר, 2015).
[33] עמודים כתובים + פתקה גזורה מהמחברת (חלק מהמחברת נותר ריק). 20.5 ס"מ. גוף המחברת במצב טוב. עמוד ראשון (ללא טקסט) כהה וחתוך בתחתיתו. מספר דפים נתלשו. עטיפה במצב בינוני. עטיפה קדמית מנותקת. קרעים בשדרה ופגמים קלים בשוליים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $2,000
לא נמכר
מחברת בכתב ידו של יהודה עמיחי. לונדון, קיימברידג', אמשטרדם ומקומות נוספים, קיץ 1970.
מחברת המתעדת את נסיעתו של יהודה עמיחי לאירופה בקיץ 1970, וכוללת טיוטות לשירים, רשמי-מסע, רעיונות למחזות, סידור מקורי של בימת תיאטרון, חלומות, רשימות שימושיות, ועוד.
אופייה של המחברת מגוון, ונראה כי עמיחי נשא אותה עמו לאתרים שונים ועשה בה מספר שימושים במקביל: יומן מתוארך, פנקס כתובות ומחברת טיוטות. מרבית עמודי המחברת מכילים קטעים ספרותיים בדרגות שונות של עריכה ופיתוח (חלקם שורות בודדות וחלקם טיוטות שלמות וערוכות), והם מתעדים את הלך-רוחו של המשורר בעת הנסיעה, כמו גם נושאים החוזרים בשירתו: "לא לאבד בבת אחת. כמו עט, משקפיים, אדם מת פתאום. אינך רואה אדם פתאום אף פעם יותר. אלא לאט בטשטוש גובר והולך באופק, כאילו היית מאבד משקפיים קודם הזכוכית, אחר כך המסגרת..." (מתוך טיוטה מיום 25.7).
לא אחת, נזכרים במחברת האתרים והמקומות בהם ביקר עמיחי: בית אנה פרנק, רובע החלונות האדומים או בית קברות צבאי (כפי הנראה גרמני), מתוארים בסגנונו השירי: "מצבת זכרון / מקושטת כעוגה / באמצע האבן / עוד חייל פרוסי, עוד תותח עוד נשר...".
רבות מהטיוטות מלוות הערות, תוספות ומחיקות (על פי רוב בקו דק המאפשר את קריאת השורה המחוקה), וחושפות משהו מתהליך עבודתו ודפוסי יצירתו של עמיחי: "פתאום / עם התעורר / הקומקום הכחול... לב מלא כאב" (המילה "כאב" נמחקה והוחלפה במילים "אהבה ושמחה").
בין תיאורי החלומות, הנושאים את חותם המסע, מצוי גם תיאור מפורט של חלום אודות חבר מת, ששמו בנימין: "הייתי בבית כנסת משונה ליד שביל מעל לתהום. שאלתי על בנימין. יצא. היה שזוף ולבן שער... במעלה ההר תערוכה חסידית עם בובות קטנטנות...".
מילים בודדות (בעיקר שמות ומקומות) כתובות באנגלית וגרמנית.
יהודה עמיחי (1924-2000), מחשובי המשוררים המודרניים בשפה העברית, נולד למשפחה אורתודוכסית בוירצבורג, גרמניה, ועלה ארצה בהיותו בן 11. בעת מלחמת העולם השנייה התנדב לשורות הצבא הבריטי, ועם פרוץ מלחמת השחרור גויס ל"חטיבת הנגב". לאחר המלחמה פנה ללימודי ספרות ומקרא באוניברסיטה העברית. ספר שיריו הראשון, "עכשיו ובימים האחרים", ראה אור בשנת 1955, ומאז לא חדל עמיחי לפרסם עד מותו, בשנת 2000. יבולו הספרותי מונה 13 ספרי שירה, שני רומנים, ספר סיפורים, ומחזות ותסכיתים רבים, ואף ספרי ילדים. חתן פרס ישראל לשירה (1982).
[34] עמודים כתובים. מצב טוב. 20.5 ס"מ. מעט קמטים ומעט קיפולים. קמטים ופגמים בעטיפה (בעיקר בשדרה).
מקור: (April 10th 2013) Bonhams: The Roy Davids Collection. Poetry: Poetical Manuscripts and Portraits of Poets. Part III, Lot 8.
מחברת המתעדת את נסיעתו של יהודה עמיחי לאירופה בקיץ 1970, וכוללת טיוטות לשירים, רשמי-מסע, רעיונות למחזות, סידור מקורי של בימת תיאטרון, חלומות, רשימות שימושיות, ועוד.
אופייה של המחברת מגוון, ונראה כי עמיחי נשא אותה עמו לאתרים שונים ועשה בה מספר שימושים במקביל: יומן מתוארך, פנקס כתובות ומחברת טיוטות. מרבית עמודי המחברת מכילים קטעים ספרותיים בדרגות שונות של עריכה ופיתוח (חלקם שורות בודדות וחלקם טיוטות שלמות וערוכות), והם מתעדים את הלך-רוחו של המשורר בעת הנסיעה, כמו גם נושאים החוזרים בשירתו: "לא לאבד בבת אחת. כמו עט, משקפיים, אדם מת פתאום. אינך רואה אדם פתאום אף פעם יותר. אלא לאט בטשטוש גובר והולך באופק, כאילו היית מאבד משקפיים קודם הזכוכית, אחר כך המסגרת..." (מתוך טיוטה מיום 25.7).
לא אחת, נזכרים במחברת האתרים והמקומות בהם ביקר עמיחי: בית אנה פרנק, רובע החלונות האדומים או בית קברות צבאי (כפי הנראה גרמני), מתוארים בסגנונו השירי: "מצבת זכרון / מקושטת כעוגה / באמצע האבן / עוד חייל פרוסי, עוד תותח עוד נשר...".
רבות מהטיוטות מלוות הערות, תוספות ומחיקות (על פי רוב בקו דק המאפשר את קריאת השורה המחוקה), וחושפות משהו מתהליך עבודתו ודפוסי יצירתו של עמיחי: "פתאום / עם התעורר / הקומקום הכחול... לב מלא כאב" (המילה "כאב" נמחקה והוחלפה במילים "אהבה ושמחה").
בין תיאורי החלומות, הנושאים את חותם המסע, מצוי גם תיאור מפורט של חלום אודות חבר מת, ששמו בנימין: "הייתי בבית כנסת משונה ליד שביל מעל לתהום. שאלתי על בנימין. יצא. היה שזוף ולבן שער... במעלה ההר תערוכה חסידית עם בובות קטנטנות...".
מילים בודדות (בעיקר שמות ומקומות) כתובות באנגלית וגרמנית.
יהודה עמיחי (1924-2000), מחשובי המשוררים המודרניים בשפה העברית, נולד למשפחה אורתודוכסית בוירצבורג, גרמניה, ועלה ארצה בהיותו בן 11. בעת מלחמת העולם השנייה התנדב לשורות הצבא הבריטי, ועם פרוץ מלחמת השחרור גויס ל"חטיבת הנגב". לאחר המלחמה פנה ללימודי ספרות ומקרא באוניברסיטה העברית. ספר שיריו הראשון, "עכשיו ובימים האחרים", ראה אור בשנת 1955, ומאז לא חדל עמיחי לפרסם עד מותו, בשנת 2000. יבולו הספרותי מונה 13 ספרי שירה, שני רומנים, ספר סיפורים, ומחזות ותסכיתים רבים, ואף ספרי ילדים. חתן פרס ישראל לשירה (1982).
[34] עמודים כתובים. מצב טוב. 20.5 ס"מ. מעט קמטים ומעט קיפולים. קמטים ופגמים בעטיפה (בעיקר בשדרה).
מקור: (April 10th 2013) Bonhams: The Roy Davids Collection. Poetry: Poetical Manuscripts and Portraits of Poets. Part III, Lot 8.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $3,000
לא נמכר
כ-270 עלונים, כרזות, כרוזים, הדפסות ופריטים שונים מטעם התנועה הקומוניסטית בארץ ישראל. חיפה, ירושלים ותל-אביב, 1917-1948. עברית, יידיש ומעט ערבית.
אוסף מגוון ועשיר, המקיף את שנות פעילותה של התנועה הקומוניסטית בארץ ישראל, למן היווסדה בשלהי מלחמת העולם הראשונה ועד לימי מלחמת השחרור.
התנועה הקומוניסטית בארץ ישראל התארגנה לראשונה באופן מפלגתי בשנת 1919, בעקבות פרישת האגף הימני ממפלגת "פועלי ציון". פרישת האגף ממפלגת האם, כמו גם הצלחת המהפכה הקומוניסטית ברוסיה, המריצו את בעלי האידאולוגיה השמאלית-רדיקלית לכונן התארגנות משלהם, ואלו הקימו את "מפלגת פועלים סוציאליסטית עברית", שהייתה המפלגה הקומוניסטית הראשונה בארץ ישראל.
לאורך השנים התאפיינה התנועה בפעילות מפלגתית ערה ותוססת: תנועות נוער רבות הוקמו, ביטאונים ועלונים רבים הודפסו וחילוקי דעות שנתגלעו בין החברים הוביל לפיצול מפלגות מספר פעמים. הזרם הציוני-קומוניסטי הגיע לשיא כוחו בבחירות לכנסת השנייה (בהן זכתה המפלגה הקומוניסטית בשבעה מנדטים), אולם בעשורים שלאחר מכן, בעקבות חילוקי דעות מפלגתיים ומתחים שונים, דעכה הפופולאריות של המפלגה. האוסף שלפנינו מציג מבחר ייחודי ומגוון מגלגוליה השונים של התנועה בתקופת היישוב.
בין הפריטים:
· "תלגרמים", ידיעות מקובצות מאמצעי התקשורת העולמיים באמצעות הטלגרף. תשעה גליונות נייר משוכפלים בסטנסיל, שהופצו במהלך מלחמת העולם הראשונה, בשנים 1917-1918. מאופי הדיווחים משתקפת עמדה פרו-רוסית, ואפשר שכונסו ונוסחו בידי תומכיה הראשונים של רוסיה הקומוניסטית בארץ ישראל. כמה גליונות מופיעים במספר עותקים.
· עשרה גליונות מעיתונה הרשמי של "המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה" (בכותרת המשנה: "צענטראל-ראט פון דער ארבעטער-פראקציע" - "התארגנות פועלי ארץ ישראל"), אשר נדפסו בין אפריל לדצמבר 1925. נדפסו תחת שמות משתנים בשל "חוק פקודת העיתונות", שהפעיל הגבלים כספיים ופיקוח צנזורה על העיתונים שנדפסו באופן רשמי. בשולי השער העליונים הכיתוב: "פראלטאריער פון אלע לענדער, פארייניקט אייך!" (פועלי כל העולם - התאחדו!).
· גליונות 1-3 של "הלפיד", בטאונה הראשון של "ברית הנוער הקומוניסטית הפלשתינאית". נדפסו בחודשים מאי-יולי 1928 (גליונות 2 ו-3 כרוכים לחוברת אחת). שערים צבעוניים מאוירים.
· "הלוחם הצעיר", חוברת בהוצאת "הנוער העובד בא"י ע"ש ב. בורוכוב", 7 ביוני 1925. כוללת רשימות קצרות, אמרות-כנף משל מרקס, ועוד.
· "הקומוניסט הצעיר", שלושה גליונות מטעם "ברית הנער הקומוניסטי הפלשתינאי", שניים מתוארכים לשנים 1926 ו-1927 והשלישי ללא תאריך (כפי הנראה מסוף שנות ה-20). כל אחד מהגליונות מוקדש לפרשה אחרת בתולדות התנועה הקומוניסטית: חיי רוזה לוקסמבורג, נפילת "הקומונה הפריזאית" ועליית ברית המועצות.
· כ-40 כרוזים וכרזות מטעם "מפלגת פועלי ציון", אמצע-סוף שנות ה-20. נוקטים קו אידאולוגי קיצוני מזה שהנהיגה המפלגה ומשתמשים בלשון שאולה מן התעמולה הקומוניסטית. על חלקם נדפס הכיתוב "פועלי כל הלאומים התאחדו".
· ארבע חוברות וכרוז בשפה הערבית, שנדפסו מטעם ההתארגנויות הקומוניסטיות היהודיות בארץ ישראל באמצע-סוף שנות ה-20.
· גליונות 1-3 ו-5-8 של עלון המפלגה הקומוניסטית "אגרת לחבר", נדפסו בין החודשים פברואר-אוקטובר 1948.
· תשע כרזות גדולות (65X50 ס"מ בממוצע) מטעם המפלגה הקומוניסטית. שנות ה-40. ארבע מהן כרזות בחירות וחמש כרזות בנושאים שונים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים וקמטים. סימני קיפול על חלק מן הפריטים. חלק מן הכרזות על נייר חום ששוליו מתפוררים.
אוסף מגוון ועשיר, המקיף את שנות פעילותה של התנועה הקומוניסטית בארץ ישראל, למן היווסדה בשלהי מלחמת העולם הראשונה ועד לימי מלחמת השחרור.
התנועה הקומוניסטית בארץ ישראל התארגנה לראשונה באופן מפלגתי בשנת 1919, בעקבות פרישת האגף הימני ממפלגת "פועלי ציון". פרישת האגף ממפלגת האם, כמו גם הצלחת המהפכה הקומוניסטית ברוסיה, המריצו את בעלי האידאולוגיה השמאלית-רדיקלית לכונן התארגנות משלהם, ואלו הקימו את "מפלגת פועלים סוציאליסטית עברית", שהייתה המפלגה הקומוניסטית הראשונה בארץ ישראל.
לאורך השנים התאפיינה התנועה בפעילות מפלגתית ערה ותוססת: תנועות נוער רבות הוקמו, ביטאונים ועלונים רבים הודפסו וחילוקי דעות שנתגלעו בין החברים הוביל לפיצול מפלגות מספר פעמים. הזרם הציוני-קומוניסטי הגיע לשיא כוחו בבחירות לכנסת השנייה (בהן זכתה המפלגה הקומוניסטית בשבעה מנדטים), אולם בעשורים שלאחר מכן, בעקבות חילוקי דעות מפלגתיים ומתחים שונים, דעכה הפופולאריות של המפלגה. האוסף שלפנינו מציג מבחר ייחודי ומגוון מגלגוליה השונים של התנועה בתקופת היישוב.
בין הפריטים:
· "תלגרמים", ידיעות מקובצות מאמצעי התקשורת העולמיים באמצעות הטלגרף. תשעה גליונות נייר משוכפלים בסטנסיל, שהופצו במהלך מלחמת העולם הראשונה, בשנים 1917-1918. מאופי הדיווחים משתקפת עמדה פרו-רוסית, ואפשר שכונסו ונוסחו בידי תומכיה הראשונים של רוסיה הקומוניסטית בארץ ישראל. כמה גליונות מופיעים במספר עותקים.
· עשרה גליונות מעיתונה הרשמי של "המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה" (בכותרת המשנה: "צענטראל-ראט פון דער ארבעטער-פראקציע" - "התארגנות פועלי ארץ ישראל"), אשר נדפסו בין אפריל לדצמבר 1925. נדפסו תחת שמות משתנים בשל "חוק פקודת העיתונות", שהפעיל הגבלים כספיים ופיקוח צנזורה על העיתונים שנדפסו באופן רשמי. בשולי השער העליונים הכיתוב: "פראלטאריער פון אלע לענדער, פארייניקט אייך!" (פועלי כל העולם - התאחדו!).
· גליונות 1-3 של "הלפיד", בטאונה הראשון של "ברית הנוער הקומוניסטית הפלשתינאית". נדפסו בחודשים מאי-יולי 1928 (גליונות 2 ו-3 כרוכים לחוברת אחת). שערים צבעוניים מאוירים.
· "הלוחם הצעיר", חוברת בהוצאת "הנוער העובד בא"י ע"ש ב. בורוכוב", 7 ביוני 1925. כוללת רשימות קצרות, אמרות-כנף משל מרקס, ועוד.
· "הקומוניסט הצעיר", שלושה גליונות מטעם "ברית הנער הקומוניסטי הפלשתינאי", שניים מתוארכים לשנים 1926 ו-1927 והשלישי ללא תאריך (כפי הנראה מסוף שנות ה-20). כל אחד מהגליונות מוקדש לפרשה אחרת בתולדות התנועה הקומוניסטית: חיי רוזה לוקסמבורג, נפילת "הקומונה הפריזאית" ועליית ברית המועצות.
· כ-40 כרוזים וכרזות מטעם "מפלגת פועלי ציון", אמצע-סוף שנות ה-20. נוקטים קו אידאולוגי קיצוני מזה שהנהיגה המפלגה ומשתמשים בלשון שאולה מן התעמולה הקומוניסטית. על חלקם נדפס הכיתוב "פועלי כל הלאומים התאחדו".
· ארבע חוברות וכרוז בשפה הערבית, שנדפסו מטעם ההתארגנויות הקומוניסטיות היהודיות בארץ ישראל באמצע-סוף שנות ה-20.
· גליונות 1-3 ו-5-8 של עלון המפלגה הקומוניסטית "אגרת לחבר", נדפסו בין החודשים פברואר-אוקטובר 1948.
· תשע כרזות גדולות (65X50 ס"מ בממוצע) מטעם המפלגה הקומוניסטית. שנות ה-40. ארבע מהן כרזות בחירות וחמש כרזות בנושאים שונים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים וקמטים. סימני קיפול על חלק מן הפריטים. חלק מן הכרזות על נייר חום ששוליו מתפוררים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
כ-350 פריטי נייר של תנועת "הכנענים" (העברים הצעירים) וכתב-העת "אלף". מכתבים, טיוטות למאמרים, דברי ספרות, גליונות רשמיים, כרוזים וכרזות. ארץ ישראל, סוף שנות ה-30 עד ראשית שנות ה-50. עברית ומעט אנגלית.
תנועת "העברים הצעירים" או "הכנענים" (לפנים "הוועד לגיבוש הנוער העברי"), היתה תנועה אידיאולוגית-תרבותית אשר השפיעה רבות על המחשבה הפוליטית, האמנות, הספרות וחיי הרוח בארץ ישראל ובמדינת ישראל הצעירה. אנשיה ניסו למתוח קו ישיר בין העמים שחיו בארץ ישראל באלף השני לפני הספירה, ובין העם העברי בארץ ישראל במאה העשרים, ובתוך כך לכונן תרבות חדשה-ישנה ולהתנתק מהמסורת היהודית. השם "כנענים" ניתן לקבוצה, מתוך אירוניה מסוימת, על ידי המשורר אברהם שלונסקי.
כתב-העת "אלף" מטעם תנועת "העברים הצעירים" ראה אור ונערך בידי אהרן אמיר ויונתן רטוש בשיתוף עם חברי התנועה ומקורביה: עדיה חורון (ע. ג. חורון), עמוס קינן, בנימין תמוז ואחרים.
בין הפריטים:
· "כתב אל הנוער העברי", המניפסט של תנועת "הכנענים" משנת תש"ד (1943), אשר חובר בידי יונתן רטוש, וניסח את ראשית משנתה הרעיונית-אידאולוגית של התנועה.
· 25 פריטי דפוס שונים מטעם תנועת "הכנענים" ומערכת "אלף", בהם טיוטות ונוסחים מוקדמים למצע התנועה, תקנון המרכז בהפצה פנימית, עלון פרסום שצורף לגליון מתנה של "אלף" (כולל ספח תליש להזמנת מנוי), ופריטים נוספים.
· 22 טפסי "הצהרה" - נוסח רשמי עליו נתבקשו לחתום המצטרפים לתנועה, ובו הצהרה על אימוץ האידיאולוגיה הכנענית. 14 טפסים ממולאים בכתב-יד ו-8 טפסים ריקים.
· "התחיה העברית", טיוטת מאמר או חיבור בכתב-יד, המכילה את ניצניה הרעיוניים של התנועה, הגדרות היסוד והמפנה הרעיוני שביקשה לחולל (שנות ה-40).
· 24 גליונות "אלף", כתב העת המרכזי של "הכנענים", בעריכת יונתן רטוש ואהרן אמיר. כולל גליונות א'-י"ט (נדפסו בין 1951-1953), ארבעה גליונות בלתי ממוספרים מן השנים 1971-1972, וגליון נוסף, מוקדם מן האחרים, שכפי הנראה נדפס בשנת 1949 (כולל את פרסומו הראשון של עמוס קינן, הסיפור "הנוטר הממושקף עם הקרבינה").
· "רשיון להוצאת עיתון", הרשיון המקורי שניתן להפצת "אלף" מידי מדינת ישראל, מיום 27.3.1950.
· 37 פריטי נייר שונים, בכתב יד, הנוגעים למערכת העיתון ולתנועת "העברים הצעירים". סיכומי פגישות, פרטיהם האישיים של חברי התנועה, חילוקי דעות אידאולוגיים, ניסוחים מוקדמים למצע התנועה ותיעוד נוסף על גבי פתקאות ומסמכים שונים.
· 80 מכתבים וטיוטות, מתוך התכתבויות בין מערכת העיתון "אלף" (בעיקר אהרן אמיר) לבין אנשי רוח שונים. ביניהם: מכתב לאהרן אמיר מאת גרשום שוקן, על נייר מכתבים רשמי של עיתון "הארץ" (1950), הדן באפשרות של שיתופי פעולה ספרותיים בין השניים; העתקי פניית מערכת "אלף" אל העיתונים "ידיעות אחרונות" ו-"מעריב", בתגובה לפרסומים כוזבים ואי דיוקים על תנועת "הכנענים"; מכתב משנת 1950, מאת איש מחתרת הלח"י (חתום "איש לח"י לשעבר"), הדן בזיקות ובפערים האידאולוגים שבין תנועת הלח"י לבין "הכנענים"; מכתב תגובה זועם, לא חתום, הכתוב לשון גסה ומשתלחת, בעקבות מאמר שפרסם בעיתון זאב חנון; העתק בקשה שנשלחה בשנת 1949 לרקטור האוניברסיטה העברית, לאפשר ליונתן רטוש לשאת הרצאת-אורח באוניברסיטה; ועוד.
· שתי כרזות פרסום לגליונות "אלף" (ינואר וספטמבר 1951), וכרוז פרסום קטן.
· כ-140 גזירי עיתונים, בהם נדפסו כתבות אודות תנועת "הכנענים" וחבריה, מהשנים 1951-1952.
ופריטים נוספים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי בינוני-טוב. סימני קיפול, כתמים, קמטים וקרעים קלים בחלק מהפריטים. נקבי תיוק במספר פריטים. בפריטים אחדים קרעים חסרים, ללא נזק לכיתוב.
תנועת "העברים הצעירים" או "הכנענים" (לפנים "הוועד לגיבוש הנוער העברי"), היתה תנועה אידיאולוגית-תרבותית אשר השפיעה רבות על המחשבה הפוליטית, האמנות, הספרות וחיי הרוח בארץ ישראל ובמדינת ישראל הצעירה. אנשיה ניסו למתוח קו ישיר בין העמים שחיו בארץ ישראל באלף השני לפני הספירה, ובין העם העברי בארץ ישראל במאה העשרים, ובתוך כך לכונן תרבות חדשה-ישנה ולהתנתק מהמסורת היהודית. השם "כנענים" ניתן לקבוצה, מתוך אירוניה מסוימת, על ידי המשורר אברהם שלונסקי.
כתב-העת "אלף" מטעם תנועת "העברים הצעירים" ראה אור ונערך בידי אהרן אמיר ויונתן רטוש בשיתוף עם חברי התנועה ומקורביה: עדיה חורון (ע. ג. חורון), עמוס קינן, בנימין תמוז ואחרים.
בין הפריטים:
· "כתב אל הנוער העברי", המניפסט של תנועת "הכנענים" משנת תש"ד (1943), אשר חובר בידי יונתן רטוש, וניסח את ראשית משנתה הרעיונית-אידאולוגית של התנועה.
· 25 פריטי דפוס שונים מטעם תנועת "הכנענים" ומערכת "אלף", בהם טיוטות ונוסחים מוקדמים למצע התנועה, תקנון המרכז בהפצה פנימית, עלון פרסום שצורף לגליון מתנה של "אלף" (כולל ספח תליש להזמנת מנוי), ופריטים נוספים.
· 22 טפסי "הצהרה" - נוסח רשמי עליו נתבקשו לחתום המצטרפים לתנועה, ובו הצהרה על אימוץ האידיאולוגיה הכנענית. 14 טפסים ממולאים בכתב-יד ו-8 טפסים ריקים.
· "התחיה העברית", טיוטת מאמר או חיבור בכתב-יד, המכילה את ניצניה הרעיוניים של התנועה, הגדרות היסוד והמפנה הרעיוני שביקשה לחולל (שנות ה-40).
· 24 גליונות "אלף", כתב העת המרכזי של "הכנענים", בעריכת יונתן רטוש ואהרן אמיר. כולל גליונות א'-י"ט (נדפסו בין 1951-1953), ארבעה גליונות בלתי ממוספרים מן השנים 1971-1972, וגליון נוסף, מוקדם מן האחרים, שכפי הנראה נדפס בשנת 1949 (כולל את פרסומו הראשון של עמוס קינן, הסיפור "הנוטר הממושקף עם הקרבינה").
· "רשיון להוצאת עיתון", הרשיון המקורי שניתן להפצת "אלף" מידי מדינת ישראל, מיום 27.3.1950.
· 37 פריטי נייר שונים, בכתב יד, הנוגעים למערכת העיתון ולתנועת "העברים הצעירים". סיכומי פגישות, פרטיהם האישיים של חברי התנועה, חילוקי דעות אידאולוגיים, ניסוחים מוקדמים למצע התנועה ותיעוד נוסף על גבי פתקאות ומסמכים שונים.
· 80 מכתבים וטיוטות, מתוך התכתבויות בין מערכת העיתון "אלף" (בעיקר אהרן אמיר) לבין אנשי רוח שונים. ביניהם: מכתב לאהרן אמיר מאת גרשום שוקן, על נייר מכתבים רשמי של עיתון "הארץ" (1950), הדן באפשרות של שיתופי פעולה ספרותיים בין השניים; העתקי פניית מערכת "אלף" אל העיתונים "ידיעות אחרונות" ו-"מעריב", בתגובה לפרסומים כוזבים ואי דיוקים על תנועת "הכנענים"; מכתב משנת 1950, מאת איש מחתרת הלח"י (חתום "איש לח"י לשעבר"), הדן בזיקות ובפערים האידאולוגים שבין תנועת הלח"י לבין "הכנענים"; מכתב תגובה זועם, לא חתום, הכתוב לשון גסה ומשתלחת, בעקבות מאמר שפרסם בעיתון זאב חנון; העתק בקשה שנשלחה בשנת 1949 לרקטור האוניברסיטה העברית, לאפשר ליונתן רטוש לשאת הרצאת-אורח באוניברסיטה; ועוד.
· שתי כרזות פרסום לגליונות "אלף" (ינואר וספטמבר 1951), וכרוז פרסום קטן.
· כ-140 גזירי עיתונים, בהם נדפסו כתבות אודות תנועת "הכנענים" וחבריה, מהשנים 1951-1952.
ופריטים נוספים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי בינוני-טוב. סימני קיפול, כתמים, קמטים וקרעים קלים בחלק מהפריטים. נקבי תיוק במספר פריטים. בפריטים אחדים קרעים חסרים, ללא נזק לכיתוב.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
![Der Judenstaat, Versuch Einer Modernen Lösung Der Judenfrage [מדינת היהודים, ניסיון של פתרון מודרני לשאלת היהודים], מאת](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale53-public/142.jpg "תיאודור הרצל - מדינת היהודים - מהדורה הראשונה, עם העטיפה המקורית")
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $21,250
כולל עמלת קונה
Der Judenstaat, Versuch Einer Modernen Lösung Der Judenfrage [מדינת היהודים, ניסיון של פתרון מודרני לשאלת היהודים], מאת תיאודור הרצל. הוצאת M. Breitenstein. וינה-לייפציג, 1896. גרמנית. מהדורה ראשונה. נדפסה ב-300 עותקים.
"מדינת היהודים: ניסיון של פתרון מודרני לשאלת היהודים". ספרו המפורסם של הרצל, בו הוא מציג את בעיית היהודים ואת הצורך בפתרון מדיני-לאומי. עותק זה כולל את עטיפת הנייר המקורית.
86 עמ', 24 ס"מ. מצב טוב. גליונות לא חתוכים. קרעים קלים וקמטים בשולי הדפים. מעט כתמים (רובם על העטיפה ובעמוד השער). שולי דף השער ומספר דפים אחרים מעט כהים. קמטים בעטיפה. העטיפה הקדמית מנותקת חלקית.
"מדינת היהודים: ניסיון של פתרון מודרני לשאלת היהודים". ספרו המפורסם של הרצל, בו הוא מציג את בעיית היהודים ואת הצורך בפתרון מדיני-לאומי. עותק זה כולל את עטיפת הנייר המקורית.
86 עמ', 24 ס"מ. מצב טוב. גליונות לא חתוכים. קרעים קלים וקמטים בשולי הדפים. מעט כתמים (רובם על העטיפה ובעמוד השער). שולי דף השער ומספר דפים אחרים מעט כהים. קמטים בעטיפה. העטיפה הקדמית מנותקת חלקית.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $3,000
לא נמכר
שבעה ספרים מאת פרנץ קפקא, במהדורותיהם הראשונות, נתונים בכריכות המקוריות. הוצאות "Kurt Wolf" ו-"Die Schmiede". ברלין, מינכן ולייפציג, 1913-1924. גרמנית.
פרנץ קפקא (1883-1924), נחשב בעיני רבים לגדול הסופרים בשפה הגרמנית במאה ה-20. בספריו, סיפוריו ורשימותיו, היטיב לתאר את מצוקת החיים בחברה המודרנית, את האווירה הקודרת באירופה שבין מלחמות העולם, ואת מורכבות רקעו היהודי.
קפקא מיעט מאוד לפרסם בחייו, ולמעט חוג מצומצם של מכרים ואנשי ספר, נותר אלמוני כמעט לחלוטין. בשנת 1912 הציג ידידו מקס ברוד את כתביו בפני המו"ל קורט וולף (שבהוצאתו נדפסו כתביהם הראשונים של פרנץ וורפל, אכסל מונתה, ואחרים), והלה התרשם והחליט להוציאם לאור.
יחסו המורכב של קפקא ליצירתו משתקף היטב בחוברות צנועות אלה, שמחברן ראה לנכון לפרסם בהן מעט מאוד מסיפוריו, אך ביקש להדפיסם באותיות גדולות ככל האפשר, על מנת שיידמו לספר שלם (ספר שכמותו שאף להוציא כל חייו). באחרית ימיו הכריעה הסלידה שחש קפקא כלפי יצירתו, והוא ביקש שהחוברות שנדפסו ייאספו ויושמדו.
1-2. Der Heizer [המסיק]. הוצאת Kurt Wolff, לייפציג, 1913. מהדורה ראשונה. שני עותקים.
46, [1] עמ', 21.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. פגמים קלים בעטיפות.
3. Das Urteil [גזר הדין]. הוצאת Kurt Wolff, לייפציג, 1916. מהדורה ראשונה.
28, [2] עמ', 21.5 ס"מ. גוף הספר במצב טוב, עם כתמים. העטיפה במצב בינוני-גרוע: עטיפה קדמית מנותקת. קרעים חסרים.
4. Ein Landarzt [רופא כפרי]. הוצאת Kurt Wolff, מינכן ולייפציג, 1919. מהדורה ראשונה.
[4], 189, [2] עמ', 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. פגמים בכריכה. תו-ספר.
5. In der Strafkolonie [במושבת העונשין]. הוצאת Kurt Wolff, לייפציג, 1919. מהדורה ראשונה. מהדורה נאה, שנדפסה ב-1000 עותקים, על נייר איכותי. כריכה מחופה נייר שיש, עם שדרת עור וסימניה.
68, [2] עמ', 22.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. פגמים בשדרה ובפינות הכריכה. תו ספר.
6-7. Ein Hungerkünstler [אמן צום]. הוצאת Die Schmiede, ברלין, 1924. מהדורה ראשונה. נתפרסם לראשונה במגזין הספרות "Neue Rundschau", בשנת 1922. ספרו הראשון של קפקא שפורסם לאחר מותו. שני עותקים: אחד בכריכת קרטון ואחד בכריכה מחופה בד.
85, [2] עמ', 22.5 ס"מ. מצב טוב. שדרה חסרה בכריכת הקרטון. תו-ספר בכרך המחופה בד.
פרנץ קפקא (1883-1924), נחשב בעיני רבים לגדול הסופרים בשפה הגרמנית במאה ה-20. בספריו, סיפוריו ורשימותיו, היטיב לתאר את מצוקת החיים בחברה המודרנית, את האווירה הקודרת באירופה שבין מלחמות העולם, ואת מורכבות רקעו היהודי.
קפקא מיעט מאוד לפרסם בחייו, ולמעט חוג מצומצם של מכרים ואנשי ספר, נותר אלמוני כמעט לחלוטין. בשנת 1912 הציג ידידו מקס ברוד את כתביו בפני המו"ל קורט וולף (שבהוצאתו נדפסו כתביהם הראשונים של פרנץ וורפל, אכסל מונתה, ואחרים), והלה התרשם והחליט להוציאם לאור.
יחסו המורכב של קפקא ליצירתו משתקף היטב בחוברות צנועות אלה, שמחברן ראה לנכון לפרסם בהן מעט מאוד מסיפוריו, אך ביקש להדפיסם באותיות גדולות ככל האפשר, על מנת שיידמו לספר שלם (ספר שכמותו שאף להוציא כל חייו). באחרית ימיו הכריעה הסלידה שחש קפקא כלפי יצירתו, והוא ביקש שהחוברות שנדפסו ייאספו ויושמדו.
1-2. Der Heizer [המסיק]. הוצאת Kurt Wolff, לייפציג, 1913. מהדורה ראשונה. שני עותקים.
46, [1] עמ', 21.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. פגמים קלים בעטיפות.
3. Das Urteil [גזר הדין]. הוצאת Kurt Wolff, לייפציג, 1916. מהדורה ראשונה.
28, [2] עמ', 21.5 ס"מ. גוף הספר במצב טוב, עם כתמים. העטיפה במצב בינוני-גרוע: עטיפה קדמית מנותקת. קרעים חסרים.
4. Ein Landarzt [רופא כפרי]. הוצאת Kurt Wolff, מינכן ולייפציג, 1919. מהדורה ראשונה.
[4], 189, [2] עמ', 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. פגמים בכריכה. תו-ספר.
5. In der Strafkolonie [במושבת העונשין]. הוצאת Kurt Wolff, לייפציג, 1919. מהדורה ראשונה. מהדורה נאה, שנדפסה ב-1000 עותקים, על נייר איכותי. כריכה מחופה נייר שיש, עם שדרת עור וסימניה.
68, [2] עמ', 22.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. פגמים בשדרה ובפינות הכריכה. תו ספר.
6-7. Ein Hungerkünstler [אמן צום]. הוצאת Die Schmiede, ברלין, 1924. מהדורה ראשונה. נתפרסם לראשונה במגזין הספרות "Neue Rundschau", בשנת 1922. ספרו הראשון של קפקא שפורסם לאחר מותו. שני עותקים: אחד בכריכת קרטון ואחד בכריכה מחופה בד.
85, [2] עמ', 22.5 ס"מ. מצב טוב. שדרה חסרה בכריכת הקרטון. תו-ספר בכרך המחופה בד.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $5,750
כולל עמלת קונה
כ-70 ספרי משפחה וחומרים שונים בנושא הגנאלוגיה של יהדות גרמניה. פרנקפורט, ברלין, בון, מנהיים, הנובר, קלן, קופנהגן, ריו דה ז'נרו, ירושלים וערים נוספות, 1879-1966 (מרביתם נדפסו עד שנות ה-30). גרמנית ומעט עברית.
עשרות ספרי משפחה, אילנות יוחסין ומסמכים שנאספו לקראת יצירת חיבורים גנאלוגיים שונים, הפורשים תמונה מפורטת של משפחות יהודיות, הרכבן וקשריהן המסועפים בגרמניה עד מלחמת העולם השנייה. האוסף כולל ספרים אודות משפחות נודעות ומפוארות לצד ספרים שנדפסו במהדורות מצומצמות או נכרכו באופן עצמאי לשימוש משפחתי.
בין הפריטים:
· ארכיון חומרים שנאסף לקראת התקנת חיבור אודות משפחת Warburg (וורבורג), מן הגדולות והמשגשגות שבמשפחות יהדות גרמניה: 28 אילנות יוחסין של ענפי המשפחה השונים, חוברת עם מפתח שמות והקדמה, חוברות מודפסות במכונת כתיבה, מכתבים ופתקאות בכתב יד.
· ספר משפחת Eger, Margolis-Kalvaryski, Simon, מלווה תרשים יוחסין מאת ד"ר מיכאל (פריץ) סימון (Friz Simon), מזכירו הפרטי של דוד בן-גוריון ומצאאצי מהר"ם פאדואה, רבי עקיבא איגר, המהרש"ל והמהר"ל מפראג.
· 13 אילנות יוחסין, מודפסים על 14 לוחות נפרדים, המתעדים את תולדות משפחת Teutsch למן 1590 ועד שנת הדפסתם, 1936. נדפסו בידי בן המשפחה אלברט (Albert Teutsch), אשר הספיק להתקין מהם את חיבורו הגנאלוגי לפני שנספה באושוויץ.
· Emmanuel I Pretender to the Throne of David, חוברת נדירה המתחקה, כביכול, אחר שושלת הצאצאים למן דוד המלך ועד "יורשו האחרון", עמנואל לבית סולניק (Emanuel Solnik). כפי הנראה, נדפסה באמצע שנות ה-40.
· ספרים אודות המשפחות: Zweig; Jolowicz; Valentin-Loewen; Katzenellenbogen; Wolf; Bruck; Birnbaum; Fleckeles; Goldsmidt-Cassel; Löwenstein-Porta; Ettlinger-Friemann-Horovitz; Heimann; Eltzbacher ואחרות.
על ספרים רבים מופיעים תיקונים, תוספות, שמות ותאריכים בכתב יד. חלק מן הפריטים אינם ב-OCLC.
רשימה מלאה תישלח לכל דורש.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. קמטים, כתמים וקרעים (ברובם קלים). פגמים בכריכות חלק מן הספרים.
עשרות ספרי משפחה, אילנות יוחסין ומסמכים שנאספו לקראת יצירת חיבורים גנאלוגיים שונים, הפורשים תמונה מפורטת של משפחות יהודיות, הרכבן וקשריהן המסועפים בגרמניה עד מלחמת העולם השנייה. האוסף כולל ספרים אודות משפחות נודעות ומפוארות לצד ספרים שנדפסו במהדורות מצומצמות או נכרכו באופן עצמאי לשימוש משפחתי.
בין הפריטים:
· ארכיון חומרים שנאסף לקראת התקנת חיבור אודות משפחת Warburg (וורבורג), מן הגדולות והמשגשגות שבמשפחות יהדות גרמניה: 28 אילנות יוחסין של ענפי המשפחה השונים, חוברת עם מפתח שמות והקדמה, חוברות מודפסות במכונת כתיבה, מכתבים ופתקאות בכתב יד.
· ספר משפחת Eger, Margolis-Kalvaryski, Simon, מלווה תרשים יוחסין מאת ד"ר מיכאל (פריץ) סימון (Friz Simon), מזכירו הפרטי של דוד בן-גוריון ומצאאצי מהר"ם פאדואה, רבי עקיבא איגר, המהרש"ל והמהר"ל מפראג.
· 13 אילנות יוחסין, מודפסים על 14 לוחות נפרדים, המתעדים את תולדות משפחת Teutsch למן 1590 ועד שנת הדפסתם, 1936. נדפסו בידי בן המשפחה אלברט (Albert Teutsch), אשר הספיק להתקין מהם את חיבורו הגנאלוגי לפני שנספה באושוויץ.
· Emmanuel I Pretender to the Throne of David, חוברת נדירה המתחקה, כביכול, אחר שושלת הצאצאים למן דוד המלך ועד "יורשו האחרון", עמנואל לבית סולניק (Emanuel Solnik). כפי הנראה, נדפסה באמצע שנות ה-40.
· ספרים אודות המשפחות: Zweig; Jolowicz; Valentin-Loewen; Katzenellenbogen; Wolf; Bruck; Birnbaum; Fleckeles; Goldsmidt-Cassel; Löwenstein-Porta; Ettlinger-Friemann-Horovitz; Heimann; Eltzbacher ואחרות.
על ספרים רבים מופיעים תיקונים, תוספות, שמות ותאריכים בכתב יד. חלק מן הפריטים אינם ב-OCLC.
רשימה מלאה תישלח לכל דורש.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. קמטים, כתמים וקרעים (ברובם קלים). פגמים בכריכות חלק מן הספרים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג