23 מכתבים בכתב-ידו של אפרים דיינארד, ממוענים אל האספן אלקן נתן אדלר. ניו-ג'רזי (ארה"ב), פרארה, אנקונה, מנטובה, סלוניקי, קונסטנטינופול, ביירות, ירושלים ורמלה. רובם מ1902-1910- בקירוב. עברית (שני מכתבים באנגלית).
מכתביו של דיינארד לאדלר עוסקים ברובם בענייני ספרים, וכוללים רשימות ספרים למכירה, תיאורי ספרים נדירים אשר מצא במסעותיו, הנחיות והערות בענייני משלוח הספרים לאדלר והתשלום עבורם, ועוד. במכתביו מתייחס דיינארד, בשפתו הייחודית, המלאה בביקורת חריפה ובהומור, גם לחיים בארה"ב ובאנגליה, לפוליטיקה ולדת, למסעותיו וביקוריו בקהילות יהודיות שונות, ועוד.
המכתבים שופכים אור על עיסוקו של דיינארד באספנות ובמסחר בספרים. מתוכן המכתבים מתברר היקף ספרייתו של דיינארד (במכתבים רבים מתייחס למשלוח תיבות מלאות ספרים; במכתב אחד אף מדובר על משלוח של 22 תיבות) וכן עושרה של הספרייה, אהבתו של דיינארד לספרים ובקיאותו הביבליוגרפית. לא פעם מזכיר ספרים וכתבי-יד עבריים יקרי ערך ויקרי המציאות, או כותב לידידו כי מצא ספר בלתי נודע.
בחלק מהמכתבים מזכיר אישים אשר רכשו ממנו ספרים, ובהם מאיר זולצברגר (Mayer, 1843-1923 Sulzberger), שופט, עסקן ציבור ומנהיג יהודי-אמריקאי אשר נמנה עם מייסדי מספר ארגונים יהודיים בארה"ב ואשר החזיק בספרייתו הפרטית ספרים עבריים רבים, נדירים ויקרי ערך.
חלק מהמכתבים נכתבו בזמן מסעותיו של דיינארד במקומות שונים ברחבי העולם - באיטליה, טורקיה, ארץ ישראל, ועוד - והוא מתאר בהם את רשמיו ממפגשים שונים ואת חיפושיו אחר כתבי-יד. כך למשל, באחד מן המכתבים מתאר ביקור בשכם: "...הלכנו ישר אל הכהן הגדול ר' יעקב בן אהרן, ואחרי אשר הראה לי את כל אוצרו הטוב... החלותי לבקשו כי יתן לי או למצער יראה לי את הס' יהושע. ענני בשבועה כי מעולם לא ראה בעיניו ספר כזה כי הס' הזה איננו קדוש להם והמה מביטים עליו רק כעל ספר היסטארי [היסטורי]...".
במכתב אחר מסכם את אחד ממסעותיו: "ולא השלמתי את מסעי, וביחוד כי לא הלכתי לכינא [סין] לחקור ולדרוש ע"ד היהודים היושבים שם משנים קדמוניות... אבל גם זאת ידעתי כי מסע כזה יגזול ממני עת רבה והוצאה גדולה. ואגודה אשר תתמוך בימין נוסע עברי אין לנו עוד, וע"כ חשבתי כי הספרים אשר אספתי המה יביאו לי עזרה במכרי אותם. אבל לפי הנראה טעיתי בחשבוני... ומה ידוה לבי בזכרי כי עד היום עוד לא התעורר אף אחד מכל המון בית ישראל לבקש את אחיו האובדים בארץ רחוקה ההיא...".
במכתב משנת 1902 מזכיר דיינארד את הקונגרס הציוני החמישי, בו השתתף אדלר, וכותב על "הרעש אשר רעשו צירי ישראל החרדים לטוב עמם", על תנועת "חיבת ציון" ועל ההתנגדות אליה: "מאשכנז יצאה החנופה ותעש את כל היהודים במערב אירופה - וביחוד את העשירים לעבדי עבדים נבזים ושפלים. וזאת היא הסיבה האחת אשר הרחיקה אותם מחבת ציון...".
במכתב אחר כותב כך על ארה"ב: "...הנה כי כן לא יחסר לנו תחת שמי קאלומבוס [קולומבוס] מאומה נגד אירופה הגאיונה הבלה. לא כסף ולא חפצים וספרים עתיקים. רק הדבר הקטן האחד 'אנשים-ויהודים' אף כי יש בנו ת"ל [תודה לאל] גם שני אלה. אבל האנשים אינם יהודים, והיהודים אינם אנשים. 'ויהודי בביתו ואיש בצאתו' כדת משה (מענדעלזאהן), ר"ל להיות צבוע ונוכל, ת"ל עוד לא נולדו על אדמת יענקי דודעל...".
אפרים דיינארד (1846-1930) - ביבליוגרף וסופר עברי, אספן ספרים וסוחר ספרים; מגדולי הביבליוגרפים העבריים של העת החדשה; היסטוריון ופולמוסן, אשר נחשב לדמות צבעונית ומרתקת. דיינארד נולד בעיר שוסמאקן (כיום, Valdemārpil, לטביה). מגיל צעיר הרבה במסעות ברחבי העולם, בהם חקר קהילות יהודיות שונות, ואסף ספרים וכתבי-יד עבריים. בשנות השמונים של המאה ה-19 החזיק בית מסחר לספרים באודסה. בשנת 1888 היגר לארה"ב, שם עסק במסחר בספרים, ובין היתר ניסה להקים מושבה יהודית חקלאית במדינת נבדה. לאחר שנסיונו זה נכשל, היגר לארץ ישראל בשנת 1913 והתיישב ברמלה. גם שם פעל להקמת מושבה יהודית חקלאית, אך בשנת 1916 גורש בידי הטורקים, ונאלץ לחזור לארה"ב.
אוספיו העשירים של דיינארד שימשו להקמת מחלקות לספרים עבריים בספריות הגדולות בארה"ב, והקטלוגים של ספריו היוו בסיס חשוב לחקר הספרות והתרבות העברית. דיינארד חיבר עשרות ספרים, ובהם ספרי מחקר וספרי פולמוס חריפים (נגד הנצרות, נגד החסידות, ועוד). דיינארד נחשב לסופר פרובוקטיבי, ורבים מספריו עוררו ביקורת חריפה. עם זאת, רבים מספרי הפולמוס אשר כתב נשכחו עם השנים.
נמען המכתבים - אלקן נתן אדלר (Elkan Nathan Adler, 1861-1946) היה עורך-דין, סופר ואספן ספרים וכתבי-יד עבריים יהודי-בריטי; בנו של נתן מרקוס אדלר, הרב הראשי של האימפריה הבריטית. אדלר בילה מספר שנים במסעות למזרח, תוך ביקור בקהילות יהודיות שונות. בין היתר ביקר במצרים (הוא היה בין הראשונים שחקרו את המסמכים שאוחסנו בגניזת קהיר), סוריה, פרס, הודו ותימן. במהלך נסיעותיו חיפש ספרים וכתבי-יד עבריים, ובנה במהלך השנים אוסף אשר היה לאחד מאוספי הספרים הפרטיים הגדולים בעולם.
23 מכתבים (מתוכם חמישה מכתבים על-גבי גלויות דואר) ושני קטעי מכתבים. רבים מהם נכתבו על נייר המכתבים הרשמי של דיינארד בניו-ג'רזי. מכתב אחד נכתב על נייר המכתבים של דיינארד ברמלה ["גן אפרים, רמלה (ארץ ישראל) / Deinard Garden, Ramleh (Palestina)"]. המכתבים כולם, למעט אחד, כתובים בכתב-יד מרובע, ברור לקריאה.
מצורפים: שתי מעטפות הממוענות לאלקן נתן אדלר ושני דפים (נייר כחול) עם רשימות ספרים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. סימני קיפול, קרעים בחלק מהמכתבים (מכתב אחד קרוע לשניים בקו הקפל). כתמים (בחלקם כתמי רטיבות, עם מריחות דיו).