מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
מציג 109 - 120 of 165
![מנורת חנוכה. [הולנד], שנת ה'ת"י - 1650.
פליז יצוק.
מנורה מטיפוס שהיה בשימושה של הקהילה הפורטוגזית בהולנד.
בראש הדופ](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale53-public/112.jpg "מנורת חנוכה - הולנד, המאה ה-17")
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $10,000
נמכר ב: $12,500
כולל עמלת קונה
מנורת חנוכה. [הולנד], שנת ה'ת"י - 1650.
פליז יצוק.
מנורה מטיפוס שהיה בשימושה של הקהילה הפורטוגזית בהולנד.
בראש הדופן האחורית שלושה עיטורים דמויי חבצלות. בעיטור האמצעי פתח מלבני למיקום השמש (חסר), ותחתיו כתובת: "כי נר מצוה ותורה אור, ה' ת"י". בזיכים מלבניים גדולים, שקצותיהם צבוטים, ניצבים מעל אגן לאיסוף השמן.
אורך: 22 ס"מ, רוחב מירבי: 32 ס"מ. מצב כללי טוב. ללא שמש וללא דפנות צד. שבר משוקם בעיטור הימני.
מקור: אוסף ווילי לינדוור.
פליז יצוק.
מנורה מטיפוס שהיה בשימושה של הקהילה הפורטוגזית בהולנד.
בראש הדופן האחורית שלושה עיטורים דמויי חבצלות. בעיטור האמצעי פתח מלבני למיקום השמש (חסר), ותחתיו כתובת: "כי נר מצוה ותורה אור, ה' ת"י". בזיכים מלבניים גדולים, שקצותיהם צבוטים, ניצבים מעל אגן לאיסוף השמן.
אורך: 22 ס"מ, רוחב מירבי: 32 ס"מ. מצב כללי טוב. ללא שמש וללא דפנות צד. שבר משוקם בעיטור הימני.
מקור: אוסף ווילי לינדוור.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
![מנורת חנוכה. [ברמינגהם, המחצית הראשונה של המאה ה-19, 1815-1829 בקירוב].
כסף יצוק, מנוסר וחקוק; הזהבה; מתכת בהירה; פליז; מרא](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale53-public/113_1.jpg "מנורת חנוכה - ברמינגהם, המאה ה-19 - סר אדוארד ת'ומסון")
![מנורת חנוכה. [ברמינגהם, המחצית הראשונה של המאה ה-19, 1815-1829 בקירוב].
כסף יצוק, מנוסר וחקוק; הזהבה; מתכת בהירה; פליז; מרא](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale53-public/113_2.jpg "מנורת חנוכה - ברמינגהם, המאה ה-19 - סר אדוארד ת'ומסון")
![מנורת חנוכה. [ברמינגהם, המחצית הראשונה של המאה ה-19, 1815-1829 בקירוב].
כסף יצוק, מנוסר וחקוק; הזהבה; מתכת בהירה; פליז; מרא](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale53-public/113_3.jpg "מנורת חנוכה - ברמינגהם, המאה ה-19 - סר אדוארד ת'ומסון")
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $30,000
נמכר ב: $62,500
כולל עמלת קונה
מנורת חנוכה. [ברמינגהם, המחצית הראשונה של המאה ה-19, 1815-1829 בקירוב].
כסף יצוק, מנוסר וחקוק; הזהבה; מתכת בהירה; פליז; מראה; אבני-חן. חתום (חותמת יצרן בלבד: ET).
דגם יוצא דופן (וכפי הנראה - יחיד מסוגו) המורכב ממספר חלקים שנוצרו בטכניקות שונות, ושולבו יחדיו לכדי יצירה אחת.
הבסיס מעוצב בצורת פסנתר כנף הניצב על שלוש רגליים כדוריות. בחזית הבסיס ממוקמת שורת הבזיכים, המורכבת מכלי קיבול צר ואלגנטי (נשלף), שבשמונת חריריו שמונה בזיכים עדינים וקטנים בעלי צורה קונית (נשלפים אף הם). על דפנות הפסנתר ועל חלקו העליון חקוקים עיטורים בדגמים צמחיים וכן עיטורים דמויי קשקשים.
אל חלקו העליון של הבסיס מוברג עיטור ובו עלים ופרחים עדינים, בהם משולבות ארבע דמויות בעלות זנבות-דג ארוכים. בחזית משולבת במרכז מראה משולשת שבראשה אבן-חן, ובגב משולב מדליון סגלגל, עליו נחקק הכיתוב "ל-ק תי"ב".
מעל העיטור הנ"ל, על בסיס סגלגל בו משולבת אבן-חן נוספת, ניצבת דמותו של משה רבנו (יצוקה ממתכת בהירה) - בשמאלו אוחז משה בלוחות הברית, ובימינו תלויה שרשרת, שבקצה תלוי השמש (עשוי פליז), המעוצב כנר שמן. על ראשו של משה זורחות שתי קרניים. על דמותו של משה חוֹפֶה עיטור שבראשו כתר וזוג עמודים.
בצדו האחורי של הבסיס מופיעות שתי חותמות זעירות, של הצורף סר אדוארד ת'ומסון (Edward Thomason, c. 1772-1849), אשר פעל בברמינגהם, אנגליה, החל משנת 1793 ועד שנת 1835 בקירוב. בשנת 1832 הוענק לו תואר אבירות מטעם המלך ויליאם הרביעי. לא ידועות עבודות יודאיקה אחרות מעשה ידיו של ת'ומסון.
בחלקו הפנימי של הבסיס מודבקת תוית נייר, עם שמו של הפילנתרופ ואיש העסקים סלימאן דוד ששון (1841-1894), אביו של האספן הנודע דוד סלימאן ששון, שהשאיל את החנוכיה שלפנינו לתערוכה שנערכה בגלריה וייטצא'פל בלונדון בשנת 1906.
גובה: 26 ס"מ, רוחב: 21.5 ס"מ. מצב כללי טוב. מספר חיבורים רופפים, הלחמות ותיקוני-הלחמה ישנים.
תערוכה: Exhibition of Jewish art and antiquities, Whitechapel Art Gallery, [לונדון, 1906].
ספרות: Whitechapel Art Gallery, Exhibition of Jewish art and antiquities, Catalogue , [לונדון, 1906], פריט מס' 167.
מקור: אוסף משפחת ששון.
כסף יצוק, מנוסר וחקוק; הזהבה; מתכת בהירה; פליז; מראה; אבני-חן. חתום (חותמת יצרן בלבד: ET).
דגם יוצא דופן (וכפי הנראה - יחיד מסוגו) המורכב ממספר חלקים שנוצרו בטכניקות שונות, ושולבו יחדיו לכדי יצירה אחת.
הבסיס מעוצב בצורת פסנתר כנף הניצב על שלוש רגליים כדוריות. בחזית הבסיס ממוקמת שורת הבזיכים, המורכבת מכלי קיבול צר ואלגנטי (נשלף), שבשמונת חריריו שמונה בזיכים עדינים וקטנים בעלי צורה קונית (נשלפים אף הם). על דפנות הפסנתר ועל חלקו העליון חקוקים עיטורים בדגמים צמחיים וכן עיטורים דמויי קשקשים.
אל חלקו העליון של הבסיס מוברג עיטור ובו עלים ופרחים עדינים, בהם משולבות ארבע דמויות בעלות זנבות-דג ארוכים. בחזית משולבת במרכז מראה משולשת שבראשה אבן-חן, ובגב משולב מדליון סגלגל, עליו נחקק הכיתוב "ל-ק תי"ב".
מעל העיטור הנ"ל, על בסיס סגלגל בו משולבת אבן-חן נוספת, ניצבת דמותו של משה רבנו (יצוקה ממתכת בהירה) - בשמאלו אוחז משה בלוחות הברית, ובימינו תלויה שרשרת, שבקצה תלוי השמש (עשוי פליז), המעוצב כנר שמן. על ראשו של משה זורחות שתי קרניים. על דמותו של משה חוֹפֶה עיטור שבראשו כתר וזוג עמודים.
בצדו האחורי של הבסיס מופיעות שתי חותמות זעירות, של הצורף סר אדוארד ת'ומסון (Edward Thomason, c. 1772-1849), אשר פעל בברמינגהם, אנגליה, החל משנת 1793 ועד שנת 1835 בקירוב. בשנת 1832 הוענק לו תואר אבירות מטעם המלך ויליאם הרביעי. לא ידועות עבודות יודאיקה אחרות מעשה ידיו של ת'ומסון.
בחלקו הפנימי של הבסיס מודבקת תוית נייר, עם שמו של הפילנתרופ ואיש העסקים סלימאן דוד ששון (1841-1894), אביו של האספן הנודע דוד סלימאן ששון, שהשאיל את החנוכיה שלפנינו לתערוכה שנערכה בגלריה וייטצא'פל בלונדון בשנת 1906.
גובה: 26 ס"מ, רוחב: 21.5 ס"מ. מצב כללי טוב. מספר חיבורים רופפים, הלחמות ותיקוני-הלחמה ישנים.
תערוכה: Exhibition of Jewish art and antiquities, Whitechapel Art Gallery, [לונדון, 1906].
ספרות: Whitechapel Art Gallery, Exhibition of Jewish art and antiquities, Catalogue , [לונדון, 1906], פריט מס' 167.
מקור: אוסף משפחת ששון.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $10,000
נמכר ב: $18,750
כולל עמלת קונה
גביע מפואר לחג הפסח, מעשה ידי וילמוש פרקשהאזי פישר (Vilmos Farkasházi-Fischer). קלוז' (קולוז'וואר), 1881.
פורצלן; אמייל.
גביע פורצלן מעוטר בצבעים עזים. הבסיס והשפה מעוטרים בפרחים זהובים הכלואים בין קווים, על רקע כתום, ובעיטורים צמחיים. גוף הגביע מעוטר בלבנים כתומות ולבנות על רקע כחול, עם עיטורי פרחים, קווים ונקודות. פס כחול מעטר את שפת הגביע בחלקו הפנימי, ועליו עיגולים עם צורות גיאומטריות שונות.
על גוף הגביע מופיעים שני קרטושים רוחביים עם איורים צבעוניים המתארים סצנות מערב פסח, וביניהם שני קרטושים אורכיים, באחד מהם מופיעה כתובת הקדשה (גרמנית): " "Meinen / theuern Vater! / Gewidmet / von / Eduard. / 1881" [לאבי היקר! מוקדש מאת אדוארד, 1881], ובשני כיתוב עברי: "כוס / חג הפסח / לחיים! / א'מ'ת' ו'צ'ד'ק' / לפ"ק".
בתחתית הבסיס מופיעים חתימת האמן, "Fischer Vilmos, Kolozsvértt" [פישר וילמוש, קולוז'וואר] ורישום נוסף מעשה ידיו: "Zur Erinerung am mein Siebenbürger geschaftsreise" [למזכרת, מנסיעת העסקים שלי לזיבנבירגר (הסקסונים הטרנסילבניים), 1881].
האמן וילמוש פישר נולד בטָטָה (Tata), הונגריה, בשנת 1839, לאביו, Mór Fischer, מייסדו של מפעל הפורצלן הידוע "הֶרֶנְד" (Herend), שזכה להצלחה רבה ברחבי העולם. בגיל צעיר התמנה וילמוש לאחראי על מלאכת העיטור והצביעה במפעל, והנהיג כמה מהמסורות העיטוריות של "הרנד" במחצית השניה של המאה ה-19. בין היתר, עמד וילמוש בראש הקהילה הניאולוגית של עירו, קלוז'. נפטר בבודפשט בשנת 1921. עבודותיו מוצגות במוזיאון היהודי של בודפשט. גובה: 13 ס"מ. קוטר השפה: 8 ס"מ. שברים במספר מקומות, משוקמים שיקום מקצועי.
ספרות: The Jewish Museum of Budapest, Ilona Benoschofsky and Alexander Schieber (editors, בודפשט, 1987, עמ' 36; עמ' 133-134.
פורצלן; אמייל.
גביע פורצלן מעוטר בצבעים עזים. הבסיס והשפה מעוטרים בפרחים זהובים הכלואים בין קווים, על רקע כתום, ובעיטורים צמחיים. גוף הגביע מעוטר בלבנים כתומות ולבנות על רקע כחול, עם עיטורי פרחים, קווים ונקודות. פס כחול מעטר את שפת הגביע בחלקו הפנימי, ועליו עיגולים עם צורות גיאומטריות שונות.
על גוף הגביע מופיעים שני קרטושים רוחביים עם איורים צבעוניים המתארים סצנות מערב פסח, וביניהם שני קרטושים אורכיים, באחד מהם מופיעה כתובת הקדשה (גרמנית): " "Meinen / theuern Vater! / Gewidmet / von / Eduard. / 1881" [לאבי היקר! מוקדש מאת אדוארד, 1881], ובשני כיתוב עברי: "כוס / חג הפסח / לחיים! / א'מ'ת' ו'צ'ד'ק' / לפ"ק".
בתחתית הבסיס מופיעים חתימת האמן, "Fischer Vilmos, Kolozsvértt" [פישר וילמוש, קולוז'וואר] ורישום נוסף מעשה ידיו: "Zur Erinerung am mein Siebenbürger geschaftsreise" [למזכרת, מנסיעת העסקים שלי לזיבנבירגר (הסקסונים הטרנסילבניים), 1881].
האמן וילמוש פישר נולד בטָטָה (Tata), הונגריה, בשנת 1839, לאביו, Mór Fischer, מייסדו של מפעל הפורצלן הידוע "הֶרֶנְד" (Herend), שזכה להצלחה רבה ברחבי העולם. בגיל צעיר התמנה וילמוש לאחראי על מלאכת העיטור והצביעה במפעל, והנהיג כמה מהמסורות העיטוריות של "הרנד" במחצית השניה של המאה ה-19. בין היתר, עמד וילמוש בראש הקהילה הניאולוגית של עירו, קלוז'. נפטר בבודפשט בשנת 1921. עבודותיו מוצגות במוזיאון היהודי של בודפשט. גובה: 13 ס"מ. קוטר השפה: 8 ס"מ. שברים במספר מקומות, משוקמים שיקום מקצועי.
ספרות: The Jewish Museum of Budapest, Ilona Benoschofsky and Alexander Schieber (editors, בודפשט, 1987, עמ' 36; עמ' 133-134.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
![תחריט "פופ-אפ" (דיורמה) המתאר את חנוכת בית הכנסת הפורטוגזי באמשטרדם. [Martin Engelbrecht, אוגסבורג, 1730 בקירוב].](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale53-public/115_1.jpg "תחריט \"פופ-אפ\" תלת-ממדי ייחודי - דיורמה של חנוכת בית הכנסת הפורטוגזי ב")
![תחריט "פופ-אפ" (דיורמה) המתאר את חנוכת בית הכנסת הפורטוגזי באמשטרדם. [Martin Engelbrecht, אוגסבורג, 1730 בקירוב].](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale53-public/115_2.jpg "תחריט \"פופ-אפ\" תלת-ממדי ייחודי - דיורמה של חנוכת בית הכנסת הפורטוגזי ב")
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $7,500
כולל עמלת קונה
תחריט "פופ-אפ" (דיורמה) המתאר את חנוכת בית הכנסת הפורטוגזי באמשטרדם. [Martin Engelbrecht, אוגסבורג, 1730 בקירוב].
תחריט; צבע מים; הדבקות נייר וקרטון.
תחריט "פופ-אפ" ייחודי, צבוע ביד, המתאר את אירוע חנוכת בית הכנסת הספרדי-פורטוגזי באמשטרדם (נחנך בשנת 1675); כפי הנראה, התחריט נעשה בידי I. Wachsmuht.
הדיורמה שלפנינו עשויה שש שכבות: כל שכבה כוללת תחריט (כפי הנראה, התחריטים נדפסו במיוחד לכבוד יצירה זו), המודבק על לוח קרטון. לוחות הקרטון מחוברים ביניהם בהדבקת ניירות מקופלים, המאפשרים את העמדת הדיורמה בצורה אנכית, ואת יצירת האפקט התלת-ממדי.
בשכבה הראשונה נראית חזית בית הכנסת; בשכבה השניה מופיעים הכותרת "Temple des Juifs / Juden Synagoge" וחלק מאנשי הקהילה - גברים, נשים וילדים - ולידם הוצאת ספר תורה; בשכבה השלישית מתפללים עם טליתות על ראשיהם; בשכבה הרביעית נראים הבימה, החזן, וקבוצת מתפללים; בשכבה החמישית התאספות מתפללים בלבוש מהודר, שותים יין, ועל ידם ספר תורה נוסף; בשכבה השישית נראה ארון הקודש פתוח.
20.5X18 ס"מ (מקופל). מצב כללי טוב. מספר פיסות קטנות חסרות.
תערוכה: Sanctuary & Synagogue, The Experience of the Portuguese and Ashkenazic Jews in Amsterdam, ספריית ה-JTS, ניו-יורק, אוקטובר 1998 עד ינואר 1999.
מקור: אוסף ד"ר סימון כהן.
תחריט; צבע מים; הדבקות נייר וקרטון.
תחריט "פופ-אפ" ייחודי, צבוע ביד, המתאר את אירוע חנוכת בית הכנסת הספרדי-פורטוגזי באמשטרדם (נחנך בשנת 1675); כפי הנראה, התחריט נעשה בידי I. Wachsmuht.
הדיורמה שלפנינו עשויה שש שכבות: כל שכבה כוללת תחריט (כפי הנראה, התחריטים נדפסו במיוחד לכבוד יצירה זו), המודבק על לוח קרטון. לוחות הקרטון מחוברים ביניהם בהדבקת ניירות מקופלים, המאפשרים את העמדת הדיורמה בצורה אנכית, ואת יצירת האפקט התלת-ממדי.
בשכבה הראשונה נראית חזית בית הכנסת; בשכבה השניה מופיעים הכותרת "Temple des Juifs / Juden Synagoge" וחלק מאנשי הקהילה - גברים, נשים וילדים - ולידם הוצאת ספר תורה; בשכבה השלישית מתפללים עם טליתות על ראשיהם; בשכבה הרביעית נראים הבימה, החזן, וקבוצת מתפללים; בשכבה החמישית התאספות מתפללים בלבוש מהודר, שותים יין, ועל ידם ספר תורה נוסף; בשכבה השישית נראה ארון הקודש פתוח.
20.5X18 ס"מ (מקופל). מצב כללי טוב. מספר פיסות קטנות חסרות.
תערוכה: Sanctuary & Synagogue, The Experience of the Portuguese and Ashkenazic Jews in Amsterdam, ספריית ה-JTS, ניו-יורק, אוקטובר 1998 עד ינואר 1999.
מקור: אוסף ד"ר סימון כהן.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
![כתב-יד שומרוני הכולל סידור תפילות ופיוטים למועדים. [שכם, המאות ה-18 וה-19].
בדף [88] מתוארך כתב היד לשנת 1707; המעתיק: משלמ](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale53-public/116.jpg "כתב-יד שומרוני - סידור תפילות ופיוטים למועדים, המאות ה-18-19")
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
כתב-יד שומרוני הכולל סידור תפילות ופיוטים למועדים. [שכם, המאות ה-18 וה-19].
בדף [88] מתוארך כתב היד לשנת 1707; המעתיק: משלמה בן אב זכוה הדנפי (חי בסוף המאה ה-17, עד ראשית המאה ה-18).
בדף [220] מצוין כי כתב היד הושלם בשנת 1872 על ידי הכהן הגדול יעקב בן אהרן (חי בשנים 1840-1916).
כתב היד כולל תפילות למועדי פסח: זבח פסח, שבת מועד הפסח, פיוטים הנאמרים במהלך שבעת ימי הפסח, ועוד.
בסוף כתב היד כרוכים תשעה דפים הכתובים ערבית, ובהם מתוארת עלייה לרגל לזבוח זבח פסח בחג המצות, וסיפור על סערות וגשמים שהיו בשנת 1872.
[225] דף, 21 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. נקבי תילוע רבים. קרעים וכתמים. כריכת עור חדשה.
בדף [88] מתוארך כתב היד לשנת 1707; המעתיק: משלמה בן אב זכוה הדנפי (חי בסוף המאה ה-17, עד ראשית המאה ה-18).
בדף [220] מצוין כי כתב היד הושלם בשנת 1872 על ידי הכהן הגדול יעקב בן אהרן (חי בשנים 1840-1916).
כתב היד כולל תפילות למועדי פסח: זבח פסח, שבת מועד הפסח, פיוטים הנאמרים במהלך שבעת ימי הפסח, ועוד.
בסוף כתב היד כרוכים תשעה דפים הכתובים ערבית, ובהם מתוארת עלייה לרגל לזבוח זבח פסח בחג המצות, וסיפור על סערות וגשמים שהיו בשנת 1872.
[225] דף, 21 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. נקבי תילוע רבים. קרעים וכתמים. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $15,000
לא נמכר
"יהודית", תבליט קרמיקה יצוק, מעשה ידי בוריס שץ. חתום (במונוגרמה: B.S.i ובהטבעת שם בית היציקה מאחור) ומתואר. [ברלין, 1905 בקירוב].
התבליט שייך לקבוצת התבליטים אשר יצק שץ בשנת 1905 בבית היציקה הידוע "H. Gladenbeck & Sohn", בתקופה בה התגורר בברלין (אצל אפרים משה ליליאן).
דמותה של יהודית, בת העשירים יפת התואר מבית חשמונאי, שהצילה בתושייתה ובאומץ ליבה את תושבי יהודה בהרגה את הולופרנס, שר הצבא האשורי של נבוכדנצר, מופיעה בכמה מעבודותיו המוקדמות של שץ. בתבליט שלפנינו מתוארת דמותה בצדודית, כשהיציקה האיכותית משווה לתווי פניה ארשת עצמתית, ולבגדיה ולתכשיטים המעטרים את ראשה נופך מפואר ומכובד.
תבליט 64.5X38 ס"מ, מוברג למסגרת עץ 71.5X43.5 ס"מ. מצב טוב.
ספרות: בוריס שץ, כוהן אמנות, חזונו ויצירתו של אבי האמנות הישראלית, מאת יגאל צלמונה. מוזיאון ישראל, ירושלים, 2006, עמ' 53 (מצולם).
התבליט שייך לקבוצת התבליטים אשר יצק שץ בשנת 1905 בבית היציקה הידוע "H. Gladenbeck & Sohn", בתקופה בה התגורר בברלין (אצל אפרים משה ליליאן).
דמותה של יהודית, בת העשירים יפת התואר מבית חשמונאי, שהצילה בתושייתה ובאומץ ליבה את תושבי יהודה בהרגה את הולופרנס, שר הצבא האשורי של נבוכדנצר, מופיעה בכמה מעבודותיו המוקדמות של שץ. בתבליט שלפנינו מתוארת דמותה בצדודית, כשהיציקה האיכותית משווה לתווי פניה ארשת עצמתית, ולבגדיה ולתכשיטים המעטרים את ראשה נופך מפואר ומכובד.
תבליט 64.5X38 ס"מ, מוברג למסגרת עץ 71.5X43.5 ס"מ. מצב טוב.
ספרות: בוריס שץ, כוהן אמנות, חזונו ויצירתו של אבי האמנות הישראלית, מאת יגאל צלמונה. מוזיאון ישראל, ירושלים, 2006, עמ' 53 (מצולם).
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
![32 קמיעות. פרס וסביבותיה, [המאה ה-19 עד ראשית המאה ה-20].
כסף; כסף נמוך; פליז; נחושת; ברזל.
אוסף מגוון של קמיעות מפרס, המי](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale53-public/118_1.jpg "אוסף קמיעות גדול - פרס")
![32 קמיעות. פרס וסביבותיה, [המאה ה-19 עד ראשית המאה ה-20].
כסף; כסף נמוך; פליז; נחושת; ברזל.
אוסף מגוון של קמיעות מפרס, המי](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale53-public/118_2.jpg "אוסף קמיעות גדול - פרס")
![32 קמיעות. פרס וסביבותיה, [המאה ה-19 עד ראשית המאה ה-20].
כסף; כסף נמוך; פליז; נחושת; ברזל.
אוסף מגוון של קמיעות מפרס, המי](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale53-public/118_3.jpg "אוסף קמיעות גדול - פרס")
![32 קמיעות. פרס וסביבותיה, [המאה ה-19 עד ראשית המאה ה-20].
כסף; כסף נמוך; פליז; נחושת; ברזל.
אוסף מגוון של קמיעות מפרס, המי](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale53-public/118_4.jpg "אוסף קמיעות גדול - פרס")
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $10,000
לא נמכר
32 קמיעות. פרס וסביבותיה, [המאה ה-19 עד ראשית המאה ה-20].
כסף; כסף נמוך; פליז; נחושת; ברזל.
אוסף מגוון של קמיעות מפרס, המייצג מגוון רחב של צורות, נוסחים וסגנונות שרווחו בקמיעות פרסיים במאה ה-19:
1-10. עשרה קמיעות מלבניים, רובם עם פינות קטומות או מעוגלות ועם זוג קולבים לתליה.
11-15. חמישה קמיעות מלבניים, שחלקם העליון דמוי כיפה גלית. ארבעה מהם עם זוג קולבים לתליה, החמישי בעל קולב אחד. שלושה מהקמיעות כוללים מנורת "למנצח". בצדו האחורי של אחד הקמיעות נוסף כיתוב חקוק: "טינת (?) בת מאיר סתארה" ולצדו צורת עקרב.
16-24. שמונה קמיעות עגולים וקערית זעירה עם כיתוב לשמירה. בשלושה מהקמיעות מופיעות דמויות אדם.
25. נרתיק לקמיע. בעל שמונה צלעות, עם שלושה קולבים. על שתיים מהצלעות: "--- שרח בת כאט---".
26. קמיע בצורת עלה מסוגנן, שבראשו זוג קולבים. בצדו האחורי נחקק הכיתוב "מנוור הנולדת מן מרואריד".
27. קמיע בצורת לוחית עגולה, עם ארבעה קולבים. במרכז פרח ומסביבו טקסט בשלושה מעגלים, כולל הכיתוב "לשם שאינהן הנולדת מן כורדא מב"ת".
28. קמיע בצורת לוחית עגולה, עם זוג קולבים. כיתוב חקוק בצדו האחורי: "צ"ב, בשם תלא, הנ"מ מוהר, או"ת".
29. קמיע בצורת לוחית עגולה עם שפה גלית, שבגבה זוג קולבים.
30. קמיע בצורת לוחית עגולה, מקומרת, שבגבה זוג קולבים.
31. קמיע בצורת מעוין קמור, שבגבו זוג קולבים.
32. קמיע בצורה סגלגלה, עם כיתוב לא ברור, רובו באותיות ערביות.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. בחלקם נזקי קורוזיה, סדקים, בלאי ושברים בשוליים.
כסף; כסף נמוך; פליז; נחושת; ברזל.
אוסף מגוון של קמיעות מפרס, המייצג מגוון רחב של צורות, נוסחים וסגנונות שרווחו בקמיעות פרסיים במאה ה-19:
1-10. עשרה קמיעות מלבניים, רובם עם פינות קטומות או מעוגלות ועם זוג קולבים לתליה.
11-15. חמישה קמיעות מלבניים, שחלקם העליון דמוי כיפה גלית. ארבעה מהם עם זוג קולבים לתליה, החמישי בעל קולב אחד. שלושה מהקמיעות כוללים מנורת "למנצח". בצדו האחורי של אחד הקמיעות נוסף כיתוב חקוק: "טינת (?) בת מאיר סתארה" ולצדו צורת עקרב.
16-24. שמונה קמיעות עגולים וקערית זעירה עם כיתוב לשמירה. בשלושה מהקמיעות מופיעות דמויות אדם.
25. נרתיק לקמיע. בעל שמונה צלעות, עם שלושה קולבים. על שתיים מהצלעות: "--- שרח בת כאט---".
26. קמיע בצורת עלה מסוגנן, שבראשו זוג קולבים. בצדו האחורי נחקק הכיתוב "מנוור הנולדת מן מרואריד".
27. קמיע בצורת לוחית עגולה, עם ארבעה קולבים. במרכז פרח ומסביבו טקסט בשלושה מעגלים, כולל הכיתוב "לשם שאינהן הנולדת מן כורדא מב"ת".
28. קמיע בצורת לוחית עגולה, עם זוג קולבים. כיתוב חקוק בצדו האחורי: "צ"ב, בשם תלא, הנ"מ מוהר, או"ת".
29. קמיע בצורת לוחית עגולה עם שפה גלית, שבגבה זוג קולבים.
30. קמיע בצורת לוחית עגולה, מקומרת, שבגבה זוג קולבים.
31. קמיע בצורת מעוין קמור, שבגבו זוג קולבים.
32. קמיע בצורה סגלגלה, עם כיתוב לא ברור, רובו באותיות ערביות.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. בחלקם נזקי קורוזיה, סדקים, בלאי ושברים בשוליים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $12,000
לא נמכר
200 סכיני שחיטה לעופות ולבהמות. יצרנים שונים, [ארה"ב, פולין, גרמניה, הונגריה וישראל, המחצית השניה של המאה ה-19 עד אמצע ה-20].
אוסף עשיר הכולל סכיני שחיטה שנעשו בידי יצרנים שונים: J. / J. D. Miller, Kraut & Dohnal (ניו-יורק ושיקגו), Likker (באיה מארה), G. Grunewald, E. Wolf (גרמניה), Schulek (הונגריה), Gerlach (פולין), דב לובלינסקי (תל-אביב), ויצרנים נוספים.
הסכינים שבאוסף נבדלים אלה מאלה בזמן ייצורם, במגוון הנרתיקים והקופסאות בהם הם מאוחסנים (קופסות עץ, נרתיקי עור או פלסטיק), באיכות הפלדה ובחומרים מהם עשויות ידיות האחיזה (עץ, עצם, מתכת, פלסטיק וחומרים נוספים), ובגודלם.
יצרני סכיני השחיטה הבולטים ביותר פעלו בגרמניה, פולין, הונגריה וכן בארה"ב ובישראל, והסכינים שיצרו היו בשימושן של מרבית הקהילות היהודיות באירופה, ואף מחוצה לה (בני משפחת יצרני הסכינים לובלינסקי מספרים על סכיני שחיטה פולניים שהגיעו לקזבלנקה באמצעות שליחים של הג'וינט, ומשם התגלגלו לארץ ישראל).
חלק מהסכינים מלווים פתקים או תויות שנוספו בידי בעלי האוסף, המתארים את מקורם. ביניהם, שלשה סכינים שהיו שייכים לשוחט ר' גוניק אברהם השוחט, מבוטושאן, רומניה; סכין שהיה שייך לשוחט מיכל וילניץ מקהילת לונדון (1890); סכין המתוארכת לשנת 1800, ועוד.
האוסף כולל: · 61 סכיני שחיטה לעופות (36 מהם עם נרתיק ו-25 ללא נרתיק). · 87 סכיני שחיטה לבהמה גסה (63 מהם עם נרתיק ו-24 ללא נרתיק). · 46 סכיני שחיטה לבהמה דקה (10 מהם עם נרתיק ו-36 ללא נרתיק). · 6 סכינים הנתונים יחד בקופסת עץ (שניים לבהמה גסה, שניים לבהמה דקה ושניים לעופות).
מקור הסכינים שלפנינו באוסף דב לובלינסקי, ממשפחת יצרני הסכינים לובלינסקי, שהקימה את בית המלאכה המשפחתי להשחזה ולייצור סכינים עוד בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה. במשך שנים רבות נהגו בני משפחת לובלינסקי להעניק סכיני שחיטה חדשים, תמורת מסירת סכיני השחיטה הישנים, שהחלידו ויצאו מכלל שימוש. כך נוצר האוסף המרשים שלפנינו, המייצג מגוון מוצאים, יצרנים ותקופות ייצור של סכיני שחיטה.
גודל ומצב משתנים. חלקם חלודים. מספר סכינים ללא חיפוי על ידית האחיזה, או עם פגמים בידית האחיזה. חלק מהקופסות פגומות.
אוסף עשיר הכולל סכיני שחיטה שנעשו בידי יצרנים שונים: J. / J. D. Miller, Kraut & Dohnal (ניו-יורק ושיקגו), Likker (באיה מארה), G. Grunewald, E. Wolf (גרמניה), Schulek (הונגריה), Gerlach (פולין), דב לובלינסקי (תל-אביב), ויצרנים נוספים.
הסכינים שבאוסף נבדלים אלה מאלה בזמן ייצורם, במגוון הנרתיקים והקופסאות בהם הם מאוחסנים (קופסות עץ, נרתיקי עור או פלסטיק), באיכות הפלדה ובחומרים מהם עשויות ידיות האחיזה (עץ, עצם, מתכת, פלסטיק וחומרים נוספים), ובגודלם.
יצרני סכיני השחיטה הבולטים ביותר פעלו בגרמניה, פולין, הונגריה וכן בארה"ב ובישראל, והסכינים שיצרו היו בשימושן של מרבית הקהילות היהודיות באירופה, ואף מחוצה לה (בני משפחת יצרני הסכינים לובלינסקי מספרים על סכיני שחיטה פולניים שהגיעו לקזבלנקה באמצעות שליחים של הג'וינט, ומשם התגלגלו לארץ ישראל).
חלק מהסכינים מלווים פתקים או תויות שנוספו בידי בעלי האוסף, המתארים את מקורם. ביניהם, שלשה סכינים שהיו שייכים לשוחט ר' גוניק אברהם השוחט, מבוטושאן, רומניה; סכין שהיה שייך לשוחט מיכל וילניץ מקהילת לונדון (1890); סכין המתוארכת לשנת 1800, ועוד.
האוסף כולל: · 61 סכיני שחיטה לעופות (36 מהם עם נרתיק ו-25 ללא נרתיק). · 87 סכיני שחיטה לבהמה גסה (63 מהם עם נרתיק ו-24 ללא נרתיק). · 46 סכיני שחיטה לבהמה דקה (10 מהם עם נרתיק ו-36 ללא נרתיק). · 6 סכינים הנתונים יחד בקופסת עץ (שניים לבהמה גסה, שניים לבהמה דקה ושניים לעופות).
מקור הסכינים שלפנינו באוסף דב לובלינסקי, ממשפחת יצרני הסכינים לובלינסקי, שהקימה את בית המלאכה המשפחתי להשחזה ולייצור סכינים עוד בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה. במשך שנים רבות נהגו בני משפחת לובלינסקי להעניק סכיני שחיטה חדשים, תמורת מסירת סכיני השחיטה הישנים, שהחלידו ויצאו מכלל שימוש. כך נוצר האוסף המרשים שלפנינו, המייצג מגוון מוצאים, יצרנים ותקופות ייצור של סכיני שחיטה.
גודל ומצב משתנים. חלקם חלודים. מספר סכינים ללא חיפוי על ידית האחיזה, או עם פגמים בידית האחיזה. חלק מהקופסות פגומות.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
![מגש גדול עם סמל משפחת ששון. [צרפת, סוף המאה ה-19].
כסף יצוק וחקוק, חתום בחותמת היצרן: G. [George] Falkenberg, ובחותמת ייצוא](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale53-public/120_1.jpg "מגש כסף גדול - סמל משפחת ששון")
![מגש גדול עם סמל משפחת ששון. [צרפת, סוף המאה ה-19].
כסף יצוק וחקוק, חתום בחותמת היצרן: G. [George] Falkenberg, ובחותמת ייצוא](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale53-public/120_2.jpg "מגש כסף גדול - סמל משפחת ששון")
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $10,000
כולל עמלת קונה
מגש גדול עם סמל משפחת ששון. [צרפת, סוף המאה ה-19].
כסף יצוק וחקוק, חתום בחותמת היצרן: G. [George] Falkenberg, ובחותמת ייצוא צרפתית.
מגש גדול ממדים. שטח הפנים מעוטר כולו בעלי אקנתוס, עלים ופרחים ודגמים גיאומטריים. במרכזו מופיע סמל האצולה של סלימאן דוד ששון (1841-1894). בראשו מתנוסס הכיתוב "אמת ואמונה" ובתחתית "Candide et Constanter". תחת שלט האצולה חקוקים ראשי תיבות שמו של הנ"ל, S.D.S..
אורך (כולל הידיות): 84 ס"מ, רוחב: 50 ס"מ. משקל: 4.3 ק"ג. מצב טוב. מעט כיפופים.
מקור: אוסף משפחת ששון.
כסף יצוק וחקוק, חתום בחותמת היצרן: G. [George] Falkenberg, ובחותמת ייצוא צרפתית.
מגש גדול ממדים. שטח הפנים מעוטר כולו בעלי אקנתוס, עלים ופרחים ודגמים גיאומטריים. במרכזו מופיע סמל האצולה של סלימאן דוד ששון (1841-1894). בראשו מתנוסס הכיתוב "אמת ואמונה" ובתחתית "Candide et Constanter". תחת שלט האצולה חקוקים ראשי תיבות שמו של הנ"ל, S.D.S..
אורך (כולל הידיות): 84 ס"מ, רוחב: 50 ס"מ. משקל: 4.3 ק"ג. מצב טוב. מעט כיפופים.
מקור: אוסף משפחת ששון.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $17,500
כולל עמלת קונה
אוסף גדול ומגוון של ספרים, חוברות ופריטי דפוס שונים, שנדפסו בדפוסי בגדאד, בין השנים תרכ"ו-תרצ"ז (1866-1937).
אוסף נדיר בהיקפו, המכיל למעלה מ-100 פריטים, בהם ספרים, חוברות, דפים בודדים ולוחות שנה. האוסף מייצג את ההיסטוריה של הדפוס העברי בבגדאד, החל מראשיתו במחצית הראשונה של המאה ה-19, ועד שנות השלושים של המאה ה-20.
מקורו של האוסף בספריית הנגיד והאספן הנודע ר' דוד ששון, והוא שימש כאחד המקורות החשובים לרישום הביבליוגרפי של דפוסי בגדאד, שהכין החוקר והביבליוגרף אברהם יערי בספרו 'הדפוס העברי בארצות המזרח' (חלק ב', ירושלים ת"ש, בגדאד). עם זאת, באוסף שלפנינו ישנם פריטים רבים שאינם מופיעים ברשימת יערי.
האוסף מכיל 115 ספרים וחוברות ו-36 לוחות שנה מודפסים. בהם 77 ספרים שנרשמו ברשימת יערי ו-19 ספרים שאינם מופיעים ביערי. האוסף כולל גם 14 מספרי בגדאד שנדפסו בליוורנו, חלקם בזיוף השער (ע"י הכיתוב "בגדאד" בשער). רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
אף על פי שבגדאד היתה אחת הקהילות היהודיות העתיקות והחשובות בארצות המזרח, לא זכתה לבית דפוס משלה עד אמצע המאה ה-19. במאה ה-18 נהגו לשלוח את הספרים להדפסה בקושטא או בליוורנו. הדפוס העברי הראשון נוסד בשנת תרכ"ו ע"י רחמים בן ראובן בן מרדכי, הספר הראשון שנדפס בדפוס בלט הוא ספר שבחי רבי חיים ויטאל (קדמו לו רק הדפסות בודדות בליטוגרפיה). לאחר מספר שנים של הפסקה נוסד הדפוס העברי מחדש ע"י רבי שלמה בכור חוצין, רב ותלמיד חכם וממנהיגי קהילת בגדאד, ולאחר מכן עבר הדפוס לבנו ר' יהושע בכור חוצין. בשנת תרס"ד נוסד בבגדאד דפוס חדש ע"י רבי עזרא ראובן דנגור, שהיה רב ושו"ב בראנגון שבבורמה ובשנת תרפ"ג התמנה ל"חכם באשי" בבגדאד. בתקופת המנדט הבריטי נוספו עוד בתי דפוס עבריים: דפוס 'אל וטנייה ישראלייה' ודפוסו של אלישע שוחט. באוסף שלפנינו ייצוג נכבד לכל בתי הדפוס, החל מהספרים הראשונים שנדפסו בבגדאד - כולל הספר הראשון: שבחי רבי חיים ויטאל, ועד הדפוסים בתקופת המנדט הבריטי. כמו כן, מכיל האוסף לוחות שנה רבים מהוצאות שונות. בחלק מהספרים הקדשות או רישומי בעלות (רובם קשורים למשפחת ששון), חלקם עם שערים שנדפסו בדיו זהובה או דפי הקדשות מודפסים.
115 ספרים וחוברות ו-36 לוחות שנה. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת ששון.
אוסף נדיר בהיקפו, המכיל למעלה מ-100 פריטים, בהם ספרים, חוברות, דפים בודדים ולוחות שנה. האוסף מייצג את ההיסטוריה של הדפוס העברי בבגדאד, החל מראשיתו במחצית הראשונה של המאה ה-19, ועד שנות השלושים של המאה ה-20.
מקורו של האוסף בספריית הנגיד והאספן הנודע ר' דוד ששון, והוא שימש כאחד המקורות החשובים לרישום הביבליוגרפי של דפוסי בגדאד, שהכין החוקר והביבליוגרף אברהם יערי בספרו 'הדפוס העברי בארצות המזרח' (חלק ב', ירושלים ת"ש, בגדאד). עם זאת, באוסף שלפנינו ישנם פריטים רבים שאינם מופיעים ברשימת יערי.
האוסף מכיל 115 ספרים וחוברות ו-36 לוחות שנה מודפסים. בהם 77 ספרים שנרשמו ברשימת יערי ו-19 ספרים שאינם מופיעים ביערי. האוסף כולל גם 14 מספרי בגדאד שנדפסו בליוורנו, חלקם בזיוף השער (ע"י הכיתוב "בגדאד" בשער). רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
אף על פי שבגדאד היתה אחת הקהילות היהודיות העתיקות והחשובות בארצות המזרח, לא זכתה לבית דפוס משלה עד אמצע המאה ה-19. במאה ה-18 נהגו לשלוח את הספרים להדפסה בקושטא או בליוורנו. הדפוס העברי הראשון נוסד בשנת תרכ"ו ע"י רחמים בן ראובן בן מרדכי, הספר הראשון שנדפס בדפוס בלט הוא ספר שבחי רבי חיים ויטאל (קדמו לו רק הדפסות בודדות בליטוגרפיה). לאחר מספר שנים של הפסקה נוסד הדפוס העברי מחדש ע"י רבי שלמה בכור חוצין, רב ותלמיד חכם וממנהיגי קהילת בגדאד, ולאחר מכן עבר הדפוס לבנו ר' יהושע בכור חוצין. בשנת תרס"ד נוסד בבגדאד דפוס חדש ע"י רבי עזרא ראובן דנגור, שהיה רב ושו"ב בראנגון שבבורמה ובשנת תרפ"ג התמנה ל"חכם באשי" בבגדאד. בתקופת המנדט הבריטי נוספו עוד בתי דפוס עבריים: דפוס 'אל וטנייה ישראלייה' ודפוסו של אלישע שוחט. באוסף שלפנינו ייצוג נכבד לכל בתי הדפוס, החל מהספרים הראשונים שנדפסו בבגדאד - כולל הספר הראשון: שבחי רבי חיים ויטאל, ועד הדפוסים בתקופת המנדט הבריטי. כמו כן, מכיל האוסף לוחות שנה רבים מהוצאות שונות. בחלק מהספרים הקדשות או רישומי בעלות (רובם קשורים למשפחת ששון), חלקם עם שערים שנדפסו בדיו זהובה או דפי הקדשות מודפסים.
115 ספרים וחוברות ו-36 לוחות שנה. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת ששון.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $10,000
נמכר ב: $17,500
כולל עמלת קונה
אוסף גדול ומגוון של פריטי דפוס, ספרים וחוברות, ולוחות שנה, שנדפסו בדפוסי בומביי שבהודו, במשך תקופה של כמאה שנה, מראשית הדפוס העברי בבומביי בשנת תר"א (1840), ועד אמצע המאה ה-20. עברית, ערבית-יהודית ומראטהי.
אוסף נדיר בהיקפו, המכיל למעלה מ-120 פריטים, בהם ספרים, חוברות, דפים בודדים ולוחות שנה.
באוסף מיוצגת ההיסטוריה של הדפוס העברי בבומביי, החל מראשיתו בשנת תר"א, והוא כולל קרוב למחצית מן הכותרים שנדפסו בבומביי, ועוד עשרות לוחות-שנה שנדפסו שם. כולל מגוון ספרים שנדפסו לקהילת "בני ישראל" בבומביי וספרי קהילת יוצאי בגדאד בעיר. חלק מן הפריטים נדפסו בדפוס רגיל וחלקם בדפוס-אבן (ליטוגרפיה).
מקורו של האוסף בספריית הנגיד והאספן הנודע ר' דוד ששון, והוא שימש כבסיס העיקרי לרישום הביבליוגרפי של דפוסי בומביי, שהכין החוקר והביבליוגרף אברהם יערי בספרו 'הדפוס העברי בארצות המזרח' (חלק ב', ירושלים ת"ש, בומביי). עם זאת, באוסף שלפנינו ישנם פריטים רבים שאינם מופיעים ברשימת יערי.
האוסף כולל 59 ספרים וקונטרסים, 5 דפים ועלונים, וכששים לוחות-שנה, בפורמטים שונים (רובם לתליה על קיר), בעברית, אנגלית ומראטהי; חלקם מאוירים.
בין הפריטים: · מחזור לימי הסליחות והתרת נדרים. בומביי, [תר"א 1841]. דפוס ליטוגרפי. הספר העברי הראשון שנדפס בבומביי. יערי, מס' 90. · הגדה של פסח עם שרח [תרגום] ערבי. בומביי, [תרט"ז 1856 בערך]. ליטוגרפיה. יערי, מס' 7. · ספר חנוך לנער. בומביי, [תרט"ז 1856 בערך]. ליטוגרפיה. יערי, מס' 9. · ספר הפזמונים. בומביי, [תרט"ז 1856]. ליטוגרפיה על נייר כחול ותכלכל. יערי, מס' 11. · שרח רות. [בומביי, תרי"ט 1859]. הספר הראשון שנדפס בדפוס רגיל בבומביי. יערי, מס' 15. · "וביום שמחתכם ובמועדיכם" - דף מודפס בליטוגרפיה. [תר"מ 1880 בערך]. יערי, מס' 23. · Prayer For the Jews in Rusia, "תפלה ליום תענית צבור... על צרת אחינו בני ישראל בארץ רוסיא...". בומביי, [תרמ"ב 1882]. יערי, מס' 104. · "תפלה להתפלל יחד כל חוסי בצל ממשלת בריטאניא". בומביי, [תרע"ד 1914]. יערי, מס' 83. · ספר יערת הדבש, אוצר השרשים וערוך, מאת רבי יחזקאל יעקב רחמים. בומביי, [תר"ן] 1890. בראש הספר נדפס במלואו ספר "שמות הצדיקים" שחיבר רבי נתן מברסלב. יערי, מס' 64. · תפלת החודש – The Daily Prayers, סידור כמנהג ק"ק ספרדים, בתרגום למראטהי. בומביי, [תרצ"ד] 1934 (יערי, מס' 142). עותק מפואר, עם הטבעה מוזהבת על הכריכה "רחל אשת דוד עזרא... Calcutta". · ועוד.
הדפוס העברי בבומביי נוסד בעקבות התפתחות שתי הקהילות היהודיות בעיר: התחיה הדתית של קהילת יהודי "בני ישראל", והקהילה השניה של יהודים יוצאי בגדאד ובראשם ר' דוד ששון. כך ניתן לחלק את הספרים שנדפסו בעיר לכאלה שנדפסו עבור "בני ישראל", וכאלה שנדפסו עבור יוצאי בגדאד. ארבעת הספרים הראשונים שנדפסו בבומביי, בין השנים תר"א-תרי"ג, נדפסו ע"י יהודים מקוצ'ין שהתיישבו בעיר, וכולם מיועדים לקהילת "בני ישראל". בשנת תרט"ו החלה "חברת בית דוד" של יהודי בגדאד להדפיס אף היא ספרים. במשך שנים רבות השתמשו בבומביי רק בטכניקת דפוס-אבן (ליטוגרפיה). אמנם בשנת תרי"ט נעשה ניסיון לייסד דפוס בלט ע"י "המחבר אותיות הצעיר בנימין יצחק אשכנזי", שחתך או יצק את האותיות בעצמו והדפיס בהן את הספר "שרח רות בלשון ערבי", אך זו היתה ההדפסה היחידה בדפוס בלט ואחריה נשארה בומביי בלי דפוס עוד עשרים ושתים שנה, עד שנת תרמ"ב. החל משנת תרמ"ב נוסדו בבומביי מספר דפוסים, העיקריים שבהם: דפוס "The Bombay Education Society's Press" שבו נדפסו גם ספרי "בני ישראל" וגם ספרי יהודי בגדאד (נוסד תרמ"ב). דפוס יחזקאל בנימין פינכר, The Anglo- Jewish and Vernacular (נוסד תרמ"ד). דפוס יחזקאל שם טוב דוד, Hebrew and English Press (נוסד תרמ"ז). דפוס יהודה דוד אשכנזי ובנו (נוסד תר"ס).
56 כותרים (ב-59 כרכים) ו-5 דפים בודדים, 61 לוחות שנה, ו-3 כרטיסים עם זמני תפילות. גודל ומצב משתנים. בחלקם פגמים או חסרון דפים. בחלקם חתימות ורישומי בעלות.
רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
מקור: אוסף משפחת ששון.
אוסף נדיר בהיקפו, המכיל למעלה מ-120 פריטים, בהם ספרים, חוברות, דפים בודדים ולוחות שנה.
באוסף מיוצגת ההיסטוריה של הדפוס העברי בבומביי, החל מראשיתו בשנת תר"א, והוא כולל קרוב למחצית מן הכותרים שנדפסו בבומביי, ועוד עשרות לוחות-שנה שנדפסו שם. כולל מגוון ספרים שנדפסו לקהילת "בני ישראל" בבומביי וספרי קהילת יוצאי בגדאד בעיר. חלק מן הפריטים נדפסו בדפוס רגיל וחלקם בדפוס-אבן (ליטוגרפיה).
מקורו של האוסף בספריית הנגיד והאספן הנודע ר' דוד ששון, והוא שימש כבסיס העיקרי לרישום הביבליוגרפי של דפוסי בומביי, שהכין החוקר והביבליוגרף אברהם יערי בספרו 'הדפוס העברי בארצות המזרח' (חלק ב', ירושלים ת"ש, בומביי). עם זאת, באוסף שלפנינו ישנם פריטים רבים שאינם מופיעים ברשימת יערי.
האוסף כולל 59 ספרים וקונטרסים, 5 דפים ועלונים, וכששים לוחות-שנה, בפורמטים שונים (רובם לתליה על קיר), בעברית, אנגלית ומראטהי; חלקם מאוירים.
בין הפריטים: · מחזור לימי הסליחות והתרת נדרים. בומביי, [תר"א 1841]. דפוס ליטוגרפי. הספר העברי הראשון שנדפס בבומביי. יערי, מס' 90. · הגדה של פסח עם שרח [תרגום] ערבי. בומביי, [תרט"ז 1856 בערך]. ליטוגרפיה. יערי, מס' 7. · ספר חנוך לנער. בומביי, [תרט"ז 1856 בערך]. ליטוגרפיה. יערי, מס' 9. · ספר הפזמונים. בומביי, [תרט"ז 1856]. ליטוגרפיה על נייר כחול ותכלכל. יערי, מס' 11. · שרח רות. [בומביי, תרי"ט 1859]. הספר הראשון שנדפס בדפוס רגיל בבומביי. יערי, מס' 15. · "וביום שמחתכם ובמועדיכם" - דף מודפס בליטוגרפיה. [תר"מ 1880 בערך]. יערי, מס' 23. · Prayer For the Jews in Rusia, "תפלה ליום תענית צבור... על צרת אחינו בני ישראל בארץ רוסיא...". בומביי, [תרמ"ב 1882]. יערי, מס' 104. · "תפלה להתפלל יחד כל חוסי בצל ממשלת בריטאניא". בומביי, [תרע"ד 1914]. יערי, מס' 83. · ספר יערת הדבש, אוצר השרשים וערוך, מאת רבי יחזקאל יעקב רחמים. בומביי, [תר"ן] 1890. בראש הספר נדפס במלואו ספר "שמות הצדיקים" שחיבר רבי נתן מברסלב. יערי, מס' 64. · תפלת החודש – The Daily Prayers, סידור כמנהג ק"ק ספרדים, בתרגום למראטהי. בומביי, [תרצ"ד] 1934 (יערי, מס' 142). עותק מפואר, עם הטבעה מוזהבת על הכריכה "רחל אשת דוד עזרא... Calcutta". · ועוד.
הדפוס העברי בבומביי נוסד בעקבות התפתחות שתי הקהילות היהודיות בעיר: התחיה הדתית של קהילת יהודי "בני ישראל", והקהילה השניה של יהודים יוצאי בגדאד ובראשם ר' דוד ששון. כך ניתן לחלק את הספרים שנדפסו בעיר לכאלה שנדפסו עבור "בני ישראל", וכאלה שנדפסו עבור יוצאי בגדאד. ארבעת הספרים הראשונים שנדפסו בבומביי, בין השנים תר"א-תרי"ג, נדפסו ע"י יהודים מקוצ'ין שהתיישבו בעיר, וכולם מיועדים לקהילת "בני ישראל". בשנת תרט"ו החלה "חברת בית דוד" של יהודי בגדאד להדפיס אף היא ספרים. במשך שנים רבות השתמשו בבומביי רק בטכניקת דפוס-אבן (ליטוגרפיה). אמנם בשנת תרי"ט נעשה ניסיון לייסד דפוס בלט ע"י "המחבר אותיות הצעיר בנימין יצחק אשכנזי", שחתך או יצק את האותיות בעצמו והדפיס בהן את הספר "שרח רות בלשון ערבי", אך זו היתה ההדפסה היחידה בדפוס בלט ואחריה נשארה בומביי בלי דפוס עוד עשרים ושתים שנה, עד שנת תרמ"ב. החל משנת תרמ"ב נוסדו בבומביי מספר דפוסים, העיקריים שבהם: דפוס "The Bombay Education Society's Press" שבו נדפסו גם ספרי "בני ישראל" וגם ספרי יהודי בגדאד (נוסד תרמ"ב). דפוס יחזקאל בנימין פינכר, The Anglo- Jewish and Vernacular (נוסד תרמ"ד). דפוס יחזקאל שם טוב דוד, Hebrew and English Press (נוסד תרמ"ז). דפוס יהודה דוד אשכנזי ובנו (נוסד תר"ס).
56 כותרים (ב-59 כרכים) ו-5 דפים בודדים, 61 לוחות שנה, ו-3 כרטיסים עם זמני תפילות. גודל ומצב משתנים. בחלקם פגמים או חסרון דפים. בחלקם חתימות ורישומי בעלות.
רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
מקור: אוסף משפחת ששון.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $6,000
נמכר ב: $18,750
כולל עמלת קונה
אוסף גדול ומגוון של ספרים, חוברות ופריטי דפוס שונים, שנדפסו בדפוסי כלכתה שבהודו במשך תקופה של כמאה שנה, מראשית הדפוס העברי בכלכתה בשנת תר"א (1840), ועד אמצע המאה ה-20.
אוסף נדיר בהיקפו, המכיל למעלה מ-100 פריטים, בהם ספרים, חוברות, דפים בודדים ולוחות שנה. באוסף מיוצגת ההיסטוריה של הדפוס העברי בכלכתה, החל מראשיתו בשנת תר"א, והוא כולל את מרבית הספרים הראשונים שנדפסו בעיר בשנים הראשונות להקמתו - שנות הארבעים של המאה ה-19 (לפנינו 22 מתוך 26 הספרים הראשונים שנדפסו בכלכתה ע"י ר' אלעזר עראקי. מס' 1, 3-7, 9-10, 12-17, 19-26 ברשימת יערי), וכמחצית מן הכותרים שנדפסו בכלל בכלכתה. חלק מן הפריטים נדפסו בדפוס רגיל וחלקם בדפוס-אבן (ליטוגרפיה).
מקורו של האוסף בספריית הנגיד והאספן הנודע ר' דוד ששון, והוא שימש כבסיס העיקרי לרישום הביבליוגרפי של דפוסי כלכתה, שהכין החוקר והביבליוגרף אברהם יערי בספרו 'הדפוס העברי בארצות המזרח' (חלק ב', ירושלים ת"ש, כלכתה). עם זאת, באוסף שלפנינו ישנם פריטים רבים שאינם מופיעים ברשימת יערי.
האוסף מכיל למעלה ממאה פריטים: ספרים, חוברות, לוחות שנה, דפים בודדים וכרטיסים מודפסים. רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
פריטים לדוגמה: · ספר שיר השירים, עם תרגום יונתן בן עוזיאל ותרגום לערבית-יהודית. כלכתה, [תר"א 1840]. יערי, מס' 1. הספר הראשון שנדפס בליטוגרפיה בכלכתה. באותה שנה נדפס ספר שערי קדושה [בדפוס רגיל] ע"י המדפיס ר' אלעזר עראקי. לפי יערי, מסתבר כי ספר שיר השירים קדם להקמת דפוס עראקי. מאז לא נדפס בכלכתה ספר נוסף בליטוגרפיה עד שנת תרל"א. · מסכת אבות, עם תרגום בערבית-יהודית. כלכתה, [תר"ד 1844]. יערי, מס' 15. נדפס על נייר כחלחל. · ספר רזיאל המלאך. כלכתה, [תר"ה 1845]. יערי, מס' 17. נדפס על נייר כחלחל. · קונטרס אמרי שבת, "לברר... איסור הליכות מסלת הברזל בעגלות הקיטור בשבת (נקרא בלשון אנגליז ריל וויה Rail Way)...", מאת רבי חיים יעקב הכהן [פיינשטיין] "שד"ר מעה"ק צפת". כלכתה, [תרל"ד 1874]. יערי, מס' 29. · קוואנין בית הכנסת מגן דוד תכב"ץ [תקנות בית הכנסת מגן דוד בערבית-יהודית]. כלכתה, [תרנ"ד 1894]. יערי, מס' 82. · ספר האחלמה, פתרון חלומות. כלכתה, תרמ"ד [1844]. כתב-יד בדפוס ליטוגרפי. יערי, מס' 117. · דף בדפוס ליטוגרפי, עם הפיוט "מלך המפואר ברום הודו ואין צור בלעדו", מאת "בהכ"נ מגן דוד תכב"ץ ביום ראש חודש טבת תרפ"ד". נדפס לכבוד ר' אליהו משה דוויך הכהן במלאת חמישים שנה לרבנותו בביהכנ"ס מגן דוד בכלכתה. יערי, מס' 119.· דף בדפוס ליטוגרפי, בדיו מוזהבת, עם הפיוט "אל רחום שמך, אל חנוך שמך...". יערי, מס' 120. [כלכתה, ללא שנה]. · חוברת בדפוס ליטוגרפי, הפטרת תשעה באב, עם תרגום בערבית-יהודית, מאת "שלום יהושע עראקי הכהן ס"ט מלמד תינוקות כלכתה". [שנה לא ידועה]. יערי, מס' 123. · לוח ללימוד א"ב לילדים, עם הפסוקים שמע ישראל, ועוד. דפוס ליטוגרפי. [כלכתה, תר"ן]. יערי, מס' 124. · "תחל שנה וברכותיה", שני דפים מודפסים בדפוס ליטוגרפי, עם ה"סימנים" לליל ראש השנה. [כלכתה, ללא שנה]. יערי, מס' 132-133. · "תפלה נאה ומסוגל[ת] לאמרה קודם ואחר הדלקת נרות שבת קודש וימים טובים". [כלכתה, ללא שנה]. קונטרס בדפוס ליטוגרפי. יערי, מס' 134. · חוברות תפילה לאירועים שונים (לכבוד המלכה ויקטוריה, להכתרת המלך ג'ורג', ועוד). · כרטיסים עם זמני תפילות בבית הכנסת. · לוחות-שנה בפורמט גדול, לתליה על קיר. · ועוד.
את הדפוס העברי הראשון בכלכתה הקים יהודי ממוצא תימני בשם ר' אלעזר עראקי הכהן. בשנת תר"א יסד את בית דפוסו, שפעל עד שנת תרי"ז. הספרים שהדפיס מצטיינים בהידור, אף ביחס לספרים עבריים שנדפסו באירופה, ועל אחת כמה וכמה ביחס לדפוס קטן במקום נידח. נראה כי הוא יצק בעצמו את האותיות, ואכן צורת האות שלו שונה מאותיות דפוסים אחרים באירופה. כתימני השתדל להדפיס את ספרי חכמי תימן, ביניהם ספרי ההלכה של המהרי"ץ שנדפסו על ידו לראשונה, ושירי משוררי תימן ב"ספר הפזמונים". ר' אלעזר עראקי לא היה בעל מלאכה בלבד, אלא תלמיד חכם ואיש ספר, שערך, הגיה והתקין את החיבורים שהדפיס ובין היתר תרגם את ההגדה של פסח שנדפסה אצלו, ואף הוסיף עשרים ושנים מפיוטיו ב"ספר הפזמונים" שהדפיס. סמל הדפוס שמופיע בספריו הוא צורת ידי כהנים עם השם "עראקי" או "עראקי כ"ץ". עראקי חדל מלהדפיס בשנת תרי"ז בשל העדר שוק רחב מספיק לספריו. רוב הספרים שהדפיס עראקי נמצאים באוסף שלפנינו.
מלאכת הדפוס העברי התחדשה לאחר מכן רק בשנת תרל"א, ע"י המדפיס יחזקאל בן סלימאן חנין, שהדפיס בסך הכל עשרה ספרים (בהם שני ספרים מאת שד"ר צפת רבי חיים יעקב הכהן פיינשטיין). באוסף שלפנינו ששה ספרים מדפוסו.
בשנת תרמ"א הקים רב בית הכנסת "מגן דוד" בכלכתא, רבי אליהו בן משה דוויך הכהן, בית דפוס משלו בעיר. מאחר והיה כהן וראה עצמו כממשיך של המדפיס הראשון עראקי, התקין לעצמו סמל דומה לזה של עראקי, עם צורת ידי כהנים. בבית דפוסו הדפיס ששה ספרים. באוסף שלפנינו ארבעה ספרים מתוכם.
בשנת תרמ"ח הקים רבי שלמה בן עבאד תווינא מבגדאד, את בית דפוסו בכלכתה. רבי שלמה תווינא היה תלמיד חכם מופלג, וכבר קודם הגיעו להודו, הדפיס ספרים בבגדאד. בבית דפוסו נדפסו ספרים רבים, ביניהם חיבורים רבים של רבי שלמה תווינא עצמו. בית דפוסו היה בית הדפוס הגדול האחרון בהודו, ופעילותו נפסקה בשנת תרס"ב בערך. לאחר מכן נדפסו בכלכתא רק חוברות שונות לעת מצוא. באוסף שלפנינו 27 ספרים מדפוס תווינא.
במקביל לדפוסים הממוסדים, נעשו בכלכתה מספר הדפסות עממיות בדפוס-אבן (ליטוגרפיה). כבר בשנת תר"א, השנה שבה נוסד בכלכתא הדפוס העברי הראשון, הדפיס יצחק בן יעקב מבגדאד ספר שיר השירים עם תרגום יונתן ותרגום בערבית-יהודית בליטוגרפיה. כשנוסד דפוס עראקי לא נזקקו עוד לליטוגרפיה והדפסה ליטוגרפית שניה נעשתה רק בשנת תרל"א, ולאחר מכן במהלך השנים נעשו הדפסות נוספות. באוסף שלפנינו 11 פריטים שנדפסו בליטוגרפיה.
73 ספרים, חוברות וקונטרסים, 20 לוחות שנה (כרטיסי קרטון, חוברות, ולוחות קיר), 8 דפים בודדים (חלקם בדפוס ליטוגרפי) (אחד קרוע וחסר ברובו), 7 כרטיסים עם זמני תפילות. סה"כ 108 פריטים. גודל ומצב משתנים. בחלקם פגמים או חסרון דפים. בחלקם חתימות ורישומי בעלות. רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
מקור: אוסף משפחת ששון.
אוסף נדיר בהיקפו, המכיל למעלה מ-100 פריטים, בהם ספרים, חוברות, דפים בודדים ולוחות שנה. באוסף מיוצגת ההיסטוריה של הדפוס העברי בכלכתה, החל מראשיתו בשנת תר"א, והוא כולל את מרבית הספרים הראשונים שנדפסו בעיר בשנים הראשונות להקמתו - שנות הארבעים של המאה ה-19 (לפנינו 22 מתוך 26 הספרים הראשונים שנדפסו בכלכתה ע"י ר' אלעזר עראקי. מס' 1, 3-7, 9-10, 12-17, 19-26 ברשימת יערי), וכמחצית מן הכותרים שנדפסו בכלל בכלכתה. חלק מן הפריטים נדפסו בדפוס רגיל וחלקם בדפוס-אבן (ליטוגרפיה).
מקורו של האוסף בספריית הנגיד והאספן הנודע ר' דוד ששון, והוא שימש כבסיס העיקרי לרישום הביבליוגרפי של דפוסי כלכתה, שהכין החוקר והביבליוגרף אברהם יערי בספרו 'הדפוס העברי בארצות המזרח' (חלק ב', ירושלים ת"ש, כלכתה). עם זאת, באוסף שלפנינו ישנם פריטים רבים שאינם מופיעים ברשימת יערי.
האוסף מכיל למעלה ממאה פריטים: ספרים, חוברות, לוחות שנה, דפים בודדים וכרטיסים מודפסים. רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
פריטים לדוגמה: · ספר שיר השירים, עם תרגום יונתן בן עוזיאל ותרגום לערבית-יהודית. כלכתה, [תר"א 1840]. יערי, מס' 1. הספר הראשון שנדפס בליטוגרפיה בכלכתה. באותה שנה נדפס ספר שערי קדושה [בדפוס רגיל] ע"י המדפיס ר' אלעזר עראקי. לפי יערי, מסתבר כי ספר שיר השירים קדם להקמת דפוס עראקי. מאז לא נדפס בכלכתה ספר נוסף בליטוגרפיה עד שנת תרל"א. · מסכת אבות, עם תרגום בערבית-יהודית. כלכתה, [תר"ד 1844]. יערי, מס' 15. נדפס על נייר כחלחל. · ספר רזיאל המלאך. כלכתה, [תר"ה 1845]. יערי, מס' 17. נדפס על נייר כחלחל. · קונטרס אמרי שבת, "לברר... איסור הליכות מסלת הברזל בעגלות הקיטור בשבת (נקרא בלשון אנגליז ריל וויה Rail Way)...", מאת רבי חיים יעקב הכהן [פיינשטיין] "שד"ר מעה"ק צפת". כלכתה, [תרל"ד 1874]. יערי, מס' 29. · קוואנין בית הכנסת מגן דוד תכב"ץ [תקנות בית הכנסת מגן דוד בערבית-יהודית]. כלכתה, [תרנ"ד 1894]. יערי, מס' 82. · ספר האחלמה, פתרון חלומות. כלכתה, תרמ"ד [1844]. כתב-יד בדפוס ליטוגרפי. יערי, מס' 117. · דף בדפוס ליטוגרפי, עם הפיוט "מלך המפואר ברום הודו ואין צור בלעדו", מאת "בהכ"נ מגן דוד תכב"ץ ביום ראש חודש טבת תרפ"ד". נדפס לכבוד ר' אליהו משה דוויך הכהן במלאת חמישים שנה לרבנותו בביהכנ"ס מגן דוד בכלכתה. יערי, מס' 119.· דף בדפוס ליטוגרפי, בדיו מוזהבת, עם הפיוט "אל רחום שמך, אל חנוך שמך...". יערי, מס' 120. [כלכתה, ללא שנה]. · חוברת בדפוס ליטוגרפי, הפטרת תשעה באב, עם תרגום בערבית-יהודית, מאת "שלום יהושע עראקי הכהן ס"ט מלמד תינוקות כלכתה". [שנה לא ידועה]. יערי, מס' 123. · לוח ללימוד א"ב לילדים, עם הפסוקים שמע ישראל, ועוד. דפוס ליטוגרפי. [כלכתה, תר"ן]. יערי, מס' 124. · "תחל שנה וברכותיה", שני דפים מודפסים בדפוס ליטוגרפי, עם ה"סימנים" לליל ראש השנה. [כלכתה, ללא שנה]. יערי, מס' 132-133. · "תפלה נאה ומסוגל[ת] לאמרה קודם ואחר הדלקת נרות שבת קודש וימים טובים". [כלכתה, ללא שנה]. קונטרס בדפוס ליטוגרפי. יערי, מס' 134. · חוברות תפילה לאירועים שונים (לכבוד המלכה ויקטוריה, להכתרת המלך ג'ורג', ועוד). · כרטיסים עם זמני תפילות בבית הכנסת. · לוחות-שנה בפורמט גדול, לתליה על קיר. · ועוד.
את הדפוס העברי הראשון בכלכתה הקים יהודי ממוצא תימני בשם ר' אלעזר עראקי הכהן. בשנת תר"א יסד את בית דפוסו, שפעל עד שנת תרי"ז. הספרים שהדפיס מצטיינים בהידור, אף ביחס לספרים עבריים שנדפסו באירופה, ועל אחת כמה וכמה ביחס לדפוס קטן במקום נידח. נראה כי הוא יצק בעצמו את האותיות, ואכן צורת האות שלו שונה מאותיות דפוסים אחרים באירופה. כתימני השתדל להדפיס את ספרי חכמי תימן, ביניהם ספרי ההלכה של המהרי"ץ שנדפסו על ידו לראשונה, ושירי משוררי תימן ב"ספר הפזמונים". ר' אלעזר עראקי לא היה בעל מלאכה בלבד, אלא תלמיד חכם ואיש ספר, שערך, הגיה והתקין את החיבורים שהדפיס ובין היתר תרגם את ההגדה של פסח שנדפסה אצלו, ואף הוסיף עשרים ושנים מפיוטיו ב"ספר הפזמונים" שהדפיס. סמל הדפוס שמופיע בספריו הוא צורת ידי כהנים עם השם "עראקי" או "עראקי כ"ץ". עראקי חדל מלהדפיס בשנת תרי"ז בשל העדר שוק רחב מספיק לספריו. רוב הספרים שהדפיס עראקי נמצאים באוסף שלפנינו.
מלאכת הדפוס העברי התחדשה לאחר מכן רק בשנת תרל"א, ע"י המדפיס יחזקאל בן סלימאן חנין, שהדפיס בסך הכל עשרה ספרים (בהם שני ספרים מאת שד"ר צפת רבי חיים יעקב הכהן פיינשטיין). באוסף שלפנינו ששה ספרים מדפוסו.
בשנת תרמ"א הקים רב בית הכנסת "מגן דוד" בכלכתא, רבי אליהו בן משה דוויך הכהן, בית דפוס משלו בעיר. מאחר והיה כהן וראה עצמו כממשיך של המדפיס הראשון עראקי, התקין לעצמו סמל דומה לזה של עראקי, עם צורת ידי כהנים. בבית דפוסו הדפיס ששה ספרים. באוסף שלפנינו ארבעה ספרים מתוכם.
בשנת תרמ"ח הקים רבי שלמה בן עבאד תווינא מבגדאד, את בית דפוסו בכלכתה. רבי שלמה תווינא היה תלמיד חכם מופלג, וכבר קודם הגיעו להודו, הדפיס ספרים בבגדאד. בבית דפוסו נדפסו ספרים רבים, ביניהם חיבורים רבים של רבי שלמה תווינא עצמו. בית דפוסו היה בית הדפוס הגדול האחרון בהודו, ופעילותו נפסקה בשנת תרס"ב בערך. לאחר מכן נדפסו בכלכתא רק חוברות שונות לעת מצוא. באוסף שלפנינו 27 ספרים מדפוס תווינא.
במקביל לדפוסים הממוסדים, נעשו בכלכתה מספר הדפסות עממיות בדפוס-אבן (ליטוגרפיה). כבר בשנת תר"א, השנה שבה נוסד בכלכתא הדפוס העברי הראשון, הדפיס יצחק בן יעקב מבגדאד ספר שיר השירים עם תרגום יונתן ותרגום בערבית-יהודית בליטוגרפיה. כשנוסד דפוס עראקי לא נזקקו עוד לליטוגרפיה והדפסה ליטוגרפית שניה נעשתה רק בשנת תרל"א, ולאחר מכן במהלך השנים נעשו הדפסות נוספות. באוסף שלפנינו 11 פריטים שנדפסו בליטוגרפיה.
73 ספרים, חוברות וקונטרסים, 20 לוחות שנה (כרטיסי קרטון, חוברות, ולוחות קיר), 8 דפים בודדים (חלקם בדפוס ליטוגרפי) (אחד קרוע וחסר ברובו), 7 כרטיסים עם זמני תפילות. סה"כ 108 פריטים. גודל ומצב משתנים. בחלקם פגמים או חסרון דפים. בחלקם חתימות ורישומי בעלות. רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
מקור: אוסף משפחת ששון.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג