מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
- (-) Remove book filter book
- and (63) Apply and filter
- print (49) Apply print filter
- ספרי (39) Apply ספרי filter
- דפוס (33) Apply דפוס filter
- דפוסי (26) Apply דפוסי filter
- in (26) Apply in filter
- דפוסים (23) Apply דפוסים filter
- שנות (23) Apply שנות filter
- והש (23) Apply והש filter
- הר (23) Apply הר filter
- עתיקים (23) Apply עתיקים filter
- 15 (23) Apply 15 filter
- 15th-16th (23) Apply 15th-16th filter
- 16 (23) Apply 16 filter
- centuri (23) Apply centuri filter
- earli (23) Apply earli filter
- th (23) Apply th filter
- וכתבי (21) Apply וכתבי filter
- יד (21) Apply יד filter
- manuscript (21) Apply manuscript filter
- פולין (20) Apply פולין filter
- סלאוויטא (20) Apply סלאוויטא filter
- וזיטומיר (20) Apply וזיטומיר filter
- ודפוסי (20) Apply ודפוסי filter
- רוסיה (20) Apply רוסיה filter
- רוסיהפולין (20) Apply רוסיהפולין filter
- רוסיה-פולין (20) Apply רוסיה-פולין filter
- poland (20) Apply poland filter
- russia (20) Apply russia filter
- russia-poland (20) Apply russia-poland filter
- russiapoland (20) Apply russiapoland filter
- slavita (20) Apply slavita filter
- zhitomir (20) Apply zhitomir filter
- דפוס, (17) Apply דפוס, filter
- הגהות (17) Apply הגהות filter
- books, (17) Apply books, filter
- gloss (17) Apply gloss filter
- הפליטה (12) Apply הפליטה filter
- הפליטה" (12) Apply הפליטה" filter
- ו"שארית (12) Apply ו"שארית filter
- document (12) Apply document filter
- erit (12) Apply erit filter
- hapletah (12) Apply hapletah filter
- holocaust (12) Apply holocaust filter
- letter (12) Apply letter filter
- letters, (12) Apply letters, filter
- she (12) Apply she filter
- she'erit (12) Apply she'erit filter
- sheerit (12) Apply sheerit filter
מציג 73 - 84 of 110
מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
11.7.2016
פתיחה: $300
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
כתב יד, העתקת ששה מכתבי שו"ת מזקני וחשובי הרבנים במולדובה-רומניה, לראשי קהילת פאקשאן (פוקשאן Focșani, מולדובה). תרס"ב [1902].
תוכן המכתבים אודות פיטורי מורה-הוראה שסרח והכשיל את הציבור בגיטין פסולין שיצאו מתחת ידו. העתקת מכתבי שו"ת ארוכים מהרבנים: רבי חיים טויבש אב"ד באטאשאן (בוטושאן Botoșani), [בעל "חיים של שלום"]; רבי שבתי סג"ל אב"ד באהשוי (בוהוש Buhuși, מולדובה), [בעל "שו"ת הרשבי"ד"]; רבי דוד [איזאקזון] אב"ד ראמאן (Roman); רבי יהודה אריה ברש"ז [ברזיס] אב"ד פלאיעשט (פלויישט Ploiești); רבי אלכסנדר טויבש אב"ד וואסלאי (ווסלוי Vaslui); רבי שמשון טענין אב"ד בארלאד (Bârlad, רומניה), [בעל "זיו השמש"].
28 עמ' כתובים + דפים ריקים ודפים עם כיתובים אחרים בענינים שונים, 10.5 ס"מ. כ-18 שורות בעמ'. מצב טוב-בינוני. בלאי.
תוכן המכתבים אודות פיטורי מורה-הוראה שסרח והכשיל את הציבור בגיטין פסולין שיצאו מתחת ידו. העתקת מכתבי שו"ת ארוכים מהרבנים: רבי חיים טויבש אב"ד באטאשאן (בוטושאן Botoșani), [בעל "חיים של שלום"]; רבי שבתי סג"ל אב"ד באהשוי (בוהוש Buhuși, מולדובה), [בעל "שו"ת הרשבי"ד"]; רבי דוד [איזאקזון] אב"ד ראמאן (Roman); רבי יהודה אריה ברש"ז [ברזיס] אב"ד פלאיעשט (פלויישט Ploiești); רבי אלכסנדר טויבש אב"ד וואסלאי (ווסלוי Vaslui); רבי שמשון טענין אב"ד בארלאד (Bârlad, רומניה), [בעל "זיו השמש"].
28 עמ' כתובים + דפים ריקים ודפים עם כיתובים אחרים בענינים שונים, 10.5 ס"מ. כ-18 שורות בעמ'. מצב טוב-בינוני. בלאי.
קטגוריה
פולמוס - ספרי דפוס, הגהות וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
11.7.2016
פתיחה: $400
נמכר ב: $938
כולל עמלת קונה
אוסף גדול ומגוון של כרוזים ודפים מודפסים. עניני בחירות, אתרוגים, פולמוס הרב קוק ופולמוסים שונים, פרסומים על השואה באירופה, ועוד. ירושלים, יפו, וארצות שונות. [המחצית הראשונה של המאה ה-20. רוב הכרוזים משנות התר"פ בקירוב].
בין הכרוזים: · פרסום על מסחר אתרוגים [מקורפו], טריאסט, תרנ"ה 1895. · פרסומים וכרוזים מתקופת התארגנות הקהילות בארץ ישראל. ירושלים, ראשית שנות התר"פ. · הודעה על בחירות במושבה בפתח תקוה. יפו, תר"פ 1920. · אגרת שלום ואמת. בארדיוב, תרפ"ב [1922]. שני עותקים. · הודעות על עניני אתרוגים, שחיטה וחיזוק הדת. · כרוז עם תמונות "גדולי החזנים והמנצחים, יוצרי שירת בית הכנסת החדשה, שהלכו לעולמם". בהוצאת "מערכת 'עולם החזנים' ווארשא טלומצקה 7". ווארשא, [שנות התר"ע, אחרי 1911]. · כרוז על סדרי ביקורו הצפוי של האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" ממונקאטש, בארץ ישראל. אלכסנדריה, [תר"צ 1930]. · ועוד כרוזים ופרסומים רבים.
40 פריטי-דפוס, גודל ומצב משתנים. בחלקם חותמות בתי-דין וקהילות.
בין הכרוזים: · פרסום על מסחר אתרוגים [מקורפו], טריאסט, תרנ"ה 1895. · פרסומים וכרוזים מתקופת התארגנות הקהילות בארץ ישראל. ירושלים, ראשית שנות התר"פ. · הודעה על בחירות במושבה בפתח תקוה. יפו, תר"פ 1920. · אגרת שלום ואמת. בארדיוב, תרפ"ב [1922]. שני עותקים. · הודעות על עניני אתרוגים, שחיטה וחיזוק הדת. · כרוז עם תמונות "גדולי החזנים והמנצחים, יוצרי שירת בית הכנסת החדשה, שהלכו לעולמם". בהוצאת "מערכת 'עולם החזנים' ווארשא טלומצקה 7". ווארשא, [שנות התר"ע, אחרי 1911]. · כרוז על סדרי ביקורו הצפוי של האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" ממונקאטש, בארץ ישראל. אלכסנדריה, [תר"צ 1930]. · ועוד כרוזים ופרסומים רבים.
40 פריטי-דפוס, גודל ומצב משתנים. בחלקם חותמות בתי-דין וקהילות.
קטגוריה
פולמוס - ספרי דפוס, הגהות וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
11.7.2016
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $3,500
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך ומעניין, מהגאון רבי אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר, [ווילנא], אדר א' ת"ש [1940].
נשלח לבני ברק אל מרן ה"חזון איש", ובו הוא מספר על מצבה של הישיבה "כי אבינו שבשמים ברוב רחמיו הצילנו מהאש הגדול שאכלה מסביב במקומנו הקודם, ונתן לנו דרך להציל את שארית הפליטה של התוה"ק, ויחד עם כל הישיבות באנו לליטא, ואתנו כשלש מאות בני התורה היקרים, הממשיכים שוב את לימודם בתוה"ק ועליה בקודש". בהמשך המכתב הוא מספר על גלות הישיבה לעיר קיידאן, ועל נסיונות ההצלה להעברת הישיבה לארה"ב או לארץ ישראל, כשהוא מסביר את דעתו שצריך לדאוג להעביר את הישיבה לארץ ישראל ולא לארה"ב, "שאין זה לנפשנו וללבבנו להעביר את הישיבה למקום באמריקה, שאין זה כלל וכלל המשך לזה שאנו קורין ישיבה... ולא זו היא הצלת התורה".
עם פרוץ מלחמת העולם השניה, הורה הגאון רבי חיים עוזר לכל הישיבות בליטא, להגיע לווילנא, בה שרר אז שלטון זמני של ממשלת ליטא העצמאית. ישיבת מיר גלתה עם פרוץ השואה בסתיו ת"ש (1939), לעיר ווילנא, שהפכה אז לבירת ליטא העצמאית. לאחר הכיבוש הרוסי באביב ת"ש (1940), הועברה הישיבה לעיר קיידאן שבצפון-ליטא, ולאחר מכן פוזרה הישיבה לארבעה סניפים בעיירות הסביבה: קרקינובה, שאט, קראקי ורמיגולה. עם התקדמות הכיבוש הגרמני, ניצלה הישיבה בדרך פלאית, במסע הצלה דרך הרכבת הטרנס-סיבירית ובאניות רעועות, לקובה בירת יפן, ומאוחר יותר לשנחאי שבסין, בה שהתה הישיבה כשש שנים, בהנהגת המשגיח רבי יחזקאל לווינשטיין והר"מ רבי חיים שמואלביץ, בעוד שראש הישיבה רבי אליעזר יהודה פינקל הגיע לירושלים, והקים בה מחדש את ישיבת מיר, ללא שהצליח אז להביא עמו את התלמידים מליטא לירושלים.
נייר מסמכים רשמי, 28 ס"מ. [2] עמ' כתובים במכונת כתיבה, עם חתימת ידו של רבי אליעזר יהודה פינקל. מצב בינוני. בלאי וכתמים.
בעמ' [2] רישום "קוויטל" בכתב ידו של ה"חזון איש", של שם לתפילה ולברכה.
נשלח לבני ברק אל מרן ה"חזון איש", ובו הוא מספר על מצבה של הישיבה "כי אבינו שבשמים ברוב רחמיו הצילנו מהאש הגדול שאכלה מסביב במקומנו הקודם, ונתן לנו דרך להציל את שארית הפליטה של התוה"ק, ויחד עם כל הישיבות באנו לליטא, ואתנו כשלש מאות בני התורה היקרים, הממשיכים שוב את לימודם בתוה"ק ועליה בקודש". בהמשך המכתב הוא מספר על גלות הישיבה לעיר קיידאן, ועל נסיונות ההצלה להעברת הישיבה לארה"ב או לארץ ישראל, כשהוא מסביר את דעתו שצריך לדאוג להעביר את הישיבה לארץ ישראל ולא לארה"ב, "שאין זה לנפשנו וללבבנו להעביר את הישיבה למקום באמריקה, שאין זה כלל וכלל המשך לזה שאנו קורין ישיבה... ולא זו היא הצלת התורה".
עם פרוץ מלחמת העולם השניה, הורה הגאון רבי חיים עוזר לכל הישיבות בליטא, להגיע לווילנא, בה שרר אז שלטון זמני של ממשלת ליטא העצמאית. ישיבת מיר גלתה עם פרוץ השואה בסתיו ת"ש (1939), לעיר ווילנא, שהפכה אז לבירת ליטא העצמאית. לאחר הכיבוש הרוסי באביב ת"ש (1940), הועברה הישיבה לעיר קיידאן שבצפון-ליטא, ולאחר מכן פוזרה הישיבה לארבעה סניפים בעיירות הסביבה: קרקינובה, שאט, קראקי ורמיגולה. עם התקדמות הכיבוש הגרמני, ניצלה הישיבה בדרך פלאית, במסע הצלה דרך הרכבת הטרנס-סיבירית ובאניות רעועות, לקובה בירת יפן, ומאוחר יותר לשנחאי שבסין, בה שהתה הישיבה כשש שנים, בהנהגת המשגיח רבי יחזקאל לווינשטיין והר"מ רבי חיים שמואלביץ, בעוד שראש הישיבה רבי אליעזר יהודה פינקל הגיע לירושלים, והקים בה מחדש את ישיבת מיר, ללא שהצליח אז להביא עמו את התלמידים מליטא לירושלים.
נייר מסמכים רשמי, 28 ס"מ. [2] עמ' כתובים במכונת כתיבה, עם חתימת ידו של רבי אליעזר יהודה פינקל. מצב בינוני. בלאי וכתמים.
בעמ' [2] רישום "קוויטל" בכתב ידו של ה"חזון איש", של שם לתפילה ולברכה.
קטגוריה
שואה ו"שארית הפליטה" - מכתבים, מסמכים וספרי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
11.7.2016
פתיחה: $700
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך ומעניין בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם יצחק בלוך, שנשלח מטלז לירושלים, בעיצומם של ימי מלחמת העולם השניה, אל דודו ומחותנו הגאון רבי זלמן סורוצקין. טלז, [שבט תש"א, 1941].
בעצומם של אותם ימים-טרופים, נשא רבי ברוך סורוצקין [בנו של רבי זלמן סורוצקין], את קרובתו הרבנית רחל, בתו של רבי אברהם יצחק בלוך, שהיה בן-דודו [אביו רבי זלמן סורוצקין ודודו מוהרי"ל בלוך, היו חתניו של מייסד הישיבה הגאון רבי אליעזר גורדון]. מיד לאחר הנישואין, יצאו בני הזוג למסע-הצלה מליטא הבוערת לארה"ב, דרך סיביר ויפן.
רבי אברהם יצחק בלוך כותב לדודו על כך: "בנינו היקרים נסעו מקובנא ביום ד' והיום נתקבלה תלגרמה [מברק] מעיר הבירה [מוסקבה?] כי באו לשלום... החלטנו כי יסעו דרך המזרח, באשר נתקבלה ידיעה כי קבלו רשיון כניסה מארה"ב...". בהמשך המכתב הוא כותב על מאמצי הצלה שונים, לקבלת ויזות ורשיונות-נסיעה לבני הישיבה ולבני המשפחה.
הגאון רבי אברהם יצחק בלוך הי"ד (תר"נ-תש"א), אב"ד העיר טלז וראש הישיבה בטלז. דור שלישי לראשי הישיבה בטעלז, בנו השני של בעל ה"שיעורי דעת" רבי יוסף ליב (מוהרי"ל) בלוך, ונכדו של רבי אליעזר גורדון מייסד הישיבה. מילדות נודע לגאון מופלג בכשרונותיו ובעמקותו ה"טלזאית". בגיל שלושים [!] בשנת תר"פ מונה לתפקיד ר"מ ראשי וראש ישיבה [בחיי אביו], ועם פטירת אביו בחשון שנת תר"צ (1929), מונה לראש הישיבה וגם למלא מקומו ברבנות העיר. עם הכיבוש הנאצי בשלהי סיון תש"א (קיץ 1941), הוצא להורג יחד עם מאות תלמידי הישיבה ורבניה, ורוב בני משפחתו וקהילתו, שנרצחו באכזריות ע"י הגרמנים בכפר ראיין שעל-יד טלז. מחידושיו יצא לאור ספר "חידושי רבנו הגרא"י מטלז". בהקדמת הספר מתארים אותו כ"אחד ממרביצי התורה שזכה לשם גדול בדורו בשעוריו הנפלאים בהבנת ועמקות התורה".
מצאצאיו נותרו רק שלש בנות, שהצליחו להמלט מן התופת. אחת מהן היא הרבנית רחל סורוצקין, אשת הגאון רבי ברוך סורוצקין, שלימים נתמנה לעמוד בראשות ישיבת טלז בקליבלנד-אוהיו, ארה"ב.
נייר מסמכים רשמי, 2 עמ' כתובים, 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי, נקבי תיוק וקרעים קלים.
בעצומם של אותם ימים-טרופים, נשא רבי ברוך סורוצקין [בנו של רבי זלמן סורוצקין], את קרובתו הרבנית רחל, בתו של רבי אברהם יצחק בלוך, שהיה בן-דודו [אביו רבי זלמן סורוצקין ודודו מוהרי"ל בלוך, היו חתניו של מייסד הישיבה הגאון רבי אליעזר גורדון]. מיד לאחר הנישואין, יצאו בני הזוג למסע-הצלה מליטא הבוערת לארה"ב, דרך סיביר ויפן.
רבי אברהם יצחק בלוך כותב לדודו על כך: "בנינו היקרים נסעו מקובנא ביום ד' והיום נתקבלה תלגרמה [מברק] מעיר הבירה [מוסקבה?] כי באו לשלום... החלטנו כי יסעו דרך המזרח, באשר נתקבלה ידיעה כי קבלו רשיון כניסה מארה"ב...". בהמשך המכתב הוא כותב על מאמצי הצלה שונים, לקבלת ויזות ורשיונות-נסיעה לבני הישיבה ולבני המשפחה.
הגאון רבי אברהם יצחק בלוך הי"ד (תר"נ-תש"א), אב"ד העיר טלז וראש הישיבה בטלז. דור שלישי לראשי הישיבה בטעלז, בנו השני של בעל ה"שיעורי דעת" רבי יוסף ליב (מוהרי"ל) בלוך, ונכדו של רבי אליעזר גורדון מייסד הישיבה. מילדות נודע לגאון מופלג בכשרונותיו ובעמקותו ה"טלזאית". בגיל שלושים [!] בשנת תר"פ מונה לתפקיד ר"מ ראשי וראש ישיבה [בחיי אביו], ועם פטירת אביו בחשון שנת תר"צ (1929), מונה לראש הישיבה וגם למלא מקומו ברבנות העיר. עם הכיבוש הנאצי בשלהי סיון תש"א (קיץ 1941), הוצא להורג יחד עם מאות תלמידי הישיבה ורבניה, ורוב בני משפחתו וקהילתו, שנרצחו באכזריות ע"י הגרמנים בכפר ראיין שעל-יד טלז. מחידושיו יצא לאור ספר "חידושי רבנו הגרא"י מטלז". בהקדמת הספר מתארים אותו כ"אחד ממרביצי התורה שזכה לשם גדול בדורו בשעוריו הנפלאים בהבנת ועמקות התורה".
מצאצאיו נותרו רק שלש בנות, שהצליחו להמלט מן התופת. אחת מהן היא הרבנית רחל סורוצקין, אשת הגאון רבי ברוך סורוצקין, שלימים נתמנה לעמוד בראשות ישיבת טלז בקליבלנד-אוהיו, ארה"ב.
נייר מסמכים רשמי, 2 עמ' כתובים, 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי, נקבי תיוק וקרעים קלים.
קטגוריה
שואה ו"שארית הפליטה" - מכתבים, מסמכים וספרי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
11.7.2016
פתיחה: $700
נמכר ב: $1,000
כולל עמלת קונה
מכתב שנשלח מטלז לירושלים, בעיצומם של ימי מלחמת העולם השניה, אל הגאון רבי זלמן סורוצקין, בחתימת שלשה מתלמידי הסמינריון החרדי למורים בעיר, בבקשה לסידור רשיונות עליה והצלה. בעמוד השני מכתב נוסף (12 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי זלמן בלוך. טלז, [חורף תש"א, 1941].
תלמידי הסמינר החרדי למורים, מספרים כי מספרם שבעה, והם האחרונים שנותרו מתלמידי המוסד למחנכים בטלז. הם מבקשים כי ידאגו להם להצלה ו"פדיון שבויים", באשר גם הם בני-תורה, אשר "רצינו להקדיש כוחותינו עבור החינוך החרדי".
במכתבו המעניין של הגאון רבי זלמן בלוך, כותב הוא לדודו רבי זלמן סורוצקין על המצב הקשה בו "אנחנו טרודים ועסוקים להצלת בני הישיבה", והוא מוסר לו דרישת שלום מבנו של רבי זלמן, הגאון רבי ברוך סורוצקין [לימים, ראש ישיבת טלז בארה"ב], אשר נשא באותם ימים טרופים את בתו של בן-דודו הגאון רבי אברהם יצחק בלוך, כשמיד אח"כ יצאו בני הזוג למסע-הצלה מליטא הבוערת לארה"ב, דרך סיביר ויפן (ראה פריט קודם): "... אשתמש בהזדמנות זו לברך... את כתר"ה הרמה ודודתנו היקרה הרבנית מרים תחי' לחתונת בנם היקר אהובנו ברוך יחי'. היום שבתי מווילנא, ליויתי אותם [את הזוג הצעיר] על דרכם צלחה... גם אחי וגיסתי היו בקאוונע. ויתן ה' שיצליחו בכל אשר יפנו...".
הגאון רבי זלמן בלוך הי"ד (תרמ"ו-תש"א), בנו של ראש הישיבה רבי יוסף ליב בלוך. כיהן כמשגיח ומנהל-רוחני בישיבה. [אביו מוהרי"ל בלוך ודודו רבי זלמן סורוצקין היו חתניו של מייסד הישיבה הגאון רבי אליעזר גורדון]. נספה בשואה, בחודש תמוז תש"א, עם רוב משפחתו ורוב רבני ותלמידי הישיבה שנרצחו באכזריות עם כיבוש ליטא על ידי הגרמנים. מלבד בתו, אשת חתנו הגאון רבי מרדכי גיפטר, שכיהן לימים כר"מ וראש ישיבת טלז בארה"ב.
3 עמ', 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ונקבי תיוק.
תלמידי הסמינר החרדי למורים, מספרים כי מספרם שבעה, והם האחרונים שנותרו מתלמידי המוסד למחנכים בטלז. הם מבקשים כי ידאגו להם להצלה ו"פדיון שבויים", באשר גם הם בני-תורה, אשר "רצינו להקדיש כוחותינו עבור החינוך החרדי".
במכתבו המעניין של הגאון רבי זלמן בלוך, כותב הוא לדודו רבי זלמן סורוצקין על המצב הקשה בו "אנחנו טרודים ועסוקים להצלת בני הישיבה", והוא מוסר לו דרישת שלום מבנו של רבי זלמן, הגאון רבי ברוך סורוצקין [לימים, ראש ישיבת טלז בארה"ב], אשר נשא באותם ימים טרופים את בתו של בן-דודו הגאון רבי אברהם יצחק בלוך, כשמיד אח"כ יצאו בני הזוג למסע-הצלה מליטא הבוערת לארה"ב, דרך סיביר ויפן (ראה פריט קודם): "... אשתמש בהזדמנות זו לברך... את כתר"ה הרמה ודודתנו היקרה הרבנית מרים תחי' לחתונת בנם היקר אהובנו ברוך יחי'. היום שבתי מווילנא, ליויתי אותם [את הזוג הצעיר] על דרכם צלחה... גם אחי וגיסתי היו בקאוונע. ויתן ה' שיצליחו בכל אשר יפנו...".
הגאון רבי זלמן בלוך הי"ד (תרמ"ו-תש"א), בנו של ראש הישיבה רבי יוסף ליב בלוך. כיהן כמשגיח ומנהל-רוחני בישיבה. [אביו מוהרי"ל בלוך ודודו רבי זלמן סורוצקין היו חתניו של מייסד הישיבה הגאון רבי אליעזר גורדון]. נספה בשואה, בחודש תמוז תש"א, עם רוב משפחתו ורוב רבני ותלמידי הישיבה שנרצחו באכזריות עם כיבוש ליטא על ידי הגרמנים. מלבד בתו, אשת חתנו הגאון רבי מרדכי גיפטר, שכיהן לימים כר"מ וראש ישיבת טלז בארה"ב.
3 עמ', 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ונקבי תיוק.
קטגוריה
שואה ו"שארית הפליטה" - מכתבים, מסמכים וספרי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
11.7.2016
פתיחה: $700
נמכר ב: $2,125
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (3 דף) מאת רבי אליהו מאיר בלוך ורבי חיים מרדכי קאטץ. יוקוהומה, יפן, תשרי תש"א [1940].
נשלח בדרכם לארה"ב, אל רבי משה בלוי ראש "אגודת ישראל" בירושלים: "זה יותר מירח ימים יושבים אנו בעיר הנמל של מדינת יפן, יאקאהאמא. אנחנו הננו מהראשונים אשר נצולו ובאו הנה על יסוד הויזה האמריקנית שהיתה לנו מכבר בתור תיירים. מובן כי נחשבים אנו לשלוחי ציבור למסור לאחינו ממצב בני ישראל...". בהמשך המכתב המפורט, הם מתארים את חורבן הקהילות באירופה ובליטא עקב המלחמה, על המצב הקשה ועל ההשתלטות הרוסית על מדינת ליטא [מכתב זה נכתב לפני פלישת הנאצים לליטא בקיץ תש"א]. הם כותבים על ראשי הישיבה והבחורים בטלז, שאינם יודעים אם גם הם הצליחו לצאת ליפן [בסופו של דבר: רבי אברהם יצחק בלוך ורוב הבחורים נהרגו ע"י הנאצים, ומקצתם הוגלו לסיביר שברוסיה, שם ניצלו חלקם].
הגאון רבי אליהו מאיר בלוך (תרנ"ה-תשט"ו), בנו של הגאון רבי יוסף ליב בלוך. כיהן כ-12 שנה כר"מ וראש ישיבה בישיבת טלז בליטא, עוד בחיי אביו [משנת תרפ"ח]. בשנת ת"ש יצאו שני ראשי הישיבה רא"מ בלוך ורח"מ קאטץ במסע רווי-תלאות דרך סיביר ויפן לארה"ב, כדי לנסות להציל את נשותיהם וילדיהם, בני הישיבה ומשפחותיהם שנותרו בעמק-הבכא בעיר טלז. בהגיעם לארה"ב החליטו ליסד ישיבה חדשה בארה"ב והקימו בחודש חשון תש"א את "ישיבת טלז", שקבעה את מושבה בעיר קליבלנד, אוהיו. עד שנת תש"ה (1945) לא נודעו להם פרטי החורבן והרצח הנורא, ורק לאחר המלחמה נתברר כי רוב רבני ותלמידי הישיבה ובני משפחתם נרצחו באכזריות עם כיבוש ליטא על ידי הגרמנים - אך תורת טלז ניצלה ע"י פעולותיהם הכבירות להגדלת תורה ולהאדירה.
הגאון רבי חיים מרדכי קאטץ (תרנ"ד-תשכ"ה), חתנו של מוהרי"ל בלוך. נודע מנערותו כעילוי מופלג. עמד בראשות ה"כולל" בעיר טלז, ולאחר השואה הקים ועמד בראשות ישיבות טלז בקליבלנד ובשיקגו.
3 דף 22.5 ס"מ. (נייר מכתבים של מלון "Centre Hotel - Yokohama"). מצב טוב. נקבי תיוק, מעט קרעים ובלאי.
נשלח בדרכם לארה"ב, אל רבי משה בלוי ראש "אגודת ישראל" בירושלים: "זה יותר מירח ימים יושבים אנו בעיר הנמל של מדינת יפן, יאקאהאמא. אנחנו הננו מהראשונים אשר נצולו ובאו הנה על יסוד הויזה האמריקנית שהיתה לנו מכבר בתור תיירים. מובן כי נחשבים אנו לשלוחי ציבור למסור לאחינו ממצב בני ישראל...". בהמשך המכתב המפורט, הם מתארים את חורבן הקהילות באירופה ובליטא עקב המלחמה, על המצב הקשה ועל ההשתלטות הרוסית על מדינת ליטא [מכתב זה נכתב לפני פלישת הנאצים לליטא בקיץ תש"א]. הם כותבים על ראשי הישיבה והבחורים בטלז, שאינם יודעים אם גם הם הצליחו לצאת ליפן [בסופו של דבר: רבי אברהם יצחק בלוך ורוב הבחורים נהרגו ע"י הנאצים, ומקצתם הוגלו לסיביר שברוסיה, שם ניצלו חלקם].
הגאון רבי אליהו מאיר בלוך (תרנ"ה-תשט"ו), בנו של הגאון רבי יוסף ליב בלוך. כיהן כ-12 שנה כר"מ וראש ישיבה בישיבת טלז בליטא, עוד בחיי אביו [משנת תרפ"ח]. בשנת ת"ש יצאו שני ראשי הישיבה רא"מ בלוך ורח"מ קאטץ במסע רווי-תלאות דרך סיביר ויפן לארה"ב, כדי לנסות להציל את נשותיהם וילדיהם, בני הישיבה ומשפחותיהם שנותרו בעמק-הבכא בעיר טלז. בהגיעם לארה"ב החליטו ליסד ישיבה חדשה בארה"ב והקימו בחודש חשון תש"א את "ישיבת טלז", שקבעה את מושבה בעיר קליבלנד, אוהיו. עד שנת תש"ה (1945) לא נודעו להם פרטי החורבן והרצח הנורא, ורק לאחר המלחמה נתברר כי רוב רבני ותלמידי הישיבה ובני משפחתם נרצחו באכזריות עם כיבוש ליטא על ידי הגרמנים - אך תורת טלז ניצלה ע"י פעולותיהם הכבירות להגדלת תורה ולהאדירה.
הגאון רבי חיים מרדכי קאטץ (תרנ"ד-תשכ"ה), חתנו של מוהרי"ל בלוך. נודע מנערותו כעילוי מופלג. עמד בראשות ה"כולל" בעיר טלז, ולאחר השואה הקים ועמד בראשות ישיבות טלז בקליבלנד ובשיקגו.
3 דף 22.5 ס"מ. (נייר מכתבים של מלון "Centre Hotel - Yokohama"). מצב טוב. נקבי תיוק, מעט קרעים ובלאי.
קטגוריה
שואה ו"שארית הפליטה" - מכתבים, מסמכים וספרי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
11.7.2016
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,125
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך ומעניין בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי פנחס הירשפרונג. מעבר לדף השני מכתב נוסף בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם מרדכי הרשברג. קובה, יפן, [קיץ תש"א בקירוב 1941].
המכתב נשלח לארה"ב, אל רֵעָם הגאון רבי יוסף מרדכי בוימל, והוא מזכיר לו ידידות נושנה: "זוכר אתה בודאי את הפלפול שכתבת אלי בשנת תרפ"ה בענין...". רבי פנחס מתאר את צרות הגלות שהוא וחבריו מישיבת "חכמי לובלין" עוברים, במנוסתם מאירופה הבוערת "בעת הזאת בשעה שנשארתי גלמוד בדד, וכל רעי נפזרו לכל רוח וקודר אתהלך בלחץ...", והוא זועק לעזרה והשתדלות לקבלת רשיונות כניסה לארה"ב או לקנדה: "חוסו נא עלינו - גזירת גלות מרחפת על ראשנו - מי יודע מה יהי סופנו...".
מעבר לדף מכתב 8 שורות מרבי "אברהם מרדכי הערשבערג - ר"מ ביח"ל", המבקש עזרה "ויעשה בכל האפשרויות בעדנו, לעזור אותנו עכשיו בכל הענינים".
שני הכותבים נודעו כגאונים מופלגים השולטים בכל מכמני התורה לעומקה ולרחבה - הגאון רבי פנחס הירשפרונג (תרע"ב-תשנ"ח), והגאון רבי אברהם מרדכי הרשברג (תרע"ו-תשמ"ו), גדולי תלמידיו-אהוביו של הגאון רבי מאיר שפירא ביח"ל - "ישיבת חכמי לובלין". בפרוץ השואה נמלטו לווילנא, ומשם גלו ליפן ולשנחאי, עם קבוצת תלמידי יח"ל. בתשרי-חשון תש"ב (אוקטובר 1941) הצליחו רבי פנחס הירשפרונג והרב הרשברג לצאת בקבוצת הבחורים שיצאו למונטריאול שבקנדה. רבי פנחס נשאר לכהן ברבנות במונטריאול למעלה מחמישים שנה, בה כיהן גם כראש ישיבת "מרכז התורה".
הרב הרשברג עבר אח"כ לשיקאגו שבארה"ב, בה כיהן ברבנות ובהרבצת תורה, בשנת תש"כ נתמנה לרב-ראשי במקסיקו-סיטי ונשיא "מרכז הרבנים באמריקה הלטינית". עסק רבות בלימוד "תלמוד ירושלמי" ואף הקים מכון להפצת לימוד יומי של התלמוד הירושלמי. מספריו: "אוצר הירושלמי", "מחשבת הקודש" ועוד.
2 דף, (נייר מכתבים של מלון "Centre Hotel - Yokohama" ביוקוהומה), 3 עמ' כתובים, 25 ס"מ. מצב טוב.
קטע קטן ממכתב זה, מצוטט במאמר על הרב הירשפרונג, ישורון, כ"ו, עמ' קמג.
המכתב נשלח לארה"ב, אל רֵעָם הגאון רבי יוסף מרדכי בוימל, והוא מזכיר לו ידידות נושנה: "זוכר אתה בודאי את הפלפול שכתבת אלי בשנת תרפ"ה בענין...". רבי פנחס מתאר את צרות הגלות שהוא וחבריו מישיבת "חכמי לובלין" עוברים, במנוסתם מאירופה הבוערת "בעת הזאת בשעה שנשארתי גלמוד בדד, וכל רעי נפזרו לכל רוח וקודר אתהלך בלחץ...", והוא זועק לעזרה והשתדלות לקבלת רשיונות כניסה לארה"ב או לקנדה: "חוסו נא עלינו - גזירת גלות מרחפת על ראשנו - מי יודע מה יהי סופנו...".
מעבר לדף מכתב 8 שורות מרבי "אברהם מרדכי הערשבערג - ר"מ ביח"ל", המבקש עזרה "ויעשה בכל האפשרויות בעדנו, לעזור אותנו עכשיו בכל הענינים".
שני הכותבים נודעו כגאונים מופלגים השולטים בכל מכמני התורה לעומקה ולרחבה - הגאון רבי פנחס הירשפרונג (תרע"ב-תשנ"ח), והגאון רבי אברהם מרדכי הרשברג (תרע"ו-תשמ"ו), גדולי תלמידיו-אהוביו של הגאון רבי מאיר שפירא ביח"ל - "ישיבת חכמי לובלין". בפרוץ השואה נמלטו לווילנא, ומשם גלו ליפן ולשנחאי, עם קבוצת תלמידי יח"ל. בתשרי-חשון תש"ב (אוקטובר 1941) הצליחו רבי פנחס הירשפרונג והרב הרשברג לצאת בקבוצת הבחורים שיצאו למונטריאול שבקנדה. רבי פנחס נשאר לכהן ברבנות במונטריאול למעלה מחמישים שנה, בה כיהן גם כראש ישיבת "מרכז התורה".
הרב הרשברג עבר אח"כ לשיקאגו שבארה"ב, בה כיהן ברבנות ובהרבצת תורה, בשנת תש"כ נתמנה לרב-ראשי במקסיקו-סיטי ונשיא "מרכז הרבנים באמריקה הלטינית". עסק רבות בלימוד "תלמוד ירושלמי" ואף הקים מכון להפצת לימוד יומי של התלמוד הירושלמי. מספריו: "אוצר הירושלמי", "מחשבת הקודש" ועוד.
2 דף, (נייר מכתבים של מלון "Centre Hotel - Yokohama" ביוקוהומה), 3 עמ' כתובים, 25 ס"מ. מצב טוב.
קטע קטן ממכתב זה, מצוטט במאמר על הרב הירשפרונג, ישורון, כ"ו, עמ' קמג.
קטגוריה
שואה ו"שארית הפליטה" - מכתבים, מסמכים וספרי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
11.7.2016
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
שתי גלויות דואר שנשלחו בחורף 1941 לארה"ב אל הגאון רבי משה רוטנברג, מאת רעיו, תלמידי ישיבת "חכמי לובלין", שגלו מאירופה הבוערת, לקובה שביפן.
· מכתב ארוך ביידיש, בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מקוצק-סוקולוב, רבי "מענדיל מאיר מארגענשטערן". קובה, שבט תש"א [פברואר 1941].
· מכתב בכתב יד וחתימת הרב הצדיק רבי "אלעזר מאיר ביין". בשולי הגלויה מכתב נוסף ביידיש מכותב אחר [אולי רבי מרדכי יהודה לובארט]. קובה, שבט תש"א [פברואר 1941].
האדמו"ר מקוצק-סוקולוב, רבי מנחם מנדל מאיר מורגנשטרן (תרפ"א-תשע"ד), בן-בנו ותלמידו של האדמו"ר רבי יצחק זעליג מסוקולוב. תלמיד ישיבת חכמי-לובלין. עלה לארץ ישראל והקים את בית מדרשו בתל אביב ובשנותיו האחרונות בעיר בני ברק.
הרב הצדיק רבי אלעזר מאיר ביין (תרע"ג-תשנ"ט), תלמיד חביב להאדמו"ר מפיאסצ'נה בעל "חובת התלמידים". עלה לירושלים, והיה בה אחד מגדולי המשפיעים חסידות, תורה ויראה.
2 גלויות דואר, 14 ס"מ. מצב טוב.
· מכתב ארוך ביידיש, בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מקוצק-סוקולוב, רבי "מענדיל מאיר מארגענשטערן". קובה, שבט תש"א [פברואר 1941].
· מכתב בכתב יד וחתימת הרב הצדיק רבי "אלעזר מאיר ביין". בשולי הגלויה מכתב נוסף ביידיש מכותב אחר [אולי רבי מרדכי יהודה לובארט]. קובה, שבט תש"א [פברואר 1941].
האדמו"ר מקוצק-סוקולוב, רבי מנחם מנדל מאיר מורגנשטרן (תרפ"א-תשע"ד), בן-בנו ותלמידו של האדמו"ר רבי יצחק זעליג מסוקולוב. תלמיד ישיבת חכמי-לובלין. עלה לארץ ישראל והקים את בית מדרשו בתל אביב ובשנותיו האחרונות בעיר בני ברק.
הרב הצדיק רבי אלעזר מאיר ביין (תרע"ג-תשנ"ט), תלמיד חביב להאדמו"ר מפיאסצ'נה בעל "חובת התלמידים". עלה לירושלים, והיה בה אחד מגדולי המשפיעים חסידות, תורה ויראה.
2 גלויות דואר, 14 ס"מ. מצב טוב.
קטגוריה
שואה ו"שארית הפליטה" - מכתבים, מסמכים וספרי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
11.7.2016
פתיחה: $700
לא נמכר
מכתב ארוך ומעניין, בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי ירחמיאל מאיר קאליש. קובה (יפן), [אלול תש"א, ספטמבר 1941].
במכתב שנשלח לשנחאי, כותב רבי מאיר'ל על תכנית הנסיעה מקובה לשנחאי, של משפחת אביו האדמו"ר רבי שמעון שלום מאמשינוב. ועל "המצב הנורא שבו נמצאים בני הישיבות המסולאים ויתר פליטתנו דאבה נפשנו". הוא מבקש לסדר מקום מגורים בשנחאי לאביו האדמו"ר.
כ-31 שורות בכת"י קדשו וחתימתו: "יר"י מאיר קאליש".
האדמו"ר רבי מאיר'ל מאמשינוב - רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש (תרס"א-תשל"ו), בן האדמו"ר רבי שמעון שלום קאליש מאמשינוב. ניצל בנס מן השואה עם משפחת אביו האדמו"ר, בבריחתם עם זרם הפליטים שנמלטו מאירופה הדוויה, לקובה שביפן ולשנחאי. לאחר השואה הגיעו לארה"ב. לאחר פטירת אביו בשנת תשי"ד, עלה לארץ ישראל, בה הקים את בית מדרשו ואת ישיבת אמשינוב בירושלים. אוהב ישראל וענוותן, עובד ה' בכל לבו. בן בתו הוא האדמו"ר רבי יעקב מיליקובסקי שליט"א אדמו"ר מאמשינוב שליט"א.
גלויית דואר, 14 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק על הטקסט.
במכתב שנשלח לשנחאי, כותב רבי מאיר'ל על תכנית הנסיעה מקובה לשנחאי, של משפחת אביו האדמו"ר רבי שמעון שלום מאמשינוב. ועל "המצב הנורא שבו נמצאים בני הישיבות המסולאים ויתר פליטתנו דאבה נפשנו". הוא מבקש לסדר מקום מגורים בשנחאי לאביו האדמו"ר.
כ-31 שורות בכת"י קדשו וחתימתו: "יר"י מאיר קאליש".
האדמו"ר רבי מאיר'ל מאמשינוב - רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש (תרס"א-תשל"ו), בן האדמו"ר רבי שמעון שלום קאליש מאמשינוב. ניצל בנס מן השואה עם משפחת אביו האדמו"ר, בבריחתם עם זרם הפליטים שנמלטו מאירופה הדוויה, לקובה שביפן ולשנחאי. לאחר השואה הגיעו לארה"ב. לאחר פטירת אביו בשנת תשי"ד, עלה לארץ ישראל, בה הקים את בית מדרשו ואת ישיבת אמשינוב בירושלים. אוהב ישראל וענוותן, עובד ה' בכל לבו. בן בתו הוא האדמו"ר רבי יעקב מיליקובסקי שליט"א אדמו"ר מאמשינוב שליט"א.
גלויית דואר, 14 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק על הטקסט.
קטגוריה
שואה ו"שארית הפליטה" - מכתבים, מסמכים וספרי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
11.7.2016
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך ומרגש אודות מצב בני ישיבת "חכמי לובלין" (יח"ל) בגלות ווילנא. בחתימת ראש הישיבה, הגאון מקראקא, רבי "צבי אייזינשטאט מקראקא - בשם הנהלת ישיבת חכמי לובלין". ווילנא, חשון ת"ש [נובמבר 1939].
נשלח לרבי משה בלוי מנהיג "אגודת ישראל" בירושלים. המכתב כתוב בלשון מליצית המקוננת על חורבן ישיבת יח"ל בלובלין: "בעמדנו היום לעומת מצב הנורא שקרה אותנו באחרית הימים, ביחד עם כל היהדות אשר בפולניא. קול קורא מישיבת לובלין, אוי מה היה לנו! בית המקדש מעט בנין מפואר בנוי לתלפיות, היה לזרים, ידו פרש צר, נעץ ציפורניו בכותלי ישיבת חכמי לובלין, ונזדעזעו תלמידיה כמה מאות פרסה...". בהמשך המכתב מתאר הכותב איך באו פריצים וחיללו את בית הישיבה, ותלמידיה בחורי חמד חניכי מהר"ם שפירא הלכו בשבי. "גולה אחר גולה גלתה ישיבת לובלין... פה ווילנא המעטירה עיר גדולה לאלוקים מצאנו מנוח לכפות רגלינו. אבל, ערום יצאנו מלובלין, בעירום וחוסר-כל... ואין בידינו לפורטה אפילו שוה-פרוטה...".
שארית הפליטה מבני ישיבת "חכמי לובלין" נמלטו לעיר ווילנא, יחד עם אלפי פליטים מרחבי פולין, שחלקם הצליחו אח"כ להמלט בנתיב-ההצלה הפלאי, של נסיעה ברכבת הטרנס-סיבירית לאיי יפן. משם יצאו לארצות-החופש, כשרוב הפליטים עברו גלות נוספת של חמש שנים נוספות בשנחאי.
הגאון רבי מנחם צבי אייזנשטט (תרס"א-תשכ"ו), בעל "מנחת צבי", תלמיד רבי חיים מבריסק. בשנת תרפ"ו נשא את בתו של הגאון רבי נחמיה צבי קורניצר רבה של קראקא, ובשנת תרצ"ה הקים ישיבה גדולה בעיר קראקא. עם פרוץ השואה גלה לווילנא בה עמד בנשיאות ישיבת "חכמי לובלין" בגלותה. לאחר מכן עלה לתל-אביב, בה שימש ברבנות. בשנת תש"ח עבר לברוקלין שבארה"ב, בה הקים את בית מדרשו "זכרון יצחק". הדפיס בשנת תשי"ט את פירוש הרמב"ן על התורה, עם הערותיו והארותיו.
דף 22 ס"מ. 2 עמ' כתובים. מצב טוב-בינוני. קרע (מודבק) לאורך הדף, ונקבי תיוק.
מכתב זה שלפנינו, נדפס בספר "גבורי החיל" (בני ברק, תש"ע), עמ' 115-117.
נשלח לרבי משה בלוי מנהיג "אגודת ישראל" בירושלים. המכתב כתוב בלשון מליצית המקוננת על חורבן ישיבת יח"ל בלובלין: "בעמדנו היום לעומת מצב הנורא שקרה אותנו באחרית הימים, ביחד עם כל היהדות אשר בפולניא. קול קורא מישיבת לובלין, אוי מה היה לנו! בית המקדש מעט בנין מפואר בנוי לתלפיות, היה לזרים, ידו פרש צר, נעץ ציפורניו בכותלי ישיבת חכמי לובלין, ונזדעזעו תלמידיה כמה מאות פרסה...". בהמשך המכתב מתאר הכותב איך באו פריצים וחיללו את בית הישיבה, ותלמידיה בחורי חמד חניכי מהר"ם שפירא הלכו בשבי. "גולה אחר גולה גלתה ישיבת לובלין... פה ווילנא המעטירה עיר גדולה לאלוקים מצאנו מנוח לכפות רגלינו. אבל, ערום יצאנו מלובלין, בעירום וחוסר-כל... ואין בידינו לפורטה אפילו שוה-פרוטה...".
שארית הפליטה מבני ישיבת "חכמי לובלין" נמלטו לעיר ווילנא, יחד עם אלפי פליטים מרחבי פולין, שחלקם הצליחו אח"כ להמלט בנתיב-ההצלה הפלאי, של נסיעה ברכבת הטרנס-סיבירית לאיי יפן. משם יצאו לארצות-החופש, כשרוב הפליטים עברו גלות נוספת של חמש שנים נוספות בשנחאי.
הגאון רבי מנחם צבי אייזנשטט (תרס"א-תשכ"ו), בעל "מנחת צבי", תלמיד רבי חיים מבריסק. בשנת תרפ"ו נשא את בתו של הגאון רבי נחמיה צבי קורניצר רבה של קראקא, ובשנת תרצ"ה הקים ישיבה גדולה בעיר קראקא. עם פרוץ השואה גלה לווילנא בה עמד בנשיאות ישיבת "חכמי לובלין" בגלותה. לאחר מכן עלה לתל-אביב, בה שימש ברבנות. בשנת תש"ח עבר לברוקלין שבארה"ב, בה הקים את בית מדרשו "זכרון יצחק". הדפיס בשנת תשי"ט את פירוש הרמב"ן על התורה, עם הערותיו והארותיו.
דף 22 ס"מ. 2 עמ' כתובים. מצב טוב-בינוני. קרע (מודבק) לאורך הדף, ונקבי תיוק.
מכתב זה שלפנינו, נדפס בספר "גבורי החיל" (בני ברק, תש"ע), עמ' 115-117.
קטגוריה
שואה ו"שארית הפליטה" - מכתבים, מסמכים וספרי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
11.7.2016
פתיחה: $700
לא נמכר
מכתב ארוך ומעניין בכתב יד וחתימת הגאון רבי "אהרן לייב" שטיינמן. לוצרן, אב תש"א [1941]. שני עמודים כתובים. בשולי המכתב, ארבע שורות נוספות, בכת"י וחתימת "יוסף וואנד---".
המכתב שנשלח לרעו הגדול הגאון רבי משה סולובייציק, עוסק בענין קבלת פטור רפואי מגיוס לצבא השוויצרי. בתחילת המכתב הוא כותב על השגת הפטור של אחד מחבריהם ומביע תקוה שזכות התורה וזכות אבותיו תעמוד לו שיסייעוהו מן השמים וירחמו עליו. בהמשך הוא כותב על מצב הפטור שלו בעצמו, על אישור רפואי שקיבל בנסים ["איך עשיתי אצלם כזאת"] ושלח לה"צנטראל לייטונג", ומוסיף "אקוה כי אני אתפטר לגמרי ולא אצטרך להבחן". בעמוד השני של המכתב, הוספה תוך כדי כתיבת המכתב, בה הוא מבשר כי "נתחדשו הרבה דברים לטובה" כי קיבל מכתב מה"צנטראל לייטונג", כי היות והוא נמצא בעיירת-מרפא, כנראה שהוא חולה, ומספיק לו אישור-רופא מקומי, מבלי שיצטרך לעמוד בפני ועדה רפואית. במכתב מוזכרים כמה פעמים בני משפחת שטרנבוך, אשר עסקו רבות בהצלת הפליטים בשוויץ.
בכל תוכן המכתב ניכרת אמונתו היוקדת של רבי אהרן לייב, הקפדתו על ישרות [גם בזמן שהיה צריך לעשות "תחבולות" שונות להנצל מהגיוס], הבטחון בכוחם של לומדי התורה, ודבקותו בלימוד התורה.
מרן הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטיינמן שליט"א. נולד בעיר בריסק שבליטא ולמד בישיבותיה. עקב חשש מגזירת הגיוס לצבא הפולני, נסע לשוויץ בקיץ תרצ"ח (1938), יחד עם רֵעוֹ הבחור משה סולובייציק, ללמוד בישיבת מונטריי. נסיעה זו בתקופת ערב השואה, התבררה אח"כ לנס-הצלתם של שני גדולי התורה, אשר השפיעו על כל דור הקמת עולם התורה בימינו - הגאון רבי משה סולובייציק זצ"ל בעיר ציריך, שהנהיג את עולם התורה באירופה והגאון רבי אהרן לייב שטיינמן שליט"א בעיר בני ברק.
[2] עמ' כתובים, 27 ס"מ. כ-43 שורות בכתב-ידו (בעפרון). מצב בינוני. קרעים חסרים בשולי מרכז הדף.
המכתב שנשלח לרעו הגדול הגאון רבי משה סולובייציק, עוסק בענין קבלת פטור רפואי מגיוס לצבא השוויצרי. בתחילת המכתב הוא כותב על השגת הפטור של אחד מחבריהם ומביע תקוה שזכות התורה וזכות אבותיו תעמוד לו שיסייעוהו מן השמים וירחמו עליו. בהמשך הוא כותב על מצב הפטור שלו בעצמו, על אישור רפואי שקיבל בנסים ["איך עשיתי אצלם כזאת"] ושלח לה"צנטראל לייטונג", ומוסיף "אקוה כי אני אתפטר לגמרי ולא אצטרך להבחן". בעמוד השני של המכתב, הוספה תוך כדי כתיבת המכתב, בה הוא מבשר כי "נתחדשו הרבה דברים לטובה" כי קיבל מכתב מה"צנטראל לייטונג", כי היות והוא נמצא בעיירת-מרפא, כנראה שהוא חולה, ומספיק לו אישור-רופא מקומי, מבלי שיצטרך לעמוד בפני ועדה רפואית. במכתב מוזכרים כמה פעמים בני משפחת שטרנבוך, אשר עסקו רבות בהצלת הפליטים בשוויץ.
בכל תוכן המכתב ניכרת אמונתו היוקדת של רבי אהרן לייב, הקפדתו על ישרות [גם בזמן שהיה צריך לעשות "תחבולות" שונות להנצל מהגיוס], הבטחון בכוחם של לומדי התורה, ודבקותו בלימוד התורה.
מרן הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטיינמן שליט"א. נולד בעיר בריסק שבליטא ולמד בישיבותיה. עקב חשש מגזירת הגיוס לצבא הפולני, נסע לשוויץ בקיץ תרצ"ח (1938), יחד עם רֵעוֹ הבחור משה סולובייציק, ללמוד בישיבת מונטריי. נסיעה זו בתקופת ערב השואה, התבררה אח"כ לנס-הצלתם של שני גדולי התורה, אשר השפיעו על כל דור הקמת עולם התורה בימינו - הגאון רבי משה סולובייציק זצ"ל בעיר ציריך, שהנהיג את עולם התורה באירופה והגאון רבי אהרן לייב שטיינמן שליט"א בעיר בני ברק.
[2] עמ' כתובים, 27 ס"מ. כ-43 שורות בכתב-ידו (בעפרון). מצב בינוני. קרעים חסרים בשולי מרכז הדף.
קטגוריה
שואה ו"שארית הפליטה" - מכתבים, מסמכים וספרי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 51 חלק א' - ספרי קודש חסידות כתבי יד מכתבי רבנים
11.7.2016
פתיחה: $1,000
לא נמכר
הדרך, חוברת א', "דרך צדיקים" - והיא דרשת פרידה של כ"ק... מוהר"ר מרדכי רוקח שליט"א הרב דקהל קדושים בילגורייא... שדרש פה בחגיגת סיום מסכת של תפארת בחורים. "דרך קדושים" - דברי קודש מהגה"ק צדיק הדור... מרן אהרן רוקח שליט"א רבינו הקדוש מבעלזא... שאמרו פה עיר הבירה בודאפעסט טרם עלותם לארץ ישראל. ערוך על ידי רבי מנחם אהרן לעבאוויטש, הרב הצעיר דק"ק טשאפ. בודפסט, כ"ג שבט תש"ד (1944). מהדורה שניה.
לאחר שנמלטו בניסים מגטו בוכניה, הגיעו האדמו"ר מבעלז ואחיו הרב מבילגוריי לבודפסט, שם שהו מחודש אייר תש"ג עד טבת תש"ד. בי"ג שבט תש"ד (7.2.1944) נדפסה ויצאה לאור דרשת הפרידה של הרב מבילגוריי מיהדות הונגריה, בה הוא מדבר על זוועות השואה בפולין וגליציה, והצורך לעזור לפליטים מארצות אלו. בהמשך הוא מתנצל על נסיעתם לארץ ישראל, ואומר בבטחון כי הרעה לא תגיע להונגריה, ולא משום כך הם נוסעים לארץ ישראל, רק מתשוקתו לקדושת ארץ ישראל ואהבתו של אחיו הקדוש לארץ הקודש. "... מוטל עלי החוב להודיע לכם ידידים יקרים חכמי אונגארן... כי מי שהוא קרוב בסביבת אחי הגדול... שליט"א, יודע בודאי שלא במנוסה הולך... כאילו רוצה לנוס ולנסוע מכאן, רק שאיפתו ותשוקתו לעלות לאה"ק המקודשת בעשר קדושות... וירא מנוחה - שהצדיק רואה שתשרה פה לתושבי מדינה זאת מנוחה ושלוה... ואך טוב וחסד ירדוף וישיג את אחב"י בני מדינה זו. ואת הארץ... כי נעמה - מחמת כי שם שורה הנעם העליון" (עמ' יט). בהמשך החוברת מובאים דברי האדמו"ר שאמר כי נסיעתו לארץ ישראל היא זמנית על מנת לחזור, עם הסברים מאחיו הרב מבילגוריי, שעפ"י מסורת בית אבותיהם הקדושים, אין תועלת בהתיישבות בארץ ישראל טרם ביאת המשיח (עמ' כו). לאחר כעשרה ימים בכ"ג שבט (17.2.1944) יצאה לאור מהדורה נוספת של חוברת זו שלפנינו, בשינויים רבים בהשמטת דברים ביחס לעליה לארץ ישראל. אותה מהדורה מכילה כו עמ' בלבד. [לאחר כחודש, נדפסה בבודפסט מהדורה שלישית, עם הכיתוב "הוצאה שניה, אדר תש"ד", ואף היא "מצונזרת"]. לפנינו המהדורה השניה מתאריך כ"ג שבט, אך מספור העמודים שווה למהדורה הראשונה של י"ג שבט, והיא אינה מצונזרת.
[1], כח, [1] עמ'. 20 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים במעטפת.
לאחר שנמלטו בניסים מגטו בוכניה, הגיעו האדמו"ר מבעלז ואחיו הרב מבילגוריי לבודפסט, שם שהו מחודש אייר תש"ג עד טבת תש"ד. בי"ג שבט תש"ד (7.2.1944) נדפסה ויצאה לאור דרשת הפרידה של הרב מבילגוריי מיהדות הונגריה, בה הוא מדבר על זוועות השואה בפולין וגליציה, והצורך לעזור לפליטים מארצות אלו. בהמשך הוא מתנצל על נסיעתם לארץ ישראל, ואומר בבטחון כי הרעה לא תגיע להונגריה, ולא משום כך הם נוסעים לארץ ישראל, רק מתשוקתו לקדושת ארץ ישראל ואהבתו של אחיו הקדוש לארץ הקודש. "... מוטל עלי החוב להודיע לכם ידידים יקרים חכמי אונגארן... כי מי שהוא קרוב בסביבת אחי הגדול... שליט"א, יודע בודאי שלא במנוסה הולך... כאילו רוצה לנוס ולנסוע מכאן, רק שאיפתו ותשוקתו לעלות לאה"ק המקודשת בעשר קדושות... וירא מנוחה - שהצדיק רואה שתשרה פה לתושבי מדינה זאת מנוחה ושלוה... ואך טוב וחסד ירדוף וישיג את אחב"י בני מדינה זו. ואת הארץ... כי נעמה - מחמת כי שם שורה הנעם העליון" (עמ' יט). בהמשך החוברת מובאים דברי האדמו"ר שאמר כי נסיעתו לארץ ישראל היא זמנית על מנת לחזור, עם הסברים מאחיו הרב מבילגוריי, שעפ"י מסורת בית אבותיהם הקדושים, אין תועלת בהתיישבות בארץ ישראל טרם ביאת המשיח (עמ' כו). לאחר כעשרה ימים בכ"ג שבט (17.2.1944) יצאה לאור מהדורה נוספת של חוברת זו שלפנינו, בשינויים רבים בהשמטת דברים ביחס לעליה לארץ ישראל. אותה מהדורה מכילה כו עמ' בלבד. [לאחר כחודש, נדפסה בבודפסט מהדורה שלישית, עם הכיתוב "הוצאה שניה, אדר תש"ד", ואף היא "מצונזרת"]. לפנינו המהדורה השניה מתאריך כ"ג שבט, אך מספור העמודים שווה למהדורה הראשונה של י"ג שבט, והיא אינה מצונזרת.
[1], כח, [1] עמ'. 20 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים במעטפת.
קטגוריה
שואה ו"שארית הפליטה" - מכתבים, מסמכים וספרי דפוס
קָטָלוֹג