מכתב ארוך ומעניין, בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי ירחמיאל מאיר קאליש. קובה (יפן), [אלול תש"א, ספטמבר 1941].
במכתב שנשלח לשנחאי, כותב רבי מאיר'ל על תכנית הנסיעה מקובה לשנחאי, של משפחת אביו האדמו"ר רבי שמעון שלום מאמשינוב. ועל "המצב הנורא שבו נמצאים בני הישיבות המסולאים ויתר פליטתנו דאבה נפשנו". הוא מבקש לסדר מקום מגורים בשנחאי לאביו האדמו"ר.
כ-31 שורות בכת"י קדשו וחתימתו: "יר"י מאיר קאליש".
האדמו"ר רבי מאיר'ל מאמשינוב - רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש (תרס"א-תשל"ו), בן האדמו"ר רבי שמעון שלום קאליש מאמשינוב. ניצל בנס מן השואה עם משפחת אביו האדמו"ר, בבריחתם עם זרם הפליטים שנמלטו מאירופה הדוויה, לקובה שביפן ולשנחאי. לאחר השואה הגיעו לארה"ב. לאחר פטירת אביו בשנת תשי"ד, עלה לארץ ישראל, בה הקים את בית מדרשו ואת ישיבת אמשינוב בירושלים. אוהב ישראל וענוותן, עובד ה' בכל לבו. בן בתו הוא האדמו"ר רבי יעקב מיליקובסקי שליט"א אדמו"ר מאמשינוב שליט"א.
גלויית דואר, 14 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק על הטקסט.