מנורה לבית הכנסת. [צפון אפריקה, תוניסיה (?) / ירושלים, העשורים הראשונים של המאה ה-20]. פח פליז מכופף ומנוסר; לוחיות זכוכית במרקמים ובצבעים שונים. מנורה מרשימה, בעבודה עממית ייחודית. צורתה הכללית צורת כוכב בעל שמונה חודים, עם מקום לתשע כוסיות-שמן להדלקה (המקומות המיועדים לכוסות עשויים בצורת חרוט שחודו פונה מטה). חלקה החיצוני מעוטר קישוטי סִכְסָךְ (זיגזג). ארבע שרשראות לתליה. הקומה העליונה ערוכה בצורת כוכב, שחודיו מחפים על שמונה בתי-נר. בקומה התחתונה שמונה צלעות זכוכית, עם מקום לכוס-הדלקה במרכז (שקוע). חלקה החיצוני מקושט בשמונה משולשים עם זכוכיות צבעוניות, הפונים כלפי חוץ. רוחב מירבי: 43 ס"מ. גובה: 19 ס"מ. מצב כללי טוב. קורוזיה ופגמים בפליז.

מנורת שבת. הודו (קוצ'ין?), ראשית המאה ה-20. פליז. מנורת-שבת בעלת צורה מעגלית, עם שבעה חללים לתליית כוסיות-שמן. נתלית בעזרת שלושה מוטות עם לולאות בקצותיהם, המתחברים לקרסים בבסיס המנורה. "עד לפני פחות ממאה שנים, יהודי קוצ'ין שימרו את המנהג של ציון כניסת השבת על-ידי הדלקת מנורת אבן בכניסה לבתיהם. שמש בית-הכנסת היה עובר מבית לבית ומדליק את המנורות בעזרת לפיד, שהובער מאש "נר התמיד", אשר היה תלוי לפני הארון. במקביל, הנשים הדליקו את מנורת השבת. המנורה... היתה תלויה מן התקרה והכילה שבע כוסות-שמן מסודרות בטבעת מתכת". אורך: 67 ס"מ, רוחב מירבי: 35 ס"מ. מצב טוב. שש כוסות זכוכית. ספרות: ערפה סלפק (עורכת), "יהודי הודו - בני-ישראל, קוצ'ינים, בגדאדים", מוזיאון ישראל, ירושלים, 1995, עמ' 85-84.

מנורה תלויה לשבת. [מחוז פריסלנד, הולנד, המאה ה-19]. פליז יצוק. עשויה ארבעה חלקים: כתר גדול המקיף את המוט המרכזי, מעוטר בחבצלות ובכפתורים; חלק מרכזי עם שישה עיטורים נשלפים בצורת ענפים עם פרחים הפונים כלפי מעלה ושישה מַחֲזִירוֹרִים (רפלקטורים) בצורת פרחים, הפונים כלפי מטה. בסיס קעור עם שוליים מנוסרים; מיכל שמן בעל שש קרניים ארוכות; קערית-נטף תלויה. מחווטת וכוללת מוטות ובתי-נורה בחודי הקרניים. מקורה של מנורה מפוארת זו במחוז פריסלנד (Friesland) שבצפון הולנד, הגובל בגרמניה. באמצע המאה ה-19 חיו במחוז זה כ-2000 יהודים. אורך: 69 ס"מ, רוחב מירבי: 42 ס"מ.

נר נשמה לבית כנסת (כּאס / כּאס דסעיל). מרוקו, [ראשית המאה ה-20]. הקדשה משנת תרס"ז [1907]. נחושת מנוסרת. עיטורים מנוסרים בדגמים גיאומטריים וצמחיים צפופים. כתובת ההקדשה מופיעה על פני שלוש רצועות: "לכבוד מע' ר' מאיר בעל הנס זיע"א ה' אליהו הכהן לוזייה יצ"ו / אייר התרס"ז / ע' נשמת מור אביו חיים לוזייה". אורך: 30 ס"מ, רוחב מירבי: 26 ס"מ. ללא כד זכוכית. פגמים בחיבור השרשראות לנר.

כוס הדלקה - נר נשמה לבית כנסת (כּאס / כּאס דסעיל). מרוקו, [ראשית המאה ה-20]. פליז. הקולב יצוק בצורת חמסה. עם כד זכוכית לשמן. אורך: 100 ס"מ, קוטר מירבי: 22 ס"מ. מצב טוב. ראה: חיי היהודים במארוקו, אביבה מולר-לנצט (עורכת). מוזיאון ישראל, 1983 (מהדורה שניה), עמ' 40-41, מס' 44.