ארכיון מסמכים ומכתבים, ממשפחת הגאון רבי שמואל סלאנט, הכולל שטרי תנאים, צוואות, רשימות שונות ומכתבים. · שטרות "תנאים" ורשימות "זכרון דברים" - לאירוסי רבי בנימין ביינוש סלנט, ירושלים, כסלו תרי"ג [1852]. · שטרות "תנאים" ורשימות "ראשי פרקים" לאירוסי בתו של רבי שמואל סלאנט, עם רבי שלמה בן רבי ישעיה ברדקי. אחד מהם בחתימת ידו של רבי "שמואל סלאנט" וחתימת אם החתן "שינדיל בת הגאון מו"ה ישראל ז"ל" [אלמנת רבי ישעיה ברדקי ובתו של רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א]. חשון תרכ"ד [1863]. · מכתב אל רבי שמואל סלאנט, בכת"י וחתימת גיסו רבי יהודה ליב סלאנט [בן הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט]. · שטרות תנאים ורשימות מאירוסי צאצאיו של רבי בנימין בינוש סלנט (כולל צילומים משטרי התנאים של רבי מיכל טוקצינסקי משנת תר"ן עם בתו של רבי ביינוש סלנט, ומשנת תרע"ח עם בתו של רבי צבי הירש סלאנט, נכדתו של רבי ביינוש). · העתק צוואת רבי שמואל סלנט, צוואות רבי בייניש סלנט ובנו רבי צבי הירש סלאנט. · רשימה מעניינת של אחד מבני המשפחה, ששמע מזקנו רבי שמואל, כי בלומדו בצעירותו בחברותא עם רבי ישראל מסלנט, הסכימו ביניהם על ג' דברים: שלא לקבל רבנות, שלא לחבר חיבורים ושלא ללמוד חכמת הקבלה. · רשימות ומסמכים שונים, הנוגעים לבני המשפחה. · רשימות משנת תרס"א, בחתימת רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי בקשר למינוי הגאון האדר"ת לרבנות בירושלים, והשערוריה של קהילות החסידים שהתנגדו למינוי זה. · שטרות בית דין בחתימת דייני העיר, בקשר לירושות וענינים כספיים של בני המשפחה. ושוברי שטרות חוב מחותמים שונים. · ועוד. כ-30 פריטי נייר + כ-7 צילומי מסמכים חשובים. גודל ומצב משתנים.

לקט מכתבים ומסמכים, מכתבים שנשלחו אל רבי שמואל סלאנט, מכתבים (לא חתומים) וכרוזים מודפסים מאת רבי שמואל סלאנט, ועוד. בין המכתבים: מכתב מעניין מאת רבי יחיאל ברי"ל עורך "הלבנון" אודות אתרוגי ארץ ישראל ואתרוגי קורפו. מאיינץ, תרל"ז [1877]. · מעטפת מכתב שנשלח אל רבי שמואל, ועליה רשום בכתב-ידו של רבי חיים ברלין, שתי גימטריאות לשנת תרס"ט - "הוד הגאון רבי שמואל - לפ"ק", "האב"ד מירושלים הי"ו - לפ"ק". · דף כת"י "מכתב גלוי מציון וירושלים" וכרוז מודפס "שפת אמת תכון לעד" - תגובות ותשובות להשמצות שנכתבו בעתון "אבענדבלאט" היוצא בניו-יורק, הכותב כי רבי שמואל סלנט אינו בריא ומנוהל ע"י מזכיר ועד הכללי רבי יוסף ריבלין. אדר תרנ"ו [1896]. · מכתבים משנת תרנ"ה אודות השמצות והלשנות נגד מוסדות הקהילה בירושלים, שנדפסו בעתון "הצבי" של אליעזר בן-יהודה. · ועוד. 14 פריטים, גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. דרכו של הגאון רבי שמואל סלאנט היתה לכתוב את מכתביו ע"י צוות סופריו ומזכיריו, כאשר הוא מוסיף את חתימתו בכתב-ידו או בחותמתו. וכנראה שהמכתבים (הלא-חתומים) שבאוסף, מקורם מארכיון רבי שמואל סלנט.

אוסף מכתבים ומסמכים מגוון, מכתבים ציבוריים ומכתבים פרטיים. ירושלים וארץ ישראל, שנות התר"כ-תר"פ בקירוב 1860-1920: · מכתבים שנשלחו אל רבי שמואל סלנט ואל ה"ועד הכללי" בירושלים. · מכתב מרבי עקיבא לעהרן בשם הפקוא"מ, אל רבי עזריאל הילדסהיימר. אמשטרדם, תרל"א [1871]. · מכתבים שנשלחו מירושלים לאמשטרדם, להנהלת פקוא"מ [פקידי ואמרכלי ארץ ישראל], מאת "דוד בן יצחק רוסו"; "אברהם בכ"ר אליאו - בנו של ח"ר משה חיים"; "חביב אזולאי". · מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי שלמה זלמן בהר"ן. [מכתב בדברי תורה, שכתב לילדיו בעת שהותו ביפו לשם קניית אתרוגים]. · העתק הסכם עבודה - לניהול רכישת הקרקעות של "חברת נחלת ישראל", ירושלים, [תרמ"ז 1887]. · מכתב מחברת "תמוה - תורה מצוות וישוב הארץ" בחתימת חברי הועד וחתימות בית הדין של הרב פראנק. תרפ"ח [1928]. · מכתב בענין מעשי הרצח של אחדים מחברת פ"צ [פועלי ציון], עם 16 חתימות. - בין החותמים: רבי יעקב משה חרל"פ; רבי שלמה זלמן הכהן קוק [אבי הראי"ה]; רבי דוד בהר"ן; ועוד. · כרוז מודפס נגד הרבנית דיסקין. · פנקס חברת גמ"ח, משנת תרנ"ד [1894]. · מסמכים שונים מירושלים בחתימות הרבנים: רבי צבי פסח פראנק; רבי יעקב יצחק טייטלבוים; רבי יוסף גרשון הורביץ; רבי אליאו לופז; רבי אפרים שמואל לרנר [מזמן שהותו כשד"ר ירושלים, באטלנטיק סיטי בשנת תרס"א]; ועוד. כ-36 פריטים, גודל ומצב משתנים.

דפים בכתב-יד, מכתב וחידושי תורה בכתב-ידו של הגאון רבי זבולון חרל"פ, מחברי בית דינו של המהרי"ל דיסקין. [ירושלים, תרנ"ד בקירוב 1894]. · מכתב בכתב-ידו של רבי זבולון חרל"פ, על גבי נייר מכתבים מודפס (הדפסה בדיו זהובה) של "בית הועד דכולל סובאלק ולאמזא", בחתימת ידו של רבי "זבולון חרל"פ במוהרי"צ ז"ל", ובחתימות רבי "שכנא ----?" ורבי "בנימין בינוש טיקאצינסקי". בגוף המכתב מובאת תשובה מעניינת בשם המהרי"ל דיסקין בעניני סגולות: "והנה בדבר החולה במחניכם... אשר כתבו לאדמו"ר הרב הגאון הגדול הצדיק המפורסם... מו"ה יהושע ליב שליט"א, להתפלל ולהעתיר עבורו לרפו"ש... נתקיים המבוקש אשר נזכר שמו בתפילה ובתחנונים אצל כותל המערבי ממקום מקדשינו, אשר ד' ישלח עזרו מקודש כרצון כל קרוביו ואוהביו. ואודות הסגולה אשר כתבו לאדמו"ר הגאון שליט"א - אמר לנו הגאון שי' להשיב למח"ק [למחנה קדשם]: הן הסגולה הזאת מודעת כמובא בספר פתחי תשובה ליו"ד סימן שע"ב, בשם תשובת חתם סופר, אם כהן יכול לסמוך על סגולה זו ליגע בידו של מת. וגם אמר הגאון נ"י שחקר ע"ז שגם פה בקודש נוהגים בסגולה זאת..." - המדובר הוא על סגולה עתיקה המובאת בפוסקים, של נתינת יד החולה ביד המת קודם קבורתו, ובכך להעביר את הגזירה מן החיים אל המתים. מעבר לדף: 2 עמ' חידושי תורה נוספים, בכתב-ידו של רבי זבולון. · תשובה ארוכה (3 עמ' גדולים, בכתב-ידו של רבי זבולון, לא חתומה) בדיני הפקר ובדיני מתנת שכיב-מרע. בתוך הדברים הוא מזכיר "ספיקא שנסתפקנו פה עה"ק...". הגאון רבי זבולון חרל"פ (תר"א-תרנ"ח), נולד בווילקובישק שבפולין ובשנת תרי"א עלה עם הוריו לירושלים. תלמיד ישיבת הר"ן של הגאון הקדוש רבי נחום משאדיק ותלמיד רבי מאיר אויערבאך בעל ה"אמרי בינה". נתמנה ל"ספרא דדינא" ולאחר מכן לדיין בבית דינו של המהרי"ל דיסקין בירושלים, והוא חתום על הסכמות ופסקי דין רבים. היה ממונה ומנהל כולל סובלק ולומז'ה, וממוני "ועד הכללי". מחיבוריו: "מאורי חיים" על משלי (ירושלים, תרנ"א) ו"יסוד המעלה" בעניני שביעית ומעשרות (נדפס בסוף "בית זבול", ח"ב, ירושלים, תש"ח). בנו המפורסם הוא, הגאון המקובל רבי יעקב משה חרל"פ, רבה של "שערי חסד" וראש ישיבת "מרכז הרב", מחבר הספרים "בית זבול" ו"מי מרום". [6] עמ' כתובים, גודל ומצב משתנים. בלאי וקרעים.

מכתב מעניין בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יחיאל העליר בעל "עמודי אור". קניגסברג, תרי"ז [1857]. נשלח לירושלים, אל הגאון רבי שמואל סלאנט. הגר"י העליר מספר על ספרו "עמודי אור" שהדפיס בקניגסברג באותה שנה, ועל מצב בריאותו הרופף שבגללו הוצרך להתעכב בעיר קניגסברג. "... הנה זה איזה ירחים זכני ה' להדפיס פה ספרי שו"ת עמודי אור. כתבתי לכבוד ידידינו הגאב"ד דפה נ"י לשלוח ליד כבודו ד' ספרים, אחד למעכ"ת, ואחד לחכם הספרדים, ואחד לביהמ"ד אשכנזים, ואחד לביהמ"ד הספרדים... בעתות קדשם יתנדבו לעיין בחבורי, ואם משגה בו בחסדם יודיעוני...". בהמשך המכתב הוא כותב בארמית: "אנן בארעא דמחשכא יתבינן, ועם מרנן ורבנן דארעא קדישא נהורא שרא, מעקתא בתר עקתא נפשין מרירן ושמעתתין לא גרירן, רבנן בני היכלא דמלכא עלאה דיתבין באתר בית שכינתיה, מפומהון מפקין מרגלאה ואנן אטימין לבין, מתפנקין באלפיהון קשוט לאחזאה". בסיום המכתב חתימתו הידועה: "העלוב, יחיאל העליר במ"ו אהרן זללה"ה חוב"ק סוואלק יע"א". הגאון רבי יחיאל העליר (תקע"ד-תרכ"ב), נודע כבר מצעירותו לאחד מגדולי גאוני הדור, בדורו דור-דעה. נולד בקוידינוב ולמד בישיבות העיר מינסק, שם נודע שמו "העילוי מקוידינוב". בגיל 21 כבר נתמנה לרבנות העיר הלוסק ומשם עבר בשנת תר"ג, לכהן ברבנות העיר וואלקווויסק, על מקומו של הגאון רבי יצחק אייזיק חבר. בשנת תרי"ד עלה לכהן בכס רבנות העיר סובאלק, ובאותה תקופה הדפיס בקניגסברג את פירושו להגדה של פסח ואת ספר תשובותיו הנודע "עמודי אור". מיד עם צאת הספר לאור התפרסמו חידושיו העמוקים והברורים בהיכלי התורה, דבריו הובאו בספרי גדולי דורו, ונודע שמו כאחד מהשורה הראשונה של גדולי הדור, גאון אמיתי השולט בכל מקצועות התורה. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות פלונגייאן, בה כיהן כארבע שנים עד פטירתו בדמי ימיו בגיל 47. היה נוהג לחתום "העלוב", וסיפורים רבים נפוצו אודות כך. בספר "גדולי הדורות" (חלק ב, עמ' 633) מובאת מסורת בשם הגרא"מ שך, כי התחיל לחתום כך לאחר שהוצרך פעם אחת להתיר עגונה באמצעות "מיאון", והיות שלפי הרמ"א אין נוהגים ב"מיאון" בזמן הזה, אף שהיתה זו "שעת הדחק", התחיל מאז לחתום "העלוב". סיפור אחר על סיבת חתימתו בשם "העלוב", נודע בעולם, ויש המספרים אותו בשם הגר"י קמנצקי - כי אמו מרת רבקה, היתה בת יהודי גביר ותלמיד חכם נודע ממשפחה מיוחסת ונכבדה, שבבחרותה העלילו והוציאו עליה שם-רע, עד שנאלצה להתחתן עם איש המוני ופשוט. ביום חתונתה פרשה לחדר צדדי ונשאה את תפילתה: "רבש"ע! יודע אתה ששאיפתי היתה להקים ביתי עם איש גדול בתורה, אך שמועות זדוניות שאין בהם שמץ של אמת, הביאוני עד הלום. אנא! אם לא זכיתי שבעלי יהיה גדול בתורה, זכני נא בבנים תלמידי חכמים מובהקים, גדולים בתורה, שאמלא בהם משאת חיי" - ואכן, זכו בני הזוג לשבעה בנים וארבע בנות, משפחות תלמידי חכמים, שארבעה מהם נודעו לגדולי הדור: רבי ישראל העליר בעל "נחלת ישראל", מראשי ישיבת מיר וישיבת מינסק, שבסוף ימיו כיהן כאב"ד קוידינוב; רבי מאיר העליר מדייני ווילנא; רבי יחיאל העליר בעל "עמודי אור" ורבי יהושע העליר אב"ד טעלז, בעל "חוסן יהושע". דף כ-23 ס"מ. כ-20 שורות בכת"י. נייר מכתבים כחלחל ודק, מצב טוב, בלאי וסימני קיפול. מכתב זה שלפנינו, נתפרסם בספר "תורת רבינו שמואל מסלנט", חלק א' עמ' רפג; בקובץ "אור התורה", א', סימן י"א; ובמאסף "ישורון", ד', עמ' תרע"ג.