אוסף כתבי יד, מכתבים, קונטרסים ודפים של חידושי תורה בהלכה ובקבלה. תפילות וקמיעות עפ"י הקבלה. רובם בכתב-ידו של רבי מנחם מאניש שינברגר מירושלים [שנות התר"נ בקירוב 1890]. מצורף: ספר פרי עץ חיים, לרבינו חיים ויטאל. לבוב (למברג), תרכ"ה 1864. עם חתימת ידו: "מנחם מאניש בן הר' ברוך שעהנבערגער, מכולל אונגארן ירושלים ע"ה תובב"א". באוסף שלפנינו מופיעים טיוטות של מכתבים חריפים נגד כינון "ועד האחדות" בירושלים [בשנת תרנ"ה בקירוב - ראה פריט 327], יחד עם "הצדוקים" - "שהם ראשי השקאלעס" [בתי הספר האסורים]. בטיוטות אלו נוסחאות למכתב לרבנים שנתנו ידם למהלך זה, עם איומי "חרם": "... אנחנו מבקשים מהרבנים הנ"ל שיתנו לנו בכתב, שנתינת חתימתם בטעות היה. ואם לא יתנו אז ידענו שרק מתחת ידם יצא המעשה הזאת, למעול מעל בד' ובתורתו, ואנחנו מוכנים להחרים את הרבנים בכל מיני חרמות בצירוף שלש מאות איש ובצירוף השכינה הקדושה ובשופרות, כי במקום שיש חילול [השם] אין חולקין כבוד לרב...". הצדיק המקובל רבי מנחם מאניש שינברגר (תר"ג-תרנ"ט), בעל מחבר "תקון שבת". תלמיד המהר"ם שיק, ה"כתב סופר" ורבי הלל מקולומייא. עלה מהונגריה לירושלים בשנת תרכ"ז. רבו ה"כתב סופר" כתב עליו במכתב להנהלת כולל אונגרן, כי "הוא ירא שמים גדול". מהמתיישבים הראשונים בפתח תקוה, בה גר כשנה ומחצה. היה מראשי חוגי ה"קנאים" בירושלים וממקורבי המהרי"ל דיסקין. בנו המקובל רבי יוסף חיים שינברגר, היה איש קדוש וצדיק גדול, שלא עבר עליו חצות לילה בשינה יותר משלושים שנה, ודפי ספרי הקבלה וסידורי הקבלה שלו היו ספוגים בדמעות רגשי-קודש. חתנו רבי יהודה ראאבּ היה מהמתיישבים הראשונים של פתח תקוה [באוסף שלפנינו מופיע מכתב שכתב ראאבּ אל חותנו רבי מנחם מאניש. פתח תקוה, תרנ"ב (1892). על גבי מכתב זה מופיעים רשימות קבליות שונות בכתב-ידו של רבי מנחם מאניש]. עשרות פריטים, גודל ומצב משתנים, באופן כללי מצב בינוני. ניירות יבשים וחלקם פגומים.