מכתב מעניין בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יחיאל העליר בעל "עמודי אור". קניגסברג, תרי"ז [1857]. נשלח לירושלים, אל הגאון רבי שמואל סלאנט. הגר"י העליר מספר על ספרו "עמודי אור" שהדפיס בקניגסברג באותה שנה, ועל מצב בריאותו הרופף שבגללו הוצרך להתעכב בעיר קניגסברג. "... הנה זה איזה ירחים זכני ה' להדפיס פה ספרי שו"ת עמודי אור. כתבתי לכבוד ידידינו הגאב"ד דפה נ"י לשלוח ליד כבודו ד' ספרים, אחד למעכ"ת, ואחד לחכם הספרדים, ואחד לביהמ"ד אשכנזים, ואחד לביהמ"ד הספרדים... בעתות קדשם יתנדבו לעיין בחבורי, ואם משגה בו בחסדם יודיעוני...". בהמשך המכתב הוא כותב בארמית: "אנן בארעא דמחשכא יתבינן, ועם מרנן ורבנן דארעא קדישא נהורא שרא, מעקתא בתר עקתא נפשין מרירן ושמעתתין לא גרירן, רבנן בני היכלא דמלכא עלאה דיתבין באתר בית שכינתיה, מפומהון מפקין מרגלאה ואנן אטימין לבין, מתפנקין באלפיהון קשוט לאחזאה". בסיום המכתב חתימתו הידועה: "העלוב, יחיאל העליר במ"ו אהרן זללה"ה חוב"ק סוואלק יע"א". הגאון רבי יחיאל העליר (תקע"ד-תרכ"ב), נודע כבר מצעירותו לאחד מגדולי גאוני הדור, בדורו דור-דעה. נולד בקוידינוב ולמד בישיבות העיר מינסק, שם נודע שמו "העילוי מקוידינוב". בגיל 21 כבר נתמנה לרבנות העיר הלוסק ומשם עבר בשנת תר"ג, לכהן ברבנות העיר וואלקווויסק, על מקומו של הגאון רבי יצחק אייזיק חבר. בשנת תרי"ד עלה לכהן בכס רבנות העיר סובאלק, ובאותה תקופה הדפיס בקניגסברג את פירושו להגדה של פסח ואת ספר תשובותיו הנודע "עמודי אור". מיד עם צאת הספר לאור התפרסמו חידושיו העמוקים והברורים בהיכלי התורה, דבריו הובאו בספרי גדולי דורו, ונודע שמו כאחד מהשורה הראשונה של גדולי הדור, גאון אמיתי השולט בכל מקצועות התורה. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות פלונגייאן, בה כיהן כארבע שנים עד פטירתו בדמי ימיו בגיל 47. היה נוהג לחתום "העלוב", וסיפורים רבים נפוצו אודות כך. בספר "גדולי הדורות" (חלק ב, עמ' 633) מובאת מסורת בשם הגרא"מ שך, כי התחיל לחתום כך לאחר שהוצרך פעם אחת להתיר עגונה באמצעות "מיאון", והיות שלפי הרמ"א אין נוהגים ב"מיאון" בזמן הזה, אף שהיתה זו "שעת הדחק", התחיל מאז לחתום "העלוב". סיפור אחר על סיבת חתימתו בשם "העלוב", נודע בעולם, ויש המספרים אותו בשם הגר"י קמנצקי - כי אמו מרת רבקה, היתה בת יהודי גביר ותלמיד חכם נודע ממשפחה מיוחסת ונכבדה, שבבחרותה העלילו והוציאו עליה שם-רע, עד שנאלצה להתחתן עם איש המוני ופשוט. ביום חתונתה פרשה לחדר צדדי ונשאה את תפילתה: "רבש"ע! יודע אתה ששאיפתי היתה להקים ביתי עם איש גדול בתורה, אך שמועות זדוניות שאין בהם שמץ של אמת, הביאוני עד הלום. אנא! אם לא זכיתי שבעלי יהיה גדול בתורה, זכני נא בבנים תלמידי חכמים מובהקים, גדולים בתורה, שאמלא בהם משאת חיי" - ואכן, זכו בני הזוג לשבעה בנים וארבע בנות, משפחות תלמידי חכמים, שארבעה מהם נודעו לגדולי הדור: רבי ישראל העליר בעל "נחלת ישראל", מראשי ישיבת מיר וישיבת מינסק, שבסוף ימיו כיהן כאב"ד קוידינוב; רבי מאיר העליר מדייני ווילנא; רבי יחיאל העליר בעל "עמודי אור" ורבי יהושע העליר אב"ד טעלז, בעל "חוסן יהושע". דף כ-23 ס"מ. כ-20 שורות בכת"י. נייר מכתבים כחלחל ודק, מצב טוב, בלאי וסימני קיפול. מכתב זה שלפנינו, נתפרסם בספר "תורת רבינו שמואל מסלנט", חלק א' עמ' רפג; בקובץ "אור התורה", א', סימן י"א; ובמאסף "ישורון", ד', עמ' תרע"ג.