שלושה ספרים מספרייתו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. שניים מהם עם הכריכות המקוריות של ספריית האדמו"ר בארה"ב [שנעשו בשנות התש"י בערך].

בכל הספרים רישומים קטלוגיים שנעשו בעת סידור ספריית האדמו"ר מסאטמר בביתו בארה"ב. בכל הספרים גם מופיעות החותמות: "יואל טייטעלבוים אב"ד דק"ק ארשאווא והגליל" [להערכתנו, חותמות אלו נעשו והוחתמו על הספרים בבית האדמו"ר מסאטמר, בתקופה מאוחרת יותר לזמן כהונתו באורשיווא – ראו פריט 185]. באחד הספרים חותמות חתנו האדמו"ר מסאסוב רבי חנניה יום טוב ליפא מאיר-טייטלבוים.

• ספר מעבר יבק, הנהגות ליום הפטירה, וידויים ותפילות, דברי מוסר וענייני קבלה, מאת הגאון המקובל רבי אהרן ברכיה ממודינה. ווילנא, דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראם, תרע"א 1911.

• ספר חבת ירושלים, גיאוגרפיה ותולדות של ערי ארץ הקודש, המקומות הקדושים וקברי צדיקים. מאת רבי חיים הלוי הורביץ. [קניגסברג, ללא שם מדפיס, תרי"ח 1858]. מהדורת חיקוי של המהדורה הראשונה. פרטי ההדפסה המופיעים בשער זהים להוצאת ירושלם תר"ד. עם ההסכמות שבהוצאת תר"ד.

- כרוך בסופו עם דפים לה-מ מתוך ספר עינות מים, מאת רבי מנחם מנדל בודק. [למברג (לבוב), דפוס דוד הירש שרענצעל, תרט"ז 1856].

• ספר כפתור ופרח, חלק שני, מאת רבי אישתורי הפרחי. ירושלים, דפוס אברהם משה לונץ, תרנ"ט 1899. מספר דפים מופיעים פעמיים. חותמות רבי "חנני' יו"ט ליפא מאיר אבד"ק סעמיהאלי יע"א" (חתן האדמו"ר מסאטמר), וחתימות ידו של רבי "משה ארי' שטערן".

3 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב, עד בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים עם פגיעות בטקסט. סימני עש. שניים מהספרים עם כריכות  מקוריות של ספריית האדמו"ר מסאטמר, ואחד מהם עם כריכת עור חדשה.

בספר מעבר יבוק: קרע חסר גדול בשער ובדף ה. חסרים דפים ב-ד, ודף ח, מהספירה הראשונה. בספר חיבת ירושלים: פגמים ובלאי, עם קרעים חסרים רבים, משוקמים בנייר-דבק.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים – העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.

בתו היחידה של האדמו"ר ששרדה אחר השואה הרבנית חיה רויזא טייטלבוים-מאיר, אשת האדמו"ר מסאסוב. בתקופת השואה הם נמלטו דרך רומניה לארץ ישראל, ורבי חנניה יו"ט ליפא הקים בירושלים את ישיבת "ייטב לב", וגם שימש ברבנות בית המדרש "אהל רחל" של חסידי סאטמר בירושלים. בשנת תש"ח הם הגרו לארה"ב, כדי לגור קרוב לאביהם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (שהגיע לארה"ב לשם כשנה וחצי לפני כן, בראשית שנת תש"ז), עד פטירתה, ללא זש"ק, ביום י"ד חשון תשי"ד.

בעלה, האדמו"ר מסאסוב רבי חנניה יום טוב ליפא מאייר-טייטלבוים (תרס"ו-תשכ"ו; בנם של האדמו"ר רבי חנוך העניך מאייר מסאסוב-קרצקי והרבנית אסתר, בת ה"קדושת יו"ט" מסיגט). רבי חנניה יו"ט ליפא נישא בשנת תרפ"ד בעיר אורשיווא, ולאחר החתונה התגורר בסמיכות לחותנו-דודו והיה יד ימינו בהנהגת הישיבות באורשיווא, קראלי וסאטמר. כיהן במקביל ברבנות סמיהאלי וכראב"ד בסאטמר.