קונטרס בכתב-יד (14 עמודים), שתי תשובות הלכתיות בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי דוד טעביל אב"ד סטויפץ ומינסק בעל ה"נחלת דוד", אל הגאון רבי יעקב משה "האב"ד דק' שטאלוויטש". סטופץ (סטויבץ), תמוז תר"ט [1849].

תשובה הלכתית ארוכה, בדיני שבועות ונדרים, ובדיני הפרשת תרומות ומעשרות, ובסופה חתימת ידו: "דוד טעביל מסטופץ". לאחר החתימה, מופיעה תשובה לשאלה הלכתית אחרת "ששאל בחורף העבר", ואף היא חתומה בסופה: "דוד טעביל מסטופץ". כל הקונטרס נכתב בכתיבה נאה ומסודרת, כפי הנראה בעצם כתב-ידו של המחבר, בעל ה"נחלת דוד", עם הוספותיו בשוליים. הקונטרס שלפנינו היא התשובה המקורית שנשלחה בשעתו אל רבי יעקב משה והגיעה מארכיון בני-משפחתו. בשלהי העמוד האחרון מבקש ה"נחלת דוד" מהרב המקבל: "יואיל נא להעתיק הקונטרס הלז בכתיבה נאה ומהודרת ולשלוח אלי". תשובות אלו נדפסו (בשינויים קלים, הוספות והשמטות) בספרו "שו"ת בית דוד", סימנים יג-יד (נדפס בימי חייו של בעל ה"נחלת דוד" – ווארשא, תרי"ד).

הגאון רבי דוד טעבלי (רובין) בעל ה"נחלת דוד" (תקנ"ד-תרכ"א), מגדולי תלמידי רבי חיים מוואלוז'ין ומגדולי דורו המפורסמים. משנת תק"פ בערך כיהן כאב"ד וראש הישיבה בסטופץ (סטויבץ; סטוֹוְבְּצִי Stołpce; פלך מינסק, כשבעים ק"מ דרומית-מערבית לעיר המחוז מינסק), ובשנת תר"ט נתקבל לרבנות העיר הגדולה מינסק [שנחשבה אחרי ווילנא, כעיר היהודית הגדולה ביותר בכמותה ואיכותה בכל רחבי ליטא ורייסין, ובה פעלו לברכה מוצי"ם ורמי"ם גדולי תורה ורבים מ"בעלי הבתים" בה הצטיינו אף הם בלמדנות]. שם נתמנה ל"מד"א ומ"צ דמינסק" [=מרא דאתרא ומורה צדק; לאחר פטירת רב העיר רבי ישראל מירקיש בשנת תקע"ג, הוחלט בעיר מינסק, שהרבנים הבאים לא יכונו בשם אב"ד רק בתואר מד"א ומ"ץ]. ספריו על הש"ס, שו"ת ודרשות, נקראו בשמות: "בית דוד" ו"נחלת דוד". בעיקר נודע שמו בעולם התורה, על שם חיבורו "נחלת דוד" על מסכת בבא קמא, המהוה עד היום לאחד מספרי היסוד הנודעים בלימוד הסוגיות במסכת זו ומסכתות נוספות.

מקבל המכתב, הגאון הצדיק רבי יעקב משה דירעקטור אב"ד מוש (תקס"ט-תרל"ט) מגאוני ליטא, איש-קדוש ו"בעל מופת" מפורסם. מתלמידי רבי איצל'ה מוולוז'ין. כיהן ברבנות שטאלוביץ (עיירה סמוכה לנובהרדוק). עמד במשא ומתן בהלכה עם גדולי רבני דורו, בהם ה"נחלת דוד", רבי אייזיל חריף אב"ד סלונים, רבי שמואל אביגדור תוספאה ורבי יצחק אלחנן ספקטור. בשנת תרי"ז עבר לכהן ברבנות מוש. בנו הוא הגאון רבי ישראל יהונתן ירושלימסקי אב"ד אורלא ואייהומן (תר"כ-תרע"ז), חותנו של הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון, בעל ה"חזון יחזקאל".

ז דף, כתובים משני צידיהם. 23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. בדף האחרון קרעים, עם פגיעה קלה בטקסט, והדבקת נייר ישנה.