ספר בן המלך והנזיר, משלים ודברי מוסר, בדרך המליצה, מאת רבי אברהם הלוי אבן חסדאי. קושטא, [דפוס האחים דוד ושמואל ן’ נחמיאש], רע"ח [1518]. מהדורה ראשונה.

מסגרת שער מעוטרת בחיתוך עץ. בראש הספר הקדמה מאת רבי אברהם הלוי אבן חסדאי.

עיקרו של הספר, המורכב משלושים וחמישה שערים, הוא דו-שיח המתנהל בין בנו של מלך הודו לבין נזיר, המלמדו אמיתות חיים חשובות ועצות שונות להתנהגות נכונה בתחומים שונים, בעזרת משלים ופתגמים, סיפורים ושירים.

מקורו של החיבור שלפנינו הוא בסיפור הודי עתיק. סיפור זה התגלגל עם השנים בתרבויות שונות וקבל גם עיבוד נוצרי. נוסחה היווני-נוצרי של היצירה תורגם בין היתר גם לערבית (הספר נודע בשמות "כתאב בלוהאר ויואסף" או "כתאב אבן אלמאלך ואלנאסך"). אבן חסדאי תרגם את הגרסה הערבית לעברית, תוך שהוא מכניס בספר שינויים מהותיים רבים הנוגעים לצורת הספר, ללשונו ולסגנונו, וכמובן גם לתוכן ולמשמעות המסרים העולים מן הטקסט.

קולופון בדף האחרון: "ותשלם המלאכה מלאכת שמים יפה צרופה מזוקקת שבעתים והוא בן המלך והנזיר, והיתה השלמתו יום שני לחדש ניסן, משנת ברוכים אתם בעיר קושטנטינא רבתי...".

[56] דף. 18.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, בינוני עד בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות כהים, וכתמי שעווה במספר דפים. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. רישומים בכתב-יד בדף השער. כריכת עור עתיקה, מעוטרת, בלויה ופגומה (שדרה משוקמת).

מקור: סות'ביס, Delmonico Collection, ניו יורק, דצמבר 2008, מס' 82.

ספר שערי תשובה, מאת רבינו יונה החסיד מגירונדי. קראקא, דפוס יצחק בן אהרן מפרוסטיץ, שמ"א [1581].

עותק נאה.

ספר "שערי תשובה" עוסק באופן יסודי בענייני תשובה וכפרה על חטאים, והוא מספרי היסוד הנודעים על מצוות התשובה. הספר כולל ארבעה שערים. בשער הראשון מפורטות הפעולות הנדרשות מהחוטא, הבא לשוב בתשובה. השער השני עוסק בגורמים שונים המביאים את האדם לחזור בתשובה. השער השלישי כולל פירוט נרחב על עשרות מצוות ועברות שונות, המסודרות על פי סדר חומרתן, ובשער הרביעי והאחרון מוזכרים סוגי כפרה שונים לעברות שונות. ספר "שערי תשובה", בצורתו המוכרת לנו, היה במקור חלק מחיבור מקיף וגדול יותר, שכלל שערים נוספים (אשר מוזכרים לעתים בפנים הספר), אך שערים אלו לא הגיעו לידינו.

המחבר, רבינו יונה מגירונדי (ד'תתק"ע 1210 בערך – כ"ח בחשוון ה'כ"ד 1263), מגדולי תקופת הראשונים, רב בקטלוניה ודמות מרכזית ורבת השפעה בחיי יהדות ספרד במאה ה-13. נודע בימיו כדרשן גדול וכאחד מחשובי פרשני התלמוד (החידושים שכתב על מספר מסכתות אבדו ברובם). את פרסומו לדורות קנה בעיקר בזכות ספרי המוסר שכתב, בהם "איגרת התשובה", "ספר היראה", ובראשם ספר "שערי תשובה". ספר שערי תשובה השפיע על רבים עוד בזמנו של המחבר, ובדורות הבאים נודעה לו השפעה על מחברים שונים ומגוונים.

ראו עוד על רבי יונה מגירונדי וכתביו: י"מ תא-שמע, "חסידות אשכנז בספרד: רבנו יונה גירונדי – האיש ופועלו", כנסת מחקרים, כרך ב: ספרד, מוסד ביאליק, ירושלים, תשס"ד, עמ' 109-148.

בסוף הספר (דפים לח/2-מד), נדפס החיבור "ספר היראה" לרבינו יונה מגירונדי (נדפס לראשונה בתוך ספר "הליכות עולם", לייריאה, רנ"ה בערך).

קולופון מעניין בדף האחרון: "ברוך ה' אלקי ישראל אשר עזרני עד כה, שגמרתי המלאכת שמים שחיבר איש חמודות... רבינו יונה גירונדי, ספר שערי תשוב[ה] עם ספר היראה... ואקוד ואשתחוה שהיו חלומותי לטובה ולברכה, אשר חלם לי בראש השנה להביא אל בית הדפוס הספר הלז... בכן ישמרני השם עם כל ישראל מחלומות רעים ומגזירו[ת] רעות... כויעתר יצחק בהח"ר אהרן פרוסטיץ המחוקק; נגמר ה' ימים בחדש ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב, בשנת לא ירפך [=שמ"א], פרשת תמים תהיה עם ה' אלקיך".

בדף השער חתימות ורישומי בעלות של: "הבח' החתן הר"ר נתן מייסלינג מקאפנהאגן יע"א".

תיקון טעות דפוס בכתב-יד בדף כט/1.

מד דף. ספירת דפים משובשת. 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. פגם בשולי הדף האחרון, על גבול הטקסט, משוקם במילוי נייר. חותמת בדף השער. כריכת עור חדשה.

ספר שו"ת הראנ"ח, חלק ראשון, מאת רבי אליהו ן' חיים. "קושטאנדינה" [קושטא?, ללא שם מדפיס, ש"ע 1610, בערך]. מהדורה ראשונה.

עותק עם חתימות-ידם של הגאון רבי אריה ליב אב"ד אמשטרדם (חתן ה"חכם צבי") מתקופת רבנותו הראשונה בקהילת רישא, ובנו רבי צבי הירש אב"ד ברלין. יתכן שגם בנו הגדול רבי שאול אב"ד אמשטרדם חתום על הספר.

במרכז השער רישום בעלות בכתב-ידו וחתימתו של רבי אריה ליב: " חנני אלקים גם בזה הק' ארי' ליב חוק"ק רישא יצ"ו". בראש השער רישום בנו: " זה שייך לאבי הרב הגאון הגדול מוהרא"ל אב"ד מק"ק רישא יצ"ו".

בדף ו (בסוף המפתחות) הקדשה בכתב ידו וחתימתו של רבי צבי הירש ברלין, שנתן את הספר לבן-אחותו רבי צבי דוד הלוי (אב"ד שעברשין וקראקא; בנו של רבי יצחק הלוי אב"ד קראקא): " מתנה נתונה מאתי לכבוד אהו'[בי] י"נ [ידיד נפשי] בן אחותי הרב המאה"ג המושלם כבוד מוהר"ר צבי דוד נר"ו הלוי, בן כבוד גיסי הגאון כליל אישים כבוד מ"ו יצחק הלוי נר"ו, הק' צבי הירש".

בכותרת דף רסא/2, חתימה: " הק' שאול בהגאון הגדול המפורסם המופלא ---". חתימה נוספת בעמוד האחרון: " הק' שאול בהגאון הגדול" [יתכן ששתי חתימות אלו הן בכתיבת-ידו של רבי שאול אב"ד אמשטרדם, מימי נעוריו בעיר רישא].

בעמוד האחרון חתימה נוספת בכתיבה ספרדית: "יעקב אלנקוה". בדף קנז/2 הגהה בכתב-יד מזרחי. בדף השער ובדף המגן רישום משנת תרמ"ז בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי ברוך עסמאן (בעל "חד וחלק", גאון מופלג מרבני קיוב, שעסק במסחר ספרים), על קניית הספר, כריכתו ומחירו לקונה: "נשלח לי ממינכען בחדש אדר תרמ"ז, ומחירו עם הכריכה תשעה רו"כ... ברוך עסמאן". חותמות, חתימות ורישומים שונים.

הגאון רבי אריה ליב אב"ד רישא, לבוב ואמשטרדם (ת"נ בערך-תקט"ו), מגדולי גאוני דורו (דורו של ה"פני יהושע"). בן הגאון רבי שאול אב"ד קראקא ובריסק (בנו של הגאון רבי העשיל אב"ד קראקא ולובלין). לאחר נישואיו בשנת תס"ז לבתו הגדולה של ה"חכם צבי", למד תורה מפי חמיו והיה חביב עליו ביותר, כמו שמספר גיסו רבי יעקב עמדין: "לא נח ולא שקט אבי מורי הגאון עד דשוויה גברא רבה, וכמה שנים ינק גיסי הלז משדה תנובתו של אבי מורי הגאון ויצק מים על ידיו, והיה גם כן סופרו ומעתיק כתביו ואגרותיו... היה שוקד מאד על לימודו מתוך הרחבת הלב... וכל עינו ומעינו של אבי מורי הגאון היה עליו לגדלו ולהחכימו ולהצליחו בכל ענין ואופן שיוכל... לפי שהיה חתנם הראשון לבתם האהובה ובו נתקע ממש כל יגיעו ועמלו" (מגילת ספר, מהדורת בומבך, עמ' פח-פט). חיבה יתירה הראה לו חותנו החכ"צ בהסכמתו על הדפסת שו"ת הרמ"א (אמשטרדם תע"א) שכתב שם: "כי נדבה רוחו של חתני היניק וחכים האלוף המרומם התורני האברך בנן של קדושים מהר"ר ארי' ליב בהגאון הגדול מהר"ר שאול ז"ל שהיה אב"ד ור"מ בק"ק בריסק דליטא ובק"ק קראקא... להדפיסו שנית...". מגיל צעיר נודע שמו בכל תפוצות ישראל כגאון מופלג ובשנת תע"ו נתמנה לרבה של דוקלא. בשנת תפ"ד נתמנה לרבה של קהילת רישא שהייתה אז אחת מהקהילות המרכזיות בפולין. בשנת תצ"ד עבר לכהן ברבנות גלוגא ולאחר תקופה קצרה עבר לכהן ברבנות העיר לבוב. בשנת תק"א נקרא לכהן ברבנות אמשטרדם שבהולנד, בה כיהן כי"ד שנים. העמיד תלמידים רבים במשך ימי חייו בהם כיהן כרב וכראש ישיבה. בין תלמידיו נמנה הגאון רבי משה מרגליות בעל ה"פני משה" על תלמוד ירושלמי.

בנו הגדול, הגאון רבי שאול לוונשטאם אב"ד אמשטרדם (תע"ז-תק"ן), בעל "בנין אריאל". מגדולי הרבנים המפורסמים בדורו, דורם של ה"נודע ביהודה", רבי יצחק מהמבורג, הגר"א מווילנא והחיד"א. כיהן תחילה ברבנות ברישא. בשנת תק"ו החל רבי שאול לכהן כאב"ד דובנא, בה כיהנו לפניו חמיו הגאון רבי אברהם כהנא אב"ד דובנא (נפטר תק"א בערך) וגיסו הגאון רבי יצחק משה כהנא (שנפטר בשנת תק"ו, ראו: עיר דובנא וחכמיה, עמ' 13 ועמ' 22-23). לאחר פטירת אביו הגאון רא"ל בשנת תקט"ו, נקרא רבי שאול למלא את מקום אבותיו ולכהן ברבנות הקהילה האשכנזית באמשטרדם, בה כיהן כשלושים וחמש שנה, ותקופתו הייתה "תור הזהב" של גדולי התורה בקהילות הולנד. ביתו היה כבית מלוכה והחיד"א שביקר אצלו באמשטרדם מתאר בספריו בהתפעלות את הכבוד והיקר שקהלת אמשטרדם נהגה ברבם הגדול. החיד"א כמעט ולא מזכיר בספרו "שם הגדולים" את רבני דורו וספריהם, אולם את רבי שאול הוא מזכיר בהתפעלות: "ואני הדל זכיתי לקבל פני שכינה בשנת תקל"ח מדי עברי בשליחות מצוה וזכיתי להתבסם מתורתו ומענותנותו ושלמותו" (שם הגדולים, מערכת ספרים, אות ב', צט, בנין אריאל). בשערוריית "הגט מקליווא" היתה דעתו של רבי שאול מכרעת באותו פולמוס שעבר בין כל ארצות אירופה. ספרו "בנין אריאל" (אמשטרדם, תקל"ח) כולל חידושים על התלמוד ועל התורה.

בנו השני, הגאון רבי צבי הירש לוין אב"ד ברלין (תפ"א-תק"ס), בעל "צב"א רב". מגדולי רבני דורו, כיהן ברבנות בגלוגא, לונדון, הלברשטאט ומנהיים. בשנת תקל"ב התקבל לרבנות עיר הבירה ברלין, משרה אותה נשא ברמה ז"ך שנים. תולדותיו וליקוטים מתורתו נדפסו בספר "צב"א רב" (פיערטקוב, תרס"ח), ובמהדורה מורחבת עם הוספות רבות נדפס ע"י "מכון ירושלים" (ירושלים, תשס"ב).

נכד רא"ל אב"ד אמשטרדם, שקיבל את הספר שלפנינו מיד דודו רצ"ה אב"ד ברלין, הוא הגאון רבי צבי דוד הלוי אב"ד שעברשין וקראקא (נפטר תקצ"ב), בן הגאון רבי יצחק הלוי אב"ד קראקא.

ו, רעב דף. 29 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים. סימני עש. קרעים בשולי מספר דפים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכת עור ובד עתיקה, עם שרוכי בד לסגירה. בלאי ופגמים בכריכה (קרעים חסרים בשדרה).

לגבי מקום הדפוס ישנן דעות שונות בקרב הביבליוגרפים. מ' בניהו הביא ראיות לכך שהספר נדפס למעשה בוונציה, כפי הנראה בדפוס זאניטי, ומקום הדפוס המוטעה המופיע בשער אינו אלא לשם הסוואה (בהעדר רשיון הדפסה), אך י' יודלוב חלק על דבריו. לגבי שנת הדפוס, השולטן אחמיד הראשון המוזכר בדף השער, מלך בשנים שס"ג-שע"ח, אך יש שצמצמו עוד יותר את גבולות זמן ההדפסה. ראו: מ' בניהו, דפוסי תורכיה שאינם אלא דפוסי איטליה, סיני, עב, תשל"ג, עמ’ קסד-קעג, קעז-קפ; י' יודלוב, לתולדות הדפוס העברי במנטובה במאה השש-עשרה, קרית ספר, מט, תשל"ד, עמ’ 640-641; י' הקר, שליחו של לואי הארבעה-עשר בלבאנט, ציון, נב, תשמ"ז, עמ’ 32 הערות 30, 33.

החלק השני של תשובות ראנ"ח, נדפס בספר מים עמוקים, ונציה ת"ז, יחד עם קובץ תשובות של רבי אליהו מזרחי.

ספר תורת חיים, שאלות ותשובות, על שו"ע חושן משפט ועניינים שונים, מאת רבי חיים שבתי (מהרח"ש). חלק ראשון, שני ושלישי. שאלוניקי, דפוס של תלמוד תורה על ידי אברהם בן דוד נחמן ויום טוב בן משה קאנפילייאש, [תע"ג-תפ"ב 1713-1722]. מהדורה ראשונה. שלושה חלקים בשני כרכים.

עותק מיוחס – העותק של הרבנים: רבי צבי הירש העליר (רבי הירש חריף), רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאטמר בעל "זכרון יהודה", ורבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר.

בדף השער של הכרך הראשון רישומי בעלות רבים וחותמות. בראש השער רישום בעלות בכתב ידו וחתימת-ידו של רבי צבי הירש העליר: "לד' הארץ ומלואה וחנני בס' הנכבד הזה יום ך' אייר תקצ---[?] פ"ק א"י [=פה קהילת אובן ישן] יע"א, הקצ"ה [=הקטן צבי הירש] העליר מזאמושטץ". רישומי בעלות נוספים, בהם רישום בעלות של רבי יהודה ליב ראקענשטיין [מנכבדי וראשי הקהילה בבונראט (בוניהאד) מנאמני רבי יצחק משה פרלס שכיהן כאב"ד בוניהאד בין השנים תר"א-תרי"ד].

בשולי השער של הכרך הראשון, חותמתו של רבי אברהם חנוך פר"מ דומ"צ סאטמר ורישום והקדשה ארוכה בכתב-ידו וחתימתו: "...מעזבון הספרים של מרן החסיד הרה"ג מהרי"ג אב"ד דפה זי"ע בעל ספר שבט מיהודא ושו"ת זכרון יהודא ועוד שאר ספרים – משלוח מנות לאדמו"ר הרב הגה"ק מהר"י ט"ב אב"ד דפק"ק שליט"א, ממני המוקירו כערכו הרם ונשא הק' אברהם חנוך פר"מ".

שני הספרים עם הכריכות המקוריות של ספריית האדמו"ר בארה"ב [שנעשו בשנות התש"י בערך], ועם רישומים קטלוגיים שנעשו בעת סידור ספריית האדמו"ר מסאטמר בביתו בארה"ב. בשני הספרים גם מופיעות החותמות: "יואל טייטעלבוים אב"ד דק"ק ארשאווא והגליל" [להערכתנו, חותמות אלו נעשו והוחתמו על הספרים בבית האדמו"ר מסאטמר, בתקופה מאוחרת יותר לזמן כהונתו באורשיווא – שכן בכרך הראשון מופיעה הקדשת הספר כ"משלוח מנות" אל האדמו"ר לאחר שנתקבל כאב"ד סאטמר בשנת תרצ"ד, ולא מתקופת רבנותו באורשיווא שנסתיימה מכבר בשנת תרפ"ו. כמו כן, יש שינויים קלים בין החותמות בספרים שלפנינו (בפריט זה ובפריטים הבאים), לבין צורת חותמות אחרות של האדמו"ר שמצאנו מתקופת כהונתו באורשיווא].

הגאון הנודע רבי צבי הירש העליר (תקל"ו-תקצ"ה, אנצי' לחכמי גליציה, ב' 665-671), מגדולי רבני הונגריה, המכונה "ר' הירש חריף" על שם גאונותו וחריפותו. רב בבריגל שבגליציה ואח"כ ראש ישיבה נודע בברודי. נאלץ לברוח מהעיר בעקבות הלשנה, הגיע להונגריה וכיהן ברבנות בקהילות בוניאהד, אונגוואר ואובן-ישן. העמיד תלמידים גדולים, ביניהם האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא והגאון רבי שלמה גאנצפריד בעל "קיצור שולחן ערוך". מחבר "חידושי טיב גיטין" וחיבורים נוספים. אלמנתו נישאה בזיווג-שני לרבינו ה"חתם סופר" [כנראה שחלק מספרייתו הגיעה עמה לבית בעלה השני אב"ד פרשבורג].

הגאון רבי יהודה גרינוואלד (תר"ח-תר"פ), בעל "זכרון יהודה". מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. גדול בתורה, שנודע מנעוריו כאיש קדוש וירא שמים. תלמיד ה"כתב סופר" וחתן אחיו רבי יוזפא סופר בן החתם סופר [רבו ה"כתב סופר" אמר עליו בחתונתו שהוא "קודש קדשים"]. כיהן כאב"ד סאבאטיש ובוניהאד. בשנת תרנ"ח נבחר כאב"ד סאטמר, בכל מקומות רבנותו החזיק ישיבה גדולה, ובישיבתו בעיר סאטמר למדו מאות תלמידים, ורבים מהם שימשו אח"כ ברבנות ובדיינות בקהילות הונגריה ורומניה. בתקופת כהונתו כרבה של סאטמר, נתפלגה הקהילה מן הניאולוגים, כאשר החרדים האורתודוקסים נשארו לשלוט על מוסדות הקהילה הותיקה, והניאולוגים פתחו להם קהילה נפרדת. דבר זה הפך את העיר סאטמר למעוז האורתודוקסיה החרדית של קהילות האזור, כאשר בראשם עומד הגאון רבי יהודה גרינוולד, שנודע מנעוריו כלוחם מלחמת ה'. בתקופת כהונתו כאב"ד סאטמר, קירב והעריץ מאד את האברך הצעיר רבי יואל טייטלבוים שבא אז להתגורר בעיר לאחר חתונתו, והיה שולח לו סכומי כסף לתומכו. פעם אחת סיפרו לו מוציאי דיבה, על רבי יואל שאינו נצרך כל כך, שכן הוא מפזר הרבה לצדקה. נתרגש רבי יהודה ואמר "א"כ נצרך לו יותר", ואכן מאז הוא הוסיף לו על סכומי התמיכה. לאחר שנים כשכיהן רבי יואל טייטלבוים כאב"ד סאטמר, הזהיר מאד שלא לשנות את המנהגים ההלכתיים של השחיטה בעיר, המיוסדים על הוראותיו הקדושות של בעל ה"זכרון יהודה".

הגאון רבי אברהם חנוך פרידמן דומ"צ סאטמר (תרכ"ו-נספה בשואה תש"ד), בן-בתו של ה"חתם סופר". תלמידו המובהק ונאמן ביתו של רבי יהודה גרינוואלד, שאמצו משחר ילדותו כבן והשיאו עם בת-אחיו. ערך והוציא לאור את כתבי רבו רבי יהודה גרינוואלד ואת כתבי סבו ה"חתם סופר". שימש במשך עשרות שנים כדיין ומו"ץ בעיר סאטמר (משנת תרס"ה), ניהל בה ישיבה גדולה וכיהן כרב בית הכנסת "מחזיקי תורה" נוסח אשכנז בעיר. היה בין אלו שפעלו למען מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבה של סאטמר.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.

שני כרכים, כרך ראשון: [5], קמח דף. כרך שני: [4], קכח דף; [8], קצב דף. 31 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים והדבקות נייר במספר דפים, בהם השער הראשון והשער השני. חותמות. כריכות מקוריות של ספריית האדמו"ר מסאטמר.