ספר תורת חיים, שאלות ותשובות, על שו"ע חושן משפט ועניינים שונים, מאת רבי חיים שבתי (מהרח"ש). חלק ראשון, שני ושלישי. שאלוניקי, דפוס של תלמוד תורה על ידי אברהם בן דוד נחמן ויום טוב בן משה קאנפילייאש, [תע"ג-תפ"ב 1713-1722]. מהדורה ראשונה. שלושה חלקים בשני כרכים.

עותק מיוחס – העותק של הרבנים: רבי צבי הירש העליר (רבי הירש חריף), רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאטמר בעל "זכרון יהודה", ורבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר.

בדף השער של הכרך הראשון רישומי בעלות רבים וחותמות. בראש השער רישום בעלות בכתב ידו וחתימת-ידו של רבי צבי הירש העליר: "לד' הארץ ומלואה וחנני בס' הנכבד הזה יום ך' אייר תקצ---[?] פ"ק א"י [=פה קהילת אובן ישן] יע"א, הקצ"ה [=הקטן צבי הירש] העליר מזאמושטץ". רישומי בעלות נוספים, בהם רישום בעלות של רבי יהודה ליב ראקענשטיין [מנכבדי וראשי הקהילה בבונראט (בוניהאד) מנאמני רבי יצחק משה פרלס שכיהן כאב"ד בוניהאד בין השנים תר"א-תרי"ד].

בשולי השער של הכרך הראשון, חותמתו של רבי אברהם חנוך פר"מ דומ"צ סאטמר ורישום והקדשה ארוכה בכתב-ידו וחתימתו: "...מעזבון הספרים של מרן החסיד הרה"ג מהרי"ג אב"ד דפה זי"ע בעל ספר שבט מיהודא ושו"ת זכרון יהודא ועוד שאר ספרים – משלוח מנות לאדמו"ר הרב הגה"ק מהר"י ט"ב אב"ד דפק"ק שליט"א, ממני המוקירו כערכו הרם ונשא הק' אברהם חנוך פר"מ".

שני הספרים עם הכריכות המקוריות של ספריית האדמו"ר בארה"ב [שנעשו בשנות התש"י בערך], ועם רישומים קטלוגיים שנעשו בעת סידור ספריית האדמו"ר מסאטמר בביתו בארה"ב. בשני הספרים גם מופיעות החותמות: "יואל טייטעלבוים אב"ד דק"ק ארשאווא והגליל" [להערכתנו, חותמות אלו נעשו והוחתמו על הספרים בבית האדמו"ר מסאטמר, בתקופה מאוחרת יותר לזמן כהונתו באורשיווא – שכן בכרך הראשון מופיעה הקדשת הספר כ"משלוח מנות" אל האדמו"ר לאחר שנתקבל כאב"ד סאטמר בשנת תרצ"ד, ולא מתקופת רבנותו באורשיווא שנסתיימה מכבר בשנת תרפ"ו. כמו כן, יש שינויים קלים בין החותמות בספרים שלפנינו (בפריט זה ובפריטים הבאים), לבין צורת חותמות אחרות של האדמו"ר שמצאנו מתקופת כהונתו באורשיווא].

הגאון הנודע רבי צבי הירש העליר (תקל"ו-תקצ"ה, אנצי' לחכמי גליציה, ב' 665-671), מגדולי רבני הונגריה, המכונה "ר' הירש חריף" על שם גאונותו וחריפותו. רב בבריגל שבגליציה ואח"כ ראש ישיבה נודע בברודי. נאלץ לברוח מהעיר בעקבות הלשנה, הגיע להונגריה וכיהן ברבנות בקהילות בוניאהד, אונגוואר ואובן-ישן. העמיד תלמידים גדולים, ביניהם האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא והגאון רבי שלמה גאנצפריד בעל "קיצור שולחן ערוך". מחבר "חידושי טיב גיטין" וחיבורים נוספים. אלמנתו נישאה בזיווג-שני לרבינו ה"חתם סופר" [כנראה שחלק מספרייתו הגיעה עמה לבית בעלה השני אב"ד פרשבורג].

הגאון רבי יהודה גרינוואלד (תר"ח-תר"פ), בעל "זכרון יהודה". מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. גדול בתורה, שנודע מנעוריו כאיש קדוש וירא שמים. תלמיד ה"כתב סופר" וחתן אחיו רבי יוזפא סופר בן החתם סופר [רבו ה"כתב סופר" אמר עליו בחתונתו שהוא "קודש קדשים"]. כיהן כאב"ד סאבאטיש ובוניהאד. בשנת תרנ"ח נבחר כאב"ד סאטמר, בכל מקומות רבנותו החזיק ישיבה גדולה, ובישיבתו בעיר סאטמר למדו מאות תלמידים, ורבים מהם שימשו אח"כ ברבנות ובדיינות בקהילות הונגריה ורומניה. בתקופת כהונתו כרבה של סאטמר, נתפלגה הקהילה מן הניאולוגים, כאשר החרדים האורתודוקסים נשארו לשלוט על מוסדות הקהילה הותיקה, והניאולוגים פתחו להם קהילה נפרדת. דבר זה הפך את העיר סאטמר למעוז האורתודוקסיה החרדית של קהילות האזור, כאשר בראשם עומד הגאון רבי יהודה גרינוולד, שנודע מנעוריו כלוחם מלחמת ה'. בתקופת כהונתו כאב"ד סאטמר, קירב והעריץ מאד את האברך הצעיר רבי יואל טייטלבוים שבא אז להתגורר בעיר לאחר חתונתו, והיה שולח לו סכומי כסף לתומכו. פעם אחת סיפרו לו מוציאי דיבה, על רבי יואל שאינו נצרך כל כך, שכן הוא מפזר הרבה לצדקה. נתרגש רבי יהודה ואמר "א"כ נצרך לו יותר", ואכן מאז הוא הוסיף לו על סכומי התמיכה. לאחר שנים כשכיהן רבי יואל טייטלבוים כאב"ד סאטמר, הזהיר מאד שלא לשנות את המנהגים ההלכתיים של השחיטה בעיר, המיוסדים על הוראותיו הקדושות של בעל ה"זכרון יהודה".

הגאון רבי אברהם חנוך פרידמן דומ"צ סאטמר (תרכ"ו-נספה בשואה תש"ד), בן-בתו של ה"חתם סופר". תלמידו המובהק ונאמן ביתו של רבי יהודה גרינוואלד, שאמצו משחר ילדותו כבן והשיאו עם בת-אחיו. ערך והוציא לאור את כתבי רבו רבי יהודה גרינוואלד ואת כתבי סבו ה"חתם סופר". שימש במשך עשרות שנים כדיין ומו"ץ בעיר סאטמר (משנת תרס"ה), ניהל בה ישיבה גדולה וכיהן כרב בית הכנסת "מחזיקי תורה" נוסח אשכנז בעיר. היה בין אלו שפעלו למען מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבה של סאטמר.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.

שני כרכים, כרך ראשון: [5], קמח דף. כרך שני: [4], קכח דף; [8], קצב דף. 31 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים והדבקות נייר במספר דפים, בהם השער הראשון והשער השני. חותמות. כריכות מקוריות של ספריית האדמו"ר מסאטמר.