מכירה פומבית 98 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, דפוסי ירושלים, מכתבים וכתבי-יד, חפצי קודש
- letter (164) Apply letter filter
- book (139) Apply book filter
- print (115) Apply print filter
- earli (99) Apply earli filter
- דפוסי (91) Apply דפוסי filter
- ירושלים (81) Apply ירושלים filter
- jerusalem (81) Apply jerusalem filter
- ספרים (75) Apply ספרים filter
- כרוזים (75) Apply כרוזים filter
- חתומים (75) Apply חתומים filter
- וקונטרסים, (75) Apply וקונטרסים, filter
- וקונטרסים (75) Apply וקונטרסים filter
- ומכתבים (75) Apply ומכתבים filter
- הראשונים (75) Apply הראשונים filter
- booklet (75) Apply booklet filter
- booklets, (75) Apply booklets, filter
- proclam (75) Apply proclam filter
- sign (75) Apply sign filter
- import (66) Apply import filter
- חסידות (64) Apply חסידות filter
- יד (64) Apply יד filter
- manuscript (64) Apply manuscript filter
- וכתבי (60) Apply וכתבי filter
- רבנים (47) Apply רבנים filter
- מכתבי (47) Apply מכתבי filter
- וכתבייד (47) Apply וכתבייד filter
- וכתבי-יד (47) Apply וכתבי-יד filter
- חשובים (47) Apply חשובים filter
- rabbi (47) Apply rabbi filter
- מכתבים (42) Apply מכתבים filter
- ספרי (28) Apply ספרי filter
- chassidut (27) Apply chassidut filter
- דפוסים (24) Apply דפוסים filter
- עתיקים (24) Apply עתיקים filter
- שנות (24) Apply שנות filter
- 17 (24) Apply 17 filter
- 17th (24) Apply 17th filter
- centuri (24) Apply centuri filter
- th (24) Apply th filter
- chassid (20) Apply chassid filter
- חב (19) Apply חב filter
- חבד (19) Apply חבד filter
- מיוחסים (19) Apply מיוחסים filter
- עותקים (19) Apply עותקים filter
- חב"ד (19) Apply חב"ד filter
- chabad (19) Apply chabad filter
- copi (19) Apply copi filter
- "חלוקות" (17) Apply "חלוקות" filter
- chalukkot (17) Apply chalukkot filter
- from (17) Apply from filter
אוסף מגוון של למעלה משלושים מכתבים ותעודות בחתימות רבנים: המלצות, אישורים וטפסים שונים. מזרח-אירופה וארץ ישראל, שנות התר"צ עד שנת ת"ש בקירוב. חלקם על ניירות מכתבים רשמיים, עם חותמות רשמיות. על גבי חלק מהמכתבים: טיוטות-תשובה, חותמות ורישומים של הרבנים מקבלי המכתבים.
רוב המכתבים קשורים בהשגת אשרות עלייה לארץ ישראל, ובהמלצות עבור העולים לארץ ישראל. חלקם נכתבו במהלך שנת ת"ש, בניסיון למלט את עצמם מאירופה הכבושה בידי הגרמנים ולהגיע לארץ ישראל.
בין הפריטים:
• מכתב רבי ברוך מרדכי הכהן רפופורט (בן-בתו של האדמו"ר מסלונים בעל ה"בית שמואל"), אל רבה הראשי של תל אביב רבי משה אביגדור עמיאל – השגת אשרות-עליה (סרטיפיקטים) עבורו ועבור אביו רבי אברהם אבלי הכהן רפופורט אב"ד קיעלץ (חתן האדמו"ר מסלונים בעל ה"בית שמואל"), שנמלטו עם כיבוש פולין בידי הנאצים אל ווילנא שבליטא העצמאית, בעירום ובחוסר כל. ווילנא, אדר ת"ש [1940]. עם מכתב המלצה מאת רבי יצחק רובינשטיין, מרבני ווילנא. בצדו השני של הדף טיוטה של מכתב-תשובה בכתב ידו של הרב עמיאל.
• מכתב רבי יצחק רובינשטיין רב קהילת "המזרחי" בווילנא, אל רבה הראשי של תל אביב רבי משה אביגדור עמיאל – השגת אשרת-עלייה (סרטיפיקט) עבור רבי יוסף כ"ץ אב"ד גלובוקה שברוסיה הסובייטית. ווילנא, שבט ת"ש [1940]. בשולי הדף טיוטה של מכתב-תשובה בכתב ידו של הרב עמיאל.
• מכתב רבי אליעזר ליעבשיץ אב"ד זדונסקא-וואלא – המלצה עבור רבי יצחק ב"ר חיים ליברמן רב בית הכנסת דחסידי גור בעיר. זדונסקא-וואלא, [תר"צ 1930].
• מכתב-המלצה בענייני כשרות מאת רבי חיים מנחם מענדל הלוי קעסטענבערג ראב"ד בראדום. ראדום, תרצ"ג [1933].
• מכתב רבי חיים ברוך הכהן גערשטיין אב"ד סעמייטיטש (סמיאטיץ) – המלצה עבור מוכר הבשר בן עירו שעלה לארץ ישראל. סמיאטיץ, תרצ"ה [1935].
• מכתב-המלצה למוהל מאת רבי שבתי ב"ר עוזר אלפרט אב"ד פאלאנקע. פולאנקא, תרצ"ה [1935].
• מכתב יו"ר "ועד הרבנים" בלודז רבי לייבוש רוזנברג, אל רבי שלמה הכהן אהרנסון אב"ד תל אביב – השגת משרת שו"ב בארץ ישראל לבנו רבי אברהם יעקב רוזנברג. לודז, תרצ"ה [1935].
• מכתב המלצה בענייני כשרות מטעם "ועד הרבנים לעדת וורשה", חתום ע"י חבר הוועד רבי יצחק מאיר קאנאל ומזכיר הוועד רבי יעקב געזונדהייט. ווארשא, חשון תרצ"ב [1932].
• מכתב-המלצה בענייני כשרות מאת רבי שמחה טרייסטמן, חבר "ועד הרבנים" בלודז'. לודז, תרצ"ה [1935].
• מכתב-המלצה בענייני כשרות מאת רבי עזריאל זעליג רוזענשטיין, חבר "ועד הרבנים" בלודז. לודז, תרצ"ה [1935].
• שלושה מכתבי-המלצה מאת ראשי קהילת קאזמינעק: מכתב אחד עבור רבי יעקב מאיר לעווי המכהן כשליח ציבור וחזן בבית הכנסת בעיר צעקאוו שבגליל קאזמינעק, ושני מכתבים אחרים עבור הבחורים ר' יעקב קאפלאן ור' משה אפרים וויטקאווסקי הלומדים בישיבת "יגדיל תורה" בעיר. קאזמינעק (קוז'מינק, מחוז קאליש בפולין), תרצ"ה [1935].
• אישור העסקה של רב "בית המדרש והתפלה דחסידי פילץ" בצ'נסטוכוב. צ'נסטוכוב, תרצ"ה [1935].
• אישור העסקת רבי הלל גאנצארסקי כרב בית כנסת בלודז. לודז, תרצ"ה [1935].
• אישור העסקת רבי משה בנימין לעהמאן כרב בית המדרש "חברה-קדושה" בראדומסק. רדומסק, תרצ"ה [1935].
• אישור העסקת רבי מרדכי טרגץ כשמש וחזן בית הכנסת בקולדבה. קלודבה (Klodawa, פולין), תרצ"ה [1935].
• "תעודת-אשור" כי רבי יחיאל סרואלוב משמש כרב בית הכנסת "נחלת יעקב" בשכונת "נחלת שבעה" בירושלים. ירושלים, תרצ"ד [1934].
• חוזה העסקה של רבי חיים פסחוביץ, כרב ביהמ"ד של הסתדרות "תורה ודעת" בירושלים. ירושלים, תרצ"ב [1932].
• אישור רבי אשר סנדומירסקי מנהל ישיבת "אור זורח" ביפו, כי הבחור ר' נחמיה פישמן מלובלין התקבל לישיבה. תל אביב, תרצ"ו [1936].
• אישור מאת רבי שמואל וויינגורט חבר בד"צ החסידים בירושלים, כי הבחור ר' שלמה פרידפעלדשטיין למד מספר שנים בישיבתו בעיר פלאהן (Plauen) בגרמניה. ירושלים, כסלו, תרצ"ט [1938].
• מכתב רבי משה מאשיל הירשהורן, שו"ב, ש"ץ ומוהל בזאגארז, אל ד"ר יוסף פומורק מתל-אביב – השגת אשרת-עלייה לארץ ישראל. זגורז (Zagórz), גליציה, תרצ"ו [1936].
• ועוד מכתבים, אישורים ותעודות שונות.
31 מכתבים ומסמכים. גודל ומצב משתנים.
שמונה מכתבים בכתב ידם וחתימתם של רבני ומנהלי ישיבת "בית יוסף" נובהרדוק בזמן השואה, אל הגה"צ רבי אליעזר בן ציון ברוק, ראש ישיבת "בית יוסף נובהרדוק" בירושלים. ווילנא, בירז' וארץ ישראל, ת"ש-תש"א בקירוב.
המכתבים נשלחו לאחר בריחת הישיבה מפולין שנכבשה וחולקה בידי הגרמנים והרוסים אל ווילנא ובירזש שבליטא העצמאית:
• שלושה מכתבים בכתב ידו וחתימתו של ראש הישיבה הגאון רבי אברהם יפה'ן, בעניין מעבר הישיבה לווילנא והמאמצים להשגת היתרי-יציאה מאירופה. ווילנא, ת"ש [1939-1940].
• מכתב רבי אבא יפה (אחיו של רבי אברהם יפה'ן), בעניין השגת סרטיפיקטים לאחיינו רבי יהודה ליב נקריץ (חתן רבי אברהם יפה'ן) ובני משפחתו השוהים בווילנא, "שיבואו לעזרתם ולהוציאם מכל מיני פורענות המתרחשות במחנה הפליטים". קרית מוצקין, כסלו ת"ש [1939].
• שני מכתבים מאת רבי יהודה ליב נקריץ (חתן ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן), ובהם תיאור מצב בני הישיבה בווילנא ובבירזש והצורך בהשגת סרטיפיקטים לארץ ישראל. ווילנא, ת"ש / בירז' (בירזש, ליטא), חשון תש"א [1940].
• מכתב מאת רבי ניסן צעלניקער מבאברויסק (גיסו של רבי בן ציון ברוק ומראשי ישיבת נובהרדוק בביאליסטוק; נספה בשואה, אב תש"א) – תיאור נדודיו בחודשים הראשונים מאז פרוץ המלחמה ועד בואו לווילנא, ובקשה להשתדל להצלתו. ווילנא, [טבת] ת"ש [1939].
- מכתב קצר נוסף מאת ר' ניסן צעלניקר, נכתב בשולי אחד ממכתבי ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן שלעיל (מכתב על גבי גלויה מיום י"ז טבת ת"ש).
• מכתב חתום בידי שלושה מחשובי תלמידי ורבני ישיבת "בית יוסף" נובהרדוק – רבי ניסן פאטאשינסקי (ר' ניסן רוזשאנקער, חתן הגאון רבי רפאל אלתר שמואלביץ), ממנהלי ישיבת "בית יוסף" נובהרדוק בביאליסטוק (נספה יחד עם בני הישיבה הנותרים בבירזש); רבי אהרן אגולניק (ר' אהרן קאמאיער), משגיח ומנהל הרוחני של ישיבת נובהרדוק באוסטרוב-מאזובייצ'ק (נספה בווילנא, תש"א); ורבי יעקב זלדין (ר' יעקב מוזירער), משגיח ומנהל רוחני של ישיבת "בית יוסף" בלוצק (נספה בווילנה, תש"ג).
הם כותבים כי נמלטו בתחילת המלחמה לווילנא העצמאית, ונאלצו להותיר את בני משפחותיהם מאחור בפולין הכבושה בידי הרוסים; הם מתארים בכאב גדול את צער הפרידה ואת חששם הגדול כי נשותיהם יישארו עגונות וילדיהם יתחנכו ללא יהדות תחת השלטון הסובייטי, ומפצירים ברב"צ ברוק להשיג סרטיפיקטים עבור בני משפחתם כדי שיוכלו לקבל אשרת יציאה מרוסיה ולהתאחד עמם בליטא. [ווילנא, ת"ש].
רקע
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה סיפחה ברית המועצות את פולין המזרחית, ובכללה גם את העיר ביאליסטוק, בה שכנה ישיבת נובהרדוק המרכזית בראשותו של רבי אברהם יפה'ן (חתנו ותלמידו של ה"סבא מנובהרדוק"), חתנו ר"מ ומנהל הישיבה רבי יהודה ליב נקריץ והמשגיח המוסרי רבי ישראל מובשוביץ. תלמידי הישיבה אשר סירבו לחיות תחת השלטון הקומוניסטי, נמלטו יחד עם הנהלת הישיבה לעיר וילנה הליטאית. בקיץ ת"ש פלשו הרוסים לליטא, ובחורי הישיבה נאלצו לנדוד הלאה לעיירה הקטנה בירז' שעל גבול לטביה, שם המשיכו ללמוד מספר חודשים נוספים, תוך כדי ניסיון למלט את עצמם ולהשיג אשרות כניסה לארצות שאינן תחת שליטת הגרמנים או הרוסים. בשנת תש"א הצליח ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן להשיג אשרת כניסה לארצות הברית ולהגיע לניו יורק עם קבוצה מצומצמת של תלמידים. לבני הישיבה הנותרים בבירז' הציעו השלטונות הרוסים אזרחות סובייטית, ולאחר שסירבו הם הוגלו כ"אויבי העם" לערבות סיביר. מרבית בני הישיבה שנותרו בבירז' ולא הוגלו לרוסיה, נרצחו בהמשך ע"י הגרמנים.
8 מכתבים (שישה מהם על גבי גלויות-דואר). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. המכתב האחרון במצב בינוני גרוע (כתוב על נייר דק, עם קרעים חסרים ופגמים עם פגיעות בטקסט).
מכתב (שני עמודים) בכתב ידו וחתימתו של הגה"צ רבינו "גרשון ליבמאן", מראשי תנועת ישיבות נובהרדוק. [ברגן בלזן?, תש"ו 1945-1946 בקירוב].
נשלח אל "כבוד ידיד נפשי הרה"ג ר' הלל שליט"א" [הגאון רבי הלל ויטקינד ראש ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" בתל אביב], והוא מזכיר גם את רבי בן ציון [ברוק, ראש ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" בירושלים]. המכתב עוסק בענייני העברת ידיעות על הרוגי השואה ועל הניצולים, והוא מבקש לברר על גורל זוגתו: "...והעיקר אם יודעים מה מזוגתי". בתוך הדברים הוא כותב גם על חג הפסח הקרב: "כן כבר אנו דואגים פה אודות שמורה על פסח אי"ה איך יהי'[ה]".
בהמשך כותב רבי גרשון על בני התורה ותלמידי ישיבות נובהרדוק הנמצאים בגלות בסיביר ובבוכרה, ומבקש לקרוא להם להגיע לישיבה שייסד [בברגן בלזן]: "כן פלא על מה שאינם באים אילינו מבני ישיבת[נ]ו מסיביר בעת שאחרים באים. כמו"כ בא אצלינו רב אחד מבוכארי [=בוכרה] ומספר שנמצאים שם הרבה בני תורה מישיבות שונות, ומצוה וחוק רבה להודיע להם ולכולם שנמצאים בסיביר שיבואו למחנינו, ובפרט למו"ר הר' ישראל שליט"א [מובשוביץ] ולהרה"ג ר' יהודה ליב שליט"א [נעקריץ] חתן מו"ר הרה"ג הצ' ר' אברהם שליט"א..".
הגאון הצדיק רבי גרשון ליבמן (תרס"ה-תשנ"ז), מייסד ומנהיג רשת ישיבות נובהרדוק "אור יוסף" בצרפת, ומגדולי תנועת המוסר של נובהרדוק לדורותיה. נולד באוסטרופולי, למד בישיבות נובהרדוק בהומל ובביאליסטוק, והושפע רבות מרבותיו תלמידי הסבא מנובהרדוק. בשנות השואה היה ממנהיגי תנועת ישיבות נובהרדוק בווילנא, ואח"כ בגיטאות ובמחנות הנאצים. האש של נובהרדוק לא הפסיקה לבעור אצל ר' גרשון גם בימי הגיטו והמחנות. הוא אירגן ישיבות במחתרת עם סדרי לימוד כמימים ימימה, עם סדרי מוסר והתייעצויות בדרכי עבודת השם.
רבי גרשון התחתן בעיר ווילנא בשנת ת"ש, אך זוגתו ובני משפחתה נשלחו להשמדה בשנת תש"א. הוא עצמו הסתתר בגיטו ווילנא ואח"כ הוגלה למחנות ריכוז ועבודה באסטוניה ובלטביה. בסוף ימי השואה הגיע למחנה ברגן בלזן, בו הקים לאחר השחרור את ישיבת נובהרדוק. בשנת תש"ח עברה הישיבה לצרפת, והתרחבה לרשת של יותר מ-40 מוסדות תורה וחינוך בצרפת, להם קרא הרב ליבמן בשם "אור יוסף". עד היום הזה מכונה רבי גרשון בצרפת, בכינוי "רבינו", בשל ההערצה הרבה לה זכה בקרב תלמידיו ומכריו.
[1] דף, כתוב משני צידיו. 17X20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים. חיתוך תחתית הדף אינו סימטרי. נקבי תיוק.
מכתב ארוך על גבי גלויית דואר (הכתובה משני צדדיה), בכתב ידו של הגאון הצדיק רבי יצחק הוברמן (שלימים נודע כ"הצדיק מרעננה"), בתקופת כהונתו אב"ד מחנה העקורים וצלר בגרמניה. כסלו, שנת "מחיית עמלק לפ"ק" [תש"ח 1947].
נשלח ללונדון, אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, שכיהן אז כראש הרבנים ואב"ד לונדון, בדרישה כי ישיבנו דבר הלכה על השאלות ששאל ממנו בדיני אישות החמורים ובהיתר עגונות של ניצולי השואה: "...ובאחרונה עלה בידי לשלוח... וקבלתי מכ'[תב] ממנו שמסר המכ' לכגת"ה וגם עתה לא השיב. הזה דרך התורה? בטח ידוע לכגת"ה מצב רבני המחנות שאפי' קש"ע אין לנו, וכל ההוראה מהזכרון, ובהלכה החמורה דנשואין אזרחיים שעוד קודם המלחמה עסקו בה בעלי תריסין איך נוכל להחליט דבר בלי ספרים, וכגת"ה שאתו המדע[?] וגם ספרים הנחוצים, הלא עליכם מוטל החוב ליקח חבל בזה ולברר ההלכה ולהשיב לשואלו דבר ה' זו הלכה ברורה, ואם לא ימצאו ד'[בריי] חן בעיני כגת"ה ג"כ החובה עליו להעמידיני על האמת, והרי לא כ' ד' [כתבתי דבריי] בהלכה מוחלטת כ"א כתלמיד השואל לפני רבותיו...". בהמשך הוא שואל שאלות בנושאים נוספים, בהם בנושא התרת אשה שהתקבלה עדות על מיתת בעלה בלא בנים, ואחי-בעלה נעלמו במחנות ההשמדה ללא כל ידיעה על גורלם, האם אפשר להתירה להנשא ללא חליצה.
המקובל החסידי הגאון רבי יצחק הכהן הוברמן (תרנ"ו-תשל"ז), "הצדיק מרעננה". תלמידם של האדמו"ר בעל ה"שם משמואל" מסוכוטשוב, רבי יעקב מרדכי זילברמן מבילגוריי, רבי מנחם שכנא רוטשבול בעל שו"ת "שם עולם", ורבי צבי הירש גליקסון מווארשא (חתן הגר"ח מבריסק). נודע בהתמדתו ובגאונותו. היה מקורב לאדמו"רי חסידות גור, וקשור לאדמו"רי חסידות חב"ד ולתורתה. לאחר השואה, כיהן מספר שנים ברבנות העיר וצלר בגרמניה, בה עסק גם בהתרת עגונות ניצולות שואה. עלה לארץ ישראל בשנת תש"י והתיישב ברעננה. נודע לצדיק ופועל ישועות ורבים נהרו לפתחו לקבל את ברכתו, שמו נקרא בפי כל "הצדיק מרעננה". האדמו"ר מגור בעל ה"בית ישראל" היה משכים לפתחו, והגרא"מ שך כותב עליו בהסכמה לספרו "בן לאשרי": "המפורסם למלא דעת בנגלה ובנסתר". מחבר הספר "בן לאשרי – ברכה משולשת", ג' חלקים.
גלויית דואר. 10.5X15 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים.
שני מכתבים ארוכים מאת הגאון רבי שלמה דוד כהנא "אבי העגונות", מרבני ווארשא ורב העיר העתיקה בירושלים. ירושלים, [תש"ו 1946 בקירוב].
4 דפים (הכוללים כ-8 עמודים כתובים) על ניירות מכתבים רשמיים של הרב כהנא. כתיבת ידי-סופר וחתימות ידו. המכתבים עוסקים בענייני התרת עגונות ועגונים מפליטי השואה. שני המכתבים נשלחו אל רבי צבי הירש מייזליש הרב מווייטצען (בעל שו"ת "מקדשי השם"), שכיהן לאחר השואה כרב מחנה העקורים בברגן בלזן ורב ראשי באיזור הכיבוש הבריטי בגרמניה. הרב מייזליש היה אחראי מטעם רבני לונדון, לפקח ולהורות בעניני אישות ועיגון (ראה בספרו "בנין צבי", התכתבויות שונות בנושאים אלו, עם הרב אברמסקי גאב"ד לונדון ועם רבנים שונים מרחבי העולם).
במכתב הראשון (ללא תאריך), הוא מודה להרב מייזליש על הערותיו על "הקונטרס שלי". רוב המכתב עוסק בדברי תורה בהלכות עגונות, ולאחר מכן בעמוד רביעי כותב הרב כהנא על הפעילות העולמית להתרת העגונות מהשואה: "בגוף הפעולות שלנו לטובת העגונות. מעלתו מציע להדפיס חוברת שיכיל בתוכו כל מה שחדשו גדולי דורינו בזה, גם אנכי חשבתי כזאת ושלחתי קונטרסי להרבה מגדולי הרבנים בארץ וחוצה לה וקבלתי [ג"כ?] קונטרסים ארוכים מהרה"ר הגאון הרצוג שליט"א מלבד הרבה תשובות אודות עגונות פרטיות ומהרה"ר עוזיאל שליט"א... והי'[ה] בדעתי להדפיסם... אבל הסכמתי לדעת ידידי הגאון ר"י אברמסקי שכתב לי התנגדות גדולה להדפסה מפני הנימוק שישתמשו בזה רבנים שאינם מהוגנים...".
הרב כהנא מאריך בתיאור פועלו בנושא העגונות בפולין ובארץ ישראל, וכותב את דעתו כי כל מקרה פרטי של עגונה ראוי שיידון בבית דין לגופו של עניין, ואין ראוי לעכב את הדבר ולחכות להכרעה כללית של גדולי הדור בנושא:
"...אבל בעגונות פרטיות הנני עוסק בארץ וגם עם בית דינו בברגן בעלזען הי'[ה] לי חליפות מכתבים מעונפה על סמך גבי"ע [=גביות עדות] של עשרות עגונות וגם מהמחנות באיטליא ובלגיה שלחו לפה הרבה גבי"ע, ולפי דעתי אין מן היושר לחכות עד שגדולי דורינו יגידו הכרעתם בזה, והרשות ביד חבר הרבנים בארץ להחליט על כל עגונה בהתאם להמאורע של כל אחת כפי דעתם דעת תורה... ורוב גדולי הגאונים בארץ המה מרביצי תורה בישיבות ומסתייגים בעצמם מהלכה למעשה! וכן במלחמה הקודמת טפלו במרץ בעניני עגונות בפולין הגאונים רח"ע זצוק"ל ור' אליהו קלצקין זצ"ל האדמו"ר מאוסטראווצא זצוק"ל והגאון המנוח מייזליס מלאסק... והי'[ה] לי הכבוד להיות עמם בחליפות מכתבים בהרבה שאלות עגונות בשם הרבנות בורשה ובשם אגודה"ר [=אגודת הרבנים] בפולין, וקודם נסיעתי מורשה בשנת ת"ש והיו אז בורשה בתור פליטים מאות גדולי הרבנים ונעשה אז החלטה באספה גדולה שכל הרבנים יטפלו באסיפת החומר וגבי"ע של העגונות וההיתרים יצאו מהארץ ע"ש קיום מציון תצא תורה, אבל לדאבוננו וצערינו ואבלנו הרב לא זכינו לקיום החוזה הזה הי"ד...".
במכתב השני, מתאריך פורים דפרזים תש"ו, כותב לו הרב כהנא, בענין התרת עגונים [שנשותיהם נעלמו בשואה]: "מכתבו קבלתי, ונעים הי'[ה] לראות כי עוד לא אלמן ישראל מרבנים גדולי תורה הדואגים לטובת בני עדתם... למצוא מזור ותרופה לכבלי העיגון של אנשים ונשים. אבל לדעתי מעלתו הפריז על המדה להצריך מאה רבנים...". ולאחר אריכות דברים בדרכי ההיתר, הוא כותב: "...וכבר כתבתי חוות דעתי לרבנים ששאלו ממני בנדון זה כמו הרב שוחטמן מנהל ועדת העגונות של אגוה"ר [אגודת הרבנים] בארה"ב ולהרב פראטו ברומא, שאין לב"ד אלא מה שעיניו רואות... והנה מעלתו אף שלא היה לי הכבוד להכירו פא"פ [פנים אל פנים] אבל שמוע שמעתי שמך מפארים בעתונות וכן מאישים פרטים, והנני נותן לו הסכמתי המלאה לטפל בעגונים ע"פ האופנים המבוארים בהצהרתו, אך לא בתור אחד מהמאה רבנים...".
בהמשך המכתב הוא מגיב על הצעת הרב מייזליש להדפיס ולפרסם קונטרס בהלכות אלו: "...בנוגע לקונטרסו עפ"י העגונות שרוצה מעלתו להדפיס ואשר כבודו רוצה שאשום עיני עליו, הטיב מעלתו לעשות כן, כי הענין צריך זהירות גדולה הן בצדדי החומרא והן בצדדי הקולא, והקונטרס זה שהנני שולח לו כבר המצאתי אותו לגדולי דורינו בארץ וחוצה לה וכבר יש לי תשובות בזה מהרבנים הראשיים ועוד, וידידנו הרב הגאון אברמסקי במכתבו אלי מבקשני שלא נמהר בהדפסה עדיין מפני שחושש לרבנים שאינם ראוים שישתמשו בזה שלא כהוגן".
הרב כהנא מבקש מהרב מייזליש להכין תשתית לבירורים שתסייע להתרת העיגון של ניצולי השואה הרבים: "...בנוגע לעגונות הרבות הנמצאות בהמחנה אבקשו לקבל עדות מכל אחת מהן ולשלוח גם אלי, וזכותה של ארץ ישראל תעמוד לנו להאיר עינינו באור תורתו שלא נכשל בדבר הלכה ולמצוא פתח לפתח חרצובות העגונות, כי גם כאשר נפרדתי מחבריי הרבנים – שביניהם היו גם כמה מאות רבנים פליטים שהתגוררו אז בורשה – בשנת ת"ש, נדברנו אז שכולנו, המה בחוצה לארץ ואני בארץ, נסדר גבי"ע [גביות עדות] ונאסוף ידיעות מהנפטרים וההיתר הסופי אחר הבירור ההלכותי יצא מארץ ישראל לקיים כי מציון תצא תורה... כן אבקשו להודיעני אם נמצא אצלם רשימה מנפטרי המלחמה הן ע"י גבי"ע והן ע"י הפנקסים של הצוררים הנמצאים כעת תח"י... כי גם אנכי אספתי בארץ במשך שנות המלחמה ידיעות מהמהגרים שבאו למשרדי, וכן מהודעות ממשלתיות ובצלב האדום ומכתבים פרטיים מכמה ניצולים, כל זה נאסף ונרשם ועולה לערך ליותר מכ"ה אלפים...".
הגאון רבי שלמה דוד כהנא "אבי העגונות" (תרכ"ט-כסלו תשי"ד), מרבני וורשא, חתנו וממלא מקומו של רבי שמואל זנוויל קלפפיש מראשי הרבנים בוורשא. לאחר מלחמת העולם הראשונה, היה אחראי בשעתו מטעם הרבנות הראשית בווארשא לעניני התרת עגונות, והוא התיר בשעתו עשרות-אלפי עגונות מנשות החיילים שהפכו נעדרים במלחמה. עם פרוץ מלחמת העולם השניה, וההרוגים הרבים בערי פולין בהפצצות מטוסי האוייב (עוד לפני ההשמדה ההמונית של הנאצים), ראה הרב כהנא את הנולד, והתחיל להיערך להתרת עגונות המלחמה. בהמשך הוא הצליח להימלט לארץ ישראל (אל בנו שמואל זנוויל, הנודע בשם ד"ר שז"ך כהנא, לימים מנכ"ל משרד הדתות ומקים "מרתף השואה" בהר ציון), ומונה לרבה של העיר העתיקה בירושלים. באותה תקופה הוא הקים בירושלים את "המשרד לעניני עגונות", מטעם "איחוד הרבנים יוצאי פולין" בארץ ישראל. מקצת מתשובותיו הרבות נדפסו לאחרונה בספרו "נחמת שלמה" (בהוצאת "מכון ירושלים", ירושלים, תשפ"ב).
[4] דף (כ-8 עמ' כתובים). 28 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול, עם פגיעה בטקסט.
תלמוד בבלי – סט שלם. מינכן-היידלברג, תש"ט [1948]. "יוצא לאור ע"י ועד אגודת הרבנים באזור האמריקאי באשכנז".
עם סיום מלחמת העולם השנייה והתקבצות שרידי היהודים במחנות עקורים, נוצר מחסור בגמרות וספרי קודש שישמשו את הפליטים. החל משנת 1946 החלה "אגודת הרבנים" בגרמניה, בסיוע הצבא האמריקאי והג'וינט, במבצע הדפסת הש"ס עבור הניצולים. תחילה נדפסו מסכתות בודדות בפורמטים שונים. בשנת 1948 נדפסה לראשונה מהדורת הש"ס במלואה, וזו המהדורה שלפנינו. בכל כרך שני שערים. השער הראשון עוצב במיוחד לציון מאורע הדפסת הש"ס על אדמת גרמניה החרוכה, בראשו איור עיירה יהודית והכיתוב "משעבוד לגאולה מאפלה לאור גדול"; בתחתית השער איור גדרות תיל ומחנה עבודה, ומתחתיו הכיתובים: "מחנה עבודה באשכנז בימי הנאצים"; "כמעט כלוני בארץ ואני לא עזבתי פיקודיך" (תהילים קיט).
19 כרכים. 39 ס"מ בקירוב. מספר כרכים נדפסו על נייר יבש. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים לאורך דפי השער של מסכתות גיטין וקידושין, עם פגיעה באיור שבשער. חסר דף השער של מסכת ראש השנה. קמטים. כריכות מקוריות. פגמים בכריכות, וקרעים בעיקר בשדרות, משוקמים בנייר-דבק ובבד-דבק שחור.
אישורי בית דין וטופסי גביית עדויות, מאת רבני קיוב ומינסק. תרמ"ד [1883-1884].
• דף בכתב יד, אישור בחתימת וחותמת רבי שמריה לוריא, על פטירת רבי חיים ב"ר מנחם נחום מייזל, בבית החולים בקיוב בחודש תמוז שנת תרמ"ג. קיוב, ט' טבת תרמ"ד, 1884.
בשולי אישור זה, אישור קבלת "עדות ה"ר שמרי' המפקח על החולים בביהח"ו ליהודים אשר פה", בחתימת רבני העיר רבי אהרן זאב וואלף ווייל ורבי "מנחם מענדיל מו"צ דקיאב". קיוב, ט' טבת תרמ"ד, 1884.
מעבר לדף, אישור בית הדין בסלוצק, על הכרת כתב ידו וחתימתו של הרב מקיוב רבי אהרן זאב וואלף, בחתימת הדיינים: רבי "יוסף זונדל מסלאנט ד"צ דפה"ק" [מדייני סלוצק בזמן ה"בית הלוי" ורבי מאיר פיימר; כנראה קרוב משפחה של הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט, שנפטר בירושלים בשנת תרכ"ו]; רבי "דוד במו"ה שאול סגל זללה"ה ד"צ דפה"ק"; ורבי "יוסף אהרן ב"ה הילל הכהן גערשענאוויץ ז"ל". סלוצק, ט"ו שבט תרמ"ד [1884].
• מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי אהרן זאב וואלף ווייל הרב מקיוב, אל "הרב הגאון הגדול... מוהר"ר מאיר נ"י" [כנראה רבי מאיר פיימער אב"ד סלוצק], עם גביית עדות חוזרת באותו ענין: "...היום נסעתי לבית החולים דפה ועשיתי גב"ע כרצון כת"ר הלא הוא מעל"ד...". מעבר לדף נוסח גביית עדות מפי "הר' שמרי' ב"ר מנחם נחום לוריא ממאהלוב המפקח על בית החולים יהודים פה" על מחלתו ופטירתו של רבי חיים מייזל מעיר ראמאנאווע, בבית החולים בקיוב, בראש חודש תמוז תרמ"ג. בחתימות הדיינים רבי אהרן זאב וואלף הנ"ל, רבי מאיר יעקב בן יצחק צבי הכהן ורבי אברהם בן משה. קיוב, ט"ו שבט תרמ"ד [1884].
[2] דפים, כ-21 ס"מ. כתובים משני צדדיהם. מצב טוב עד בינוני-טוב. כתמים, קרעים וסימני קיפול.
אוסף של למעלה משישים וחמשה מכתבים שנשלחו אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה, קוברין, יליסבטגרד וירושלים, מאת רבנים ותלמידי חכמים, גבאי-צדקה ונדיבי-עם מרחבי תבל. רוסיה, אנגליה, ארה"ב, ומדינות שונות, [שנות התר"מ-התר"נ, עד שנות התר"ס-התר"ע].
האוסף כולל מספר מכתבים בדברי תורה ושו"ת בשאלות הלכתיות וציבוריות, מאת: רבי צבי הירש קאפשטיק אב"ד שדה לבן (פלך קיוב); רבי חיים יעקב שעפטל, המדפיס מקיוב; רבי משה חיים טריוואקס מהעיר מזריטש; רבי מנחם מנדל בהרב שניאור זלמן גולדשטיין מהעיר דיננבורג (דווינסק, לטביה); רבי משה ווייסקופף רב דחברת ש"ס בפאריס (צרפת); ועוד.
מרבית המכתבים הינם מתקופת כהונתו כנשיא ה"ועד הכללי" בירושלים, [בשנות התר"ס-התר"ע בקירוב], ועוסקים בענייני ציבור ומגביות כספים לקופות ארץ ישראל, בהם מכתבים מאת: רבי משה זבולון מרגליות רב בניו יורק (ארה"ב); רבי גדליה סילברסטון אב"ד "אגודת הקהלות" בוושינגטון (ארה"ב); רבי יהודה ליב זלצר אב"ד פטרסון (ארה"ב); רבי יואל הלוי הרצוג רב בלידז' (אנגליה); רבי יעקב דוד לוריא רב בהאל (אנגליה); רבי יצחק מאיר יאסעלזון אב"ד דבלין (אנגליה); רבי יהודה ליב לווין, רב בדטרויט (ארה"ב); רבי דוב בער אברמוביץ אב"ד ס' לואיס (ארה"ב); רבי אברהם חיים איפ, הרב בסן פרנציסקו (ארה"ב); רבי אפרים עפשטיין, אב"ד ביהמ"ד אנשי זאמוט ניו יורק (ארה"ב); רבי דובער היילפרין אב"ד נוארק (ניו גרז'י, ארה"ב); רבי שמואל ראפופורט אב"ד ספרינגפילד מסצ'וסטס (ארה"ב); רבי אברהם יוסף וויינער, "שו"ב וש"ץ, מוהל ומסדר קידושין", ברנסבורו, פנסילבניה (ארה"ב); רבי משה הלוי ליפשיץ (בן רבי יעקב ליפשיץ מקובנא) שו"ב בפילדלפיה (ארה"ב); רבי אליהו זלמן ווידרין ממוסקבה (רוסיה); רבי אליהו ירוחם וויסברום ממוסקבה; ועוד מכתבים רבים.
הגאון המפורסם רבי חיים ברלין (תקצ"ב-תשרי תרע"ג), מגדולי דורו ומדמויות ההוד של ליטא וירושלים. בנו הבכור של הנצי"ב מוולוז'ין. שימש כרב הראשי של מוסקבה, והשפעתו התורנית התפרסה במרחבי רוסיה. כיהן תקופה כראש ישיבה ואב"ד וולוז'ין, וברבנות קוברין ויליסבטגרד. עלה לירושלים בשנת תרס"ו, ועד מהרה הוכר במעמדו וסמכותו כאחד מגדולי רבני העיר. כבר בהיותו בחו"ל עסק רבי חיים ברלין במגביות ועזרה לקופות ארץ ישראל, ועם עלותו לירושלים הוא עמד בנשיאות ה"ועד הכללי", לצידם של רבני העיר רבי שמואל סלנט ועוד.
כ-70 פריטי נייר, רובם מכתבים חתומים. גודל ומצב משתנים.
אוסף ענק של למעלה מ-220 מכתבים מרבנים, גבאי-צדקה ונדיבי-עם מרחבי תבל: ארה"ב, אירופה, דרום-אפריקה ומדינות שונות. [שנות התר"נ-התר"ס בקירוב].
המכתבים נשלחו אל הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים. חלקם ממוענים גם אל הרבנים הנוספים שעמדו לצידו בניהול קופות הצדקה בעיר: רבי אליהו דוד רבינוביץ-תאומים (האדר"ת), רבי יצחק בלאזער הרב מפטרבורג, רבי חיים ברלין הרב ממוסקבה, ורבנים וגבאים נוספים מראשי "הועד הכללי" ומוסדות נוספים בעיר.
הגאון רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט), עלה בשנת תר"א (1841) מהעיר סלנט לארץ ישראל כדי לשמש כמורה הוראה ורב לקהילת ה"פרושים" תלמידי הגר"א שהתגוררו בירושלים. חותנו הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט עלה לירושלים באותה תקופה. שימש ברבנות ירושלים קרוב לשבעים שנה, הקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, יסד בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע בפקחותו ובגישתו המציאותית בניהול ענייני הציבור בירושלים ובקהילות ברחבי העולם.
למעלה מ-220 מכתבים. גודל ומצב משתנים.
אוסף גדול ומגוון של למעלה ממאה מכתבים שנשלחו אל הנגיד רבי בנימין (וילהלם) פוזן מפרנקפורט דמיין ובני משפחתו, מאת רבנים, דיינים ותלמידי חכמים, מחברי ספרים ומדפיסים, ידידים ובני משפחה. ירושלים, פראג, וינה, פרנקפורט, גרמניה, ליטא, איטליה, אנגליה, ניו יורק ומקומות נוספים [שנות התר"מ-תר"פ בקירוב]. עברית וגרמנית.
בין הכותבים: רבי חנוך העניך ערזאהן מזגערש בעל "גן רוה" ומו"ל ספר "חנוכת התורה"; רבי מאיר וואלף ראטה [מתלמידי ה"דברי חיים" מצאנז, ה"כתב סופר" ורבי הלל ל"ש]; רבי חיים הירשנזון (הירשענזאהן) – שהו"ל את הספר "אור זרוע" יחד עם רבי בנימין פוזן; רבי אברהם ביק מירושלים ופרשבורג; רבי זאב וואלף פריעדמאנן "אבד"ק איזביץ וכעת חפ"ק טארנא"; רבי צבי אלימלך טייכער מקראקא בעל "שערי עזרה"; רבי דוד זאלער מירושלים בעל "מגן דוד" [נכד אדמו"רי לעלוב]; רבי משה מוראנסקי מסלוצק בעל ספר "על שמשא"; רבי אברהם זינגער אב"ד ווארפאלאטא; רבי ישראל נתן טאיץ אב"ד ליגום; רבי מרדכי יוסף וילדמאן אב"ד מיזאטש בעל "מי מעין"; רבי שמחה שמעון אונא [בן-בתו של רבי יצחק דב במברגר אב"ד וירצבורג]; רבי אברהם אליהו בורנשטיין מירושלים [בעל "אשל אברהם", בן רבי יחיאל מיכל בורנשטיין אב"ד טרעסטינא בעל "לחם שערים"]; רבי יעקב יוסף פרידמאן מדרהוביטש (סופר כולל גליציה); רבי חיים מאיר הלוי הורוויץ מפפד"מ [מתלמידי וולוז'ין ותלמיד רבי עזריאל הילדסהיימר, אספן ומומחה לכתבי יד עתיקים ולספרים נדירים]; רבי מנחם אהרן דונאט [סביו של הרב בנימין זאב בנדיקט]; רבי אברהם ארלנגר מלוצרן; רבי יהודה אידל מאניש יודלביץ מירושלים (אביו של רבי שמעון אלעזר יודלביץ); המשכיל חיים דוד ליפא, בעל "אסף המזכיר" ומוכר ספרים בווינה; ומכתבים נוספים מאת ידידים ומכרים שונים, ומאת בני משפחה ואליהם (רובם בגרמנית, בהם אחיו הדיין רבי יעקב פוזן מפרנקפורט, ובני משפחת ארנפלד הרב הראשי בפראג).
הנגיד הנדיב רבי בנימין וילהלם ב"ר שמעון יקותיאל פוזן (פוזנא; תרי"ט-תרפ"ג), נכד הדיין רבי יעקב פוזנא (תקל"ב-תר"ט; דיין בפרנקפורט דמיין, שכיהן עוד בבית דינו של בעל ה"הפלאה" ובנו בעל "מחנה לוי"). מתלמידי הרש"ר הירש ומעמודי התווך וממנהיגיה של הקהילה היהודית בפרנקפורט דמיין. עסק בהוצאת והדפסת חלקים ג-ד של ספר "אור זרוע" (ירושלים, תרמ"ז-תר"נ). בהסכמותיהם לספר "אור זרוע" מפליגים גדולי הדור בשבחיו של רבי בנימין. היה חובב ספרים וביבליופיל נודע, חלק מן המכתבים באוסף שלפנינו עוסקים בענייני רכישת ספרים ובענייני סיוע להוצאת ספרים מכתבי-יד והדפסתם. הדפיס כמה קונטרסים עם מנהגי קהילת פרנקפורט, והחליף מכתבי שו"ת עם גדולי הדור. עסק בצרכי ציבור ונודע כבעל צדקה וכמכניס אורחים גדול.
למעלה מ-100 מכתבים, רובם על גלויות דואר (לא מחולקות). גודל ומצב משתנים; מרביתם במצב כללי טוב.
כתב יד (4 עמודים), דרשה ומכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון "רידב"ז" – רבי יעקב דוד (וילובסקי) אב"ד סלוצק. [סלוצק, שנות התר"נ בקירוב].
דרשה על הפטרת "שוש אשיש". בכותרת העמ' הראשון: "התעורר[ו]ת". בסיום הקונטרס מכתב אל חתנו רבי ישראל יהונתן ירושלימסקי [שנתמנה באותה תקופה לרבנותו הראשונה בעיר אורלא], וכה הוא כותב לו: "רציתי לכתוב הרבה אך גיסך הרב דהלוסק [רבי אברהם יצחק הלוי צימרמן, חותנו של רבי ברוך בער ליבוביץ] בא כעת אצלי ומוכרחני להפסיק, ובע"ה בעש"ק אשלח עוד חידוש הלכה קטנה... ונפלא מאוד מחובר בדרוש. ולמעה"ש [ולמען השם] התעוררת הזו תחזור היטב על זארגאן [=תרגום ליידיש מדוברת] ותכתוב אותו ולעורר העם... הי' בחו"ש [היו בחיים ושלום] והקב"ה ימלא משאלותיך. אביך רידב"ז".
הגאון הרידב"ז – רבי יעקב דוד וילובסקי אב"ד סלוצק וצפת (תר"ה-תשרי תרע"ד), גאון מפורסם שכבר מימי צעירותו נודע כאחד מגדולי דורו. כיהן ברבנות בכמה מקומות, בהם בעיר סלוצק, בשיקגו ובצפת. היה רגיל לחתום בכינוי רידב"ז [שבתחילה היה פתרונו: "רינת יעקב דוד בן זאב", אך לאחר שחלה ונוסף לו השם רפאל, הרי פתרונו בראשי תיבות כפשוטו: "רפאל יעקב דוד בן זאב". ראה בהקדמתו לספרו שו"ת בית רידב"ז]. חיבר ספרים רבים אך פירושו המקיף על תלמוד ירושלמי הוא החשוב שבכולם, והוא מצורף מאז לרוב מהדורות הירושלמי.
חתנו מקבל המכתב, הגאון רבי ישראל יהונתן ירושלימסקי אב"ד אורלא ואייהומן (תר"כ-תרע"ז), בנו של הצדיק הקדוש רבי יעקב משה דירעקטור אב"ד מוש (תקס"ט-תרל"ט; גאון מתלמידי וולוז'ין ו"בעל מופת" מפורסם). בשנת תרל"ב שלחו אביו לארץ ישראל (יחד עם שמש מיוחד), כדי שיחוג את הבר מצוה שלו בירושלים להתבשם מקדושתה ולהתברך מפי חכמי ירושלים (על שם כך החליף מאז את שם משפחתו, והיה חותם מאז: "יש"י ירושלימסקי", או "יש"י איש-ירושלים"). למד בישיבת וולוז'ין, ובשנת תרמ"ט נשא את בתו של הגאון הרידב"ז רבי יעקב דוד וילובסקי אב"ד סלוצק. בשנת תרנ"ב התקבל לאב"ד אורלא (הסמוכה לגרודנה) ובשנת תרס"ב נתמנה לאב"ד אייהומן (פלך מינסק). לאחר פטירתו בדמי ימיו, אמר עליו רבו הגר"ח סולובייציק אב"ד בריסק, כי "אינני מכיר בדור הזה עוד שני רבנים משיעור-קומתו בכל רחבי רוסיה ופולין" (סורסקי, מלך ביפיו, עמ' 49). חתנו הוא הגאון המפורסם רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון, בעל ה"חזון יחזקאל".
דף כפול, 4 עמודים. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול וקרעים קלים.
"קונטרס הלכה למעשה – בדין פירות שביעית שנתגדלו בעבירה... קבוצת מכתבים מכבוד... מרן יעקב דוד רידב"ז שליט"א ששלח לחכמי ורבני ירושלם..", מאת הגאון הרידב"ז – רבי יעקב דוד (וילובסקי) אב"ד סלוצק וצפת. ירושלים, שנת השמיטה [תר"ע 1910].
בדף המגן מכתב הקדשה ארוך מהגאון המחבר, אל הרב שלמה מַאננֶעס אב"ד שוואבאך, בו הוא מבקש ממנו להיות לעזר ללומדי התורה בישיבת צפת. הרידב"ז מספר לו על מלחמתו לקיום מצוות השמיטה בשנה העברה (שנת השמיטה תר"ע) נגד החלוצים מחללי קדושת הארץ: "יקבל הקונטרוס הזה, ויבין היגיעה שלנו להחזיר השמיטה לארצינו הק', ללחום מלחמה כבידה עם עמלק, כי בעוה"ר [בעוונותינו הרבים] נתלקטו פה בא"י רשעים ופושעים מפליטי רוסיא וראמאניע – שאין כמותם בכל התבל, ות"ל שעמדנו בפרץ, והשי"ת הצליח בידינו, ותקוותינו שהשמיטה תוחזר לארצינו בעזה"י, ומן השמים ראינו כי אצבע אלוקים היא שבשנה הזאת נשלח מארה בהתבואות, ומי שחילל את השמיטה נתדלדל עד הדיוטא התחתונה, ועל כת"ר לדעת כמה הערך של המצוה להחזיק התורה בארצינו הק', כי ח"ו אם לא הי'[תה] כאן ישיבה ותלמוד תורה לתשב"ר, אז כבר הי' מארץ ישראל ארץ כנען וכמו ערי צרפת ממש...".
כפי הנראה המכתב עצמו הוא בכתב ידו של הרידב"ז, אך החתימה היא בחותמותיו (חותמת אחת בדמות חתימת ידו, והחותמת השניה חותמת רשמית בעברית ובאותיות לטיניות).
הגאון הרידב"ז – רבי יעקב דוד וילובסקי אב"ד סלוצק וצפת (תר"ה-תשרי תרע"ד), גאון מפורסם שכבר מימי צעירותו נודע כאחד מגדולי דורו. כיהן ברבנות בכמה מקומות, בהם בעיר סלוצק, בשיקגו ובצפת. היה רגיל לחתום בכינוי רידב"ז [שבתחילה היה פתרונו: "רינת יעקב דוד בן זאב", אך לאחר שחלה ונוסף לו השם רפאל, הרי פתרונו בראשי תיבות כפשוטו: "רפאל יעקב דוד בן זאב". ראה בהקדמתו לספרו שו"ת בית רידב"ז]. חיבר ספרים רבים אך פירושו המקיף על תלמוד ירושלמי הוא החשוב שבכולם, והוא מצורף מאז לרוב מהדורות הירושלמי. בעל נכדתו הוא גאב"ד לונדון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל בעל ה"חזון יחזקאל".
לקראת שנת השמיטה תר"ע יצא הרידב"ז במלחמת מצוה לחיזוק שמירת השמיטה בארץ ישראל, אך דבריו לא התקבלו אצל אנשי העליה השניה, שרבים מהם היו מנותקים משמירת הדת, מלבד ההשפעה הרעה של הפקידים הצרפתים נציגי הברון רוטשילד והברון הירש, שעשו הכל על מנת להפר ולחלל את שנת השמיטה במושבות החדשות.
[2], ז דף. 22.5 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר מאד. מצב בינוני-גרוע, קרעים חסרים בשולי הדפים. כל הדפים והכריכה מנותקים זה מזה, ונתונים בתיקיית ניילוניות.
תצלום מכתב ההקדשה שלפנינו מופיע בספר "מלך ביפיו", עמ' 66.