שמונה מכתבים בכתב ידם וחתימתם של רבני ומנהלי ישיבת "בית יוסף" נובהרדוק בזמן השואה, אל הגה"צ רבי אליעזר בן ציון ברוק, ראש ישיבת "בית יוסף נובהרדוק" בירושלים. ווילנא, בירז' וארץ ישראל, ת"ש-תש"א בקירוב.

המכתבים נשלחו לאחר בריחת הישיבה מפולין שנכבשה וחולקה בידי הגרמנים והרוסים אל ווילנא ובירזש שבליטא העצמאית:
• שלושה מכתבים בכתב ידו וחתימתו של ראש הישיבה הגאון רבי אברהם יפה'ן, בעניין מעבר הישיבה לווילנא והמאמצים להשגת היתרי-יציאה מאירופה. ווילנא, ת"ש [1939-1940].
• מכתב רבי אבא יפה (אחיו של רבי אברהם יפה'ן), בעניין השגת סרטיפיקטים לאחיינו רבי יהודה ליב נקריץ (חתן רבי אברהם יפה'ן) ובני משפחתו השוהים בווילנא, "שיבואו לעזרתם ולהוציאם מכל מיני פורענות המתרחשות במחנה הפליטים". קרית מוצקין, כסלו ת"ש [1939].
• שני מכתבים מאת רבי יהודה ליב נקריץ (חתן ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן), ובהם תיאור מצב בני הישיבה בווילנא ובבירזש והצורך בהשגת סרטיפיקטים לארץ ישראל. ווילנא, ת"ש / בירז' (בירזש, ליטא), חשון תש"א [1940].
• מכתב מאת רבי ניסן צעלניקער מבאברויסק (גיסו של רבי בן ציון ברוק ומראשי ישיבת נובהרדוק בביאליסטוק; נספה בשואה, אב תש"א) – תיאור נדודיו בחודשים הראשונים מאז פרוץ המלחמה ועד בואו לווילנא, ובקשה להשתדל להצלתו. ווילנא, [טבת] ת"ש [1939].
- מכתב קצר נוסף מאת ר' ניסן צעלניקר, נכתב בשולי אחד ממכתבי ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן שלעיל (מכתב על גבי גלויה מיום י"ז טבת ת"ש).
• מכתב חתום בידי שלושה מחשובי תלמידי ורבני ישיבת "בית יוסף" נובהרדוק – רבי ניסן פאטאשינסקי (ר' ניסן רוזשאנקער, חתן הגאון רבי רפאל אלתר שמואלביץ), ממנהלי ישיבת "בית יוסף" נובהרדוק בביאליסטוק (נספה יחד עם בני הישיבה הנותרים בבירזש); רבי אהרן אגולניק (ר' אהרן קאמאיער), משגיח ומנהל הרוחני של ישיבת נובהרדוק באוסטרוב-מאזובייצ'ק (נספה בווילנא, תש"א); ורבי יעקב זלדין (ר' יעקב מוזירער), משגיח ומנהל רוחני של ישיבת "בית יוסף" בלוצק (נספה בווילנה, תש"ג).
הם כותבים כי נמלטו בתחילת המלחמה לווילנא העצמאית, ונאלצו להותיר את בני משפחותיהם מאחור בפולין הכבושה בידי הרוסים; הם מתארים בכאב גדול את צער הפרידה ואת חששם הגדול כי נשותיהם יישארו עגונות וילדיהם יתחנכו ללא יהדות תחת השלטון הסובייטי, ומפצירים ברב"צ ברוק להשיג סרטיפיקטים עבור בני משפחתם כדי שיוכלו לקבל אשרת יציאה מרוסיה ולהתאחד עמם בליטא. [ווילנא, ת"ש].

רקע
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה סיפחה ברית המועצות את פולין המזרחית, ובכללה גם את העיר ביאליסטוק, בה שכנה ישיבת נובהרדוק המרכזית בראשותו של רבי אברהם יפה'ן (חתנו ותלמידו של ה"סבא מנובהרדוק"), חתנו ר"מ ומנהל הישיבה רבי יהודה ליב נקריץ והמשגיח המוסרי רבי ישראל מובשוביץ. תלמידי הישיבה אשר סירבו לחיות תחת השלטון הקומוניסטי, נמלטו יחד עם הנהלת הישיבה לעיר וילנה הליטאית. בקיץ ת"ש פלשו הרוסים לליטא, ובחורי הישיבה נאלצו לנדוד הלאה לעיירה הקטנה בירז' שעל גבול לטביה, שם המשיכו ללמוד מספר חודשים נוספים, תוך כדי ניסיון למלט את עצמם ולהשיג אשרות כניסה לארצות שאינן תחת שליטת הגרמנים או הרוסים. בשנת תש"א הצליח ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן להשיג אשרת כניסה לארצות הברית ולהגיע לניו יורק עם קבוצה מצומצמת של תלמידים. לבני הישיבה הנותרים בבירז' הציעו השלטונות הרוסים אזרחות סובייטית, ולאחר שסירבו הם הוגלו כ"אויבי העם" לערבות סיביר. מרבית בני הישיבה שנותרו בבירז' ולא הוגלו לרוסיה, נרצחו בהמשך ע"י הגרמנים.

8 מכתבים (שישה מהם על גבי גלויות-דואר). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. המכתב האחרון במצב בינוני גרוע (כתוב על נייר דק, עם קרעים חסרים ופגמים עם פגיעות בטקסט).

מכתב ארוך על גבי גלויית דואר (הכתובה משני צדדיה), בכתב ידו של הגאון הצדיק רבי יצחק הוברמן (שלימים נודע כ"הצדיק מרעננה"), בתקופת כהונתו אב"ד מחנה העקורים וצלר בגרמניה. כסלו, שנת "מחיית עמלק לפ"ק" [תש"ח 1947].

נשלח ללונדון, אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, שכיהן אז כראש הרבנים ואב"ד לונדון, בדרישה כי ישיבנו דבר הלכה על השאלות ששאל ממנו בדיני אישות החמורים ובהיתר עגונות של ניצולי השואה: "...ובאחרונה עלה בידי לשלוח... וקבלתי מכ'[תב] ממנו שמסר המכ' לכגת"ה וגם עתה לא השיב. הזה דרך התורה? בטח ידוע לכגת"ה מצב רבני המחנות שאפי' קש"ע אין לנו, וכל ההוראה מהזכרון, ובהלכה החמורה דנשואין אזרחיים שעוד קודם המלחמה עסקו בה בעלי תריסין איך נוכל להחליט דבר בלי ספרים, וכגת"ה שאתו המדע[?] וגם ספרים הנחוצים, הלא עליכם מוטל החוב ליקח חבל בזה ולברר ההלכה ולהשיב לשואלו דבר ה' זו הלכה ברורה, ואם לא ימצאו ד'[בריי] חן בעיני כגת"ה ג"כ החובה עליו להעמידיני על האמת, והרי לא כ' ד' [כתבתי דבריי] בהלכה מוחלטת כ"א כתלמיד השואל לפני רבותיו...". בהמשך הוא שואל שאלות בנושאים נוספים, בהם בנושא התרת אשה שהתקבלה עדות על מיתת בעלה בלא בנים, ואחי-בעלה נעלמו במחנות ההשמדה ללא כל ידיעה על גורלם, האם אפשר להתירה להנשא ללא חליצה.

המקובל החסידי הגאון רבי יצחק הכהן הוברמן (תרנ"ו-תשל"ז), "הצדיק מרעננה". תלמידם של האדמו"ר בעל ה"שם משמואל" מסוכוטשוב, רבי יעקב מרדכי זילברמן מבילגוריי, רבי מנחם שכנא רוטשבול בעל שו"ת "שם עולם", ורבי צבי הירש גליקסון מווארשא (חתן הגר"ח מבריסק). נודע בהתמדתו ובגאונותו. היה מקורב לאדמו"רי חסידות גור, וקשור לאדמו"רי חסידות חב"ד ולתורתה. לאחר השואה, כיהן מספר שנים ברבנות העיר וצלר בגרמניה, בה עסק גם בהתרת עגונות ניצולות שואה. עלה לארץ ישראל בשנת תש"י והתיישב ברעננה. נודע לצדיק ופועל ישועות ורבים נהרו לפתחו לקבל את ברכתו, שמו נקרא בפי כל "הצדיק מרעננה". האדמו"ר מגור בעל ה"בית ישראל" היה משכים לפתחו, והגרא"מ שך כותב עליו בהסכמה לספרו "בן לאשרי": "המפורסם למלא דעת בנגלה ובנסתר". מחבר הספר "בן לאשרי – ברכה משולשת", ג' חלקים.

גלויית דואר. 10.5X15 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים.

תלמוד בבלי – סט שלם. מינכן-היידלברג, תש"ט [1948]. "יוצא לאור ע"י ועד אגודת הרבנים באזור האמריקאי באשכנז".

עם סיום מלחמת העולם השנייה והתקבצות שרידי היהודים במחנות עקורים, נוצר מחסור בגמרות וספרי קודש שישמשו את הפליטים. החל משנת 1946 החלה "אגודת הרבנים" בגרמניה, בסיוע הצבא האמריקאי והג'וינט, במבצע הדפסת הש"ס עבור הניצולים. תחילה נדפסו מסכתות בודדות בפורמטים שונים. בשנת 1948 נדפסה לראשונה מהדורת הש"ס במלואה, וזו המהדורה שלפנינו. בכל כרך שני שערים. השער הראשון עוצב במיוחד לציון מאורע הדפסת הש"ס על אדמת גרמניה החרוכה, בראשו איור עיירה יהודית והכיתוב "משעבוד לגאולה מאפלה לאור גדול"; בתחתית השער איור גדרות תיל ומחנה עבודה, ומתחתיו הכיתובים: "מחנה עבודה באשכנז בימי הנאצים"; "כמעט כלוני בארץ ואני לא עזבתי פיקודיך" (תהילים קיט).

19 כרכים. 39 ס"מ בקירוב. מספר כרכים נדפסו על נייר יבש. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים לאורך דפי השער של מסכתות גיטין וקידושין, עם פגיעה באיור שבשער. חסר דף השער של מסכת ראש השנה. קמטים. כריכות מקוריות. פגמים בכריכות, וקרעים בעיקר בשדרות, משוקמים בנייר-דבק ובבד-דבק שחור.

אוסף של למעלה משישים וחמשה מכתבים שנשלחו אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה, קוברין, יליסבטגרד וירושלים, מאת רבנים ותלמידי חכמים, גבאי-צדקה ונדיבי-עם מרחבי תבל. רוסיה, אנגליה, ארה"ב, ומדינות שונות, [שנות התר"מ-התר"נ, עד שנות התר"ס-התר"ע].

האוסף כולל מספר מכתבים בדברי תורה ושו"ת בשאלות הלכתיות וציבוריות, מאת: רבי צבי הירש קאפשטיק אב"ד שדה לבן (פלך קיוב); רבי חיים יעקב שעפטל, המדפיס מקיוב; רבי משה חיים טריוואקס מהעיר מזריטש; רבי מנחם מנדל בהרב שניאור זלמן גולדשטיין מהעיר דיננבורג (דווינסק, לטביה); רבי משה ווייסקופף רב דחברת ש"ס בפאריס (צרפת); ועוד.

מרבית המכתבים הינם מתקופת כהונתו כנשיא ה"ועד הכללי" בירושלים, [בשנות התר"ס-התר"ע בקירוב], ועוסקים בענייני ציבור ומגביות כספים לקופות ארץ ישראל, בהם מכתבים מאת: רבי משה זבולון מרגליות רב בניו יורק (ארה"ב); רבי גדליה סילברסטון אב"ד "אגודת הקהלות" בוושינגטון (ארה"ב); רבי יהודה ליב זלצר אב"ד פטרסון (ארה"ב); רבי יואל הלוי הרצוג רב בלידז' (אנגליה); רבי יעקב דוד לוריא רב בהאל (אנגליה); רבי יצחק מאיר יאסעלזון אב"ד דבלין (אנגליה); רבי יהודה ליב לווין, רב בדטרויט (ארה"ב); רבי דוב בער אברמוביץ אב"ד ס' לואיס (ארה"ב); רבי אברהם חיים איפ, הרב בסן פרנציסקו (ארה"ב); רבי אפרים עפשטיין, אב"ד ביהמ"ד אנשי זאמוט ניו יורק (ארה"ב); רבי דובער היילפרין אב"ד נוארק (ניו גרז'י, ארה"ב); רבי שמואל ראפופורט אב"ד ספרינגפילד מסצ'וסטס (ארה"ב); רבי אברהם יוסף וויינער, "שו"ב וש"ץ, מוהל ומסדר קידושין", ברנסבורו, פנסילבניה (ארה"ב); רבי משה הלוי ליפשיץ (בן רבי יעקב ליפשיץ מקובנא) שו"ב בפילדלפיה (ארה"ב); רבי אליהו זלמן ווידרין ממוסקבה (רוסיה); רבי אליהו ירוחם וויסברום ממוסקבה; ועוד מכתבים רבים.

הגאון המפורסם רבי חיים ברלין (תקצ"ב-תשרי תרע"ג), מגדולי דורו ומדמויות ההוד של ליטא וירושלים. בנו הבכור של הנצי"ב מוולוז'ין. שימש כרב הראשי של מוסקבה, והשפעתו התורנית התפרסה במרחבי רוסיה. כיהן תקופה כראש ישיבה ואב"ד וולוז'ין, וברבנות קוברין ויליסבטגרד. עלה לירושלים בשנת תרס"ו, ועד מהרה הוכר במעמדו וסמכותו כאחד מגדולי רבני העיר. כבר בהיותו בחו"ל עסק רבי חיים ברלין במגביות ועזרה לקופות ארץ ישראל, ועם עלותו לירושלים הוא עמד בנשיאות ה"ועד הכללי", לצידם של רבני העיר רבי שמואל סלנט ועוד.

כ-70 פריטי נייר, רובם מכתבים חתומים. גודל ומצב משתנים.

אוסף גדול ומגוון של למעלה ממאה מכתבים שנשלחו אל הנגיד רבי בנימין (וילהלם) פוזן מפרנקפורט דמיין ובני משפחתו, מאת רבנים, דיינים ותלמידי חכמים, מחברי ספרים ומדפיסים, ידידים ובני משפחה. ירושלים, פראג, וינה, פרנקפורט, גרמניה, ליטא, איטליה, אנגליה, ניו יורק ומקומות נוספים [שנות התר"מ-תר"פ בקירוב]. עברית וגרמנית.

בין הכותבים: רבי חנוך העניך ערזאהן מזגערש בעל "גן רוה" ומו"ל ספר "חנוכת התורה"; רבי מאיר וואלף ראטה [מתלמידי ה"דברי חיים" מצאנז, ה"כתב סופר" ורבי הלל ל"ש]; רבי חיים הירשנזון (הירשענזאהן) – שהו"ל את הספר "אור זרוע" יחד עם רבי בנימין פוזן; רבי אברהם ביק מירושלים ופרשבורג; רבי זאב וואלף פריעדמאנן "אבד"ק איזביץ וכעת חפ"ק טארנא"; רבי צבי אלימלך טייכער מקראקא בעל "שערי עזרה"; רבי דוד זאלער מירושלים בעל "מגן דוד" [נכד אדמו"רי לעלוב]; רבי משה מוראנסקי מסלוצק בעל ספר "על שמשא"; רבי אברהם זינגער אב"ד ווארפאלאטא; רבי ישראל נתן טאיץ אב"ד ליגום; רבי מרדכי יוסף וילדמאן אב"ד מיזאטש בעל "מי מעין"; רבי שמחה שמעון אונא [בן-בתו של רבי יצחק דב במברגר אב"ד וירצבורג]; רבי אברהם אליהו בורנשטיין מירושלים [בעל "אשל אברהם", בן רבי יחיאל מיכל בורנשטיין אב"ד טרעסטינא בעל "לחם שערים"]; רבי יעקב יוסף פרידמאן מדרהוביטש (סופר כולל גליציה); רבי חיים מאיר הלוי הורוויץ מפפד"מ [מתלמידי וולוז'ין ותלמיד רבי עזריאל הילדסהיימר, אספן ומומחה לכתבי יד עתיקים ולספרים נדירים]; רבי מנחם אהרן דונאט [סביו של הרב בנימין זאב בנדיקט]; רבי אברהם ארלנגר מלוצרן; רבי יהודה אידל מאניש יודלביץ מירושלים (אביו של רבי שמעון אלעזר יודלביץ); המשכיל חיים דוד ליפא, בעל "אסף המזכיר" ומוכר ספרים בווינה; ומכתבים נוספים מאת ידידים ומכרים שונים, ומאת בני משפחה ואליהם (רובם בגרמנית, בהם אחיו הדיין רבי יעקב פוזן מפרנקפורט, ובני משפחת ארנפלד הרב הראשי בפראג).

הנגיד הנדיב רבי בנימין וילהלם ב"ר שמעון יקותיאל פוזן (פוזנא; תרי"ט-תרפ"ג), נכד הדיין רבי יעקב פוזנא (תקל"ב-תר"ט; דיין בפרנקפורט דמיין, שכיהן עוד בבית דינו של בעל ה"הפלאה" ובנו בעל "מחנה לוי"). מתלמידי הרש"ר הירש ומעמודי התווך וממנהיגיה של הקהילה היהודית בפרנקפורט דמיין. עסק בהוצאת והדפסת חלקים ג-ד של ספר "אור זרוע" (ירושלים, תרמ"ז-תר"נ). בהסכמותיהם לספר "אור זרוע" מפליגים גדולי הדור בשבחיו של רבי בנימין. היה חובב ספרים וביבליופיל נודע, חלק מן המכתבים באוסף שלפנינו עוסקים בענייני רכישת ספרים ובענייני סיוע להוצאת ספרים מכתבי-יד והדפסתם. הדפיס כמה קונטרסים עם מנהגי קהילת פרנקפורט, והחליף מכתבי שו"ת עם גדולי הדור. עסק בצרכי ציבור ונודע כבעל צדקה וכמכניס אורחים גדול.

למעלה מ-100 מכתבים, רובם על גלויות דואר (לא מחולקות). גודל ומצב משתנים; מרביתם במצב כללי טוב.