קונטרס "קדושת ארץ ישראל בזמן הזה, נגד מאמר הרמ"ה על ענין השביעית בזמן הזה", מאת רבי חיים אליעזר הויזדורף. ירושלים, דפוס מ. ליליענטהאל, [תרמ"ט 1889].

קונטרס היוצא נגד "היתר מכירה" בשנת השמיטה. המחבר מתייחס למאמרו של רבי מאיר הלוי לוין, "מאמר על השביעית בזמן הזה" (ברדיטשוב, תרמ"ט), בו התיר לעבוד את הקרקע בארץ ישראל בזמן השמיטה, על ידי מכירת הקרקע לגוי.

[1], יד עמ'. 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים רבים, בהם קרעים חסרים בדף השער ובמקומות נוספים רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (שיקומים סביב שוליהם של כל הדפים). כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 647.

ספר דבר השמיטה, קובץ מכתבי רבנים התומכים בהיתר המכירה, לקראת שנת השמיטה תרמ"ט, בעריכת רבי יצחק הירשנזון. ירושלים, דפוס יצחק הירשענזאהן, שנת "כח דהיתרא", תרמ"ח [1888].

הספר כולל מאמרים שנתפרסמו ב"הצבי", ב"המגיד" וב"המליץ", רובם מאת רבי יעקב מרדכי הירשנזון, אבי המחבר, וחלקם דברי תגובה של רבנים שונים מארץ ישראל ומחוצה לה, התומכים בהיתר המכירה.

[2], קי עמ'. 19 ס"מ בקירוב (חיתוך דפים לא אחיד). נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 614.

אוסף גדול של שישים מכתבים, בכתב ידם וחתימותיהם של ראשי העדה בטבריה, רבני וממוני כוללות האשכנזים בעיר. טבריה, שנות התר"מ והתר"נ.

המכתבים נשלחו אל ארגון הפקידים והאמרכלים (פקוא"מ) באמשטרדם, אשר היו אחראים על גיוס כספים בקרב יהודי חוץ-לארץ וחלוקתם בקרב תושבי היישוב היהודי הישן בארץ ישראל. באוסף מופיעים מכתבים בכתב ידם, חתימתם וחותמתם של ראשי העדה, רבני וממוני הכוללות בטבריה, ובהם חשבונות חלוקה והעברות כספים, ענייני הכלל ומחלוקות ופולמוסים שונים; וכן מכתבים פרטיים מאת דיינים, תלמידי חכמים ואנשי-מעשה בטבריה, המתארים את מצבם הכלכלי הקשה ומבקשים סיוע ועזרה כספית; חלקם מלווים במכתבי-המלצה מאת רבני וממוני הכוללים בטבריה, חלקם נושאים חותמות דיו רשמיות.

האוסף כולל בין היתר מכתבים מאת:

• רבי אברהם צבי הלוי סגל ראב"ד לעדת האשכנזים בטבריה (תקפ"ו-תרנ"ד). שני מכתבים.

• רבי אלטר אברהם יוסף הלוי הורוויץ מראשי העדה החסידית בטבריה וממונה כולל וואהלין (תקפ"ד-תרמ"ז; נכדם של שניים מתלמידי המגיד ממזריטש – האדמו"ר רבי אריה ליב מוואלטשיסק והאדמו"ר רבי יעקב שמשון משפיטובקא). שני מכתבים.

• רבי מרדכי ב"ר אברהם ווייס ממונקאטש ראב"ד לעדת החסידים בטבריה וממונה כולל אוסטרייך-גליציה (נפטר תרנ"ה; אחיו של הרה"ק רבי שמואל צבי ווייס ממונקאטש ודודו של האדמו"ר בעל "אמרי יוסף" מספינקא). שני מכתבים.

• רבי יחיאל אהרן בן רבי מרדכי אברהם שרייבר, גבאי וסופר כולל קארלין (תר"ד-תרפ"ח; מחשובי חסידי ה"בית אהרן" מקארלין). חתום על הרבה מהמכתבים.

• רבי אהרן שמואל ב"ר משה ווילייקר, ממונה כולל רייסין (תקפ"ז-תרס"ד; נכד האדמו"ר רבי מרדכי מלכוביץ' הראשון). חתום על הרבה מן המכתבים.

• רבי מרדכי מאטיל אשכנזי – מצאצאי ה"חכם צבי", מממוני "כולל רייסין" ו"כולל ווהלין".

• רבי טודרוס הכהן ממונה כולל רומניה בטבריה ואב"ד ראש פינה (נפטר תרע"ח; בן רבי יוסף אריה הכהן אב"ד מוינעשט וראש פינה).

• רבי משה ב"ר טודרוס הכהן אב"ד ראש פינה.

• רבי יוסף הייזליר, ובנו רבי יהושע הייזליר, מחשובי חסידי טשורקוב וממוני הכולל בטבריה.

• רבי יעקב ב"ר יצחק אייזיק (רוזנצווייג) קאסיר (נפטר תרס"ט), מממוני כולל וואהלין בטבריה ומראשי חסידי בויאן בטבריה.

• רבי איתמר ב"ר צבי זאב הערמאן מסערט ממונה כולל אוסטרייך (תקצ"ד-תרס"ז; קונסול וציר ממשלת אוסטריה, ומחשובי חסידי וויזניץ; חותנו של רבי נחום אתרוג, ראב"ד עדת האשכנזים בצפת).

• רבי יעקב יוסף ב"ר יואל פייבוש אויערבאך-שטיין, ממונה כולל קוסוב בטבריה (נפטר תרנ"ד; נכד ונין לבעל ה"תולדות יעקב יוסף" והרה"ק רבי אברהם דב מחמלניק).

• רבי ישראל נח ב"ר יוסף יהודה זאלץ מבובריק, ממונה כולל למברג בטבריה (נפטר תרפ"ח, מחסידי ה"בית אהרן" מקארלין).

• רבי אברהם אשר אליאך מסטולין (תקצ"ה-תרס"א; בן רבי שלמה יוסף אב"ד סטולין בן-אחיו של הרה"ק רבי אהרן הגדול מקארלין); רבי אברהם יהושע העשיל טאסטיר (בן רבי יצחק טייטלבוים וחתן רבי ישראל בער לעווי – שעל שמו היה חותם לפעמים "חרי"ב").

• המגיד רבי ישראל אהרן ב"ר יעקב סופר ממונה הכוללים גאליציען וויזניצא (תר"ז-תרע"ד; מגיד ודרשן – במכתב הגה"ק בעל "דברי יחזקאל" משינאווא, אל הגה"ק בעל "ייטב לב", כותב אודותיו: "הנה מוכ"ז הרבני המופלג בתו"י מו"ה ישראל אהרן סופר נ"י מטבריה...". ראה: "דברי יחזקאל", רמת גן תשנ"ט, עמ' רמב).

• רבי פנחס ב"ר ברוך יוסף ברזל (תר"ה-תרע"ח; מחשובי חסידי סדיגורה-בויאן, חתן רבי חיים אב"ד ראחווא-רוזבה).

• רבי יצחק ב"ר אליהו הלוי סגל (נפטר תרע"ח).

• הדיין רבי דוד צבי ב"ר שמואל זנוויל הלוי סגל מראמין.

• רבי יהודה ב"ר אברהם צבי הלוי סגל אב"ד טבריה (נפטר תרע"ד).

• רבי חיים משה ב"ר אברהם צבי הלוי סגל אב"ד טבריה.

• רבי בן ציון ב"ר אברהם צבי הלוי סגל אב"ד טבריה.

• רבי אליהו שו"ב ומו"ץ מדימינעשט.

• רבי פנחס ב"ר שמואל שולמאן מטימקוביץ (נפטר תרע"ג).

• רבי שלמה בן סאמון (נפטר תרפ"ו), מחכמי הספרדים בטבריה.

• האחים רבי משה ויעקב ארוואח מצפת וטבריה.

• ועוד.

60 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

אוסף גדול של למעלה מארבעים מכתבים ומסמכים שנשלחו מאת אנשי ירושלים, אל רבנים, תורמים ונדיבי-עם בחוץ לארץ, בענייני סיוע ותמיכה כספית. חלקם נשלחו אל הנהלת ארגון הפקידים והאמרכלים (פקוא"מ) באמשטרדם, אשר היו אחראים על גיוס כספים בקרב יהודי חוץ-לארץ וחלוקתם בקרב תושבי היישוב היהודי הישן בארץ ישראל. ירושלים, אמשטרדם ומקומות שונים, שנות התר"מ-תר"פ בקירוב. עברית, יידיש וגרמנית.

המכתבים נכתבו בחלקם על גבי גלויות דואר או על גבי ניירות מכתבים רשמיים. כמה מהם נושאים חותמות דיו רשמיות. מכתבים מאת:

• רבי יוסף מרדכי שטיינמץ, אמרכל וממונה כולל וויזניץ בירושלים, אל "נשיא אה"ק מרן ישראל" – האדמו"ר בעל ה"אהבת ישראל" מוויזניץ; מכתב ארוך ומעניין על אודות כולל וויזניץ ובעניין המחלוקת בין חסידי ה"אהבת ישראל" מוויזניץ לבין חסידי ה"עצי חיים" מסיגט על קופות רמב"ן ונשיאות כולל מרמרוש (ירושלים, שנות התר"ס בקירוב).

• היתומה רעלא וורטהיימר מפרשבורג (אחות הדיין רבי שלמה אהרן וורטהיימר מפרשבורג-ירושלים), אל הפקוא"מ באמשטרדם (ירושלים, תרמ"ה).

• רבי אברהם אהרן ב"ר דובער סג"ל לעוויא, המביא לדפוס של הספר "השתפכות הנפש", אל הפקוא"מ באמשטרדם (ירושלים, תרמ"ה).

• רבי יוסף ב"ר מרדכי סלוער מפינסק, אל הפקוא"מ באמשטרדם (ירושלים, תרמ"ה).

• רבי חיים הכהן רפפורט, "נכד הרה"ג הר' נפתלי הכהן משפחת ראפאפארט", אל הפקוא"מ באמשטרדם (ירושלים, תרמ"ט).

• רבי שלמה צבי שפירא (מלפנים רבה של כמה עיירות בליטא), אל הפקוא"מ באמשטרדם (ירושלים, תר"נ).

• רבי יונתן בנימין הלוי הורוויץ, ראש כולל הו"ד ונציג הפקוא"מ בירושלים, אל הרב ד"ר דוד דה-סולה-פול, בא-כוח ועד הסיוע האמריקני בארץ ישראל (אמשטרדם, תרפ"ה).

• ארבעה מכתבים מאת אנשי ירושלים, אל רבי נתן נטע במברגר אב"ד וירצבורג (ירושלים, שנות התר"ס-תר"ע).

• חמישה מכתבים מאת רבי ישראל אלעזר גולדוויכט, מחשובי חסידי בויאן בירושלים (חתן הרה"ק רבי אריה מרדכי רבינוביץ, בן האדמו"ר רבי יהושע אשר מפוריסוב בן "היהודי הקדוש" מפשיסחא) – מכתבים אל נדיבי עם בגרמניה (ירושלים, תרמ"ג-תרמ"ח).

• רבי מיכל פרידמאן, מייסד ושד"ר חברת "בני ציון" בירושלים ליסוד מושבות בארה"ק על יסודי התורה והמצוה, אל הרב ד"ר משה גסטר (לונדון, שלהי המאה ה-19).

• רבי שלמה ב"ר דוד שיפמאן, אל רבי ד"ר מנחם (עמנואל) אדלער אב"ד באד-קיסינגן (ירושלים, תרנ"ה).

• רבי שלמה מנחם וינטרוב מלומז'ה, מראשוני תלמידי ישיבת "עץ חיים" בירושלים, ובהמשך ממנהלי הישיבה (ירושלים, תרע"א).

• מכתב רבי יעקב שאג-צוובנר (תרי"ב-תרפ"ג; נכד רבי אברהם שאג-צוובנר), אל נדיב-עם בגרמניה (ירושלים, תר"ע).

• רבי אשר פרידמאן, אל ממונה ואמרכל דכולל ווארשא בצפת רבי משה מרדכי זאבינובסקי (ירושלים, תרפ"ה).

• הרב ד"ר אלעזר גרינהוט (תר"י-תרע"ג), אל רבי מרדכי לוריא בירושלים (פתח תקוה, תרע"ג).

• ועוד.
האוסף כולל גם שלוש קבלות מודפסות (עם מילוי בכתב יד) מאת הפקוא"מ באמשטרדם, אל רבני וממוני הכוללים בירושלים (אמשטרדם, תרמ"ג-תרנ"ג).

סה"כ: למעלה מ-40 מכתבים ומסמכים, מתוכם כ-33 על גבי גלויות עם חותמות דואר. גודל ומצב משתנים.

אוסף מגוון של למעלה מעשרים מכתבים ותעודות חתומים בחתימת-ידם ובחותמתם של רבני יפו ועסקניה, בהם: רבי יוסף צבי הלוי אב"ד יפו, רבי שלמה הכהן אהרונסון רבה הראשון של תל-אביב, רבי בן-ציון מאיר חי עוזיאל, שכיהן אז כרב ראשי בתל אביב-יפו (לימים ה"ראשון לציון" ורב ראשי לארץ ישראל), רבי אהרן הכהן (חתן ה"חפץ חיים"), רבי ישראל איסר שפירא ראש ישיבת "שערי תורה", רבי זרח בַּרְנֶט, ועוד. יפו וירושלים, תר"ס-תש"א [1900-1941].

בין המכתבים והתעודות:
• מכתב גבאי ומנהלי מוסדות "שערי תורה" ביפו (על גבי גלויה רשמית), נשלח לירושלים אל רבי אליהו מרדכי אייזנשטיין (גזבר הכוללים בירושלים, מזכיר ועד הכללי "כנסת ישראל" וסופרו של רבי שמואל סלנט), בעניני כספי המוסד שנשלחו מרוסיה. יפו, כ"ח אדר תרס"ז [1907].
• שתי תעודות שכנראה נכתבו להצלה מגיוס לצבא העות'מני במלחמת העולם הראשונה: תעודה מטעם מוסדות "שערי תורה" ביפו, המעידה כי "החכם עזריאל ן' נטע פינצוביר הוא בעל קורא בתורה בביהמ"ד שערי תורה ושמש קבוע זה כמה שנים"; חתומה בחותמת-דיו רשמית של המוסד ובחתימת המנהלים רבי שמחה בונם נובובולסקי [תר"ג-תרפ"ז] ורבי יעקב מאיר לרינמן [תר"ז-תרפ"ט]; ומלווה במכתב-המלצה בחתימת-ידו ובחותמתו של רבי יוסף צבי הלוי אב"ד יפו. יפו, כ"ו אב תרע"ד [1914].
• תעודה מטעם גבאי בית המדרש "שוני הלכות" ביפו, חתום ע"י הגבאים ר' "זרח בארנאט" ור' "שלמה הארינשטיין" – ש"החכם העותמני יצחק משה ן' אברהם חיים וינברג משמש אצלנו בתור חזן ובעל קורא בתורה בתמידות ביהמ"ד הנ"ל זה כמה שנים". יפו, כ"ה אב תרע"ד [1914]. בשולי הדף חותמות-דיו של "חברה שוני הלכות" ושל "בית המדרש של זרח ברנט" ביפו.

רבי זרח בַּרְנֶט (תר"ג-תרצ"ו), עסקן ופעיל ציבור, ממקימי שכונת מאה שערים בירושלים, וממייסדי המושבה פתח תקוה ומתיישביה הראשונים [שמו מוזכר בבלדה המפורסמת על חמשת המייסדים של פתח תקוה: "בבוקר לַח בשנת תַּרלַ"ח... יצאו מיפו על סוסים חמשת הרוכבים / שטמפפר בא וגוטמן בא, וזרח בַּרְנֶט / ויואל משה סלומון, עם חרב בַּאַבְנֶט..."], בשנת תר"נ רכש אדמות מחוץ לחומות יפו והקים בהן את שכונת "נוה שלום" והתיישב בה. היה מראשי הקהילה האשכנזית ביפו, בה הקים את ישיבת "אור זורח" – שנקראה על שמו.

נשוא המכתב, רבי משה יצחק וינברג (תרל"ד-תרע"ו), פעיל ועסקן ציבור, יליד ירושלים, עבר ליפו בשנת תרנ"ג ושימש כמורה בתלמוד תורה "שערי תורה" ב"נוה שלום", ממייסדי המזרחי בארץ ישראל (חתום על קול קורא יחד עם הרב יצחק יעקב ריינס), הדפיס לוח שנה ובו פרסם זכרונות לתולדות הישוב היהודי ביפו.

• מכתב ישיבת "אור-זורח" ביפו, אל הוועד המרכזי של "כנסת ישראל" בירושלים – בקשת תמיכה עבור הישיבה שנקלעה למצב כלכלי קשה בשל ריבוי התלמידים – "תלמידים חשובים ומצוינים מישיבות חו"ל (טלז, סלבודקה, פאניוויז וכו'), אשר נמלטו לאה"ק מחמת המצוק ומפחד האויב..."; המכתב חתום בידי ראשי ומנהלי הישיבה רבי יוסף צבי הלוי אב"ד יפו, רבי אהרן הכהן (חתן ה"חפץ חיים"), ועוד חתימות וחותמות. יפו, [שנות התר"צ בקירוב].
• מכתב (על גבי גלויה) מאת רבי יהודה ליב גוריון בעל "ברא מזכה אבא" (ירושלים, תרע"א), אל הוועד הכללי "כנסת ישראל" בירושלים. יפו, תרע"ד [1914].
• מכתב מאת רבי גדליהו נחמן בראדער יו"ר ועד הכללי "כנסת ישראל" (תרי"ז-ת"ש), אל ר' אלתר דובער ווישנאצקי (חתן ר' יוסף ריבלין), בעניין משלוחי אתרוגים ולולבים לאוסטרליה ולאפריקה. יפו, י"ח אב [שנות התר"ס-תר"ע בקירוב]. המכתב כתוב על נייר מכתבים רשמי של ר' מאיר נובובולסקי מיפו (בנו של רבי שמחה בונים נובובלסקי).
• תעודת לידה (מודפסת בעברית ובגרמנית משני צדי הדף) מטעם "הרבנות הראשית ביפו ובהמושבות" / רבי "אברהם יצחק הכהן קוק רב ואב"ד ביפו והמושבות"; חתומה בחותמת הרבנות ובחתימת-יד רבי שלמה רוהלד (מזכיר וסופר בית הדין ביפו). יפו, [תרע"ה] 22 ביוני 1915. התעודה ניתנה לרבי יהודה ליב פישמן-מימון, על לידת בנו שלמה בשנת 1908 (ילד יתום שאומץ ע"י משפחת מיימון. ראה אודותיו: הרב מיימון בדורותיו, עמ' 182-183).
• תעודת לידה של "בית החולים שער-ציון לבני ישראל אשכנזים וספרדים בעה"ק יפו תובב"א", חתומה בחותמת-דיו רשמית של בית החולים, ובחתימת-ידו של ד"ר חיים חיסין (איש תנועת ביל"ו וממייסדי תל-אביב). יפו, תרע"ה [1914].
• שתי תעודות רווקות (בכתב יד), מטעם "משרד הרבנות המא[ו]חדת ליפו ואגפיה", חתומות בחותמות-דיו רשמיות של הרבנות ובחתימות "היו"ר" רבי יוסף צבי הלוי אב"ד יפו. תל-אביב, כ"ד תמוז תרפ"ב 1922 / י"ד חשון תרפ"ג 1922.
• שתי תעודות רווקות מטעם הרבנות הראשית לקהילות יפו ותל-אביב; תעודות דו-לשוניות מודפסות בעברית ובאנגלית, וחתומות בחותמות הרבנות – אחת מהן בחתימת-יד הרבנים הראשיים רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל ורבי שלמה הכהן אהרונסון (בעברית ובאנגלית), והשניה בחתימת-יד רבי שלמה רוהלד (מזכיר וסופר הבית-דין ביפו) ורבי יעקב בכור פאפולה. יפו, תרפ"ג 1923 / תרפ"ח 1928.
• תעודת לידה מטעם הרבנות הראשית של מחוז יפו ותל-אביב, חתומה בחותמת הרבנות ובחתימת-ידם של המזכיר רבי שלמה רוהלד (מזכירם של רבי נפתלי הירץ הלוי אב"ד יפו ושל הראי"ה קוק, ומזכיר וסופר בית הדין) ורבי יעקב בכור פאפולה. יפו, תרפ"ט 1929.
• מכתב-קבלה בחתימת גבאי ומנהלי תלמוד תורה "שערי תורה" ביפו, רבי "ישראל איסר בהגאון מרן רפאל שפירא" (אב"ד לאפיטש, בנו של רבי רפאל שפירא ראש ישיבת וואלאז'ין) ורבי ישעיהו צבי גרינברג. עם חותמת המוסד. יפו, תרצ"ו [1936].
• מכתב-הזמנה אל מנהלי ישיבת "חיי עולם בירושלים" (מודפס במכונת כתיבה), מטעם ה"ועד לחגיגת יובל החמשים לעליית הגאון האב"ד מרן הרי"צ [רבי יוסף צבי] הלוי שליט"א לארה"ק", חתום ע"י חברי הוועד רבי שלמה רוהלד (מזכיר וסופר הבית-דין ביפו) ורבי שלמה אלטשולר. תל-אביב, כ"א שבט תש"א [1941].
• שלושה מכתבים (גלויות-דואר) מאת ר' שמואל לעוויא מיפו, אל ר' משה יצחק גולדשמיט בירושלים, בענייני מסחר ועניינים אישיים. יפו, שנות התר"ס.
• מכתבים נוספים.

23 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני.