ספר מדרש שמואל רבתי, עם ביאור עץ יוסף. שטעטטין, דפוס יעקב מנחם שרענטצעל, [תר"כ] 1860.

העותק של אדמו"רי בית אמשינוב, רבי מנחם קאליש מאמשינוב ובנו האדמו"ר רבי שמעון שלום קאליש. בשער הספר חותמו של האדמו"ר רבי "מנחם קאליש אבדק"ק אמשנאוו". בדף המגן האחורי רישום בעלות שהספר שייך לבנו האדמו"ר רבי שמעון שלום: "לד' הארץ ומלואה, שייך לכ"ק אדמו"ר שליט"א מאמשינאוו כעת באטוואצק יצ"ו".

האדמו"ר השני מאמשינוב – רבי מנחם קאליש (תר"כ-תרע"ח, אנצ' לחסידות ג', עמ' פא-פב), מגדולי האדמו"רים בפולין. בן האדמו"ר רבי יעקב דוד קאליש (תקע"ד-תרל"ח). היה יד ימינו של אביו בהנהגת החסידים, למרות שהיה צעיר לימים. בהיותו כבן י"ח שנים, נתמנה לממלא מקום אביו באמשינוב כרב ואדמו"ר. בתקופת כהונתו גדלה חצרו ומאות חסידים קבלו את מרותו. כאביו עסק אף הוא בצדקה ובצרכי הכלל. כיהן כאדמו"ר ארבעים שנה בדיוק, מפרשת וישלח – עד פרשת וישלח. בשעת פטירתו אמר עליו בעל ה"אמרי אמת" מגור: "אבדנו אחד משיירי כנסת הגדולה". בניו ונכדיו הם האדמו"רים לבית אמשינוב.
בנו האדמו"ר רבי שמעון שלום קאליש (תרמ"ג-תשי"ד), בעל ה"משמיע שלום". מגדולי האדמו"רים בדורו. כיהן באדמו"רות לאחר פטירת אביו הקדוש, ועקב מצב בריאותו עבר להתגורר בעיירת המרפא אוטבוצק הסמוכה לוורשא. בשנות השואה נמלט דרך ליטא, יפן ושנחאי, והגיע לארה"ב. נודע בפקחותו הרבה ובאהבת ישראל השופעת, שקירבה אליו חסידים רבים.

[1], מז, [1] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר כסף נבחר על התורה, מאת רבי אבי עזרי זליג מרגליות מפולוצק. ליוורנו, דפוס רבי יעקב נוניס-ואיס ורפאל מילדולה, [תקנ"ד-תקנ"ה 1794]. מהדורה שניה, שהובאה לבית הדפוס ע"י אלקנה בן שלמה "מעיר פרישטיק הסמוך לרישא במדינת פולוניא", עם ההסכמות מההוצאה הראשונה והסכמת רבני ליוורנו: רבי מאיר סנגויניטי, רבי יעקב נוניס-ואיס ורבי שלמה מלאך, מהתאריך כ"ב טבת תקנ"ה.

עותק מיוחס לאדמו"רי בית רוז'ין, עם חותמותיהם בדף השער. חותמת מוקדמת עם סמל נשר במרכזה: "שלמה פרידמאן – S. FRIEDMAN" – כפי הנראה, זו חותמתו של האדמו"ר רבי שלמה מסדיגורא בן האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן (הראשון) מסדיגורא (אנצ' לחסידות, ג', עמ' תשיג) [חותמת זו אופיינית לבית סדיגורא-רוז'ין, והיא דומה בצורתה לחותמות אֶחיו – האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מסדיגורא והאדמו"ר רבי יצחק פרידמן מבויאן, לחותמות גיסם האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן ולחותמות בן-דודם האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטעפנשט].

בהמשך הגיע הספר אל האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב. חותמתו מופיעה בדף השער – האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב (תרנ"ד-תשי"ט), בן האדמו"ר רבי נחום מרדכי פרידמן מטשורטקוב וחתן דודו רבי ישראל מסדיגורא. סבו מצד אביו הוא האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב, וסבו מצד אמו הוא האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מסדיגורא. אביו האדמו"ר רבי נחום מרדכי ברח עם משפחתו מווינה סמוך לשואה, עלה ארצה והקים את חצרו בתל אביב. בנו רבי שלמה מילא את מקומו באדמו"רות לאחר פטירתו, והוא למעשה האדמו"ר הרביעי והאחרון לשושלת אדמו"רי טשורטקוב. מחבר הספר "דברי שלמה".

[3], עה דף. 30 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה מהודרת.

ספר שני לוחות הברית, חלק שני, מאת הגאון הקדוש רבינו ישעיהו הלוי הורוויץ. אוסטרהא, הובא לדפוס ע"י ר' ישכר בערוש ב"ר חיים צבי מסלאוויטא, תקס"ו [1806].

העותק של הצדיק הקדוש משטפנשט האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן.
בשער ובדף רמא הוטבעו חותמות (הבלטה) שלו: "אברהם מתתי' פרידמאן – Fridman". חתימות מחוקות בדף השער, ורישום קוויטל בדף רמא/1: "עזריאל יעקוב בן גוטיל מקאליש" [כנראה המביא את הספר במתנה לאדמו"ר משטפנשט, עם הזכרת שמו כנהוג].

האדמו"ר הקדוש משטעפנשט, רבי אברהם מתתיהו פרידמן (תר"ח-תרצ"ג, אנצ' לחסידות, א', עמ' קלא-קלב), צדיק ופועל ישועות מפורסם. בן האדמו"ר רבי נחום משטעפנשט – בנו של רבי ישראל מרוז'ין. בגיל עשרים ואחת מילא את מקום אביו, שימש באדמו"רות במשך למעלה משישים שנה, ותחת הנהגתו הפכה שטעפנשט למרכז חסידות רב השפעה. עצמותיו הועלו לארץ, לחלקת אדמור"י רוז'ין בבית העלמין "נחלת יצחק", ונודע עד היום כמקום ישועות בו באים רבים להתפלל.

[1]; רמא-שפה; לו דף. 33.5 ס"מ. חלקו על נייר כחול. מצב טוב-בינוני. כתמים וכתמי חלב-נרות. סימני עש. הדבקת נייר בדף האחרון. כריכה ישנה, עם שדרת עור, מעט פגומה.

ספר שו"ת הרי"מ, שאלות ותשובות בארבעת חלקי שולחן ערוך, וחידושים על כמה מסכתות, מאת האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר מגור, בעל "חידושי הרי"מ". יוזפוף, דפוס שלמה וברוך זעצער ויחזקאל רענר, תרכ"ז 1867. מהדורה ראשונה.

ספר זה הנו החיבור הראשון שנדפס מתורתו של ה"חידושי הרי"ם". על הדפסת ספר זה מסופר סיפור מעניין: בשנת תרכ"ז הכתה מגפה קשה בערי ובעיירות פולין, שהפילה חללים רבים. האדמו"ר רבי חנוך העניך מאלכסנדר שלח בשנה ההיא את אחד החסידים, רבי שלמה בוכווייץ מווארשא, בשליחות אל ה"שפת אמת" מגור, לבקש ממנו שיתחיל להדפיס את חיבורי זקנו ה"חידושי הרי"ם", ולדבריו: "בודאי יהיה סגולה שיפסק המחלה, כשיתפרסמו דברים של גאון וצדיק אשר למד לאמיתה של תורה בקדושה וטהרה, ועל דברי תורה כאלו נאמר: גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה". כששמע ה"שפת אמת" את דברי האדמו"ר מאלכסנדר, החל לערוך ולהכין לדפוס את כתבי השו"ת של זקנו, "וכאשר אך הופיע לאור הדפוס נפסקה המחלה" (ראה "מאיר עיני הגולה", סעיף תרסד).
רישומי בעלות שונים מהעיר קראשניק (פולין), בשער ובדף המגן: חתימות של רבי אליקים געציל זאב פריעדנזאהן מקראשניק; רישום בעלות שהספר שייך ל"הרבני הנגיד והמפורסים מו"ה שמואל הלוי קארפא מ"ץ דקק"ק קראשניק"; רישומים נוספים בכתב-ידו וחתימתו של רבי "מרדכי יוסף ליינער מראדזין, כעת חונה פה קראשניק".
בעיר קראשניק היו שני אברכים צעירים בשם רבי מרדכי יוסף ליינער, דוד ואחיין. האחד היה אחיו הצעיר של האדמו"ר רבי גרשון חנוך "בעל התכלת", שהיה חתנו של רבי אליעזר כהן מקראשניק והיה נקרא בעיר בשם "ר' מוטי'ה", והשני – בנו-יחידו של האדמו"ר רבי גרשון חנוך, שבזיווגו השני (בשנת תרמ"ח-תרמ"ט בערך) נשא את בתו של רבי שלמה כהן מאותה משפחה בקראשניק, והיה נקרא בעיר קראשניק בשם "ר' יוסל" (ראה: שרגאי, בנתיבי חסידות איזביצא-ראדזין, עמ' 155-156; אנצי' לחסידות, ג, עמ' רמב), והוא הרה"ק רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינער – האדמו"ר השני מראדזין (תרכ"ז-תרפ"ט), בנו-יחידו של האדמו"ר רבי גרשון חנוך בעל ה"תכלת", ומשנת תרנ"א כיהן כאדמו"ר בעיר ראדזין, על מקום אביו. בשנת תרע"ד, בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, עבר לעיר וורשא והקים בה את בית מדרשו. תורתו בספר "תפארת יוסף" על התורה.
חותמות בעלות של רבנים מארה"ב, רבי "יעקב בן ציון הכהן מענדעלסאן – רב הכולל דנוארק", ורבי "אליעזר פיינערמאן – ברוקלין. נ. י.".

[1], קנז, [1] דף. 35 ס"מ. נייר איכותי עם שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים במספר דפים. חותמות רבות. כריכה חדשה.

וריאנט, הכולל דף נוסף: "השמטה משו"ת חלק אה"ע תק"ע" – שאינו רשום במפעל הביבליוגרפיה ואינו מופיע ברוב העותקים של מהדורה זו.

סידור חמדת ישראל, עם "כונות האריז"ל שסידר הגאון הקדוש המקובל האלקי... מוהר"ר שמואל וויטאל". מונקאטש, הוצאת שמואל זנוויל כהנא, בדפוס צבי יעקב הכהן קאהן ושותפו מנחם קליין, [תרס"א] 1901.

הסידור נערך ויצא לאור בידי האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא בעל ה"מנחת אלעזר", על-פי כתב-יד שנמסר לו מאת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינווא. לסידור מצורפות הסכמות אביו בעל "דרכי תשובה", רבי ישראל מוויזניצא, בני הרב הקדוש משינווא, רבי משה בן עמרם גרינוולד ועוד. בהסכמתו, כתב האדמו"ר בעל "אמרי יוסף" מספינקא: "...אחלה את אנ"ש לקנות הסידור הנזכר לעיל בכסף מלא, ולכל בני ישראל יהי' אור. ואף מי שאין לו עסק בנסתרות, עצתי אמונה שיקנה את הסידור הלז, להיות לו לשמירה מעולה בביתו מכל נגע ומחלה ושפע ברכה והצלחה בני חיי ומזוני רויחא".

העותק של הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר, בעל ה"קרן לדוד" – בדף השער חתימת-ידו וחותמתו מתקופת כהונתו כרבה של סאטמר (מטושטשת) – הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר (תרכ"ו בערך-תרפ"ח). מגדולי התורה וראשי הישיבות בהונגריה וטרנסילבניה בדור שלפני השואה. אחיו ותלמידו המובהק של הגאון רבי משה גרינוואלד בעל "ערוגת הבושם". למד תקופה קצרה גם אצל רבי שמואל עהרנפלד בעל "חתן סופר". כיהן כרב ודיין בקהילות נכבדות: בארדיוב, דונה-סערדהלי, צעהלים, אויבער-ווישעווע (פלשו-וישי). בכל המקומות הקים ועמד בראש ישיבה גדולה והעמיד תלמידים רבים, בהם עשרות רבנים ומורי הוראה. כבר בישיבתו באויבר-ווישעווע למדו מאות תלמידים. בשנת תרפ"א נבחר לרבה של סאטמר ובה עמד בראש ישיבה שהיתה הגדולה ביותר בטרנסילבניה ומן הגדולות בהונגריה. לאחר פטירתו החלו תלמידיו בהוצאת חידושיו, מהם נדפסו שו"ת "קרן לדוד" על אורח חיים (סאטמר תרפ"ט; חלקים אחרים של השו"ת אבדו בשואה), ספרי "קרן לדוד" על התורה (שם, תר"צ-תרצ"ט), "קרן לדוד" – דרושים (שם, תרצ"ד), ועוד.

[4], רפ דף. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי אוכל כהים (בסדר סעודות שבת, בברכת המזון ובהגדה של פסח). קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חותמות. כריכת עור חדשה.