שלוש מחברות בכתב ידו של המקובל הקדוש רבי יהודה ליב אשלג בעל "הסולם". [ארץ ישראל, שנות התר"פ בקירוב].

שלושה חיבורים בקבלה ובביאור דברי הזוהר בכתב-יד קדשו של בעל "הסולם". שמות החיבורים כפי שנכתבו על גבי עטיפות המחברות: " קשרי הצנורות" – כולל מאמרים בסוגיות קבליות (כותרת בעמ' יב: "תורה דשבת נחמו תרפ"ב" – מנחם אב תרפ"ב 1922); "ליקוטי זוהר וסדרי מאורות" – כולל דרושים, ביאורים וחידושים בדברי הזוהר ובמושגים קבליים (במספר מקומות תיארוך מסוף שנת תרפ"ג ותחילת שנת תרפ"ד 1923); " תרומת נצח ח"ב – נח, לך, וירא, חיי שרה" – כולל ביאורים וחידושים על התורה ע"פ הקבלה, ועוד (עם תיארוך מתחילת שנת תרפ"ד, 1923).

שלושת המחברות נכתבו בכתיבה נאה וצפופה (כ-30-40 שורות בעמוד. חלק מהטקסט נכתב בשני טורים), וכוללות כשלושה חיבורים שונים (או חלקים מהם). למיטב ידיעתנו, חיבורים אלו לא נדפסו.

הגאון הקדוש רבי יהודה ליב אשלג (תרמ"ה-תשט"ו), גאון ולמדן, קדוש וטהור, מקובל אלוקי והוגה דעות. כיהן ברבנות בעיר ורשה, ולמד שם מפי זקנים את תורת הקבלה. עלה לארץ ישראל בחודש תשרי תרפ"א, הגיע לירושלים והקים בה את ישיבת "עיטור רבנים" ללימודי הנגלה. במקביל היה מוסר שיעורים רבים בקבלה, בהם השתתפו אברכים נבחרים. לימים התלכדה סביבו קבוצה גדולה של תלמידים וחסידים שהכתירוהו לאדמו"ר עליהם. בשנים תרצ"ד-ת"ש התגורר הרב אשלג במושבה החדשה בבני ברק, בשכונת גבעת רוקח (כיום רחוב בן פתחיה). באותה תקופה התיידד עם שכנו מרן ה"חזון איש", שעלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ג והתגורר אף הוא באותה שכונה. חיבר והוציא לאור ספרים רבים בקבלה, אך התפרסם במיוחד בסדרת חיבוריו הגדולים: "תלמוד עשר הספירות" ופירוש "הסולם" על ספר הזוהר. פירוש "הסולם" נדפס עד היום בעשרות מהדורות שנפוצו ברחבי העולם כולו. תורתו בחכמת הקבלה סללה דרך חדשה ומקורית בהבנת כתבי האר"י ודברי הזוהר.

שלוש מחברות: [27] עמ' כתובים; [28] עמ' כתובים; [31] עמ' כתובים. כ-21 ס"מ. כתיבה נאה וצפופה (כ-30-40 שורות בעמוד). מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות וחלודה. בלאי ומספר דפים מנותקים. במספר עמודים דהיית דיו כתוצאה מרטיבות (אך האותיות ניתנות לפענוח).

לשתיים מהמחברות עטיפות מודפסות, בהוצאת "יוסף לוי חגיז – ירושלם", עם איורים של האמן מ. גור אריה.

כתב-יד, העתקה של שירי ה"חתם סופר", עם פירוש מאת המחבר רבינו משה סופר אב"ד פרשבורג. "פ"ח" [פעטשי חדש, פעטשי-ניידורף, Pechy Neudorf – כיום: Pečovská Nová Ves], תרכ"ה [1865].

כתיבה נאה וקליגרפית, בכתב מרובע ובינוני ("כתב רש"י"). בדף המגן הקדמי רישום: "הק' מאיר במוהרר"ש ז"ל דיאמאנט פה פ"ח [=פעשטי חדש] תרכ"ה לפ"ק". יתכן והוא הכותב.
שירי ה"חתם סופר" נדפסו לראשונה בספר "שירת משה" (פרשבורג תרי"ז), אך לא נכללו בו כל השירים שבכתב-היד שלפנינו, ואף לא הפירוש של המחבר. בשנת תשל"ז יצאה לאור מהדורה נרחבת של "שירת משה השלם" (על-ידי הרב יצחק ישעיה ווייס), ובה נכללו כל השירים שלפנינו, בתוספת הפירוש, על פי כתבי יד אחרים. מנגד, בכתב-היד שלפנינו לא נכללו כל השירים שבספר הנדפס.
בסוף כתב היד, שני עמודים בכתיבה רהוטה, עם: תפילה "קודם הדלקת נר חנוכה"; "הלחש שאומרים על עין הרע ר"ל ובדוק ומנוסה הוא"; "תפלה כדי לקום באשמורת והמשכיל יוסיף בה דברים".
כפי הנראה, רבי מאיר דיאמנט החותם בראש כתב-היד הוא בנו של הגאון רבי שבתי דיאמנט תלמיד ה"חתם סופר", שכיהן ברבנות בשנים תר"י-תרכ"ה בעיר פעטשי-חדש. רבי שבתי היה חתנו של רבי שלמה גאנצפריד בעל "קיצור שולחן ערוך" וחידושיו נדפסו בספר "לחם ושמלה". רבי שבתי דיאמנט נפטר בכ"ח טבת תרכ"ה בגיל חמישים בערך. החתימה שלפנינו היא מאותה שנה, לאחר פטירת האב, המוזכר כאן בברכת המתים "במוהרר"ש ז"ל".

[1], טו, [1] דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים. דפים רופפים. כריכה מקורית, בלויה ופגומה.

אוסף ספרי שו"ת חתם סופר, מרביתם מהמהדורה הראשונה:

• שו"ת חתם סופר, חלק יורה דעה, מאת רבי משה סופר. פרשבורג, דפוס אנטאן שמיד, [תר"א] 1841. מהדורה ראשונה. רישום בעלות בדף השער: "חנני ד' בזה נתנטע פפ"דמיין".
• ספר שאלות ותשובות חתם סופר, חלק אורח חיים. פרשבורג, [תרט"ו] 1855. מהדורה ראשונה. הדפסה שונה של כרך אורח חיים מאשר ההדפסה הרגילה (פרעסבורג – וויען – מונקאטש, תר"א-תרע"ב). השוני הוא בעיקר במספור הדפים ובצורת האותיות של דף השער. על שתי ההדפסות שנת הדפסה זהה ולא ברור איזו מהן קודמת. על פי מפעל הביבליוגרפיה נראה שההדפסה שלפנינו הינה המוקדמת יותר. חתימה בדף השער: "מנחם מרדכי פרענקל". כרוך עם: ספר שו"ת חתם סופר, חלק יורה דעה. פרשבורג, הוצאת יוסף שלעזינגער (דפוס Heinrich Sieber), [תר"כ 1860]. מהדורה שניה.
• ספר שו"ת חתם סופר, אבן העזר, חלק ראשון וחלק שני. פרשבורג, [תרי"ח-תרי"ט] 1858-1859. מהדורה ראשונה.
• ספר שו"ת חתם סופר, חלק שישי, "כולל התשובות שאלות לכל דבר הקשה". וינה, הוצאת יוסף שלעזינגער (דפוס Heinrich Sieber's Erben), [תרכ"ד] 1864. מהדורה ראשונה
• ספר שו"ת חתם סופר, חלק חושן משפט. וינה, הוצאת יוסף שלעזינגער (דפוס Heinrich Sieber), [תרכ"ב 1862]. מהדורה ראשונה. כרוך עם עותק נוסף של: ספר שו"ת חתם סופר, חלק שישי, "כולל התשובות שאלות לכל דבר הקשה". וינה, הוצאת יוסף שלעזינגער (דפוס Heinrich Sieber's Erben), [תרכ"ד] 1864. מהדורה ראשונה.
• ספר שו"ת חתם סופר, חלק חושן משפט. וינה, דפוס יוסף שלזינגר, תרל"ב [1872].
• ספר שו"ת חתם סופר, חלק יורה דעה. וינה, הוצאת Jos. Schlesinger (דפוס Moritz Knopflmacher), תרנ"ז 1897.
• ספר שו"ת חתם סופר, חלק אורח חיים. וינה, הוצאת Jos. Schlesinger (דפוס Moritz Knopflmacher), תרנ"ה 1895.
• ספר שו"ת חתם סופר, חלק שביעי, תשובות בנושאים שונים. מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, [תרע"ב] 1912. מהדורה ראשונה.

11 ספרים ב-9 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

מכתב ארוך (4 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי גרשון ליטש רוזנבוים בעל "משיב דברים". פרשבורג, [אלול] תרכ"ד [1864]. יידיש.

בעמוד הראשון מכתב אל ראשי קהילת מיקלוש, בו מתנצל רבי גרשון על שלא הצליח לבקר בקהילתם, עקב שיבושים במסעו ותלאות מזג-האויר. הוא מסיים בברכת שנה טובה: "כתיבה וחתימה טובה לחיים טובים ארוכים, כאות נפשכם ונפש אוהבכם, הק' גרשון בהגאון מו"ה משה ליב ליטש נ"י סגל ראזענבוים". בעמודים הבאים דרשה ארוכה ביידיש, עם דברי דרוש, התעוררות ומוסר לקראת הימים הנוראים.

הגאון רבי גרשון סג"ל ליטש-רוזנבוים (תקצ"ז-תרס"א, החת"ס ותלמידיו, עמ' תפו), תלמיד ה"כתב סופר" ורבי יהודה אסאד. נולד בפרשבורג לאביו הדיין רבי משה ליב הלוי ליטש-רוזנבוים (תק"ס-תרל"ז), ונימול ע"י ה"חתם סופר". לאחר נישואיו גר בפרשבורג, בבית חמיו רבי בנימין וואלף שוורץ מנגידי פרשבורג. בשנת תר"ל נתמנה לאב"ד טאליא, בה כיהן למעלה משלושים שנה. בעל שו"ת "משיב דברים" וספר "דברים נכוחים".
מהמכתב שלפנינו עולה, כי כבר בצעירותו בשנת תרכ"ד שימש רבי גרשון כרב ודרשן בקהילות שונות, עוד לפני התמנותו לרבנות טאליא בשנת תר"ל.

[1] דף כפול (כארבעה עמודים כתובים). 22.5 ס"מ. נייר דק ותכלכל. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.

גלויה עם מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי שאול עהרנפלד אב"ד סיקס. סיקס, "תרומ"ה" [1891].

נשלח לירושלים אל רעו הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר, מחברי-נעוריו בעיר מולדתם פרשבורג. הוא כותב כי מילא שליחותו ושלח מישהו להתפלל על קבר חמותו [אשת רבי הלל ל"ש מקולומייא] "לבקש רחמים עבור בתך חוה ריזל שת'[חיה]... וד' ישלח לה עזרו מקודש רפואה שלימה, ותזכה לבנים זכרים כשרים...".
הגאון רבי שאול עהרנפלד (תקצ"ט-תרס"ה; החתם סופר ותלמידיו, עמ' תקלח), בן-בתו של ה"חתם סופר". נולד בפרשבורג לאביו רבי דוד צבי עהרנפלד ונימול ע"י סבו ה"חתם סופר". גאון מופלג. התכתב בהלכה עם דודו ורבו בעל ה"כתב סופר". ממנהיגי הציבור האורתודוקסי בהונגריה, נבחר כציר לקונגרס היהודי בשנת תרכ"ט, ממנו פרש לפני סיומו יחד עם כל הצירים החרדיים. משנת תרל"ח בערך כיהן כאב"ד סיקס (סיקסו Szikszó, צפון-מזרח הונגריה), על מקום אחיו הגאון רבי שמואל עהרנפלד בעל "חתן סופר" שעבר לכהן כרבה של מטרסדורף.

גלויית דואר. 9X14.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קרעים וקמטים. קרע חסר בפינת הגלויה, עם פגיעה בטקסט. חותמות דואר (פגומות בחלקן) מסיקסו, טריאסט וירושלים.