כתב-יד, מכתבים "מארץ הקודש", מהאדמו"ר רבי מנחם מנדל מוויטבסק ואדמו"רים נוספים, בענייני ארץ ישראל ועוד. [ארץ ישראל?/רוסיה הלבנה?, מחצית המאה ה-19 בקירוב].

כתיבה אשכנזית רהוטה, עם כותרות בכתב מרובע קליגרפי. העתקי אגרות ומכתבים בענייני ארץ ישראל – מהשנים תקל"ח-תקמ"ט, מהאדמו"רים רבי מנחם מנדל מוויטבסק, רבי אברהם הכהן מקאליסק, רבי שניאור זלמן מלאדי ורבנים נוספים. בכתב היד מופיעים דברי הספד "אשכבתא דרבי" על פטירת רבי מנחם מנדל מויטבסק בחודש אייר שנת תקמ"ח, ומכתבים מרבי אברהם הכהן הכהן מקאליסק ורבי שניאור זלמן מלאדי שנכתבו לאחר פטירת הרמ"מ מוויטבסק; "פירוש למכתב קודש אור בהיר גאון עוזינו אדמו"ר הנ"ל [מוהרש"ז מלאדי]"; ומכתבים נוספים מאת: רבי "משה בן הרב זלה"ה נ"ע" מויטבסק; "מוהרש"ז כ"ץ" – רבי שלמה זלמן כ"ץ ב"ר צבי הירש הכהן; רבי אהרן אריה ב"ר משה הנלס; רבי שמואל גרונם הכהן; ועוד.

הרה"ק רבי אברהם הכהן מקאליסק והרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי מוזכרים בכתב-היד שלפנינו בברכת החיים ("דברי פה קדוש דהר' הק' דק' קאליסק יצ"ו"; "מדבר פה קדוש שליטא"; "מאדומו"ר גאון עוזינו מו"ה אה"כ שי'[חיה]"; "מאדומו"ר גאון עוזינו מ"ו שניאר זלמן שי'[חיה]"; וכדומה), אולם כנראה שזו העתקה מאוחרת יותר, מכתב-יד אחר שנכתב (לפני שנת תק"ע), עוד בחיי רבי אברהם מקאליסק.

אגרות גדולי החסידות שעלו לארץ ישראל בשנת תקל"ז, ושלחו את אגרותיהם לצאן מרעיתם בחו"ל – גדולי תלמידיהם וידידיהם שבמדינת רייסין – נדפסו בספרים ובמאספים שונים. לראשונה נדפסו כמה מאגרות אלו בספר "אגרת הקודש" (מעזירוב, תקנ"ד), בספר "פרי הארץ" (קאפוסט, תקע"ד), ובספר "חיבת הארץ" (ירושלים, תרנ"ז. מלבד זאת קיימים כתבי-יד רבים של העתקת האגרות מארץ הקודש. כל נוסחאות הדפוס וכתבי היד שונים אלו מאלו, כשבכל אחד מהם אגרות שונות וכן הבדלי נוסח (בכתב-היד שלפנינו מופיעים רישומים – בכתיבה מאוחרת יותר – עם השוואות לדברים שנדפסו בספר "חיבת הארץ").
בתחילת כתב-היד ובסופו צורפו דפים ובהם מפתחות לספר "התניא" לאדמו"ר הזקן מחב"ד, ומפתחות לאגרות. באחד הדפים מופיע רישום: "מפתחות מבוך ר"ז האבלין".

[85] דף כתובים (ועוד דפים ריקים רבים). 23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים זעירים בשולי כמה דפים. רישומים. כריכה חדשה, עם סימניה.