ספר שו"ת הרי"מ, שאלות ותשובות בארבעת חלקי שולחן ערוך, וחידושים על כמה מסכתות, מאת האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר מגור, בעל "חידושי הרי"מ". יוזפוף, דפוס שלמה וברוך זעצער ויחזקאל רענר, תרכ"ז 1867. מהדורה ראשונה.?החיבור הראשון מתורתו של ה"חידושי הרי"ם" האדמו"ר הראשון מגור, אשר נדפס לפני כל חיבוריו.
בדף המגן האחורי רשימת חידושי תורה בכתב יד: "אכתוב כאן קושיא אחת אשר שמעתי בשם גאון אחד מחכמי הדור שלפנינו...". הרשימה חתומה בידי "חיים בן מו"ה ישראל רייך, יום ד' ויקרא תר"מ בקיט".
רישום בעלות בדף השער: "שייך לי פנחס וידיסלבסקי" וחותמות של ש. ליפסקי מאוזראקוב. בעמוד האחרון חתימה: "יהודא מאיר ליפסקי" [מחסידי קוצק הנודעים, מהעיר קוטנא וגור].

ספר סגולה – על הדפסתו מסופר סיפור מעניין: בשנת תרכ"ז הכתה מגפה קשה בערי פולין ובעיירותיה, שהפילה חללים רבים. האדמו"ר רבי חנוך העניך מאלכסנדר שלח בשנה ההיא את אחד החסידים, רבי שלמה בוכווייץ מווארשא, בשליחות אל ה"שפת אמת" מגור, לבקש ממנו שיתחיל להדפיס את חיבורי זקנו ה"חידושי הרי"מ", ולדבריו: "בודאי יהיה סגולה שיפסק המחלה, כשיתפרסמו דברים של גאון וצדיק אשר למד לאמיתה של תורה בקדושה וטהרה, ועל דברי תורה כאלו נאמר: גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה". כששמע ה"שפת אמת" את דברי האדמו"ר מאלכסנדר, החל לערוך ולהכין לדפוס את כתבי השו"ת של זקנו, "וכאשר אך הופיע לאור הדפוס נפסקה המחלה" (ראה "מאיר עיני הגולה", סעיף תרסד).

[1], קנז דף. 32.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות בדף השער, אחת מהן מחוקה, עם קרעים חסרים קטנים. קרע בדף האחרון, עם פגיעה קלה בטקסט, ללא חיסרון, משוקם בהדבקת נייר. כריכה חדשה.

ספר חידושי הרי"מ וגור אריה, על התורה ומסכת אבות ומכתבים, מאת אדמו"רי גור, רבי יהודה אריה ליב בעל ה"שפת אמת" וסבו בעל "חידושי הרי"מ". בילגוריי, דפוס נתן נטע קראנענבערג, תער"ג 1912. מהדורה יחידה.
הספר חובר ע"י רבי אברהם יצחק דזואבס, שליקטו לעצמו. החיבור הועתק ממנו בגניבה ע"י מו"ל ומוכר ספרים מהעיר בנדין. סיפורו של גניבת החיבור הנ"ל והדפסתו, מסופר ע"י רבי אברהם יצחק דזובאס, בספרו "זכרונות – מנעורי ועד עתה" (לונדון תש"ד, עמ' 25-26), המספר כי המהדורה הראשונה אזלה תוך זמן קצר.
עם הוצאתו של ספר זה, הוא נאסר למכירה ע"י בני וחתני ה"שפת אמת", שכתבו מודעת מחאה, שנתפרסמה במשך ארבעה שבועות, בעמוד הראשון של העתון האגודאי "המודיע", בה הם כותבים: "לידע ולהודיע – היות זה מקרוב הדפיס איש אחד, מבלי ידיעתנו, חיבור נקוב בשם 'חידושי הרי"מ וגור ארי'[ה]' ובו ענינים שונים בשם כ"ק אא"ז ואאמו"ר זצ"ל... נבקש מאד מאת כל האנשים... כי ימנעו עצמם מלקנות החיבור הנ"ל, וגם ישתדלו בכל האפשרות להשפיע על אנשים אחרים שיחדלו מלקנותו – בני וחתני מרן אדמו"ר הרה"ק זצ"ל מפ"ק גור" ("המודיע", פולטובה, שבט-אדר א' תרע"ג – דצמבר 1912-ינואר 1913). מודעה זו עוררה רעש רב בשעתו. חסידי גור קיימו את הוראת רבותיהם והשתדלו "בכל האפשרות להשפיע... שיחדלו לקנותו", הם אילצו את המו"ל לגנוז את המהדורה ולא להדפיסה שוב.
בסוף הספר נכרכו בטעות דפים לב-לד מתוך ספרו של מהר"ל מפראג "דרוש על התורה והמצות", מהדורת פיעטרקוב תרע"ד 1913.
חותמת בדף השער: "ברוך בהר"ר שמחה מאנדלבוים" [לימים, רב בית הכנסת "יבנה" בתל אביב. בנו של רבי שמחה מנדלבוים (תרכ"ט-תר"צ) מנכבדי ירושלים בתקופה המנדטורית, שבביתו הוקם לימים "מעבר מנדלבוים"].

[2], 62 עמ'. 21.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. קרעים וסימני עש בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.

ששה ספרים מספריו של רבי צדוק הכהן מלובלין, רובם במהדורות ראשונות:
● ספר פרי צדיק, פירוש על התורה והמועדים, חלק ראשון, על ספר בראשית, עם קונטרס קדושת שבת ושביתת שבת, ועם קיצור קונטרס עת האוכל. לובלין, דפוס השותפים משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, תרס"א 1901. מהדורה ראשונה.
● ספר צדקת הצדיק. לובלין, דפוס משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, [תרס"ב] 1902. מהדורה ראשונה.
● ספר צדקת הצדיק. לובלין, דפוס משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, תרע"ג [1913]. דפוס סטראוטיפי של מהדורת תרס"ב.
● ספר רסיסי לילה, עם קונטרס דברי חלומות. לובלין, דפוס משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, [תרס"ג] 1903. מהדורה ראשונה.
● ספר מחשבות חרוץ. פיעטרקוב, דפוס העניך פאלמאן, [תרע"ב] 1912. מהדורה ראשונה. רישום בעלות בדף השער: "הספר הזה שייך להנגיד והחסיד וואלף מאקאווער".
● ספר תקנת השבין. פיעטרקוב, נסדר בדפוס חנוך העניך פאלמאן, דפוס Warszawa, G. Piment, תרפ"ו [1926]. מהדורה ראשונה. רישום בכתב-יד בדף השער: "תשורה מה"ר שלום קראטקי, חנוך העניך ווערנער".

המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי צדוק הכהן מלובלין (תקפ"ג-תר"ס), נולד לאביו הגאון הליטאי רבי יעקב הכהן אב"ד קרייזבורג (לטביה). מילדותו נודע כעילוי גאוני, ועוד טרם הגיעו לגיל עשרים כבר חיבר ספר שו"ת וחיבורים שלמים על הש"ס ועל הרמב"ם. בראשית שנות הת"ר פגש והכיר את האדמו"ר רבי מרדכי יוסף מאיזביצא, ולאחר ששהה באיזביצא שבת אחת נהפך לבו ונעשה לחסיד נלהב. רבי צדוק הסביר כי "בסעודה שלישית חתה הרבי גחלי אש על לבי". מאז דבקה נפשו בתורת החסידות ודרכי עבודת ה' הבוערת בדרך רבו האדמו"ר מאיזביצא, שנפשו נקשרה בנפשו. רבי צדוק עבר לעיר לובלין, ולאחר פטירת רבו מאיזביצא בשנת תרי"ד, היה מראשי חסידי איזביצא שהכתירו עליהם לאדמו"ר את רבי יהודה ליב אייגר מלובלין. בתקופת הסתופפותו בצל רבותיו הקדושים, גזר רבי צדוק על עצמו שתיקה וכמעט לא מסר דברי-תורתו ברבים. כך גם נהג ברוב תקופת כהונתו כאדמו"ר בשנים תרמ"ח-תר"ס. את עומק מחשבותיו והגיון לבו שיקע בכתיבת ספריו: "פרי צדיק", "צדקת הצדיק", "שיחת מלאכי השרת" [אודות מציאות המלאכים והשדים], "רסיסי לילה" ו"דברי חלומות" [גילויים שמימיים וחידושי-תורה שנתגלו אליו בחזון-לילה בחלום], "דובר צדק" "מחשבות חרוץ", "פוקד עקרים", "תקנת השבין" וספרים נוספים, אשר הפכו לספרי יסוד במחשבת החסידות.

6 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר באר אברהם, פירושים על תקוני הזהר, מאת הרב הקדוש רבי אברהם אבלי מדרוהביטש, תלמיד החוזה מלובלין. לבוב, תרכ"ט 1868. מהדורה ראשונה ונדירה. עם הסכמות האדמו"רים רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, רבי יצחק אייזיק מקומרנא (בעל ה"היכל הברכה") ורבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא.
בתחילת הספר נדפסו שש הסכמות מעניינות מגדולי הרבנים והאדמו"רים, בהן הם מפליגים בקדושת הספר ומחברו. האדמו"ר בעל "היכל הברכה" מקומרנא כותב בהסכמתו: "אי אפשר בעולם לחבר חיבור קדוש כזה, אם לא שהשכינה שורה עליו... וזה ברור... ובקשתי שכל מי שיבא לידו ספר הנורא הזה, יקנה לעצמו כעטרה על ראשו כי הם דברי אלהים חיים. וזכות המחבר הקדוש יגן בעד כל מי שיקנה הספר הזה, ויהיה נמשך עליו ברכות והצלחות וחיים ארוכים וכל טוב".
המחבר, רבי אברהם אבלי מקרי דרדקי מדרוהביטש, צדיק נסתר שעסק בלימוד א-ב לתינוקות והיה עוסק בלילה בחכמת הקבלה ובתיקוני נשמות. ה"חוזה מלובלין" גילהו בסוף ימיו ואמר "אשר יש בכאן איש צדיק, שמו ר' אבלי, שיוכל להושיע להצריכים ישועה, ואז נודע ע"י מעשה פלא שזה הוא האיש..." (מתוך הסכמת האדמו"ר בעל "דברי יחזקאל" משיניווא). לאחר פטירתו הובאו חיבוריו בקבלה לפני רבי צבי הירש מזידיטשוב ולפני ה"ישמח משה" מאוהעל, "והפליגו מאד בשבח יקר תפארת קדושת הספר... ונתנו אז את הסכמתם" (מתוך הסכמת האדמו"ר מהרי"א מזידיטשוב), אך בגלל הגבלות הצנזורה לא היה ניתן להדפיס את כתביו במשך עשרות שנים, עד הדפסת הספר שלפנינו (מתוך ההקדמה וההסכמות).
חתימה בדף השער (מחוקה בחלקה)" ישראל ---בעלאוו ---".

[4], נו דף. 23.5 ס"מ. חלק מהדפים נדפסו על נייר מעט יבש. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. הדבקת נייר בשוליים הפנימיים של דף השער, עם פגיעה קלה במסגרת השער. חותמת. כריכה חדשה.

על הספר ועל נדירותו, ראה מאמר הביבליוגרף נ' בן-מנחם, "בשערי ספר", עמ' 67-70.

אוסף ספרים מספרי אדמו"רי קוידינוב:
● ספר אור נערב, מאת רבי משה קורדובירו, עם קונטרס נראה אור, מאת האדמו"ר רבי אהרן פרלוב מקוידינוב. ווילנא, דפוס אברהם צבי קאצינעלינבויגען, תרנ"ט 1899.
● קונטרס זכר צדיק, "את אשר שמעה אזני מפי קדוש עליון" – ליקוטים מהאדמו"ר רבי אהרון פרלוב מקוידינוב, שנכתבו על ידי רבי שלום אלי' שטאם מו"צ בוויטעבסק. ווילנא, דפוס יצחק משה אראנאוו בוויטעבסק, תרס"ה 1905. שלוש הוצאות שונות בהדפסות סטראוטיפיות, עם שינויים קלים.
● ספר דברי שלום, על התורה ועל העבודה, מיוסד על דבי האר"י והבעש"ט, מאת האדמו"ר רבי שלום פרלוב מקוידינוב. ווילנא, דפוס אברהם צבי קאצינעלינבויגען, תרמ"ב 1882.
● ספר עטרת שלום, פירוש וביאור על זמר "יה אכסוף" לרבי אהרן מקארלין, מאת האדמו"ר רבי שלום פרלוב מקוידינוב. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער ומאיר אייזענשטאדט, [תרנ"ה] 1895.
● ספר משמרת שלום, חלק ראשון, הלכות דינים מחלק או"ח והלכות מילה ופדיון הבן, מאת האדמו"ר רבי שלום פרלוב מקודינוב. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, [תרס"א] 1901.
● ספר משמרת שלום, חלק שני, כולל דינים ומנהגים על סדר שלחן ערוך אורח חיים, עם הדרת שלום, מאת האדמו"ר רבי שלום פרלוב מקוידינוב. וורשא, דפוס ישראל הלוי קאדאנער בלאחוויץ וארי’ יהודה ליב ליפשיץ בווארשא, [תרע"ג] 1912.
● קונטרס דובר שלום, ליקוטים מצדיקים שונים, בעריכת רבי שלום אליהו שטאם, "מכתב קדוש", מאת האדמו"ר רבי אהרון פרלוב מקוידינוב. פיעטרקוב, דפוס יצחק משה אראנאוו מוויטעפסק, תרס"ו 1906.

9 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.