כתב-יד, "אגר[ו]ת מא"י [מארץ ישראל]" - העתקי אגרותיהם של רבי מנחם מנדל מוויטבסק, רבי אברהם הכהן מקאליסק ותלמידיהם, ואגרות רבי שניאור זלמן מלאדי "בעל התניא". קאדין (קאדינו Kadino, מחוז מסטיסלב סמוך לוויטבסק), [תק"ן 1790].
כתיבה נאה בעימוד מעוצב, עם עיטורים קליגרפיים ופרחוניים.
אגרות גדולי החסידות שעלו לארץ ישראל בשנת תקל"ז, ושלחו את אגרותיהם לצאן מרעיתם בחו"ל - גדולי תלמידיהם וידידיהם שבמדינת רייסין. כתב-היד שלפנינו הוא ההעתקה הקדומה ביותר מהאגרות שנותרה וידועה כיום, והיא אחת מן ההעתקות היחידות שנעשו עוד בחיי רבי אברהם מקאליסק וסמוך לפטירתו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק (נפטר תקמ"ח).
בכתב היד שני חלקים. לכל חלק שער בפני עצמו. בנוסח שער חלק א: "אגרת מא"י חלק ראשון. מאה"ק[!] טבריא ומעה"ק צפת, מרבותינו הקדושים והטהורים... אשר בארץ הקדושה המה... כבוד הרב... אדמ"ו מה"ו מנחם מענדל נ"ע, וה"ה כבוד הרב הגדול... אדמ"ו מ"ה אברהם הכהן שיחי' לאי"ט... נכתב בק"ק קאדין... זיסקינד קירפיל בן כהר"ר בצלאל מקיניגשבורג". בנוסח שער חלק ב': "איגרת הקודש - חלק שני. מד"ק של הרב... מוהר"ר שנייאר[!] זלמן נ"י... נכתב בקאדינוע...".
החלק הראשון כולל העתקי אגרותיהם של אבות החסידות ברייסין (רוסיה הלבנה, בלרוס), שעלו לארץ ישראל: רבי מנחם מנדל מוויטבסק, רבי אברהם הכהן מקאליסק, רבי ישראל פאליצקר, וגדולי תלמידיהם: רבי אהרן הגדול מטבריה, רבי משה בנו של הרמ"מ מוויטבסק, רבי שלמה זלמן ווילנר, רבי צבי הירש הארקר, ועוד. בדפים שבסוף חלק א נוספו מספר העתקות נוספות (על ידי מעתיק אחר - בתקופה מאוחרת יותר): פסקה מליקוטי מוהר"ן תורה מז, בתוספת כותרת "שמעתי מפי הרב" (דף מח/2); צוואתו של רבי אהרן הגדול מקרלין, וחלק מנוסח הווידוי שלו לערב יום הכפורים (דפים נא-נד).
החלק השני כולל: העתקי אגרותיו של "האדמו"ר הזקן" רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל ה"תניא"), מתקופת ראשית הנהגתו. חלק זה כולל בין היתר: אגרת התשובה [לבעל התניא, נוסח "מהדורא קמא", עם שינויים מ"מהדורא קמא" הנדפס (זולקווא, תקנ"ט)]; אגרתו של רבי אריה ליב האנעלש מטבריה לבנו (דף יח); שיר "תנאים" ליום מתן תורה, שחיבר רבי ישראל נג'ארה (בשימוש עם התאריך: חג השבועות תקמ"ז).
לדברי חוקר החסידות ר"י מונדשיין ז"ל (קתדרה, ניסן תשנ"ב, גליון 63, עמ' 66), כתב-יד זה שלפנינו הוא ההעתקה הקדומה ביותר (הידועה כיום) של אגרות גדולי החסידות שעלו לארץ ישראל.
האגרות שלפנינו נדפסו בספרים ובמאספים שונים. לראשונה נדפסו כמה מאגרות אלו בספר "אגרת הקודש" (מעזירוב, תקנ"ד), ובספר "פרי הארץ" (קאפוסט, תקע"ד). מלבד זאת קיימים כתבי-יד רבים של העתקת האגרות מארץ הקודש. כל נוסחאות הדפוס וכתבי היד שונים אלו מאלו, כשבכל אחד מהם אגרות שונות וכן שינויי נוסח. גם בכתב היד שלפנינו ישנן נוסחאות יחידאיות שאינן מופיעות בכל המקורות האחרים.
להלן מספר דוגמאות לייחודיות של כתב-יד זה:
· במכתבו של רמ"מ מוויטבסק לבעל התניא משבט תקמ"ו [דף ל/2], נוסף בנוסח שלפנינו: "בני לומדי ה' ובני בני, ובפרט נכדי שמואל הקטן, פורסים בשלמא דמר ניהו רבא, ומבקשים ברכתו סלה...". משפט זה נשמט מכל ההעתקות האחרות ולא נדפס.
· בדף לט נעתק מכתב מרבי אהרן הגדול מטבריה, מחשובי תלמידי רמ"מ מוויטבסק, ובו בקשת מחילה מבעל התניא על שהעיז פנים נגדו. במכתב מספר רבי אהרן שמאז אותה תקרית, מסרב רבו רמ"מ לראות את פניו. ממכתב זה שרדו עוד שתי העתקות משובשות, והוא נדפס על פי אחת מהן (יגדיל תורה, ניו-יורק, שנה ד עמ' שעב-שעד), ואילו בכתב היד שלפנינו הנוסח ברור יותר. סביב אותו פולמוס מופיע מכתב נוסף (חלק ב, דף ד) מאת רבי שניאור זלמן מלאדי, שאינו מצוי רק בהעתקה אחת נוספת בלבד, ונדפס רק במהדורות המאוחרות של "אגרות קודש אדמו"ר הזקן" (ראה מהדורת קה"ת, תשע"ב, עמ' לט).
· בכתב היד שלפנינו נעתקו מכתבי המינוי ששלחו המנהיגים מטבריה לרבי שניאור זלמן מלאדי המכתירים אותו לעמוד בראשות הנהגת העדה החסידית ברייסין, וכן צוואתו של רמ"מ מוויטבסק בה כותב את נימוקיו למינוי זה. לפנינו ההעתקה המוקדמת ביותר של מסמכים היסטוריים אלו שיש בידינו.
רישומי בעלות ורישומים שונים. בדף האחרון (כה/2) רישום בעלות: "שייך להרבני הנגיד המפורסם... מוהר"ר ישראל בלא"א מוה' יצחק אייזיק הי"ו היום יום ה' יד ימים לחודש אלול תקפ"א...".
כ-[129] עמודים כתובים. [1], ח, [4], יב-סו דף; א-טו, יח-כ, כב-כג, כה דף. [במספור הדפים של חלק ב' נתלשו מספר דפים, מהדפים הריקים של המחברת]. 20 ס"מ. דפים עבים בצבע תכלכל. מצב טוב-בינוני. דפים מנותקים. כתמים. סימני עש. כריכה מקורית בלויה ופגומה.
מקור: עזבון החוקר אברהם כהנא (1874-1946), שהשתמש בכתב-
יד זה, והעתיק ממנו אגרות ב"ספר החסידות" (ווארשא, תרפ"ב).