מכירה 61 - פריטים נדירים ומיוחדים
כתב-יד, דרשות על התורה - רוסיה-פולין, תקמ"ט - חיבור שלא נדפס, ממחבר לא מזוהה - עם מובאות מתורת גדולי החסידות והקבלה במאה ה-18
פתיחה: $4,000
נמכר ב: $20,000
כולל עמלת קונה
כתב-יד, דרשות על התורה, עפ"י דרך הדרוש ותורת הקבלה. [רוסיה-פולין?], תקמ"ט [1789].
כתב-יד בפורמט גדול, כתיבה אשכנזית מסולסלת.
כתיבה אוטוגרפית של מחבר לא מזוהה, עם הוספות רבות והגהות שנוספו ע"י המחבר עצמו לאורך תקופות שונות [עד שנת תקס"ו, ואולי אף לאחר מכן]. לפי תוכן הדברים ניכר כי המחבר היה דרשן חשוב, בקי בספרי הקבלה, ובקי בסוגיות ההלכה. הדברים שנכתבו בחיבור זה נאמרו בדרשות שנשא המחבר ברבים, ובראש רוב הדרשות הוא טורח לציין שהדברים נכתבו רק "ברמז רמיזה". סגנון הדברים [וסגנון הכתב] אופיינים לרבנים ומגידים באזור רוסיה-פולין באותה תקופה [ראשית תקופת החסידות והתפשטות לימוד הקבלה].
רוב הדרשות מכילות חידושים מקוריים של הכותב עצמו, בביאורי המקראות ומאמרי חז"ל. במספר מקומות הוא מציין (בראשי תיבות) לדברי ספרים העוסקים באותה פרשה ("בסדרן"). במספר מקומות הוא מביא דברים ששמע, חלק מהם כנראה בשם גדולי החסידות בדורו. ראה למשל: בפרשת חוקת [דף 61/א] ביאור ששמע בשם המגיד ממזריטש: "שמעתי בשם החסיד המפורסם מו"ה בעריש ז"ל שאמר, שלכך מצאנו שאפילו פושעי ישראל לפעמים מוסר נפשו על קדוש השם... אין לדמות כל התורה ששמעו מפי בשו"ד [בשר ודם] משה רבינו ע"ה... נגד יחוד השם ששמעו מפיו יתב"ש, ע"כ שמעתי" (רעיון זה נמצא בספר "קדושת לוי", סוף פרשת יתרו, על הפסוק "לבעבור נסות אתכם").
במקום נוסף הוא מביא רעיון חסידי מובהק (באמצע הדרוש לפרשת תרומה, דף [30/א]): "לפי מה ששמעתי הפי'[רוש] בפסוק רבות מחשבות בלב איש, ולכך עצת ה' היא תקום, אבל אם עובד בלי שום פני'[ה], צדיק מבטל כדין הקב"ה שקנה עבד עברי. כן שמעתי" [רעיונות דומים לדברים אלו, מובאים בספרי חסידות שונים. ראה ב"קדושת לוי" (ליקוטים, בענין "רעווא דרעווין"), שהביא רעיון דומה בשם רבו המגיד ממזריטש, וראה בספר "מאמר מרדכי" (נדבורנה), פרשת נח בשם רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב]. גם בסוף פרשת יתרו הוא דן ב"קושי'[ת] הגאון ששמעתי האיך ויקדו וישתחוו על בשורה שיאמרו אליהם בניהם... שהיא שאלת בן רשע..." (דף [22/ב]). קושיא זו כבר הובאה ברמז בדבריו לעיל בדרוש לפרשת בשלח (דף 18/א]): "...ומתורץ במה ששמעתי להקשות בשם גאון", והובאה באריכות בדרוש לפרשת כי תבוא [דף [83/ב]: "...תרצתי קושית העולם מה ששמעתי בשם גאון...". [קושיא ידועה המובאת בספרי דרוש וחסידות רבים. ראה בשו"ת רשב"ש סימן תצד; הגדה "גבורות ישראל" להמגיד מקוזניץ, ובספרו "עבודת ישראל" פרשת בא; "פנים יפות", פרשת בא; ועוד].
בכותרת הדף הראשון: "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך - פנקסי בעזרת ה', המתחיל מסדר ויגש שנת תקמ"ט לפ"ק". באותו עמוד מציין הכותב למחברתו הקודמת של חיבורו: "כבר הארכתי בפנקסי המתחיל שמיני תקמ"ח, והארכתי שם בסדר וישלח תקמ"ט". בתוך הדברים הוא מציין רבות לדברים שכתב "בפנקסי זה" וב"פנקסים" של שנים קודמות (ראה למשל בדף [34/א] הוא מציין לפנקס נוסף: "והנה עיין בפנקסי האחרי'[ם] בהעלותך סדר תקמ"ג"). במספר מקומות הוא גם מציין לדברים שכתב בפתקאות: "בניירותי". בסוף הדרשה לפרשת אמור (דף [46/ב]) נוסף רישום [מתקופה יותר מאוחרת]: "אמרתי בי"ג אייר תקס"ו. אמנם המאמר... לא העירותי ולא אמרתי, והשאר... אמרתי ביום הנ"ל".
[91] דף + [5] דף מנותקים [כנראה דפים מתוך כרך אחר של אותו מחבר]. כ-35.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי ופגימות קלות בשולי הדפים. כתמים. בדפים הראשונים הדבקות ישנות של נייר דבק (חומצי) בשולי הדפים. כריכת קלף חדשה ומהודרת.
כתב-יד בפורמט גדול, כתיבה אשכנזית מסולסלת.
כתיבה אוטוגרפית של מחבר לא מזוהה, עם הוספות רבות והגהות שנוספו ע"י המחבר עצמו לאורך תקופות שונות [עד שנת תקס"ו, ואולי אף לאחר מכן]. לפי תוכן הדברים ניכר כי המחבר היה דרשן חשוב, בקי בספרי הקבלה, ובקי בסוגיות ההלכה. הדברים שנכתבו בחיבור זה נאמרו בדרשות שנשא המחבר ברבים, ובראש רוב הדרשות הוא טורח לציין שהדברים נכתבו רק "ברמז רמיזה". סגנון הדברים [וסגנון הכתב] אופיינים לרבנים ומגידים באזור רוסיה-פולין באותה תקופה [ראשית תקופת החסידות והתפשטות לימוד הקבלה].
רוב הדרשות מכילות חידושים מקוריים של הכותב עצמו, בביאורי המקראות ומאמרי חז"ל. במספר מקומות הוא מציין (בראשי תיבות) לדברי ספרים העוסקים באותה פרשה ("בסדרן"). במספר מקומות הוא מביא דברים ששמע, חלק מהם כנראה בשם גדולי החסידות בדורו. ראה למשל: בפרשת חוקת [דף 61/א] ביאור ששמע בשם המגיד ממזריטש: "שמעתי בשם החסיד המפורסם מו"ה בעריש ז"ל שאמר, שלכך מצאנו שאפילו פושעי ישראל לפעמים מוסר נפשו על קדוש השם... אין לדמות כל התורה ששמעו מפי בשו"ד [בשר ודם] משה רבינו ע"ה... נגד יחוד השם ששמעו מפיו יתב"ש, ע"כ שמעתי" (רעיון זה נמצא בספר "קדושת לוי", סוף פרשת יתרו, על הפסוק "לבעבור נסות אתכם").
במקום נוסף הוא מביא רעיון חסידי מובהק (באמצע הדרוש לפרשת תרומה, דף [30/א]): "לפי מה ששמעתי הפי'[רוש] בפסוק רבות מחשבות בלב איש, ולכך עצת ה' היא תקום, אבל אם עובד בלי שום פני'[ה], צדיק מבטל כדין הקב"ה שקנה עבד עברי. כן שמעתי" [רעיונות דומים לדברים אלו, מובאים בספרי חסידות שונים. ראה ב"קדושת לוי" (ליקוטים, בענין "רעווא דרעווין"), שהביא רעיון דומה בשם רבו המגיד ממזריטש, וראה בספר "מאמר מרדכי" (נדבורנה), פרשת נח בשם רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב]. גם בסוף פרשת יתרו הוא דן ב"קושי'[ת] הגאון ששמעתי האיך ויקדו וישתחוו על בשורה שיאמרו אליהם בניהם... שהיא שאלת בן רשע..." (דף [22/ב]). קושיא זו כבר הובאה ברמז בדבריו לעיל בדרוש לפרשת בשלח (דף 18/א]): "...ומתורץ במה ששמעתי להקשות בשם גאון", והובאה באריכות בדרוש לפרשת כי תבוא [דף [83/ב]: "...תרצתי קושית העולם מה ששמעתי בשם גאון...". [קושיא ידועה המובאת בספרי דרוש וחסידות רבים. ראה בשו"ת רשב"ש סימן תצד; הגדה "גבורות ישראל" להמגיד מקוזניץ, ובספרו "עבודת ישראל" פרשת בא; "פנים יפות", פרשת בא; ועוד].
בכותרת הדף הראשון: "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך - פנקסי בעזרת ה', המתחיל מסדר ויגש שנת תקמ"ט לפ"ק". באותו עמוד מציין הכותב למחברתו הקודמת של חיבורו: "כבר הארכתי בפנקסי המתחיל שמיני תקמ"ח, והארכתי שם בסדר וישלח תקמ"ט". בתוך הדברים הוא מציין רבות לדברים שכתב "בפנקסי זה" וב"פנקסים" של שנים קודמות (ראה למשל בדף [34/א] הוא מציין לפנקס נוסף: "והנה עיין בפנקסי האחרי'[ם] בהעלותך סדר תקמ"ג"). במספר מקומות הוא גם מציין לדברים שכתב בפתקאות: "בניירותי". בסוף הדרשה לפרשת אמור (דף [46/ב]) נוסף רישום [מתקופה יותר מאוחרת]: "אמרתי בי"ג אייר תקס"ו. אמנם המאמר... לא העירותי ולא אמרתי, והשאר... אמרתי ביום הנ"ל".
[91] דף + [5] דף מנותקים [כנראה דפים מתוך כרך אחר של אותו מחבר]. כ-35.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי ופגימות קלות בשולי הדפים. כתמים. בדפים הראשונים הדבקות ישנות של נייר דבק (חומצי) בשולי הדפים. כריכת קלף חדשה ומהודרת.