טור חושן משפט, חלק שני, סימנים קעו-תכו, עם הפירושים בית יוסף, בית חדש, דרכי משה, פרישה ודרישה. ווארשא, תרל"ב 1872.
שני שערים.
העותק של האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד לאפאש, שהגיע אחר כך לרשותו של הגאון רבי משה אריה פריינד גאב"ד ה"עדה החרדית". בשני דפי השער מופיעות חתימותיו של רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד לאפאש: "הק' משה דוד טייטלבוים". בדף הבטנה הקדמי חתימה נוספת: "הק' משה דוד טייטלבוים מפה"ק סיגוט". בדף השער הראשון חותמות: "משה ארי' פריינד ראב"ד דקה"י סאטמאר יע"א".
האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים (תרט"ו-תרצ"ה) היה נכדו ותלמידו המובהק של האדמו"ר ה"ייטב לב" מסיגט. הוא וזקנו ערכו יחד את הספר "תפלה למשה" על תהלים מאת זקנם ה"ישמח משה". בשנים תרס"ו-תרס"ח הוציא לאור שני כרכים של "ישמח משה" על נ"ך ועניינים נוספים. כמו כן, ערך והוציא לאור חלק מספרי זקנו ה"ייטב לב". בשנת תרמ"ב התמנה לאב"ד ור"מ בלאפאש (מאדיאר-לאפאש, כיום: רומניה). בסוף ימיו התגורר בארה"ב, שם כיהן כאדמו"ר מוולאווא.
רבי משה אריה פריינד (תרס"ד-תשנ"ו), בן הגה"ק רבי ישראל פריינד אב"ד ראדנא ובהוניאד (נפטר ת"ש) ונכד האדמו"ר הגה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסוד (תרט"ו-תרצ"ב, בנו של רבי משה אריה פריינד ראש הקהל בסיגט בזמן ה"ייטב לב" וה"קדושת יו"ט"). מתלמידיו הנאמנים של האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טיטלבוים, כיהן כדומ"צ בסאטמר, ומשנת תרצ"ח כאב"ד נאסויד. לאחר השואה עלה לירושלים וכיהן כראש ישיבת סאטמר ומורה הוראה בעיר. כיהן כראב"ד "העדה החרדית" ולאחר פטירת בעל ה"מנחת יצחק", נתמנה לגאב"ד "העדה החרדית". נודע כצדיק ובעל-מופת ורבים הזקוקים לישועות באו להתברך מפיו.
[2], רכא; קח דף. דף רכא נכרך פעמיים. 38.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים. חותמות. כריכת עור חדשה.