עשרה ספרי תולדות ערים וקהילות במזרח אירופה מהמאות ה-19 וה-20:
1-2. ספר עיר תהלה, תולדות העיר בריסק וחכמיה, [מאת רבי אריה ליב פיינשטיין]. ווארשא, [תרמ"ה] 1886. מהדורה ראשונה.
* כרוך עם: ספר נחלת עולמים, העתקת נוסח מצבותיהם של "אנשי השם, רבנים, גאונים, וסוחרים נכבדים... אשר מצאו להם קבר בעמק הבכא פה ווארשא", מאת רבי שמואל יבנין. ווארשא, תרמ"ב [1882]. מהדורה ראשונה.
3. ספר כלילת יופי, חלק ראשון, תולדות רבני העיר לבוב, "ונלוה עמהם גם כן תולדות שאר גאונים מצוינים מאורי הגולה... ועד הגאונים דארבע ארצות דמדינות פולין, ומועד דארבע קהלות הראשיות דמדינות ליטא...", מאת רבי חיים נתן דמביצר אב"ד קראקוב. קראקוב, תרמ"ח 1888. מהדורה ראשונה. מספר הגהות בכתב-יד.
4. ספר מכתבי בקרת, חילופי מכתבים בין רבי חיים נתן דמביצר לחוקרים והיסטוריונים, "בעניני הועדים דארבע ארצות דמדינות פולין וליטא", מאת רבי חיים נתן דמביצר אב"ד קראקוב. קראקוב, תרנ"ב [1892]. מהדורה יחידה. חסר הדף האחרון.
5. ספר קריה נאמנה, תולדות העיר ווילנא וחכמיה, מאת רבי שמואל יוסף פין. ווילנא, תר"כ 1860. מהדורה ראשונה. חסר 4 דפים מדפי מפתחות השמות בתחילת הספרים.
בדף השער חתימה: "י. אפאטאשו" [יוסף אופטושו (1886-1954), כינויו הספרותי של יוסף מאיר אופטובסקי. סופר ועיתונאי יידיש, מגדולי סופרי היידיש של המחצית הראשונה של המאה ה-20].
6. ספר "קורות פאדאליא וקדמוניות היהודים שם", מאת רבי מנחם נחום ליטינסקי. אודסה, תרנ"ה 1895. מהדורה יחידה. ללא כריכה. חלק מדפי הגליונות לא חתוכים.
7. ספר לוחות זכרון, "תולדות רבני העיר קראקא... חכמיה, פרנסיה וטובי העדה, מאמצע המאה השלישית לאלף הנכחי עד ימינו אלה, בצרוף העתקות ציוני קברותיהם", מאת רבי חיים דוב בעריש פרידברג. פרנקפורט, תרס"ד 1904. מהדורה ראשונה. מספר הגהות מלומדות בכתב-יד.
8. ספר דובנא רבתי, "תולדות העיר דובנא, והעתקות מפנקס הקהל שלה משנת תע"ה והלאה, וממצבות שעל קברי גדולי העיר הזאת ונכבדיה", מאת רבי ח[יים] ז[אב] מרגליות אב"ד דובנא. ווארשא, תר"ע 1910. מהדורה יחידה. עם שתי תמונות בתחילת הספר.
9. ספר "לפלגות ישראל באונגריא, על "מצב התורה בארץ אונגריא, מלחמות היראים בבעלי הריפורם, המחלוקות בין הקהלות ובין הרבנים, המרד בשנת ה'תר"ח והיהודים וסבת החלקם באונגאריא לשתי מפלגות", עם קונטרס זכר צדיק, תולדות רבי יעקב גרינוואלד, מאת רבי יקותיאל יהודה גרינוואלד. דעווא, תרפ"ט 1929. מהדורה ראשונה.
10. ספר קריה נשגבה, תולדות רבני וחכמי העיר זולקווא וספריהם, מאת החוקר רבי שלמה בובר. [ירושלים], תשכ"ח [1968]. [מהדורת צילום ממהדורת קראקא תרס"ג].
עשרה ספרים בתשעה כרכים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף ד"ר ישראל מהלמן.

סדור השלום, תפלות לכל השנה, "ערוך ע"י ראש הקהלה הדתית במוסקבה, הרב ר' שלמה... שלייפר שליט"א". מוסקבה, תשט"ז 1956.
עותק מפואר עם מעטפת מודפסת בעברית וברוסית. בדף לפני השער רישום בכת"י של הקדשה בשם הרב שלמה שלייפר ממוסקבה, שנת תשי"ז.
סידור זה יצא ע"י הקהילה הדתית במוסקבה, תחת עינם הפקוחה של השלטונות הקומוניסטיים שהעדיפו שבית הכנסת במוסקבה ימשיך לפעול לעיני העולם כולו, אבל רק ע"י זקנים מהעולם הישן. הסדור נדפס ללא תרגום רוסי, כדי למנוע מהנוער הרוסי להתקרב ליהדות [תיקון צנזורה מעניין נמצא בעמ' 71 - בנוסח על הניסים, מחקו מהצילום את המילים "ועל המלחמות"].
שער והקדמה ברוסית, עם לוח האלף-בית ולוח המולדות והמועדים לשנים תשט"ו-תש"ך בעברית לצד רוסית.
479 עמ' + מעטפת מודפסת באותיות זהב. 26 ס"מ, מצב טוב, סדקים במעטפת. כריכת בד מקורית.
[אודות הקשר בין מקבל הספר ליהודי ברית-המועצות ועל עריכת הסידור: ראה חומר מצורף].

דף מודפס, "תקנות טובים המיסדים נערים ישרים מהחברא הנקרא דרך ישרה", תקנות חברת הנערים "דרך ישרה" בעיר פראג בתקופת כהונתו של ה"נודע ביהודה". פראג, [תקנ"ב 1792 בקירוב]. יידיש ועברית.
דף מודפס משני צדיו. בראשו פתיחה [בעברית], מחודש אדר תקנ"א, על מגמות חברת הנערים: לבקר חולים גלמודים, לעזור להם ולהתפלל עליהם. לאחר מכן מופיעות כא תקנות החברה ביידיש. לאחר התקנות נדפסה הסכמתו של רבי שמואל לנדא, בנו של ה"נודע ביהודה", מחודש אייר תקנ"א, ולאחר מכן "תקנות חדשים שנתחדשו שנת תקנ"ב לפ"ק", ובסופן חתומים [בדפוס] ה"גבאים" וה"מבוררים".
דף, [2] עמ'. 34 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרעים בשוליים ובסימני הקיפול, עם פגיעה קלה בטקסט.
דף זה אינו ידוע ביבליוגרפית ולא מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.

דף מודפס, סדר הדלקת הנרות - לחנוכה. [אמשטרדם? שנות הת"ק בקירוב].
בראש הדף ברכות הדלקת נרות חנוכה, ונוסח "הנרות הללו" (עם הוראה ביידיש-דייטש: "דער נאך זאגט מן דאש"). לאחר מכן נדפסו הפיוט "מעוז צור ישועתי", והפיוט "אכלו משמנים וסולת רבוכה / תורים ובני יונים שבת וחנוכה".
כידוע, עורר השיר "אכלו משמנים" [שהיו שייחסוהו לרבי אברהם אבן עזרא] התנגדות גדולה בקרב חכמי אשכנז. היו שסברו כי אין לאמרו והיו שאף התנגדו להדפסתו. בשו"ת מהר"י ברונא (מגדולי חכמי אשכנז, תלמיד בעל "תרומת הדשן"), סימן קלז, כתב על כך: "עוד הגידו לי שמהר"ר אברהם הכהן לא רצה להניח הבחורים לנגן הזמר 'אכלו משמנים' על השלחן...", ורבי אהרן וירמש כותב בספרו 'מאורי אור' (חלק באר שבע, דף פא ע"ב) כי יש למחות בידי המדפיסים פיוט זה: "ואגב אזכרה מה שהדפיסו זמר 'אכלו משמנים'… כל המבחין ישתומם להתערב שוא וכזב והבל שיש בו חטא בתוך סידורי קודש… ובילדותי שמעתי מאנשים חשובים חשבוהו לשחוק שמחברו היה מכת ליצים ופוחזים... ומי שבידו למחות למדפיסים הרי זה משובח".
דף, 33 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים. סימני קיפול. קרעים ובלאי, בעיקר בשוליים.