סדר תפלה מכל השנה, עם כוונות האר"י, שלושה חלקים, בעריכת רבי אשר מרגליות ממעז'יבוז' ובראד. [לבוב, תקמ"ח 1787. דפוס רבי שלמה יארוש ראפופורט]. מהדורה ראשונה.
עותק שלם, שלושת החלקים בשני כרכים. חלק ראשון - תפילות לחול, חלק שני - תפילות לשבת, חלק שלישי - תפילות למועדים.
נוסח התפלה שבסידור הוא נוסח ספרד, על פי הגהות האריז"ל בנוסח התפלה, ועם קיצור כוונותיו.
הסידור במתכונת זו נערך על ידי חכמי ומקובלי הקלויז בבראד, ונדפס לראשונה בזולקווה תקמ"א. הנוסח והכוונות נערכו במהדורה ההיא על פי הספרים משנת חסידים, ופרי עץ חיים (שהיה עדיין בכתב-יד). בסידור במהדורה שלפנינו ראשית כל תוקנו הטעויות שנפלו במהדורת זולקווה, ובנוסף לכך נוספו הוספות ע"פ ספרים נוספים המיוסדים על כתבי האר"י: עץ חיים, ספר היחודים, מחברת הקודש, "ומסידור של הגאון המקובל החסיד המפורסם איש אלקים מו' שבתי זללה"ה מק"ק ראשקאב", תלמיד הבעש"ט (שהיה עדיין בכתב-יד).
הסידור שלפנינו נערך על ידי רבי אשר ב"ר שלמה זלמן מרגליות ממעז'יבוז' ובראד, מחכמי הקלויז בבראד, תלמיד מובהק של "המאור הגדול המפורסם, המקובל האלקי מוהר"ר חיים צאנזר ז"ל מבראד, אשר גדולה שימושי ויצקתי מים על ידו בפרט בלימוד החכמה הנוראה האמתית הזאת" (מתוך הקדמת רבי אשר לסידורו). בסידור נדפסו הסכמותיהם של חכמי הקלויז בבראד, וכן הסכמתו של רבי ישכר דוב אב"ד זלוטשוב, מגדולי החסידות.
בספר אמרי פנחס השלם (א, עמ' רכג-רכד) כותב: "הסידורים שלהם (של תלמידי הבעש"ט) היה סידור האריז"ל דפוס לבוב (מהדורת הסידור שלפנינו), ולא רצו להתפלל בסידור אחר, כי גם הרב ז"ל (רבי פנחס מקוריץ) התפלל בסידור הנ"ל והיה חשוב מאד אצלו... וכשנדפס סידור הנ"ל תפשוהו כאבן טוב ונחשב אצלם מאד". מאז שנדפס סידור זה התפלל רבי פנחס מקוריץ עד לפטירתו רק מסידור רבי אשר. כמו כן "שר בית הזהר", רבי צבי הירש מזידיטשויב, וצאצאיו האדמו"רים, התפללו בסידור זה, ואף עיטרו את הסידור בהגהותיהם. רבי יעקב שמעון, בנו של רבי פנחס מקוריץ, אמר: "אין להתפלל כי אם בנוסח האריז"ל דפוס לבוב, או בסדורו של רבי שבתי, ולא בנוסחאות האחרות שבסידורים החדשים".
עותק שלם, שלושה חלקים בשני כרכים. כרך א': [216] דף. כרך ב': [182] דף. 17.5 ס"מ. מצב כללי טוב. רוב הדפים שלמים ובמצב טוב, כתמים. דף השער וכעשרים דפים נוספים בתחילת ובסוף הכרכים עם פגיעות וקרעים, בעיקר בשוליים, משוקמים באופן מקצועי בהדבקה ומילוי נייר (עם פגיעה קלה בטקסט במקומות בודדים). נקבים בשוליים הפנימיים שנעשו לצורך כריכה. חותמות. כריכות עור חדשות מהודרות.
סטפנסקי חסידות, מס' 414.
בדפוס זה של רבי שלמה יאריש רפופורט נדפס בשנת תקמ"ח הספר הקדוש "נועם אלימלך", ועל-פי המקובל היו עובדי הדפוס אנשים קדושים מ"ל"ו הצדיקים הנסתרים" [ראה הרב ב' לנדא, בספר הרבי ר' אלימלך מליזנסק, ירושלים, תשכ"ג, עמ' שיא, המביא מסורת בעל פה (בשם הגאון רבי משה הלברשטאם), על סגולתו הרבה של ספר נועם אלימלך דפוס רבי שלמה יאריש, ש"נדפס על ידי פועלים יראי ה' שעסקו בהדפסה בקדושה ובטהרה, ומהם שהיו בין ל"ו הנסתרים שעליהם העולם עומד"].