"ארחות חיים" - חמשה חומשי תורה, עם תרגום ופירוש רש"י, עם פירוש אור החיים, מאת רבינו חיים בן עטר - "האור החיים הקדוש". ונציה, [תק"ב 1741]. סט שלם בשני כרכים, מהדורה ראשונה של פירוש האור החיים על התורה.
בשער הספר: "... פירוש חדש על חמשה חומשי תורה... הכינו וגם חקרו... החכם השלם בחכמה וביראה ובענווה, כמוהר"ר חיים ן' עטר נר"ו, מתושבי מערב, ועתה הלך לקבוע בית המדרש בעיר ירושלם תוב"ב... חידושים חדשים לא שערום הראשונים...". בתחילת פירושו כותב המחבר: "נפתחו השמים ואראה מראות אלוקים...".
ספר זה התקבל בכל תפוצות ישראל והפך לאחד מהפירושים הנפוצים במהדורות החומש. במיוחד התקדש החיבור אצל גדולי תנועת החסידות. התקבלותו של הספר התרחשה במהירות, מיד לאחר הוצאתו, וזאת בעקבות דברי הבעש"ט על גדולת נשמת המחבר, וכפי שמספר החיד"א, תלמידו של האור החיים הקדוש, בספרו שם הגדולים: "פי' התורה להרב המופלא חסידא קדישא מ' חיים ן' עטר, ונדפס בוויניציא סביב לחומש עם תרגום ורש"י. ושמענו כי עתה בפולוניא הם מחשיבים אותו הרבה, ונדפס עוד שני פעמים. ונתעורר זה ע"י שהרב החסיד קדוש מהרר"י בעל שם טוב הגיד גדולת נשמת מהר"ח הנזכר" (מערכת ספרים, א, נד).
גדולי החסידות הפליגו בחשיבות ובקדושת הספר. האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין אמר שהלימוד באור החיים הקדוש מטהר את הנשמה. בנו האדמו"ר רבי דוד משה מטשורטקוב סיפר כי מאותה העת ששמע את הדברים מאביו הקדוש, נעשה אצלו חיוב ללמוד בכל שבוע את האור החיים על הפרשה. רבי פנחס מקוריץ העיד על עצמו שהוא אשר פרסם את ספר האור החיים בעולם, "שפעם אחת היה בק"ק טשערין, ואמר: אני רואה בעיר אור גדול, ושאל אם נמצא שם ספר אור החיים, ונמצא שם ביד אחד חומש עם אור החיים, והוא האיר על כל העיר... ופעם אחת חלה בנו של הרב ז"ל (רבי פנחס), וקיבל על עצמו ללמוד בכל יום דף מהאור החיים בחומשים הגדולים..." (אמרי פנחס השלם, א, עמ' רפא).
באחד המקומות בספרו, מתבטא בעל "ערבי נחל" על האור החיים, לפני שמפרש קטע סתום מדבריו: "עיין מה שכתב בזה רוח אפינו בספר אור החיים, ודבריו בלתי מושגים רק ברוח הקודש...".
המחבר, רבינו חיים בן עטר (תנ"ו-תק"ג) - ה"אור החיים" הקדוש, מחכמי סאלי שבמרוקו, התעכב בשנים תצ"ט-תק"ב בליוורנו שבאיטליה, בדרכו לארץ ישראל. את החיבור אור החיים סיים לכתוב בעת שהותו בעיר ליוורנו (בט"ו באב תק"א), ושלחו משם להדפסה בונציה. הספר נדפס בראשית שנת תק"ב.
על תולדות בעל האור החיים וקדושתו, כותב תלמידו החיד"א: "מוהר"ר חיים ן' עטר, עיר וקדיש מק"ק סאלי, ובא לעה"ק ירושלים ת"ו סוף שנת תק"ב. ואני הצעיר זכיתי והייתי בישיבתו הרמתה, ועיני ראו גדולת תורתו, עוקר הרי הרים, וקדושתו הפלא ופלא. ולפי דורנו היה לב הרב מבעית בתלמוד, והיה כמעיין המתגבר... ובחדש תמוז תק"ג עלה לשמים בן מ"ז שנה זלה"ה. וחיבר "חפץ ה'", "ראשון לציון", "אור החיים", "פרי תאר", וחכמתו ניכרת מספריו, אך זה אחד מעשרה מחכמתו ורוחב לבו, וחורפתו הפלא ופלא, וחופף עליו כל היום סדר קדושה והבדלה מעניני העה"ז, ורבו עזוז נוראותיו..." (שה"ג, מערכת גדולים, ח, מב).
האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מקומרנא, בספרו "נתיב מצוותיך" מוסר דברים נשגבים מהבעש"ט שהתבטא על נשמת ה"אור החיים", בהם בין היתר: "...בכל לילה שמע תורה מפי הקדוש ברוך הוא, ורוב קדושתו אי אפשר לכתוב, והיה מיורדי המרכבה...".
רבי אפרים זלמן מרגליות, בעל ה"בית אפרים" כותב אודותיו: "עיר וקדיש, איש אלוקים נורא מאד... הוא היה אבי כל תופשי תורה בארצות המערב...".
בשני השערים נדפס במקור שם הכותר "ארחות חיים", ורק בהקדמת המחבר ובתוך הספר נקרא הפירוש "אור החיים". בטופס שלפנינו, בדף השער של הכרך הראשון, הודבקה על מילים אלו פיסת נייר שעליה מודפסים המילים "אור החיים". תופעה כזו כבר צוינה במפעל הביבליוגרפיה (ראה רשומה 304649).
בדף השער של הכרך הראשון, חתימה בכתיבה איטלקית: "לה"ו שלי ד"ט" [יתכן ולפנינו חתימת הגאון רבי דניאל טירני אב"ד פירנצה, בעל 'עיקרי הד"ט'].
שני כרכים. כרך ראשון (בראשית-שמות): [4], פו; עח דף. כרך שני (ויקרא-במדבר-דברים): [2], ס; עב; נח; ח; יב דף. 34 ס"מ. עותק נאה, דפים בהירים ואיכותיים. רוב הדפים במצב טוב, מספר דפים במצב בינוני. כרך ראשון: כתמים, בלאי קל. פגמים וקרעים סביב השוליים של דף השער ושלושה הדפים שאחריו, משוקמים באופן מקצועי במילוי נייר והדבקה. שיקומים בדפים בודדים נוספים. כרך שני: כתמים, כתמי רטיבות במספר דפים. בלאי קל. קרעים גסים בתחתית דף ג מהספירה השניה, עם פגיעה בטקסט, משוקמים בהדבקת נייר. שיקומים בהדבקת נייר בתחתית דפים סה-סו מהספירה השניה. שיקומי שוליים במספר דפים נוספים (בדפי ההפטרות בסוף). יתכן שמספר דפים הושלמו מעותק אחר. רישומי בעלות. כריכות עור חדשות, מהודרות.