פסק דין בכתב יד, בחתימת ידם של הדיינים רבי "משה דוד אשכנזי פעה"ק צפת", ורבי "צבי ארי' בהמנוח ר' טובי' זללה"ה". [צפת], חשון תר"ט [1848].
נושא הפסק: התדיינות בין שני שכנים, בעניני גבולות חצרות בצפת, ובניית מדרגות לבית באותה חצר.
הרב הקדוש רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טאלטשווא וצפת (תקל"ד-תרט"ז, אישים בתשובות החת"ס, עמ' ש), בעל "תולדות אדם" ו"באר שבע", חותנו של האדמו"ר בעל "ייטב לב" מסיגעט ואביו של רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב. לגזעו הקדוש מתייחסים האדמו"רים מסאטמר ומקלויזנבורג. כבר בגיל צעיר נתקבל לאב"ד העיר טולטשווא, ובמשרה זו כיהן כארבעים שנה. עלה לצפת בשנת תר"ד והיה ממקימי הישוב החסידי בצפת שלאחר הרעש. זמן קצר לאחר עלייתו ארצה, הדפיס את ספרו "תולדות אדם" בדפוסו של רבי ישראל ב"ק בירושלים. את הספר חיבר בשנות השלושים לחייו, ורבי יעקב מליסא בעל "חוות דעת" כתב עליו בהסכמתו לספר: "הרב הגאון המפורסם מ' משה דוד... האי גברא לא צריך לדידי ולדכוותי, אך רצונו של אדם זהו כבודו ואין מסרבין לגדול". ביתו ובית מדרשו בצפת שוקמו ע"י נכדו האדמו"ר מקלויזנבורג, והיום שוכנים בהם מוסדות צאנז בעיה"ק צפת.
החותם השני: הגאון הצדיק רבי צבי אריה לודמיר (תקנ"ט-תרט"ו), אב"ד עיר מולדתו לודמיר. בשנת תקצ"ד עלה לארץ והתיישב בצפת כצדיק נסתר, כשהוא מסתיר את למדנותו ומתפרנס כשואב מים. רבי אברהם דב מאווריטש ורבי שמואל הלר עמדו על טיבו ועל גדולתו בתורה של רבי צבי אריה, ומינו אותו כחבר בית הדין של צפת. ניצל בנס ברעידת האדמה בשנת תקצ"ז ועשה רבות לשיקומה של העיר.
[1] דף. 13.5X20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים ובלאי, משוקם ומודבק על דף לשימור.