שולחן ערוך, חלק חושן משפט, עם באר הגולה ובאר היטב. [אמשטרדם, תקמ"ה 1785].
כרך חסר בתחילתו וסופו. בשולי הדפים מאות הגהות בכתיבה ספרדית-מערבית, משני כותבים לא מזוהים, מחכמי מרוקו.
הכותב הראשון כתב בכתב זעיר ונאה, ומרבה להביא דברים מחכמי מרוקו. הוא מרבה להביא מדברי רבי יוסף אלמליח בספרו "תקפו של יוסף" (מובא בראשי התיבות "תש"י") ומדברי רבי יעקב פינטו. במקומות רבים מכריע את ההלכה ["וכן הלכה", "וכן עיקר", או "אין זו הלכה", וכדומה]. במקומות רבים מעיד על המנהג בזמנו ומקומו. באחד המקומות (דף קיא/1) כותב: "וכן היו דנים מוהריב"ע והרב יעב"ץ" [רבי יהודה בן עטר ורבי יעקב אבן צור]. במקום אחר כותב (דף שב/2): "כך פסקו חכמי מקנאס ומהרש"א חלק עליהם" [מהרש"א = רבי שלמה אסבאג, מרבני מוגאדור], ועוד.
הכותב השני, כתב בכתב גדול יותר, מביא מספריהם של גדולי חכמי המערב, ומוסיף עדויות אישיות וממקורות שונים: "וכן ראיתי דנים..." (דף סד/1), "וכן אנו דנים..." (דף פג/1), "וכן כתבו חכמי מראכש בפסק דין אחד" (דף קסא/1): "וכן פסקו חכמי המערב והסכימו עמהם חכמי מראכש..." (דף דש/2), ועוד. ראה דף מצורף עם פירוט חלקי של תוכן ההגהות.
מב-שסט דף. חסר בתחילתו ובסופו (במקור: [4], שצו דף). 18 ס"מ. מצב בינוני. חלק מההגהות קצוצות. כתמים. בלאי רב, קרעים וסימני עש עם פגיעה בטקסט (הנדפס וההגהות). ללא כריכה.