ספר פסקים וכתבים, מאת רבי ישראל איסרלין. ונציה, ש"ו [1546]. דפוס מארקו אנטוניאו יושטיניאן.
במקביל לו נדפס באותה שנה ספרו השני של המחבר - "תרומת הדשן", ובמהדורות הבאות חברו את שני הספרים לחיבור אחד בעל שני חלקים.
העותק שלפנינו היה שייך לרבני משפחת בירדוגו הנודעים ממכנאס. רישום בדף השער בכתב-ידו וחתימתו של רבי "מימון", כפי הנראה רבי מימון בירדוגו: "שאול הוא אתי מאת הר' יהודה הלוי בן יוסף ישצ"ו, מימון סי"ט". תחתיו רישום בעלות של בן-דודו רבי פתחיה מרדכי בירדוגו: "נתן לי במתנה מאת הר' יהודה הנז'[כר], פתחיה מרדכי בירדוגו סי"ט", ולצדו רישום בעלות של אחיו רבי יעקב בירדוגו: "זכיתי בו במקנת כספי מנכסי ההקדש שהקדישה לידיסייא אל'[מנת] יעקב ן' שמוא[?] נ"ע, ע"ה יעקב בירדוגו ס"ט".
בדף השער ובדף שאחריו חתימות "נהוראי אזוביב ס"ט" - לא התברר לנו האם מדובר ברבי נהוראי אזוביב הראשון (ש"ע-ת"נ בערך) מדייני אלג'יר וראש משפחת אזוביב, או בנכדו רבי נהוראי ב"ר סעדיה אזוביב אב"ד אלג'יר (נפטר תקמ"ה).
בדפי הספר למעלה מעשר הגהות בכתב-יד [מאחד מרבני משפחת בירדוגו?]. בין דפי הספר נמצא דף בכתב-יד (4 עמ' קטנים), עם טיוטת מכתב בדברי תורה, כתיבה אוטוגרפית עם מחיקות ותיקונים [מאחד מרבני משפחת בירדוגו?].
בכריכת הספר נעשה שימוש משני בדפי כתב-יד. הכריכה מפורקת בחלקה והדפים הופרדו חלקית. ניתן לראות בהם רשימות רבות, עם שמות אנשים ופרטים שונים, בכתיבה מערבית משנות הת"ק בקירוב.
משפחת בירדוגו (ברדוגו) המפוארת, מן המשפחות הנכבדות ביותר במרוקו, הגיעה למרוקו עם המגורשים מספרד בשנות רנ"ב-רנ"ז (1492-1497) וצאצאיה התרכזו בעיר מכנאס. מסורת משפחתית מספרת כי הם מצאצאי דוד המלך. על מקור השם "ברדוגו" יש אומרים שפירושו בן-דוד (דוגו הוא כינוי לשם דוד), אך אחרים סבורים כי מקור השם הוא בפורטוגזית Bara dogua, ומשמעותו שרביט הזהב. למן המאה הי"ח ואילך העמידה משפחת ברדוגו מתוכה רבנים, ראשי ישיבות ומנהיגי קהילה, דור אחר דור עד ימינו אלה.
רבי מימון בירדוגו (תקכ"ז-תקפ"ד) "הרב המבי"ן" - בעל "לב מבין" ו"פני מבין". בנו של רבי רפאל בירדוגו ("המלאך רפאל"). רב ומורה צדק במכנאס.
רבי פתחיה מרדכי ברדוגו (תקכ"ד-תק"פ), דיין וראש ישיבה בעיר מקנס, ומגדולי חכמי העיר. מחבר הספרים "פתוחי חותם" ו"נופת צופים". רבי פתחיה מרדכי הוא בנו של רבי יקותיאל ברדוגו (נפטר תקס"ב, אחיו ורבו של "המלאך רפאל").
אחיו רבי יעקב ברדוגו (תקמ"ו-תר"ג), החותם כאן לצדו, היה אף הוא מגדולי חכמי מקנס, כיהן כראב"ד במקנס, בעל "שופריה דיעקב", "קול יעקב" ועוד ספרים.
רבי יהודה ב"ר יוסף הלוי - בעליו הראשונים של הספר - הוא ככל הנראה רבי יהודה הלוי שהיה סופר בית הדין בזמן רבי יהודה בן עטר (מוהריב"ע) ורבי יעקב אבן צור (היעב"ץ), החתום בפסק דין יחד עם רבי שלם אדרעי ורבי בנימין בן סמחון בשנת ת"ץ (ראה: מלכי רבנן, עמ' מה).
רבי נהוראי אזוביב (ת"פ-תקמ"ה בערך), אב"ד אלג'יר, מחכמי אלג'יר ומשורריה. פירושיו על הפיוטים נדפסו בספר 'חכמת מסכן' ליוורנו תקל"ב (ראה אודותיו: מרציאנו, מלכי ישורון, עמ' 31-32).
עז דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. פגעי עש וקרעים, עם פגיעה בטקסט בחלק מהדפים. כריכה מקורית, פגומה ומפורקת חלקית.